בתשובה לטלי, 10/10/02 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היומנים היחידים שהיו לי שהתבססו על תוכנית טלוויזיה היו שני יומני ''העולם הערב'' הנפלאים. עד היום אני שומר אותם, וזה למרות שאני אישית לא כתבתי בהם מילה. אף פעם לא מצאתי שימוש ליומן... בכל מקרה אני לא זוכר להסתכל בהם כדי להזכר מה אני אמור לעשות היום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני זוכר אותם - הם באמת יומנים נפלאים. אני זוכר משם את הפירוט שלהם ממה מורכב חצ'קון ("כך וכך אחוז של גבינה צרפתית משובחת"), וגם התחביב של אברי ("טיפוח קיפודי נוי") <הודעה זו נכתבה בחסות "קילשוני הקלשון" וסלון "סופט-אנד-איציק"> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חוכמה - כשהיינו קטנים (בי"ס יסודי) התעשייה הזו היתה הרבה פחות מפותחת. תכניות הטלוויזיה לילדים היו הפקות של החינוכית או סדרות בריטיות למיניהן, שלא לוו במסחור (או שמא הייתי אני הילדה היחידה שפיספסה את זה?). לי זכורים מגילאי 10-9 קלמרי ג'ינס כשיא האפנה, וכמובן יומן הטווס האלמותי ומחברות מהסוג שכתוב עליהן מאחורה "כולנו אומרים תודה-בבקשה-סליחה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה עידן איטו אבירם המאוס עם היומנוער המזוויע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונייר מכתבים עם תמונות של זוג מחזיק ידיים על רקע השקיעה, ליד הסוס, מאחורי שיחי הוורדים, בתוך שדה שיבולים. או משהו כזה. מאיפה הישגנו אותו? לא ברור. נדמה לי שקנינו 1 אותו דף דף, מעטפה מעטפה, בכמה אגורות בחנות כלי הכתיבה השכונתית. 1 הנכס הכי חשוב שקניתי אז היה אלבום וקלפים של "העולם המופלא", שעד עכשיו יש לי בבית, לאושרי. זה מעיף את האורחים לתקרה :-) (בעדינות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעיף את האורחים לתקרה זה לא האלבום, זה שאת מתכופפת כדי להצביע על תמונה מסוימת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |