בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/09/02 8:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש שטוענים שההסטוריונים החדשים או הפוסט מודרניסטים לוקחים את המימרה "פרשנות של העבר היא פרשנות של ההוה" אל מעבר לקצה האבסדורדי שלה. בימינו, זה לגיטימי שכל אחד יצור לעצמו פרשנות הסטורית פרטית לפי נטיות ליבו וגחמותיו המשתנות. האם הפרשנות ההסטורית של דב לסיבות שהביאו את ארה"ב להטיל פצצות אטום על יפן, הופכת גם אותו להסטוריון חדש, הפעם מצד ימין? אני יכול להציע את שני הסנט שלי. האי אוקינוואה שימש כקו ההגנה האחרון על איי הבית של יפן, והיפנים ביצרו אותו כדבעי. השלב האחרון בהתקדמות האמריקאית באוקינוס השקט, לפני הפלישה המתוכננת ליפן, הצריך כיבוש של אוקינווה כדי לשבור את ההתנגדות היפנית האחרונה ולשמש קרש קפיצה, בסיסי אויר ומרכזי אספקה ותידלוק. כחודשיים לפני הטלת פצצת האטום, כשגרמניה, בת בריתה של יפן, כבר נכנעה באירופה, המשיכה יפן במלחמה וארה"ב נערכה לכיבוש אוקינווה. בקרב על אוקינווה נהרגו יותר אנשים מאשר משתי פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי. בסיום הקרבות שארכו כחודש וחצי נהרגו כ- 120,000 חיילים יפנים, למעלה מ 10,000 חילים אמריקאים (ועוד כ- 40,000 פצועים אמריקאים). כמו כן נהרגו גם למעלה מ 100,000 אזרחים אוקינווים. חלק מהאוקינווים נהרגו כששרתו תחת כפייה בצבא היפני או עקב מסות של התאבדויות (בגלל סיפורי הבלהה שהפיצו היפנים). עשרות אלפי חיילים יפניים התאבדו על מזבח הקיסר כשראו שכלו כך הקיצין. בקיצור, המבוא הקצר לפלישה לאיי הבית של יפן הניב כרבע מליון הרוגים על שטח של אי אחד קטן (יחסית). בסיום הקרבות עמדו בפני האמריקאים שלשה אפשרויות: 1. להגיע להסכם סיום לוחמה עם היפנים, תוך קבלת תנאי ההסכם שדרשו היפנים, שישמרו בסופו של דבר על הצבא, הצי וחיל האיור שעוד נשאר להם. 2. לפלוש ליפן במטרה להביא לכניעתה המוחלטת ללא תנאים. לפי התאור הקצר של האבדות לכוח האמריקאי, לצבא היפני ולאוכלוסיה האזרחית באוקינווה, ניתן להבין עד כמה גבוה עד בלתי אפשרי היה אמור להיות מחירה של פלישה כזו. 3. להשתמש בנשק שעל פיתוח הושקע מאמץ אינטלקטואלי, טכנולוגי ופיננסי בהיקפים שלא נודעו - במטרה להביא לכנעתה המהירה והטוטלית של יפן. ניתן לנחש, בסבירות לא רעה, מה היה מצבו של העולם (לא רק של אמריקה) אם היא הייתה בוחרת בחלופה הראשונה, שלא לדבר על השניה. לכן, לדבר על צביעות אמריקאית, במסגרת מלחמת העולם החופשי בציר הגרמנו-יפני, תוך נסיון לגזור גזירה שווה למצב בין ישראל לפלסטינים, גובל, לדעתי, בדמגוגיה פשוטה במקרה הטוב, ובחוסר הבנה כללי, במקרה הרע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הסכם עם יפן שהיה שומר על שארית כוחה הצבאי אך מבטל את כיבושיה ואת המוטיבציה שלה לכיבושים היה סכנה לארה"ב ולעולם החופשי? האם זה לא היה עדיף מהטלת שתי(!) פצצות אטום על אוכלוסיה אזרחית1 לשם השגת אותן המטרות? 1 וכאמור, סביר להניח שזה לשם הפגנת שרירים כלפי הרוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם טעות בתרגום תרמה להחלטה להטיל פצצת האטום על הירושימה? התגובה של ראש ממשלת יפן קנטרו סוזוקי לאולטימטום של בנות הברית ביולי 1945, ימים לפני הפצצת הירושימה, נמסרה לנשיא טרומן כ"בוז שקט". מה שסוזוקי אמר זה "מוׂקוּסֵטסוּ" שכוונתו "אין תגובה. אנחנו צריכים עוד זמן". את זה הם לא קיבלו, כותב מארק פוליזוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על ההודעה האמריקאית שאליה התייחסתי ואותה ביקרתי: "אנחנו נגד שימוש בנשק כבד באזורים עירוניים". המשפט הזה הוא משפט כללי שאינו מדבר על מקום וזמן. אז מותר או אסור לפעמים לדעת ארצות הברית להשתמש בנשק כבד באזורים עירוניים ? כל ההצדקות שלך לשימוש בנשק כבד באזורים עירוניים בתנאים מסויימים (שיש עליהם ויכוח, וגם הופיעו דעות אחרות מעל דפי האייל, אך זה נושא אחר.), מוכיחות דווקא שההודעה האמריקאית הזאת היא הודעה בעייתית. לכן דבריך גובלים "לדעתי, בדמגוגיה פשוטה במקרה הטוב, ובחוסר הבנה כללי, במקרה הרע." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, מטרות מסויימות מאוד (כמו הכנעת מדינות הציר) מקדשות את האמצעים (כמו הרצח המסיבי ביותר של אזרחים בהיסטוריה (ולאחר מכן להודיע ברדיו שהירושימה ונגסקי הם בסיסי צבא...)). לא ניתן לפסול גישה זו מבחינה "לוגית-מתמטית". אולם מה שכן *מחוייב המציאות* מגישה זו הוא הצורך הבלתי נמנע לבחון כל מקרה של פגיעה מכוונת באזרחים לגופו ולהחליט האם המטרה "נעלה" מספיק בכדי לקדש את האמצעים. אני בספק גדול מאוד אם ניתן לקבוע קריטריונים לבחינה מהסוג הזה. וזאת משני טעמים: 1. לרוב לא ניתן בכלל להגדיר חד משמעית את המטרה (למשל, מה מטרתו של הטרור הפלסטיני? שחרור? הפרדה? השתלבות? חיסול ישראל? דמוקרטיה? דיקטטורה?) 2. גם אם נניח שהצלחנו להגדיר את המטרה, כיצד נגדיר קריטריונים על מנת לקבוע האם המטרה מקדשת את האמצעים? פלסטיני ממוצע יטען שהכיבוש מצדיק טרור, וישראלי יטען שלא. מדובר בקביעות ערכיות/סובייקטיביות לחלוטין. אני מזמין אותך להציע קריטריונים לבחינה מהסוג הנ"ל. אגב, החוק הבינלאומי (שחלקו הרלבנטי אומץ על ידי ישראל) שולל פגיעה מכוונת באזרחים ברמה העקרונית, כך שאין כל רלבנטיות לשאלת המטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי משהו חשוב: הטענה נגד האמריקאים אינה עצם השימוש שעשו בנשק גרעיני (ולא משנה כמה "אינטלקטואלי" הוא היה), אלא נגד השימוש בו נגד אזרחים. שלושת האפשרויות שהצגת אינן בלעדיות, וגם חסרות מידת מה של רלבנטיות. מדוע לא השתמשו האמריקאים בפצצות גרעיניות כנגד מטרות צבאיות? האם זה לא היה עוזר להם להכניע את יפן? (התשובה האמיתית היא שפגיעה באזרחים היה דבר "מקובל" בזמנו, בו השתמשו כל בעלות הברית כולל ארה"ב שבהפציצה את טוקיו הרגה הרבה יותר אזרחים מאשר בהירושימה ונגסקי, ועל כך בדיוק השתומם הנשיא האמריקאי כאשר נשאל בזמנו) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |