בתשובה לאשר לבשן, 02/10/02 19:53
אכן סקסיזם 95691
שאלה מעניינת.
כאשר דבר חקיקה איננו מתייחס לסוגייה מסויימת - כי אז לפנינו לאקונה.

מי שממלא לאקונות הוא, כידוע, בית המשפט.

החוק מכתיב - או אמור להכתיב - לשופט כיצד למלא לאקונה פלונית.

וזו לשונו של החוק:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

ודוק: לא מן הנמנע שבית המשפט יגיע למסקנה שלמעשה לא לאקונה לפנינו אלא, מה שנקרא בלשון המשפטנים: "הסדר שלילי".

ואם ניישם - לרגע - את ההסדר השלילי בענייננו, כי אז נגיע למסקנה שהמחוקק אדיש למה שקורה מתחת לחגורתו - או מקום חגורתו - של עורך הדין.

כלומר שבמקרה מלהיב שכזה יכול עורך הדין להופיע מול שופט - או שופטת - כשלמתניו מחלצתו של טרזן ו/או חצאית סקוטית עם או בלי תחתונים ו/או חשוף שת לחלוטין כשלקרסוליו חותלות (פאטעס) של לוחם מרמת אנטוליה.

מי אומר שמשפטים זה מקצוע משעמם ?
אכן סקסיזם 95746
בית המשפט מכריע במקרים בהם לא ניתנה תשובה בדבר חקיקה. אך יש מקרים בהם בית המשפט יכול לפסוק לגבי חוקיותו של חוק מסוים, לא?
האם לא יכול להיות מצב היפותטי (כן,כן ואכן קצת אבסורדי) בו עו"ד יוכל לבנות קייס התומך ברצונו ללבוש שמלה בבית המשפט, למרות האמור בחוק?
האם התסריט אותו הראתי למעלה הוא כה בלתי אפשרי (ביחוד כאשר מסתכלים על המגמה בה צועדת החברה המערבית)?
התסריט:"ההבדל הוא, שבחברה שלנו, עורך דין שיתעקש בכל זאת להגיע עם חצאית (וילחם על כך) ינצח בסוף והדבר יותר לו. זה פשוט עדיין לא קרה, זה הכל."

להזכירכם שהדיון המקורי דן בנסיעה באוטובוס. דוגמאת בית המשפט היתה לא מוצלחת מלחתחילה לגבי דיון זה (אם כי מענינת). ההבדל בין נסיעה באוטובוס לבין נוכחות בבית משפט היא תהומית. לדרוש שאדם ילבש משהו במיוחד לבית המשפט זה בגדר האפשר. לדרוש שאדם יתלבש בדרך מסוימת במיוחד לשם הנסיעה באוטובוס זה חדירה לרשות הפרט. הרי לא סביר לדרוש מאדם שיחליף את בגדיו לפני העליה על האוטובוס ובטח שלא סביר לדרוש ממנו להתלבש בדרך מסוימת רק משום שרוצה הוא להסתובב ברחוב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים