בתשובה לירדן ניר, 03/07/02 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה ואיך בדיוק הוא ניתן לאפיון דרך חוזה? עכשיו אתה כותב שהמוסר חיצוני לחוזה. אנחנו צריכים איזה נימוק לדחוף את החוזה פנימה, לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הורסיה ה''רכה'' של מוסר חוזי, שמניחה מוסר חיצוני, כבר צריכה מטה-אתיקה (בניגוד לורסיה ה''קשה'' נדמה לי). היא עובדת ברמה האתית-נומרטיבית. או בקיצור, ''מוסרי הוא מה שעובד בהתאם לחוזה ובגלל החוזה'' מקבילה ל''מוסרי הוא מה שממקסם את האושר בעולם''. לא תשובה מי יודע מה מספקת, אבל ככה זה בפילוסופיה של התחום הזה, עד כמה שהתרשמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי באיזה אופן מטא-אתיקה תעזור כאן, וקשה לי לקבל שתורה אתית-נורמאטיבית משמשת "לאפיין" מעשים כמו שהצעת (את המוסר כבר סיכמנו שהיא לא מאפיינת). בד"כ תורה אתית-נורמאטיבית מציעה הגדרה למוסר, ומשם נגזרים הערכים של המעשים או הדברים. במקרה הזה, אין לזה שום נימוק או הצדקה. אם המוסר הוא לא חוזה למה שחוזה יאפיין אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני נכנס לקרקע הרבה יותר טובענית ממה שהייתי רוצה. שברירי התשובות שאני יכול בכל זאת לתת הן: האם אתה מקבל בכלל את ההפרדה בין מטא-אתיקה לאתיקה נורמטיבית? אם כן, אז שתיהן צריכות לתת הגדרה למוסר, אבל... הגדרה מסוג שונה לחלוטין. אתיקה נורמטיבית, עד כמה שאני רואה אותה, כן מנסה לתת אפיון למוסר ולא הגדרה, עד כמה שאפשר להבחין בין השניים. הנימוקים הטיפוסיים לאפיון כזה לעומת אחר הם: זה מתאים לאינטואיציות שלנו, זה כדאי לנו, זה מסביר לנו דברים שלא הבנו, וכולי. מכל מקום, התשובה הכי מעצבנת והכי טובה שאני יכול לתת לך היא לשאול את אותן שאלות על התועלתנות. לא בגלל שאתה הצהרת על תמיכה בתועלתנות, אלא כי זו תורה שנחקרה עד זרא, ומקובל לחשוב שאנו מבינים, עד כמה שאפשר, לפחות מה היא אומרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרקע כאן באמת טובענית. אני מנסה לחשוב על קווי הפרדה בין מטא-אתיקה לאתיקה-נורמטיבית וזה באמת לא ברור לי. עמדתי לכתוב שמטא-אתיקה עוסקת בשאלות כמו מה התנאים שצריכה תורה אתית-נורמטיבית למלא, מה הם דרכי החקירה בסוגיות מוסריות וכדומה. אבל אז הסובייקטיביזם של יום, למשל, נכנס גם תחת ההגדרה של מטא-אתיקה וגם של אתיקה-נורמאטיבית. לפעמים הייתי רוצה את השפה הפורמאלית של גוד (אבל אני מתעשת מהר). או, בקיצור, אין לי הגדרה מבחינה להציע. לגבי התועלתנות, אני לא חושב שיש מקום להשוואה. *ברמה מסויימת* של הגדרה, התועלתנות מציעה את הנוסחה "מוסר = מעשים שמביאים למיקסום האושר בעולם" (או כל נוסחה אחרת של תועלתנות). יכול להיות שברמה אחרת של הסתכלות באמת נבחר לראות זאת כאפיון. אבל עדיין, אם נשאל על מעשה מדוע הוא טוב? נשיב: כי הוא גורם למיקסום האושר בעולם. אבל זה לא דומה לגישת החוזה! החוזה (בגרסתו ה"רכה" כהגדרתך) לא שווה למוסר, ואפילו לא מאפיין אותו. הוא רק תוצאה שלו. אם נשאל מדוע אסור להפר את החוזה? נצטרך לחפש את התשובה בתורות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקביל החוזי ב"מוסר = מעשים שמביאים למקסום האושר" הוא "מוסר = מעשים בהתאם לחוזה". המקביל בתועלתנות לשאלה "מדוע אסור להפר את החוזה?" היא "מדוע אסור להפחית את האושר בעולם?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? סימן השוויון בגישת החוזה לא במקום. סיכמנו כבר שהמוסר חיצוני לחוזה, וצריך להניח אותו מראש. בעצם, לפי הגישה הרכה אין באמת חוזה, זה רק סוג של מדיד למעשים. חוץ מזה, התועלתנות מניחה אקסיומה בסיסית אחת, וגוזרת ממנה את ערכם של המעשים. גישת החוזה משתמשת במושג שהוא עצמו מושג בעל משמעות ערכית כדי להגדיר מוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אחד מאיתנו כבר מאוד מבולבל בשלב זה. אני חושד שזה (גם?) אני. נראה לי שאני נוטש - אולי גלעד יוכל לעזור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |