בין גיור לאזרוח 176127
הבעיה בהשוואה בין חוק השבות לבין חוקי התאזרחות לאומיים במדינות אחרות היא הגדרת הלאום - אותה שאלת "מיהו יהודי" בלתי נלאית. הרי במדינות אחרות, יש שתי אפשרויות להפוך לחלק מהלאום: או להתאזרח ולהתערות בתוך הלאום (צרפת, ארה"ב, ואני מניח שגם אחרות) או שמראש ומימים ימימה היית בן הלאום, ועכשיו אתה מממש את זכותך להתאזרח במדינתך.
אבל בישראל, לא זה המצב. בישראל לא קיימת שאלה של קשר אתני לקבוצת הלאום, אלא רק שאלה דתית: התגיירת? אתה זכאי לאזרחות ישראלית. זאת, גם אם הגיור שלך אינו כולל כל זיקה למדינת ישראל. גם גיור ע"י חרדים שמתנגדים לעצם קיום מדינת ישראל, יקנה לך זכות אוטומטית לאזרחות במדינה. אין תקופת אזרוח, אין מבחנים לבדיקת זיקה למדינה (רק לדת), אין כלום. אתמול נעשית יהודי? אודרוב, למשרד הקליטה.

לפיכך ישראל היא מקרה יחודי בין האומות: אני יכול להיות גוי שיצהיר עד שנה הבאה על זיקתו למדינה, על נכונותו לתרום, על רצונו העז למלא את כל חובותיו של אזרח ישראלי מן השורה. אבל כל עוד לא הוכחתי לאיזה רב מוסמך שאני יודע את כל תרי"ג, שומר על כשרות ומניח תפילין - אינני יכול להיות אזרח במדינה, וזאת חרף העובדה שרק *מיעוט* בישראל נוהג כך.
במובן זה, חוק השבות הופך את ישראל לא למדינת העם היהודי (שהיא דבר לגיטימי בפני עצמו), אלא למדינת ה*דת* היהודית, ולזאת קשה יותר להסכין.

שני המצבים הלגיטימיים היחידים הם אלו: חוק השבות במתכונת הגרמנית (כלומר, מי שיש לו הורה או סב/תא יהודי/ה - זכאי להתאזרח, אבל מי שהוא עצמו לא נולד למשפחה יהודית, אינו זכאי לכך. גם לחוק הזה יש בעיות ניכרות - כי מי יקבע האם ההורים או הסבים הם יהודים?), או שיבוטל לגמרי, ויתיר לכל אדם להתאזרח בתנאי שיעבור אי אלו מבחנים ותקופות התאזרחות. רק כך תצא הדת היהודית מהמשוואה, ויוותר הלאום, או כמושג אתני, או כמושג הזדהותי.
בין גיור לאזרוח 176136
ראשית, המחברים קוראים כאמור לגיור אזרחי בישראל. הם לא טוענים שחוק השבות צריך להיות הדרך היחידה לקבל אזרחות בישראל, אלא שבחוק השבות כשלעצמו אין פסול – למרות שאין די בו.

שנית, באשר לעמים אחרים, המצב עם הפזורה היוונית והארמנית לא שונה מהותית מזה הקיים בחוק השבות, מבחינה זו שהוא מאפשר התאזרחות על-סמך "מוצא אתני" לאנשים שהיגרו מאזורה של המדינה לפני מאות רבות של שנים. שים לב לכך שחוק השבות מאפשר לכל יהודי ע"פ מוצאו האתני (קרי, בן למשפחה יהודיה מוכרת, גם אם התפקר או אף המיר את דתו) לעלות לישראל; רבים מהעולם ממדינות חבר העמים, למשל, אינם יהודים דתיים. הוא מאפשר *בנוסף* אזרוח על-סמך המרת הדת, אבל זה אינו עיקר הדברים ונדמה לי שאין זו כוונתו העיקרית של החוק. כמה מהעולים מאז קום המדינה (או מאז שהתקבל חוק השבות מעט לאחר מכן) הם יהודים ע"פ מוצאם בלבד, כלומר, אינם דתיים כלל? וכמה הם לא-יהודים שהתגיירו ואז עלו לארץ? נדמה לי שהמספר השני בטל בשישים לעומת הראשון.
בין גיור לאזרוח 176138
הבעיה שלי היא עם אנשים שהתגיירו ואז באו לארץ, אלא עם אנשים שרצו להתאזרח בארץ ונדרשו להתגייר כדי לזכות בזכות הגדולה הזו. אינני חושב שחברתו הגויה של אזרח צריכה לעבור שבעה מדורי גהינום רק כדי שתוכל להתאזרח בארצנו הקטנטונת, למרות שהיא מוכנה לקשור את גורלה בגורלנו.
בין גיור לאזרוח 176141
כלומר, הבעיה אינה בחוק השבות, אלא בהעדר מסלול הגירה אזרחי בנוסף לו. אני מסכים, ונדמה לי שכך גם מחברי הספר.
בין גיור לאזרוח 176204
למיטב ידיעתי (שמגובה בהכרות עם מקרים ספציפיים) בני זוג של אזרחי ישראל (בתנאי שאינם פלשתינאים) מקבלים באופן אוטומטי אשרת תושב ואחרי 5 שנים של מגורים בישראל הם יכולים לבקש ולקבל אזרחות.
בין גיור לאזרוח 176427
בני זוג לא-יהודים של אזרחי ישראל היהודים‏1 מקבלים מיד אזרחות. או יכולים לשמור על מעמד של תושב-קבע, אם הם מעדיפים זאת (בעיות של כפל אזרחויות וכו'). בין אם הם הופכים לאזרחים או לתושבי קבע- חלות עליהם מיד כל החובות והזכויות, כולל זכויות של עולים חדשים.

1 אינני יודעת אם זה כך גם לגבי בני זוג לא-יהודים של אזרחי ישראל לא-יהודים.
בין גיור לאזרוח 176432
חבר שלי נשוי לבריטית, שמעוניינת באזרחות ישראלית, ולדבריה רק אחרי 5 שנים של מגורים במדינת ישראל היא תהיה זכאית.
בין גיור לאזרוח 176436
אז אולי הכללים השתנו מאז שזה היה רלוונטי לנו.
בין גיור לאזרוח 176515
לא הייתי מתנגד גם להרחבת החוק לידועים בציבור ולא רק נשואים. התקדמויות שהושגו בתחומים אחרים, כמו ביטוח לאומי, לא יושמו בחוק הזה והוא מפלה לטובת אנשים נשואים.
בין גיור לאזרוח 417469
חברה שלי התגירה לפני שנה בקייב שבאוקרינה גיור אורתודוקסי. עלתה לארץ לקבלת אזרחות קבלה אישור גיור מבית הדין בירושלים.ונשלחה לנתיב משם למשרד הפנים לאחר שמונה חודשים שבהם נשלחה ממישרד למישרד חזרה למדינתה. בגלל שהדרך הנכונה לקבלת אזרחות ישראלית היי לבקש עליה דרך הסוכנות היהודית. אני מתביש במדינה שבה גדלתי מדינה דמוקרטת קומוניסטית הנשלתת על ידי עבדי מדינה עצלנים שכל דאגתם הוא המשכורת החודשית ושרות השמור למקורבים שלהם חוצפנים עד מתי תשפילו את האדם שמשתוקק להיות בן העם היהדי שווה בן שבוים
היי, ברקת 417513
"שווה בן שבוים" - טאגליין!
היי, ברקת 417548
נראה לי ש''שווה בין שובים'' אפילו יותר מעניין.
היי, ברקת 417552
תגיד את זה לאלי, לא לי.
המבחנים לקבלת מהגרים 176160
כל הגירה במספרים משמעותיים משפיעה על אופי המדינה הקולטת את ההגירה. לכן, על כל מדינה להגדיר לעצמה את המטרה/ות שלשמה/ן היא קולטת הגירה ולגזור על פיה/ן את המבחנים לקבלת מהגרים. עד כאן באופן כללי.

ישראל נתונה כיום, לדעתי, בסכנה קיומית ולכן עליה לשאוף להגדיל ככל האפשר את אוכלוסייתה. יחד עם זאת, כמדינת היהודים עליה לשמור מכל משמר על אופייה היהודי ובהתאם לכך חובה להגביל את הזכות ל'יהודים' בלבד.

איך מיישבים בין שתי מגמות סותרות אלה? ע"י כך שמשנים את הגדרת ה'יהודי' באופן הבא: יהודי (לצורך חוק השבות) הינו מי שהינו יהודי על פי ההלכה וכן כל אדם שאינו בן דת אחרת, המבקש להצטרף ל*לאום* היהודי תוך נטישת לאומיותו.

הבעייה היא, שאין עדיין הפרדה ברורה וחדה בין הדת היהודית ובין הלאום היהודי (שיש המכנים אותו 'ישראלי'), ועובדה זו מקשה על קביעת המבחנים הפרטניים להצטרפותו ל'לאום' היהודי.

ודבר אחרון: בהחלט יש לקבוע תקופת צינון משמעותית לכל מהגר בטרם יהיה זכאי לכהן כחבר כנסת, שר בממשלה, שופט ובכל תפקיד בכיר ורגיש אחר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים