בתשובה לש''ק ריש, 03/08/02 0:06
וריכרד שטראוס? 82833
שטראוס היה חבר במפלגה הנאצית, ניהל מוזיקלית את הReichsmusikkammer (מעין "לשכת המוזיקה של הרייך") והחליף את ברונו וואלטר וטוסקניני בניצוח על הפילהרמונית של ברלין. (שניהם התפטרו ב1933 במחאה על עליית היטלר לשלטון) אחרי שנתיים הוא פוטר לאחר שסרב לסלק את היהודים מהתזמורת, (יתכן, שגם עקב העובדה, שבנו היה נשוי ליהודיה) ומאז לא אחז בשום תפקיד רשמי.
יש גם לזכור, ששטראוס כבר לא היה צעיר (בן 71 כשפוטר) וחולה למדי. קשה היה לצפות ממנו לברוח מגרמניה.
קשה לי לראות סיבה ממשית להחרמתו. אם כבר מישהו במצב רוח להחרים מלחינים, אני ממליץ על קארל אורף, הוא היה נאצי אמיתי, מה שלא מפריע לאף אחד להשמיע אותו בישראל ולקיבוץ לוחמי הגטאות להשתמש במוזיקה שלו לפרסומות של טבעול.
וריכרד שטראוס? 82910
צודק לחלוטין באשר לאורף. כלומר, אני לא תומך במיוחד בהחרמת מלחינים, אבל "כרמינה בוראנה" היא בעיני פשוט יצירה מתועבת. זה יותר עמוק מהביוגרפיה של המלחין כנאצי פעיל. היצירה עצמה היא נאצית: היא ביטוי מוזיקלי מושלם לעקרונות האסתטיים של הנאצים.

קראתי קצת על היצירה בדף המצורף לדיסק של אחת ההקלטות. כתוב שם קצת על ההיסטוריה שלה, וקצת תיאור של המלחין את היצירה. הוא בחר, כידוע, טקסטים עתיקים מימי הביניים, חלקם בלטינית וחלקם בגרמנית עתיקה. וגם המוזיקה מתגעגעת לעבר: מקצבים פשוטים, בעלי אפקט ברברי, ומרווחים של אוקטבה, במקום שימוש באלמנטים מתוחכמים יותר של הרמוניה פרי ההתפתחות המוזיקלית במאות ה-‏16-19. כלומר: יש כאן נסיון לחזור לעבר ולהאדיר אותו, העבר הפגאני שבו גרמניה היתה טבעית, פראית וטהורה, לפני שהיא זוהמה בעידון היודו-נוצרי.

אגב, בסיפור ההיסטוריה של היצירה, בדף של הדיסק, לא הוזכרה המילה "נאצי" - ולבושתי גם לא ידעתי דבר על כך כשקראתי. בתמימות גמורה מסופר שם על מלחין שחי לו ושכתב לו יצירה. שערותי החלו לסמור רק כשסופר שם על הופעת הבכורה (כולל בלט), שזכתה להצלחה רבה, והתקיימה בשטוטגארט 1937 (יכול להיות שאני טועה טיפה בשנה). ובאותה תמימות מסופר גם על הביצוע הראשון מחוץ לגרמניה, שגם הוא זכה להצלחה אדירה - במילאנו 1942 (אותה הסתייגות).

אני לא אוהב את היצירה, אבל לי ממילא יש טעם אזוטרי במוזיקה; גם אם היתה נכתבת יצירה דומה באנגליה 1940, שהיתה משתמשת באותם אמצעים מוזיקליים אבל מתוך הנמקה אחרת ולגיטימית, לא הייתי אוהב אותה. ואין לי בעיה מיוחדת עם זה שרוב האנשים מאוד אוהבים אותה. אני מקבל ותומך בגישה של לא לשפוט ולצנזר יצירות בגלל הביוגרפיה של המלחין.

אבל מה שקורה עם "כרמינה בוראנה" הוא אחר: הדחקה רבתי. זה לא שאנשים יודעים אבל סולחים; רוב האנשים פשוט לא מודעים לרקע של היצירה, ההיסטורי, הביוגרפי והאמנותי. ואני כן מאמין שזה יכול להשפיע, וצריך להשפיע, על ההנאה. Let the sound turn to ashes in their ears.
וריכרד שטראוס? 82942
רגע רגע רגע. אתה "תומך בגישה של לא לשפוט ולצנזר יצירות בגלל הביוגרפיה של המלחין", אבל ה"רקע של היצירה" (שאינו אלא פרט בביוגרפיה של המלחין) "יכול להשפיע, וצריך להשפיע, על ההנאה"?

כן, יש הבדל בין "לשפוט ולצנזר" לבין השפעה "על ההנאה", ובכל זאת, שתי הטענות הנ"ל שלך לא מסתדרות לי.

אגב, האם יצירות של יוצרים אחרים, מזמנים אחרים, שהושפעו בבירור מיצירות עם רקע "פסול", גם הן פסולות? כל מי שהאזין לפסקול של "קונאן הברברי", למשל - מוזיקה של באזיל פולדואריס - לא יכול לטעות בהשפעה המובהקת של כרמינה בוראנה. אגב, לטענת מביני דבר‏1, הסרט עצמו מעביר מסר ניצ'אני מובהק, ולדעת חלק ממבקריו, מסר נאצי (או לפחות פשיסטי) פרופר.

1 במילים אחרות, זו לא טענה שאוכל להגן עליה: אני אפילו לא ראיתי את הסרט.
וריכרד שטראוס? 83043
צודק. אני אמביוולנטי כאן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים