כמה מילים על גליון 3 133775
גליון 3 של "חלומות" הופיע לפני כחודש. כמה הערות:

1. סקירה של הגליון באתר "האגודה הישראלית למד"ב ופנטזיה": http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=398&NewOnly...

2. הופתעתי למצוא את שמי (פעמיים) בחוברת - בתחילתה ובסופה. בתחילתה, במכתבו של קורא – שקורא גם שורות אלה, אני מניח – שהתלונן על הביקורת שלי. (היי! קראת את הסיכום? "יוזמה ברוכה וראויה לכל שבח", וכאלה?). ובסופה, בדברי תודה של ניר יניב, שלפני כמה שנים עזרתי לו מעט בכתיבת הסיפור שנכלל בגליון זה.

3. "לפני כמה שנים". עורכים יקרים, כעת כשאתם משלמים לפי מלה, האם אתם מודעים לכך שניר ממחזר סיפורים ישנים? :-)

4. כמה מילים על הסיפור המתורגם – "הדרך הארוכה הביתה". אינני מעורה בעולם המד"ב המודרני, ומעולם לא שמעתי על המחבר, שיין טורטלוט. אולי הוא אכן "מהסופרים הצעירים והמבטיחים בתחום", אבל הסיפור הספציפי הזה היה פשוט גרוע. ראשית, ברמה הרעיונית - התחרות בין הספינות מתייחסת לשאלה מי יביא את המידע הביתה, ויזכה לתהילה... אבל מדוע לא *לשדר* את המידע? מדוע לא שודר המידע מיד עם גילויו?
שנית, ומה שקצת יותר עקרוני, הרעיון המרכזי סביבו נסוב הסיפור – חללית נמצאת במשימה, שאמורה להמשך שנים, אבל חללית חדשה ומשופרת משיגה אותה – מועתק מהספר Mayflies של קווין או'דונל (זכרון עמום מספר לי שהספר תורגם כ"מייפלוור").
אז הנה תגובות לחלק מהסעיפים: 136268
לגבי שמך בחוברת - אייתו אותו נכון? תגיד תודה ותשתוק... :-) אז נכון, את השם שלך הרבה פחות קשה לאיית כראוי מאשר את השם שלי, כך שלאיות נכון של השם שלך מן הסתם לא מתלווה אותה תחושת הישג שיש לי כשאני רואה את השם *שלי* מאויית נכון, אבל בכל זאת.
לגבי מר ניר יניב - ניר יניב ידוע בנלוזותו מאז ומעולם, כך שאיננו מצפים ממנו ליותר מזה. במיוחד כשהסיפור מוצלח. :-)
ולגבי "הדרך הארוכה הביתה" - אני מרשה לך לא לאהוב אותו. אני אהבתי אותו, רמי שלהבת שהמליץ לי עליו אהב אותו, עוד שניים שלושה אנשים אהבו אותו, כך שמן הסתם הוא יצליח להתגבר על העלבון הקשה. :-)
וברצינות - אני לא חושבת שלשדר את המידע זה פתרון. קודם כל, שידור של כמות גדולה כזאת של מידע לכיוון כדור הארץ (ארבע שנות אור, להזכירכם) ידרוש תגבור גדול מאד של השדר כדי שהאלומה לא תדעך יותר מדי עד שתגיע לכדור הארץ. אני לא יודעת עד כמה זה מציאותי בטכנולוגיה שמתוארת בסיפור (להזכירכם, ניבן המציא מכשירי קשר שמבוססים על לייזר כדי להתגבר בדיוק על הבעייה הזאת). וכשמדובר בנפח גדול של מידע, מן הסתם מדובר בזמן שידור ממושך, ובוודאי גם צריך עודפויות בשידור כדי לוודא שגם אם תהיינה הפרעות בקליטה החומר יגיע, כך שאנחנו מדברים על כמות גדולה של אנרגיה לצורך השידור. אני לא בטוחה שהם יכלו להרשות את זה לעצמם, אפילו אם הייתה להם הטכנולוגיה.
ובל נשכח נקודה חשובה: חלק חשוב מהממצאים שלהם היו בצורת *דגימות*. את זה אי אפשר לשדר.
ולגבי הספר שהזכרת: אני מעולם לא שמעתי את שמעו, כך שאני מניחה את האפשרות שעוד אנשים בעולמנו לא שמעו את שמעו, ואולי אפילו מר טורטלוט לא שמע את שמעו. כך שבהחלט ייתכן - שים לב, אמרתי "ייתכן" - שבניגוד להאשמה המאד לא נעימה שלך (אנחנו, האנשים שנוהגים לכתוב מדי פעם, רגישים לדברים כאלה), מר טורטלוט לא *העתיק* את הרעיון שלו, כי אם השתמש ברעיון מקורי לחלוטין שעלה בדעתו לגמרי בנפרד מספר עלום אחר. למעשה, בצורה משעשעת ביותר, בתקופה קרובה למדי לפרסום הסיפור, הגיע למערכתנו סיפור אחר בעל רעיון דומה, של אדם שאני בטוחה למדי שלא קרא את הסיפור של מר טורטלוט או את ספרו של מר או'דונל קודם לכן. שנאמר, "פילים עגומים".
וכל זה, בלי להתייחס בכלל לשאלה אם אותו ספר טיפל בזווית שבה טיפל טורטלוט, הווה אומר, התחרותיות בין מגלים והערך היחסי שביסודיות לעומת מהירות.
בקיצור, חבל שלא אהבת. היו אחרים שאהבו. אני מקווה שאת רוב מה שאתה קורא אצלנו, אתה אוהב, וזה כבר מספיק טוב בשבילי. :-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים