בתשובה לGod eat God, 31/07/02 15:36
מקס, מוריץ ואלוהים 82626
רון בן-יעקב • בתשובה לGod eat God יום ו', 2/8/2002, 22:42
בספר הילדים של מאיר שלו "גומות החן של זוהר" הילדה הקטנה רוצה גומות כמו לילדות אחרות. אמא שלה מסבירה לה שאי אפשר כי "כך עשה אותך אלוהים".

האם זה קטע שתקריא לילדך או שתדלג עליו או שתשנה אותו למשהו שמתאים להשקפתך, או שבכלל לא תכניס את הספר הביתה?
האם יש כאן באמת בעיה? 82683
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לרון בן-יעקב שבת, 3/8/2002, 13:33
ישנם אנשים שמאמינים באלוהים, זאת עובדה שהילד ייחשף אליה די מוקדם ממילא. דוקא הזדמנות לא רעה לדבר על זה עם הרך התמים, לפני שאיזה חבדניק מציע לו סוכריה בתמורה לשעור דת.
מקס, מוריץ ואלוהים 82756
God eat God • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 4/8/2002, 2:01
הפעם אני מסכים עם השוטה. בנוסף אני אסביר לילד (תלוי בגיל, כמובן) ש ''כך עשה אותך אלוהים'' יכולה להיות גם צורת ביטוי.
מקס, מוריץ ואלוהים 82771
איילת בועזסון • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 4/8/2002, 7:37
ומעבר לכך, לא מזמן יצאו קלטות וידאו לסיפורי הילדים של מאיר שלו.
ב"גומות החן של זוהר" ישנו שחקן המגלם את אלוהים ומקבל את בקשתה. תגובתו היא: "מה היא חושבת הילדה הקטנה הזאת, שיש לי זמן פנוי? כל עבודת העולם על ראשי והיא רוצה שאתפנה לשתי גומות חן?"
וילד, שמתלבט האם יש או אין אלוהים, מגיע למסקנה מהקטע הזה, שיש אלוהים אבל הוא בכלל לא נחמד. הוא כמעט כועס על הילדה הקטנה (שהוא ברא) משום שבסה"כ העיזה לבקש גומות חן. ואם אלוהים מתעלם בהפגנתיות מבקשתה הבאמת פעוטה, איזה טוב הוא יכול לעשות?
מקס, מוריץ ואלוהים 82847
רון בן-יעקב • בתשובה לאיילת בועזסון יום א', 4/8/2002, 14:55
שתי נקודות.

האחת היא שאנשים החושבים על חיי נישואים וגידול ילדים מנסים לתכנן מה הם יעשו ואיך הם ינהגו, על פי מה שהם מכירים כילדים, קראו בספרים ומה שהם חושבים שצריך לעשות כהורים. כשמגיע התינוק הם מנסים לפעול על פי התכנון המוקדם ואז מגלים פתאום שאי אפשר לתכנן את המציאות. כל תינוק מתנהג בצורה שונה, ישנם אילוצים של חיי היום יום שכופים אילתורים, הצרכים שלהם כהורים שונים מאלה כרווקים ועוד. לפעמים קורה, לפי מה שראיתי, שההתקלות בקיר המציאות מבלבלת מאד, ואז עוברים מנסיון לתכנון קפדני ("על פי הספר") לחוסר אונים כאוטי. חיי הורות צריכים אמנם מסגרת מסוימת, אבל גם המסגרת וגם התוכן חייבים להכנע לגמישות, אילתור, התאמה לסיטואציות משתנות-זורמות-חולפות וכו'.

לדוגמה - עמית לעבודה שנולד לו תינוק שאל אותי היכן הוא יכול לקנות בקבוקים מזכוכית, כי הוא קרא שפלסטיק יכול לחדור לחלב ואת התינוק שלו הוא רוצה לגדל על טהרת ההגיינה והבריאות. כשניסיתי לאמר לו שאני לא בטוח אם עדיין בכלל מייצרים בקבוקי זכוכית ואם כן מחירם יהיה גבוה יותר ובכל מקרה בקבוקי פלסטיק טובים אפשר לקנות בכל מקום ומשקלם על הפה של התינוק יותר קטן וכו' וכו', הוא התרגז. ברור מה היתה התוצאה הסופית. גם הנסיונות לאלץ ילדים ללכת לישון בשעה מסוימת, עניני אוכל והקראת ספרים יכולים להתקל בבעיות דומות. כמו כן, אין דין דינו של ילד ראשון כילד שני ועוד.

השניה - ספרים אינם יצירות קודש שחייבים תמיד לקרוא לילדים כלשונם וככתבם. למשל, לפעמים קורה שההורה רוצה לראות תוכנית חביבה בטלויזיה ואז הוא מתחיל לקצר ולדלג בסיפור. צרכי הילד לא תמיד עומדים מעל לרצונות ההורה. כך גם קטעים בספרים שההורה לא מרגיש נוח אתם. מה הבעייה לדלג, לשנות, לקצץ ואפילו להמציא דברים נוספים, על בסיס הקריאה בספר?

דוגמה יפה היא הספר של דורון נשר "ספור מביצה" שבו לאבא אין שום רעיון לסיפור ואז הוא ממציא לילד סיפור מביצה (של תרנגולת, לא של צפרדע).
מקס, מוריץ ואלוהים 82849
טל כהן • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 4/8/2002, 15:21
לפעמים הילדים מפרסמים אח''כ את הגרסה המקוצרת שהאבא סיפר להם, וזו לדעתם גרסה טובה יותר מהספר המקורי. תשאלו את וויליאם גולדמן.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות