אוי 155570
שמעתי אתמול בערב חלק מדבריו של ד"ר (פרופ'?) דוד פסיג ברשת ב', שם רואיין בקשר לרמת החינוך בארץ.

כמה פנינים:

- אין קשר בין הצלחה בלימודים להצלחה בחיים. (שמישהו יספר לו על הקשר בין לימודים אקדמיים לשכר, למשל).
- יש גם מנהלים שנכשלים בהבנת הנקרא (וזו כמובן סיבה מצוינת לשמוח אם גם הבן שלך נכשל).
- מחקרים מראים שדווקא לציונים בתנ"ך יש קורלציה גבוהה עם הצלחה בלימודים אקדמיים, ודווקא המתמטיקה לא חשובה (מבלי לסייג, למשל, ולהבדיל בין לימודים אקדמיים במדעי הרוח לבין לימודי מדעים).
- ממוצע ה-IQ עלה בשני הדורות האחרונים (סבים לעומת נכדים) בכמה עשרות אחוזים (30 אחוז, נדמה לי שאמר). (שמישהו יגלה לו שה-IQ, בהגדרתו, הוא בעל ממוצע קבוע. או שמא הוא מתכוון לממוצע הישראלי מתוך הדירוג הכלל-עולמי? איכשהו, קשה לי לקנות את זה).
- אחת הסיבות לעליה האמורה בממוצע ה-IQ היא אבולוציה של המוח.
- בחיי, נו.
- הוא אמר "אבולוציה של המוח" כהסבר לשיפור (לכאורה) באינטליגנציה במהלך שני דורות.
- לא, אני לא צוחק!
אוי 155587
עוד תוצר נחות של מערכת החינוך הישראלית.
ד''ר 155588
ד''ר למדעי הפקה-פקה 155667
(רק תסתכלו על הפרופיל האקדמי. מי כתב את זה? פיטר קוק?)
ד''ר למדעי הפקה-פקה 155671
לא הבנתי מה הפריע לך שם- תוכל לפרט?
ד''ר למדעי הפקה-פקה 155706
למשל, עבודות המאסטר הבאות:

"משימה פדגוגית רצויה ואפשרית של תוכניות לימוד עתידיות במציאות מדומה"--אביבה שרבט--1999:
50 אנשי מחקר ופיתוח במציאות מדומה מהמובילים בתחום ברחבי תבל מתבקשים לנסח את המשימה העתידית הרצויה והאפשרית של מציאות מדומה וחינוך.

"ניסוחה של משימה עתידית רצויה לבית הספר הישראלי בעתיד"-יהודית דרייר-‏1998:
60 מנהלים, מפקחים, ומרצים מאוניברסיטאות שונות בישראל מתבקשים לעצב יחד משימה עתידית רצויה ואפשרית של החינוך בישראל.

"משימה עתידית של החברה למתנסים" – מרב גלעד- 1996:
120 מנהלים מהאגפים השונים של החברה למתנס"ים מתבקשים לעצב את המשימה העתידית של האגף להכשרה על מנת להכין את דור המנהלים הבא לנהל את המתנסי"ם והפעילות הקהילתית העתידית.

(האם מסתמנת כאן מגמה עתידנית כלשהי בתחום עבודות המאסטר?)
ד''ר למדעי הפקה-פקה 155711
גם לי הנושאים למחקר נראו קצת, איך להגיד, אווריריים‏1, אבל השאלה שלי היתה מה פסול מצאת ב"פרופיל האקדמי"?

1 אם כי כותרות יכולות להטעות.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 155728
הבעיה היא לא בנושאים למחקר, אלא בשיטת המחקר שמתאימה לראיון שנה-חדשה בעיתון. מה עושה תלמיד המחקר אחרי שאסף 60 דעות של מומחים על המשימה העתידית של החינוך בישראל? מייצר סטטיסטיקות, חלילה, עם מסקנות-מחקר כמו "31.7% מן המומחים סוברים שעל מערכת החינוך בישראל לחנך"?

הפרופיל האקדמי אינו חורג מן המקובל בתחום, ולי (בניגוד למחברה האלמוני של הכותרת) אין שום טענות עליו.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156113
מה זה לעזאזל חקר העתיד? איך הוא חוקר מתודולוגיות עתידניות? מה שהוא חוקר הן אולי מתודולוגיות חדשות, אבל אם הוא חוקר אותן עכשיו, הן לא יכולות להיות עתידניות. דברים עתידניים יכולים להיות או מכשירים-שלא-באמת-פועלים במד"ב, או קשקושים שיווקיים, בעיקר במגזר הרכב.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156115
בוא נבדיל בין ההתנגדות של לכלול "חקר מתודולוגיות עתידניות" כעתידנות ( כנראה שאתה צודק, או לפחות הניסוח לא ברור‏1) לבין הלגיטמיות של "חקר העתיד" כדיסציפלינה.

האם שאלת המחקר מסוג
"איך רשת האינטרנט תתפתח בעשור הקרוב?" היא לגיטימית כשאלת מחקר? אם כן, אז נותרה רק בעיה סמנטית של האם לזה צריך לקרוא "עתידנות" או "קרקרולוגיה". אם היא איננה לגיטימית, אז אתה צודק בהחלט, אין דבר כזה חקר העתיד ושרלטן מי שמנסח כאלו שאלות.

1 ד"א , להבנתי מדובר אכן במתודולוגיות ש*קיימות* היום אבל לא *מיושמות* היום, והשאלה היא בקשר להשלכות היישום.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156121
העתיד, מהגדרתו, עדיין לא קיים. לפיכך, אי אפשר לחקור אותו. מזכיר לי את ''כנס העתידנים'' של לם, ובעיקר את העתידנים הלינגוויסטיים, שמנסים לחשוב איך מילים עשויות להתפתח, ומכך להסיק על דברים שעשויים להיות בעתיד...
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156122
לא הבנתי-
"איך רשת האינטרנט תתפתח בעשור הקרוב?" שאלת מחקר לגיטימית או שרלטנות?
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156130
זו לא שאלת מחקר. זה ניבוי. אם מדובר במחקר לגיטימי, הרי שזה ניבוי שנובע ממודל שמתבסס על חקר ההווה והעבר. אם הניבוי יסתבר כנכון, זה יאשש את המודל שבנית.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156134
אוקי, אני לא עתידן ( ולא מתעתד להיות עתידן), אבל עתידן הוא אדם שמשתמש בכל מיני מודלים, המתבססים על חקר העבר וההווה, כדי לנבא דברים מהסוג הזה. מה כל כך בעייתי? יש נטיה לאגד ניבויים על חברה וכלכלה ( להבדיל מתנועת אסטרואידים) תחת השם "עתידנות". מתכונת טיפוסית של שאלה ש"עתידן" עשוי לשאול היא
"איך החברה שלנו עשויה להשתנות בעתיד, בעיקבות טכנולוגיה חדשה, שזמינה היום בקושי, אך צפוי שתהיה יותר זמינה בעתיד".
המינוח "חקר העתיד " אולי בומבסטי מדי לתיאור המחקר הנל, אבל בכל תחום מדעי יש גם חלק של יחסי ציבור, כפי שאתה בוודאי יודע יותר כמוני.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156138
לא לא לא. הניבוי הוא תוצר לוואי של חקר ההווה והעבר, שמשמש אותנו כדי לבדוק אם המודלים שלנו שווים משהו. אתה לא יכול לעשות מחקר שמטרתו לדעת מה יהיה בעתיד. אם פיתוח מודלים ומתן ניבויים זה עתידנות, אז כל מחקר, פרט אולי לארכיאולוגיה, הוא עתידנות.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156146
זהו, שיש נטיה באוניברסיטאות לאגד, מטעמים של יחסי ציבור אולי, את כל החבר'ה שעוסקים בניבוי טרנדים של קהילות תחת השם "עתידנות". כמו שפתאום מתמטיקאים מסוימים פתאום מגלים שהם ב"מדע הסיבוכיות ‏1". אם יחזיקו אותם מספיק זמן באותו מסדרון, סביר שייפתחו ז'רגון עצמאי, ואז כבר לא יחשדו בהם שהם אינם דיסציפלינה כשרה למהדרין.

בכל אופן, עתידנות (עכש"י) זה בדיוק החלק במדעי החברה שמנסה לבדוק ניבויים לגבי תגובות חברתיות לפיתוחים טכנולוגיים. אין שום מניעה שעתידן ילמד את ההשפעה של המצאת הדפוס על התרבות האירופית כדי להקיש על המצאת הריצרץ ‏2 ומשם על השפעת הסלולורי עם המצלמה.

1 או כמו ההוא מהמחזה של מולייר שגילה שהוא מדבר בפרוזה.

2 סיפור מרתק, דרך אגב. הגרסא המקורית, שנקראה PLAKO או משהו כזה, תפקדה גרוע מאוד, אבל בזכות איש מכירות חלק לשון, המכירות הספיקו לכלכל את הממציא במשך שנים, עד שחתנו שיכלל את ההמצאה לכדי מה שאנחנו מכירים היום.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156218
בטח שזו שאלה, יש סימן שאלה בסוף. בכל אופן זה בטוח לא ניבוי.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156125
(למרות שבא לי להסכים איתך, אני לא יכול להלחם ברצון לא להסכים עם עצמי (קורה לי הרבה), אז בכל זאת אציק לך...)

העבר, מהגדרתו, כבר לא קיים. לפיכך, אי אפשר לחקור אותו.
ד''ר למדעי הפקה-פקה 156132
טוב, נתקן:

העתיד, מעצם הגדרתו, לא יכול להשפיע על ההווה, ולכן לא ניתן לחקור אותו (עדיין). העבר משפיע על ההווה (ולו בכך שהוא מותיר סימנים למה שהתקיים כשהוא היה ההווה).
עכשיו אתה יכול להסכים איתי?
extrapolation 156269
נכון, אין ספק בכך שהעתיד עצמו לא משפיע על ההווה כפי שהעבר משפיע עליו. העתיד F עדיין לע קיים, אבל בכל זאת יש איזה 'F אותו ניתן לחקור.

העניין הוא שהעתיד הוא *כן* משהו שקיים בתודעה האנושית. אנחנו מתכננים, אנחנו מנסים להגיע אל יעדים מסוימים במדע, אנחנו משקיעים בטכנולוגיות עתידיות מסוימות, אנחנו הוגים אוטופיות אליהן אנו שואפים להגיע, אנחנו יוצרים מגמות מסוימות בכל תחומי החיים ועוד. את כל הדברים הללו אפשר לחקור ולהעלות אקסטרפולציות כתשובה לשאלה "נו, אז מה יהיה?".

אין ספק בכך שלא מדובר במחקר במובן המדעי של המילה, אבל בכל זאת אפשר לחקור, למרות שאין לנו מכונות זמן. גם שחקן שח-מט, השקוע במשחק מותח, חוקר את האפשרויות העתידיות במשחק. הוא מעלה השארות לגבי מה הולך להיות עפ"י המצב הקיים, עפ"י כוונותיו ועפ"י מה שנדמה לו שהן כוונותיו של היריב במשחק. בעקבות ה"מחקר" שלו הוא מחליט על המהלך הבא. כמובן שהוא יכול לטעות (אפילו סביר) ולהפגש עם מצבים בלתי צפויים במהלך המשחק, אבל עדיין הערך של ה"מחקר" שלו עולה על בחירת המהלך הבא באופן ראנדומלי. שחקני שח מעטים יבחרו במהלך ראנדומאלי שמונע מן האידיאולוגיה: "מי יודע מה יהיה ומה יוליד יום?".
''ניתוח מורפולוגי'' 156187
כנראה שלם היה עתידן מדופלם, כי השיטה הזו אכן נמצאת בשימוש, ומתוארת באתר של ד"ר פסיג (כשיטה ש"עולה לעין מונים על כל שיטה אחרת").

לא הצלחתי לייצר קישור ישיר; לך ל http://www.passig.com , לחץ (אחרי המצגת) על ה"ע" בפינה השמאלית עליונה, ובחר "פרסומים אקדמיים". השיטה מופיעה בעמודים 20-26 של הספר "מבואות לשמונה עשר טכניקות חיזוי".
''ניתוח מורפולוגי'' 157221
מבנה איום של שיטת הצגת המסמכים. הוא סרק אותם לקבצים גרפיים וחיבר הכל בעזרת וורד או משהו. לבסוף נתן להם גם שם הכולל סוגריים ב-URL.

אולי זה מעיד על האינטרנט העתידני, כפי שהוא רואה אותו. בשל הטעויות האלה, לא ניתן לתת את הקישור בצורה שתוכנת האייל תבין אותו (הסוגריים לא ייכללו בשם). לכן אני מביא את הכתובת ללא הפתיח: העתק והדבק לחלון הדפדפן אחרי //:http.
www.passig.com/pic/BookFutureMethodologies1994(1)(1).htm
כן ניתן 157225
אוי 155597
אין יחס ישר פשוט בין תארים אקדמיים לשכר, ועוד יותר מזה-יכולת השתכרות [שין שמאלית כמובן].
אוי 155598
יחס ישר פשוט בוודאי שאין (ביל גייטס ולארי אליסון לא סיימו תואר ראשון), אבל אני די בטוח שיש קורלציה לא רעה בכלל.
אוי 155608
בכל מקרה, האיש דיבר על "הצלחה בחיים", ולא על יכולת להשתכר, או להרוויח, הרבה כסף.
יש מי שיאמר שכסף הוא לא המדד היחיד, או העיקרי, להצלחה בחיים.

למעשה, אחד הדברים שמטרידים אותי כשאני מסתכלת על מערכת החינוך, זה בדיוק התיעול האינטנסיבי מדי לכיוון הוצאת ציונים גבוהים, בעיקר בתחומים ה"תכליתיים", במטרה להוציא כמה שיותר בוגרי-בי"ס ישר (כלומר אחרי צבא והודו) אל החוגים ה"נחשבים", בדרך לחיים של סטאטוס חברתי+כסף.
אוי 155687
הקורלציות הנ"ל (השכלה ושכר, השכלה והצלחה בחיים) הוכחו כבר בשנות הארבעים של המאה שעברה, ומאז הן מתגברות או נחלשות, אבל לא נעלמות. כמובן ש"כסף הוא לא המדד היחיד להצלחה בחיים" - כשמודדים "הצלחה" מסתכלים לרוב על יוקרת העיסוק ועל מיקום בתוך תחום העיסוק. ושוב, שני הקשרים קיימים ומוכחים. אני לא יודעת מה לימדו אותו בתואר השני בחינוך, כיוון שהאינפורמציה הזו היא בהחלט לא נכונה.

אם מישהו ירצה הפניות, יש כל-כך הרבה שקצרה היריעה. אז רק כדי שמעכשיו אף אחד לא יוכל לטעון שאין קשר:
מתוך עמוד 84:
In 1999, adults ages 25 to 64 in the United States who completed less than upper secondary education earned, on average, about 67 percent of the earnings of adults who completed upper secondary education
ובעמוד 85 יש גרפים.
אוי 155699
והנה נתקלתי בעוד אחד לגמרי במקרה:

הטבלה בעמוד 117.
IQ ממוצע 155622
דווקא הטענה שלו בקשר לממוצע הIQ נכונה בעיקרה, רק צריכה ניסוח מחדש.

ברור שIQ נשאר עם ממוצע 100 תמיד, בגלל שכל שנה עושים רה-נורמלזיציה, אבל התוצאות במבחנים לא מעודכנים עולות, וגם אם משווים תוצאות של אותם אנשים לאורך השנים יש ירידה. ז"א שכן יש עלייה במה שזה לא יהיה שמבחן IQ מודד.

אם לא היינו מנרמלים את המבחן, אנחנו מדברים על עליה של 3 נקודות בממוצע כל עשור, שזה לא מעט. העלייה הכי גדולה נרשמת במבחנים של חשיבה צורנית - 6 נק' לעשור.

למה? זאת שאלה אחרת. לא יודע. אולי בגלל הטלוויזיה.
IQ ממוצע 155629
זה ניסוח סביר יותר. עם זאת, הקצב שהוא הציג עמד על כ-‏10 נק' בשנה (ההשוואה היתה בין "הצעירים של היום" לדור הקודם, אבל כדי "לא לפגוע במאזינים" הוא לא התייחס ל"הוריהם" אלא ל"סבים ולסבתות". הציטוטים לא מדויקים, אבל זו היתה רוח הדברים).
אוי 155644
בטח ''אבולוציה של המוח'' - פסיג הוא עתידן, על זה משלמים לו (אם כי אני לא בטוחה מי בדיוק).
אוי 155646
הייתי רוצה לענות "משלמים לו אלה שמדפיסים עתידות בדפים של בזוקה", אבל על-פי דף הבית שלו, משלמים לו: הכנסת (הוא "יועץ הנציב לדורות הבאים"), בנק הפועלים, חיל האוויר, החברה למתנ"סים, משרד החינוך, ועוד (ועם ד"ר פסיג הסליחה אם חלק מהעבודות הנ"ל נעשות בהתנדבות).
אוי 155649
עם יועצים כאלה, לא פלא איך שהעתיד נראה...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים