בתשובה לדובי קננגיסר, 05/09/02 13:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האוכלוסייה הערבית מעולם לא כונתה פרזיטית בידי השמאל, אף על פי שמצבה הכלכלי גרוע בהרבה, ואף על פי שהיישובים הערביים לא מורחבים, וכמובן שלא מוקמים חדשים. המפלגות הערביות תמכו פה אחד בקצבאות הילדים, ועם זאת, לא יצאו עליהם משפטים כגון "פרזיטים שמנצלים את משלם המיסים היהודי". משפטים כמו "במובנים מסויימים הם כמו החרדים" הם משפטים אפולוגטים, שמראים שלמעשה אין בך זעם על מעשים כאלו בחברה הערבית. בכל מקרה, קצבאות הילדים לא מעודדות ילודה, אלא עוזרות למצב קיים. הערבי והחרדי ילדו את 6-10 ילדיהם עם הקצבאות או בלי, והקצבאות נועדו לסייע להם. באשר לכך שהמדינה לא צריכה לעודד ילודה - מדוע? אני למשל, מעדיף שכספי המיסים שלי יגיעו לעידוד ילודה, ולא לצבא ולשפיכות דמים. אם הם יכולים לעבוד הם יכולים לעשות צבא? ז"א, שאם אתה יכול לעבוד אתה יכול ללמוד 3 שנים בישיבה? נו, אז כאן אנו חלוקים. אני מכיר לא מעט אנשים שהיו מוכנים לעשות זאת (אלא אם כן הם רוצים עוד כסף או הגשמה עצמית). אני מוכן להוסיף את "בושה", משמע, מה אחרים יחשבו. בכל אופן, לשיקול מוסרי אין כאן כל מקום. לא נעשה דבר רע לאיש (היות והמדינה עצמה - החילונים - הציעו למממן אותם), ולא נעשה דבר רע לערך. אנשים מזכירים את השיקול המוסרי כל עוד הם חושבים שהחרדים יזמו את איסור העבודה, ולפיכך הם רואים בכך דבר מה לא מוסרי. האומנם? החילונים חושבים שהחרדים צריכים ללמוד את מה שהם לומדים ולעמוד בצפירות שלהם. הם חושבים שהם צריכים להכיר במשכב זכר כמו שהם מכירים בו, הם חושבים שהם צריכים להיות מעורבים בעניינים פוליטים כמו מפלגות חילוניות. הם חושבים שאורח החיים החרדי - לימוד תורה - הוא בזבוז זמן, ושהחרדים צריכים לעשות צבא. הם חושבים שמותר להם לנסוע בכבישים בתוך שכונות חרדיות, גם אם הדבר פוגע בתושבי המקום, וכמובן לפתוח הוסטלים לנוער רחוב הומוסקסואלי דווקא בשכונה דתית-מסורתית. וודאי שהרחוב החילוני רוצה את אותן זכויות לכולם, אבל הזכויות הן זכויות רק בעיני החילוני, ולא להפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האוכלוסיה הערבית בישראל זוכה ליחס של אזרחים סוג ב'. הם זוכים להתעלמות תקציבית, לא יכולה, אפקטיבית, להכניס מפלגות שמייצגות אותה לקואליציה, והעבודות המיועדות לאנשים מתוכה הן שאיבת מים וכריתת עצים. לקרוא להם פרזיטים זה בדיחה עצובה. קשה לי לראות איך בדיוק הבחירה היא בין "עידוד ילודה" לבין "שפיכות דמים". בינתיים אני לא רואה איך האוכלוסיה החרדית תורמת לקידום השלום בארץ. אני, בניגוד לחרדים, לא טוען שאני לא יכול לעשות צבא משום שאני חייב ללמוד. אני גם לומד וגם עושה צבא. הם טוענים שהם לא יכולים לעשות צבא משום שהם מקדישים עצמם ללימודים. אם הם יכולים להפריע ללימודיהם כדי ללכת לעבוד, הם יכולים ללכת ללמוד. הדמגוגיה שלך מתחילה לחזור על עצמה. לא זכור לי שהחילונים עצמם הציעו את חוק משפחות מרובות ילדים. רבות מההקצבות הקיימות כיום נוצרו בעקבות לחץ ברור של החרדים. כל הכספים היחודיים זה רעיון שלהם. אני ידעתי טוב מאוד מי יזם את האיסור על עבודה. מה שאני רואה כלא מוסרי הוא שהחרדים מסכימים לעבוד שחור, רק כדי שלא יצטרכו לעשות צבא, ושהם דואגים לעצמם לעוד ועוד כספים כדי להמשיך את אורח החיים הפרזיטי שלהם. החילונים חושבים שאם החרדים רוצים כסף מהמדינה, הם צריכים לדאוג ללמד בדיוק מה שכל ילד לומד במדינה הזאת, כדי שלא לכפות על הילדים חיים של פרזיטיות. החילונים לא דורשים לכפות על אף-אחד לעמוד בצפירה. הם מבקשים מהדתיים לכבד את רגשותיהם כשהם נמצאים באזור חילוני בזמן הצפירה. אבל מסתבר שרק לדתיים יש רגשות. החילונים לא חושבים שהחרדים צריכים להכיר במשכב זכר, רק שאין להם שום זכות לעשות שום דבר למי שכן מעוניין לקיים יחסים הומוסקסואליים בהסכמה. החילונים היו שמחים מאוד אם המפלגות החרדיות היו עוזבות לעד את הכנסת. החילונים באמת חושבים שאורח החיים החרדי הוא בזבוז זמן, אבל הם לא עושים שום דבר בנידון. החילונים אכן חושבים שחרדים צריכים לעשות צבא, והסיבות פורטו לעייפה לעיל. החילונים אכן חושבים ש*מותר* להם לנסוע איפה שבא להם מתי שבא להם, אבל אם היו מבקשים מהם יפה ולא מנסים לכפות עליהם ולזרוק עליהם אבנים, הם היו שמחים לנסוע מסביב מטעמי שכנות טובה. החרדים מנסים, ומצליחים, כל הזמן לפתוח מעונות יום וכוללים בשכונות חילוניות. בפעם היחידה שהמקומיים הביעו התנגדות, עשו להם עליהום והם זכו לכינויי גנאי מאנטישמים ועד נאצים, ואף להתקפות אלימות כנגדם. כשמישהו מנסה לפתוח הוסטל כדי לעזור לאנשים שמזלם לא שפר עליהם, מי שמתנגד לכך הוא, תסלח לי, חלאה. אותו דבר אני חושב על מי שמתנגד לפתיחת מעונות לאוטיסטים או למפגרים בסביבתו. יצויין כי במרחק קצר מביתי יש מעון גדול למפגרים, ולא רק שאיש לא התנגד להקמתו, ילדי בית הספר היסודי הסמוך לו מעודדים להתנדב בו בזמנם הפנוי. הזכויות שוות לכולן, וגם החרדים רוצים אותן. החרדים, אבל, רוצים את הזכויות רק לעצמם, ואת הזכויות של השאר הם בוחרים לחלק במשורה, לפי חוות דעתם האישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאדם מופלה, לא אומרת שהוא אינו פרזיט. במקרה תיאורטי לדבריך, אם מחר תעלה מרצ לשלטון ותשנה את פני הדברים, הערבים יהפכו להיות פרזיטים. משום מה, דרישות השמאל מעולם לא הייתה להשוות את זכויות הערבים ואת חובותיהן (את מה שהם תופסים כחובה כשזה נוגע לחרדים), אלא רק את זכויותיהם. אני אישית מעדיף שכספי יגיע לאותו ערבי או חרדי כדי שיוכל ללדת ילד (ולעשות מה שבעיניו נראה כמצווה), מאשר לכור האטומי בדימונה. ולא אמרתי שאני חושב שיש קשר בין עידוד ילודה במגזר החרדי לשלום. וודאי שאתה עושה צבא ולומד, משום שהלימודים שלך אינם זהים ללימודים שלהם. הלימודים שלך הם לימודים בעלי מטרה כלשהי - לא בהכרח אגוצנטרית, אבל עדיין הם אמצעי בדרך למטרה. לימוד התורה לעומת זאת, אינו אמצעי, אלא המטרה עצמה. כיוון שבעיניהם לימוד התורה הוא ששומר על עם ישראל - רוחו וגופו - ההשוואה לא צריכה להיות בין הלימודים שלך ללימודים שלהם, אלא בין השירות הצבאי שלך ללימוד התורה שלהם. אתה מבקש מהם לעשות משהו שמציב אותם באיום תרבותי, שהם לא מאמינים בו, למען מטרה שהם לא בהכרח מזדהים איתה, במקום לעשות את מה שהם מאמינים שהוא יעדם; וזאת על סמך מה? על סמך העובדה שהם יכולים לעבוד, כאשר עבודה אינה נמצאת בכלל במישור של צבא - צבא אינו מטרה ואינו אמצעי בעיניהם (או אמצעי במידה פחותה), בעוד שעבודה היא אמצעי הכרחי בהעדר הכנסה. ולכן אשאל שוב: האם במקרה והיה מחוקק חוק, בו כל אדם יצטרך להקריב 3 שנים מחייו כדי ללמוד בישיבה, או לקבל על עצמו איסור עבודה - האם גם אז היית קורא בשם פריזט לזה שבחר בדרך השניה? חוק משפחות ברוכות ילדים עבר בתמיכת המפלגות החרדיות (והערביות, להזכירך) לא כדי לעודד ילודה, אלא כדי לשפר את המצב הקיים בשני המגזרים האלו. אולי כדאי שתבדוק את הסכומים שאתה כל הזמן טוען שהחרדים לוקחים. נראה שאינך מודע לעובדה שהם מקבלים מה שמגיע להם כאזרחים, ואפילו קצת פחות. בכל מקרה, וודאי שהם צריכים לריב על כל גרוש - כשאסור לך לעבוד, כשמחייבים אותך לשלוח את ילדיך לבי"ס לפי חוק אבל לא דואגים לך לרשת חינוך שמתאימה לתרבותך, אין לך ממש ברירות. במדינת ישראל קיים חוק חינוך חובה. חרדי שלא ישלח את ילדיו לבי"ס, צפוי לעונש פלילי על פי הקבוע בחוק. החרדי לא ישלח את ילדיו לבתי ספר ממלכתיים או ממ"ד, בדיוק כמו שהערבי לא יעשה זאת. אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינה ליברלית, היא צריכה לאפשר לשני הציבורים האלו חינוך בהתאם לתרבותם, בעיקר בעקבות העובדה שמדובר בשני ציבורים גדולים, שהקשר שלהם לארץ הזו ידוע. והרי ברור כשמש שאם בגרמניה יחליטו שכל בי"ס יהודי חייב ללמד ואגנר, הייתה קמה צעקה. באשר לחיים של פרזיטיות - אולי כדאי שתפנו את כל הזעם והשנאה שלכם לפוליטיקאים שלכם. לא נראה שאכפת לכם מכך שהם לא מאפשרים להם לעבוד. החילונים לא בקשו לכפות בחוק, אבל זו בהחלט דרישה מחרדי. דרישה מקובלת לדעתי, אבל כשזה מגיע למצב הפוך - כמו כביש בר-אילן - החילוני יודע לשכוח מהר מאד את כל הזכויות שהוא מנפיק לעצמו. אני גר בשכונה חילונית, ולא מזמן רצו לפתוח כאן מרכז לשיקום נרקומנים. כל השכונה התנגדה. לא בגלל שגרות כאן חלאות, אלא כי יש מקומות יותר טובים להקים מרכזים לאנשים שהם, מה לעשות, בעייתים. נוער שנזרק מהבית מגיע פעמים רבות לסמים, זנות ופשע, ולהקים מעון לנוער כזה - הטרוסקסואלי או הומוסקסואלי - בשכונת מגורים, כשיש מקומות כמו דיזינגוף או שנקין, הוא דבר שלא עושים. בעיקר אם אופי השכונה הוא דתי, ואופי ההוסטל הוא הומוסקסואלי. יש עוד מקומות להקים הוסטל כזה, למה דווקא שם? לא מחייבים דתיים לקבל משכב זכר, אמרת? לא עושים דבר בנידון? תהליך הציוניזציה המיוחל מתחיל מתוכנית הליבה של משרד החינוך, ומסתיים בגיוס כפוי לצבא. באשר ל"עוזבות לעד את הכנסת" - כמו שהשמאל היה שמח את הימין היה עוזב, והימין היה שמח אם השמאל היה עוזב, וכל מפלגה ציונית הייתה שמחה להיות השליט היחיד, ע"י סילוק החרדים, הערבים, והמתנגדים הפוליטים מהצד השני של המפה. החרדים לא מבקשים אף זכות, פרט לזכות הבסיסית להכרה אוטונומית בתרבותם; תרבות שלא נסמכת על החרב, תרבות שלא מזדהה עם מדינת ישראל (בדומה לערבים), תרבות שרואה את שליחותה והקרבתה ע"י לימוד, ולא ע"י הפצצות, ותרבות שרואה את עצמה קרובה יותר למסכת גיטין מאשר לדיפוזיה. אני לא חושב שמדובר בהנפקת זכויות מיוחדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר הרי לאמר שהם פרזיטים שננקטו נגדם צעדים; הם לא משרתים בצבא ותומכים בחוק טל על מנת להתחמק משירות צבאי או לאומי בעצמם; הם מתרבים בלי חשבון, ונציגיהם בכנסת מצהירים שאינם נאמנים למדינה. "היתרון" היחיד שלהם לדבריך על החרדים, הוא שהפטור שלהם מצה"ל לא מחייב אותם שלא לעבוד. אפשר להסתכל על המפה הפוך; אפשר להגיד שהם לא ממלאים את כל החובות כי אין להם את כל הזכויות, אבל אפשר להגיד שהם לא מקבלים את כל הזכויות כי הם לא ממלאים את כל החובות. ועדיין אתה יוצא נגד האפליה שלהם, ולא טוען שיש לגייס אותם לצבא. האם היית מגיב באותה מידה אם הייתה רדיפה דומה של הציבור החרדי? אני מניח שהיית אומר "ברוך שפטרנו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מעניין אותי לשמוע איפה אתה חושב שנמצא המקום הטוב ביותר להקים בו מרכז לשיקום נרקומנים. 1 דיזנגוף ושינקין? כן, למה דווקא שם? אני ממש אשמח אם תוכל לפרט, לנמק, להרחיב ולתת דוגמאות. 1 הסתייגות- גם אני לא הייתי קופצת מהגג מרוב אושר אם היו מחליטים להקים מרכז כזה ליד הבית השלוו שלי. כדוגמא לפתרון, אפשר לתת את "נווה מלכישוע" שנמצא אי שם במעלה הגלבוע, ובאמת שלא מפריע לשכנים בין שתיים לארבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דיזינגוף ושנקין? כי זה מרכז העיר. שכונת מגורים אינה המקום לפתוח דיסקוטק, והיא אינה המקום לפתוח שכזה, או מרכז לגמילה מסמים. אנשים שעוברים לגור בשכונות קטנות או יישובים קטנים עושים זאת כדי לחיות באיכות חיים מסויימת, וזו זכותם. הוסטל או מרכז הם שירות שהעיריה מציעה, ולכן הגיוני למקם אותם במקום שהוא מרכזי יותר ומסחרי יותר. היתרון היחיד להקמת מרכז כזה בשכונה כזו היא העלות, אולם נווה צדק היא ממש לא דוגמא לקרקע זולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בדיזינגוף גרים אנשים. גם בשנקין. פשוט תהיתי אם יש סיבה שנקבת דווקא בשמות שני הרחובות האלו,ולא באחרים. אם אין, אז תשכח מזה. נווה צדק? מי אמר נווה צדק? נווה מלכישוע. זה על ראש הגלבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאת יודעת מי האוכלוסיה שגרה בשנקין, ומי האוכלוסיה שגרה בשכונה שהיא שכונת מגורים גרידא. תחשבי בעצמך איפה יעדיף לגור סטודנט באופן ארעי, ואיפה תעדיף לגור משפחה עם ילדים שמנסה לבנות בית. בנווה צדק הוקם ההוסטל המדובר (לנוער הומוסקסואלי שגורש/ברח מהבית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולנרקומנים, כמובן, לא צריכה להיות איכות חיים. להפך, עדיף לשים אותם במרכז העיר, ואם אפשר - כבר שיותר קרוב לסוחרי הסמים. רק חס וחלילה שאתה וחבריך הבורגנים בשכונות הקטנות יאלצו לסבול ממעט מציאות בסביבה שלכם, או שתוכלו לחיות עם זה שאנשים שמזלם לא שפר עליהם יחיו בסביבתכם. לא בבית ספרנו, אמיר? תעבור למאה שערים, שם אף אחד לא יפתח מרכז גמילה. מתוך רחמים על הנרקומנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנרקומנים יש איכות חיים שמסופקת ע"י המרכז. נרקומנים הם לא משפחה, מה לעשות. סוחרי הסמים? סלח לי, אבל ממתי מרכז העיר הוא מקום לסחר בסמים יותר ממקומות אחרים? את זה עוד לא שמעתי. אולי גם תפתח בית כלא בתוך שכונת מגורים? אתה יודע, רחמנות והכל, בושה לי ולחברי הבורגנים. אני מציע לך גם לפתוח דיסקוטקט בתוך ביתך, למען לא יצטרכו ילדי השכנים לנדוד כ"כ הרבה במוניות. יותר מזה, למה שהעיריה לא תקים מרכז לשיקום עברייני מין פדופילים במרכז כל שכונת מגורים, אתה יודע, ליד הקניון. במקרה של העיר שלי זה גם יוצא ליד תיכון, אבל זה לא משנה, נכון? כי הרי אנו רוצים שגם עברייני המין יהנו מאיכות החיים הגועלית שלי ושל חברי הבורגנים. אל תנסה להתייפיף. אני לא מכיר הרבה אנשים - חילונים או דתיים - שהיו מעוניינים בהקמת אחד מהדברים האלו ליד ביתם. למה? לא, לא מתוך רשעות, צר לי להרוס לך את הסטריאוטיפ. גם לא בגלל שהם בורגנים מטונפים שדמם יזין את המהפיכה. אלא בגלל שהם קנו דירה/בית באיזור מסויים, שבו אפשר לגדל ילדים. העירייה לא חייבת להקים דברים מוסדות כאלו בשכונות האלו. מרכז העיר אינו עוני, כזכור. אבל טוב לדעת שליד ביתך אפשר להקים בית סוהר ומוסד שיקום לעברייני מין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, הדיון התחיל מהומוסקסואלים שנזרקו מבתיהם, מפגרים ואוטיסטים. לא מפריע לי גם להכניס מרכז שיקום לנרקומנים לרשימה. איך אתה מכניס דיסקוטקים, בתי כלא ומוסדות לשיקום עברייני מין אל תוך העסק, זה משהו שאני לא יכול להבין. אולי אתה תוכל להסביר לי איך בדיוק אתה משווה בין מפגרים ונוער הומוסקסואלי לבין רוצחים ואנסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? נרקומנים מועדים לגניבות, וכמובן יש אפשרות סבירה מאד שהילד שלך ימצא מזרק משומש ברחוב. נוער שנזרק/ברח מהבית מגיע פעמים רבות לפשע, זנות וסמים. אם אתה טוען שאין סיבה שלא להעניק לעבריין מועד מחסה בשכונת מגורים שיש בה בין השאר ריכוז גדול של ילדים - אני לא רואה מה זה משנה אם הוא נרקומן, רוצח או אנס. מה קרה לאיכות החיים שלהם? נדבקת בבורגניות המגעילה שלי ושל חברי? באשר להומוסקסואל, לי אישית זה לא מפריע, אבל זכותם של תושבי שכונה להיות דתיים, וככאלו - לבקש שמקלט שכזה יוקם במקום אחר. היות ומדובר במקלט הומוסקסואלי, סביר להניח שהוא מטפל בצרכים מיוחדים להומוסקסואלים (ביחוד משום שמיכל עדן הייתה אחראית להקמתו), וככזה, סביר להניח שהוא מייצג לא רק עבירה הלכתית מבחינתם, אלא קורא תיגר - גם אם שלא במתכוון - על אורח החיים שלהם, שאותו הם מעוניינים לחנך את ילדיהם. והיות והסכמת איתי שהאדם הדתי לא חייב לאהוב הומוסקסואליות, אני חושב שזוהי בקשה לגיטימית שהמרכז הזה יוקם במקום אחר, בדיוק כשם שזו בקשה לגיטימית מצד שכונה חילונית שמרכז לחוזרים בתשובה יוקם מחוץ לתחומיה. למה? כי לשכונה יש אופי וזכותה לשמור עליו. לא חייבים לעשות דווקא, בעיקר לא כשאתה חושב שהחילוני לא מעוניין לכפות שום דבר על הדתי. אני לא שמעתי על התנגדות למחסה לילדים מפגרים ואוטיסטים, וגם לא דברתי על אחד כזה. אתה הנכנסת את זה לרשימה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |