בתשובה לדורון יערי, 02/07/02 17:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המדינה דואגת שלילדים הגדלים בה תהיה רמת חיים מינימלית המאפשרת חיים. זה עולה בקנה אחד עם דאגתה לילדים ונראה לי יותר סביר מלדאוג לאבטחה וגשרים עיליים כאשר חלק מהילדים החיים בה סובל חרפת רעב. אין לדעתי כל רע בכך שהמדינה תקח על עצמה חלק קטן מן ההוצאות של גידול אזרחיה לעתיד. זה נכון שאנשים שיש להם הרבה ילדים יהנו יותר מהטבה זו, אולם אנשים אלו גם לוקחים על עצמם את אספקת שאר צרכיהם של האזרחים של המדינה לעתיד. הרי צרכי הילדים-אזרחי המדינה לעתיד, גדולים בהרבה ממה שהמדינה נותנת. אנשים פילנטרופים אלו מוכנים אפילו לרדת משמעותית ברמת חייהם האישית כדי לספק את צרכי האזרחים הקטנים... באמת כל הכבוד להם!. בקיצור, ניתן לתאר את המצב גם מנקודת מבט זו. דרך הסתכלות זו לא מתקבלת על דעתם של רבים, לא מכל הסיבות הכלכליות והמוסריות שהועלו בתגובות של סיפור זה, אלא מפני שה"אזרחים הקטנים" הללו שייכים למגזרים לא כל כך חביבים על המגיבים, בגלל אורח חייהם ואמונתם, והם חוששים מגדילתם המספרית של מגזרים אלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אני מוכן "לספק את צרכי האזרחים הקטנים" (תמורת קצבאות מתאימות) רק בתנאי אחד: הילדים יחונכו בדיוק כמו שאני רוצה. הולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בדיוק "כמו שאני רוצה"? מי זה אתה? המדינה? המדינה רוצה מה שהכנסת קובעת כלגיטימי בתוך "חוק חינוך חובה" לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החינוך החרדי (כולל זה של ש"ס) נכלל בחוק חינוך חובה? אני מסופק מה שכן הוא מתוקצב מתוקף הסכמים קואליציונים עוקפי החוק הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי. אם לא, הרי כל השולחים את ילדיהם לרשת זו היו עבריינים. רשתות החינוך האלה לא נחשבות "ממלכתית" אבל זה רק מרע את התנאים הכלכליים שלהם. כדאי פעם להשוות. מנתונים שפעם קראתי על המצב בירושלים אני זוכרת שלמרות שיותר ממחצית מהתלמידים בירושלים לומדים בבתי ספר חרדיים הרי התקציב של העיריה לענייני שיפוץ כיתות וחינוך משלים וכדו' למגזר החרדי נע בין 11-30 אחוז בלבד. שווה לבדוק. מישהו יודע איפה אפשר להשיג נתונים כאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שלימדה תקופה בבתי ספר תורניים באיזור ירושלים, אני יכולה לספר לך שתקציב העיריה לענייני שיפוץ וכיתות הוא נמוך בגלל שבתי הספר האלה נבנים מלכתחילה עם תקציב מאוד מאוד גבוה וכוללים בין השאר מזגן בכל כיתה, תוכניות העשרה מסובסדות (תוכנית קרב למשל), אולמות ספורט חדשים, חדרי מורים מהודרים וכיו''ב. ממש תאווה לעיניים (בהשוואה לבתי הספר בהם אני למדתי למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית קרב היא לכל בתי הספר, תורניים ולא תורניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. תוכנית קרב מיועדת למסגרות שמעוניינות בה ויש להן כיצד להשלים את התשלום הנותר לאחר סיבסוד משרד החינוך והרשות המקומית (כ- 40% מהתשלום הוא ע"י בית הספר וההורים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי את חוק החינוך הממלכתי באתר של משרד החינוך וגם לא באתר של הכנסת.(אולי לא חפשתי מספיק) הציטוטים מתוך החוק של הלינק הנ"ל לא מעודדים מבחינת החינוך החרדי מדובר שם על ערכי מדע ועל פקוח של המדינה על תוכנית הלימודים. הנה הציטוטים החלקיים יש להדגיש: חוק חינוך ממלכתי תשי"ג - 1953 מגדיר חינוך ממלכתי כחינוך "הניתן מאת המדינה על-פי תוכנית הלימודים ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או מי שהוסמך לכך על ידיו". מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך במדינה על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל, על אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית ועל שאיפה לחברה הבנויה על ערכים כגון: חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תדייק בקריאת התגובה שלי תראה שכתבתי שהחינוך החרדי הוא ''לא ממלכתי''. אני חושבת שהוא נכנס להגדרה של ''מוכר''. הלואי שבתי הספר הממלכתיים שלנו היו מצליחים לחנך למטרות הנאצלות שציינת, באותה מידה שבתי הספר החרדיים מצליחים לחנך למטרות שהם חושבים שהן חשובות.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג: מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים: השר רשאי לקבוע בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת מוסדות לא-רשמיים כמוסדות חינוך מוכרים, להנהגת תכנית היסוד בהם, להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט. פרשנות אישית: תכנית יסוד (או תכנית ליבה, כפי שהיא כונתה לא מזמן) צריכה להתקיים גם במוסדות מוכרים לא-רשמיים. כמו כן, המדינה לא מחוייבת לתמוך כספית במוסדות אלה, אלא רק לפי שיקול דעתו של השר. תוכנית היסוד כיום היא אותם מקצועות חובה הנלמדים לבגרות בתיכונים. אני תוהה כיצד נוסחו אותן תקנות שפטרו את בתי הספר של ש"ס מתוכנית היסוד הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף הזה מענין מאוד הוא נותן כמעט חופש אבסולוטי לשר הממונה להחליט על גורלו של מי יהיה תחת ההגדרה של ''מוכר'' ומי לא. משהו יודע אם הסעיף היה חלק מהחוק המקורי או הוא תוספת מאוחרת יותר שנולדה מהצורך לתקצב את החינוך החרדי תוך שמירה על העצמאות שלו מן המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לכל העסקים במדינה יש רשיון עסק? ודאי, אחרת כל מי שקונה בחנויות הללו היה עבריין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולם אנשים אלו גם לוקחים על עצמם את אספקת שאר צרכיהם של האזרחים של המדינה לעתיד" מה בדיוק הצורך שהם יספקו לי ולילדי העתיד? הצורך לשלם יותר מיסים? הצורך למות? הצורך שיכנסו לי לצלחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את כוונתי. כתבתי שההורים של הילדים דואגים לכל שאר הצרכים של הילדים שלהם ולא שלך. ניתן להסתכל על הילדים גם כעל אזרחים של המדינה לעתיד, ולא רק כילדים של ההורים שלהם, והרי כל ילד הוא אזרח של המדינה לעתיד. כפי שברור שהמדינה עוזרת להורים לילדים לגדל את ילדיהם בעזרת קצבת הילדים, כך גם ההורים של ילדים אלו עוזרים למדינה בכך שהם דואגים לגידולם ומילוי שאר מחסורם של האזרחים שלה לעתיד. פשוט צורת הסתכלות לא סטנדרטית על היחס בין הילדים ההורים והמדינה, אולם נראה לי שיש בהסתכלות זו גם הרבה מן האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, השאלה היא אם קצבת הילדים היא עיקר ההכנסה של המשפחה או שהיא רק סיוע (כמו שהיא היתה כאשר היה מדובר רק בנקודות זיכוי של מס הכנסה). כאשר קצבת הילדים ותמיכות אחרות מהמדינה מהוות את עיקר הכנסת המשפחה זה כבר לא שהמדינה עוזרת להורים לגדל את הילדים אלא שהמדינה מממנת את כל הגידול. ומה בדיוק האינטרס של המדינה בכך שיגדלו עוד אזרחים שיתבססו כל חייהם על תמיכה מהמדינה? אנשים מבוגרים צריכים להיות אחראים לעצמם ולמשפחותיהם ולא להסתמך על המדינה שתספק להם את כל צרכיהם בגלל איזה אינטרס עלום שאף אחד לא מבין מהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שאתה מודע לעובדה שאפילו חמש מאות שקל לחודש זה חלק קטן ממה שילד צריך לגידולו. מכל מקום העזרה שהמדינה נותנת צריכה להיות אחידה, ולא בתלות במידת ההשתכרות- כלומר מי שמשתכר יותר יקבל יותר והפוך.... האינטרס של המדינה לא נקבע מדעתך או דעתי אלא משקלול כל הדעות בכנסת. כרגע, המצב הוא שיש מספיק אנשים שחושבים שלימוד תורה אינטנסיבי הוא באינטרס שלה, או לפחות זה לא מפריע להם עד כדי כך שהם מוכנים לשלם פוליטית בדברים אחרים, על מנת לשנות את המצב הזה. אם בעתיד דעתך תשכנע יותר אנשים, אני מניחה שהמצב ישתנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |