בתשובה ליובל רבינוביץ, 10/08/02 5:16
מלכי החיות 84017
הוא עלול להידרש להילחם לחימה חסרת פשרות על ירושלים למרות שאין ספק שרוב או כל יחידתו תושמד. אבל, הוא יוכל לשמש ככלי בעזרתו ניתן יהיה לעצור את האויב למספיק זמן בכדי למנוע את כיבוש הבירה.

לכן, *במידת הצורך*, יידרש החייל למסור את חייו להגנת המולדת: http://www.idf.il/hebrew/doctrine/ethics.stm

האם במצב כזה (שהוא בכלל לא מופרך) היית רואה בעריקותך דבר מוסרי?

כי בזמן גיוסי טופלתי בבית החולים בהקשר לבעיה לא פשוטה במערכת החיסונית שלי. ברשותך, אני מעדיף לשמור על צנעת הפרט שלי ולא למסור פרטים אישיים נוספים.
מלכי החיות 84021
עברתי על המסמך 'הקוד האתי של צה''ל'. בשום מצב לא נדרש החייל למסור את חייו. מדובר על כך שהחייל צריך לדבוק במשימתו עד כדי חירוף הנפש, וכן שבעת משימה יסכן את עצמו ואת רעיו במידה הנדרשת לביצוע המשימה.

זה לא בדיוק שהחייל נדרש לשמש בשר תותחים, ואינני רואה שום מצב שבו חייל צריך ביודעין להיהרג למען רעיון.

מלבד זאת, המסמך הזה הוא קצת מוזר. כשהוחלט להפקיר את מדחת יוסף למוות, איבדה מערכת הביטחון את הלגיטימציה לדרוש משהו מהחיילים. חוק טל לא משפר את המצב, כמובן.
מלכי החיות 84022
האין:

'הרעיון' = המשימה.
'מסירת הנפש' = מקרה פרטי שציינתי של 'חירוף הנפש'
?

כלומר, 'מסירת' = 'חירוף' (סיכון) במידה והסיכון הוא (כמעט) וודאי (היחידה שבדוגמא).

אגב, אני יותר ממסכים לגבי חוק טל. ייתכן אפילו שאראה הצדקה שלא 'לחרף את הנפש' במידה ומותר עפ"י החוק לאדם שלא להתגייס מטעמים של דת. אבל זה לא הזמן ולא המקום. מה אתה עושה ער בשעה כזו?
מלכי החיות 84023
לא בדיוק.
קודם כל - אינני מסכים עם כל מה שנכתב באותו מסמך.
דבר שני - מסירת הנפש היא התאבדות. חירוף הנפש היא נטילת סיכון מחושב (או לפחות אני מקווה שהוא מחושב).

נמאס לי מעבודת תחזוקת הפורום שלי, אז אני משוטט, אבל שכנעת אותי. אזוז לישון. לילה טוב.
מלכי החיות 84024
אתה אולי אינך מסכים, אבל לזה החייל נדרש.

מסירת הנפש למען משהו משמעו הקרבת החיים, לא התאבדות סתם. זאת עושה ה 'גיבור', שהקריב את חייו למען המדינה וכו'.

עד עכשיו תיחזקת? רופאים לא מבלים ביום שישי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים