 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחודש דצמבר 1955 עלתה רוזה פארקס, אמריקאית שחורה מאלבמה בת 40 ומשהו, לאוטובוס ציבורי והתיישבה בספסל פנוי בקידמת האוטובוס. כאשר עלו לאוטובוס נוסעים לבנים, פארקס נידרשה לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס, זה המיועד לנוסעים הצבעוניים על פי חוקי הגזע של העיירה מונטגומרי. רוזה פארקס סרבה ונלקחה למעצר. מאסרה הוביל לחרם של השחורים על התחבורה הציבורית, למשפט וקנס, ולכומר מרתין לותר קינג הצעיר שהכריז "נמאס". השאר כתוב בקורות התנועה לשחרור האזרח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איני רואה כל דמיון בין שני הסיפורים. אגב, מתי בוטלו החוקים האלה במונגומרי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושחורים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי נוסעת בתחבורה ציבורית באיזור גוש דן הייתי מחרימה את כל קווי האוטובוס שנותנים יד להפרדה בין גברים לנשים. עם זאת, ברור לך שמקרה רוזה פארקס יכול להקביל לנוסע ערבי על אוטובוס תל אביבי ופחות למקרה הנ''ל. אלימות חרדית כנגד נשים אינה דבר חדש. בשכונות חרדיות יותר ופחות בירושלים (ואפילו ברחובות מספחר מרכזיים) תקפו חרדים, נשים שמסתובבות בלבוש חשוף (לטענתם) באבנים ואף במזרקי דיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרמתך קוי אוטובוס כאלה ואחרים, לא היתה מעלה או מורידה דבר. בין כה וכה את אינך קהל היעד של אותם קוים. אם היית מחרימה את חברת התחבורה, בחרם מאורגן, הכולל את כל אחייך לדעה (בהנחה שהם מהווים כמות משמעותית מכלל נוסעי האוטובוס), ייתכן שהיתה לה אפקט כלשהו. ייתכן גם שבמקרה זה, של קו תחבורה, שהוא שרות הנמצא תחת פקוח ורשוי, ישנם פתרונות (משפטיים ואדמיניסטרטיביים) יעילים יותר. לשם הקוריוז, שמעתי פעם (צר, לי, אין לי קישור, וגם אין לי מושג האם מדובר באמת היסטורית או שמא באגדה אורבנית), כי פרנסי אחת הקהילות החרדיות בברוקלין פנו לחברת האוטובוסים המפעילה את הקו לשכונתם בבקשה להמנע משיבוץ נהגות בקו זה, ואף צרפו הערה מרומזת בדבר האפשרות להמנע משרותיה של חברת האוטובוסים אם לא תענה בקשתם. תשובת חברת האוטובוסים היתה כי זה בניגוד לחוקה להעסיק (או להמנע מהעסקת) נהגים על בסיס מגדרי, אבל זה לא בניגוד לחוקה ללכת ברגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
couldn't of happened in Brooklyn really 'cos nobody really cares, but the story is nice......
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניה, דרך ההתמודדות שלך עם קווי אוטובוס שבהם מורידים נוסעים היא החרמה? יפה מאוד שהיית מחרימה את הקווים, אבל בהתחשב בזה שמורידים מהאוטובוס אפילו אנשים שלא מחרימים אותם, זה דומה למקרה היפותטי שבו רוזה פארקס הייתה נודרת לא להתיישב על המושבים הקדמיים באוטובוס לאות מחאה. מילא, להחרים את החברה - אבל להחרים את הקווים זה פשוט מגוחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבתי למקרה רוזה פארקס שהזכיר רב''י. אני מבטיחה לך שאם חבורת בחורות בגופיות תעלה לאוטובוס (אם אני מבינה נכון את הכיוון שאליו אתה חותר) המטרה לא תושג ותראה מגוחכת לא פחות. כאחת שמכירה מקרוב מניפולציות ואלימות של חרדים כנגד חילונים, אני תומכת בויתור מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת נכון - אין לי שום עניין במקרה הזה (חוץ מזה שאני חושב שלבחורה נעשה עוול בקנה מידה אישי), ואני נגד לעצבן אנשים בכוונה. גם אני תומך בוויתור מראש. בכל מקרה, אני שונא גופיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כאחת שמכירה מקרוב מניפולציות ואלימות של חרדים כנגד חילונים, אני תומכת בויתור מראש" משפט זה הוא שורש הבעיה של החברה הישראלית. עם ישראל נלחם בעוז בכל אויביו, עומד איתן מול בני אדם מתפוצצים לאורך זמן וקשה עורף באופן כללי. כל הרוח הזאת הופכת לרוח נכאים כאשר מגיעים למושג שהתקטן פה באופן פלאי : "זכויות אזרח". לעזעזל עם מה שחכם, תועלתי, ריאלי או אפילו בר השגה. אם יש משהו שבאמת שווה להלחם עבורו במדינה המופרעת הזאת, זהו האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל. אם החלטנו שהקרב הזה אבוד מראש (או שהפתרון לכך הוא פשרה זמנית בצורה של סטטוס קוו המזדחל לנצח) עדיף שנארוז את החפצים ונלך. (אני הרגע חזרתי מהסרט - אימסומניה, מתנצל על מצב הרוח המלודרמטי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק אבל שים לב למה שציטטת מדברי: "אלימות של חרדים כנגד חילונים". אני אישית לא נתקלתי באירועים הפוכים ולכן, אני מעדיפה לשמור על עצמי ולא לנסות להידבר (שוב). ואישית, כבר כתבתי באתר במקומות אחרים, שאין לי בעיה לארוז וללכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא הגעתי למצב הזה. אני עדיין בשלב שבו אני בודק את השטח. המסקנה שאני מגיע אליה בד''כ היא שמכונת הדמוקרטיה במדינה שלנו דווקא במצב לא רע, אנחנו פשוט לא יודעים כל כך להפעיל אותה. עוד לא למדנו איך להשתמש במדינה על מנת לשפר את החיים שלנו כאן. אנחנו התרגלנו לכך שהיא משתמשת בנו (מכאן השפיפות כנראה). המיסדים שלנו נתנו צעצוע משוכלל לקבוצת ילדים מאותגרים. חלק גדול מאותם ילדים לא שיחק בצעצועים מעולם. כשנגדל אולי נבין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |