שגיאה גדולה אחת 10536
שלום, טל.

הניתוח שלך היה יכול להיות נכון, אילולא שכחת שני פרטים משמעותיים: ערפאת שולט כרגע רק ב- 40% משטחי הגדה, כאשר רוב שטחי ה- A שברשותו אינם מחוברים טריטוריאלית, ומופרדים בחלקם הגדול על ידי גושים ישראלים. בנוסף, רוב רובם של משאבי המים של הגדה המערבית נמצאים היום בידי ישראל.

ניתן להעלות על הדעת מצב בו ברק יותיר, בתוך הסכמי הפסקת האש התיאורטיים שלך, את השארתו של "המעבר הבטוח" בין עזה לגדה. ניתן להאמין כי ברק יתן למדינה הפלסטינית את האפשרות לשלוט על מעברי הגבול של עצמה. אך בשום מצב לא ניתן להעלות על הדעת כי ברק יפנה, תוך כדי הפסקת אש עם אויב חלש מישראל בהרבה, יותר מ- 60% משטחי הגדה. דבר כזה יהווה התאבדות פוליטית עבורו.

שוב, מדינה שמשתרעת על 40% משטחי הגדה כלל אינה ברת חיים - על מנת לעבור בין גוש חברון לגוש בית לחם, לדוגמא, כל פלסטיני ייאלץ לעבור דרך לפחות שני מחסומים ישראלים. על מנת להגיע לאיזו שהיא יכולת קיומית, המדינה הפלסטינית תזדקק ללפחות 90% מהגדה המערבית, ולשליטה גדולה בהרבה במקורות המים שלה. מצב כזה, כאמור, לא יהיה אפשרי במצב של הפסקת אש. לפיכך, הניתוח שלך נופל.

מהי כן מטרתו של ערפאת? זוהי שאלה מורכבת בהרבה, ואני אנסה להשיב עליה על במה נפרדת. ניתן רק לאמר כרגע כי שורש הבעייתיות נעוץ בשאלה האם ערפאת, למעשה, שולט בשטח או שהשטח שולט בו. על פי המידע הקיים, נראה כי שתי התשובות נכונות.
שגיאה גדולה אחת 10539
יתכן ואתה צודק. רון בן-ישי, במאמר שפורסם היום ב''ידיעות'', טוען כי ערפאת נמצא במלכוד (כפי שטענתי אני), אולם לדעת בן-ישי מטרתו של ערפאת שונה - הוא מנסה לגרום לכניסת כוח בין-לאומי לישראל (דוגמת הכוח ששהה בקוסובו). גם במקרה זה התוצאה הסופית תהיה כמעט זהה - מדינה פלשתינאית ללא סיום רשמי של הסכסוך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים