קריאה לכל מי שאכפת לו 185586
בימים אלה פועלת ועדת דברת שהוקמה לחקור את הישגיה הירודים של מערכת החינוך ולהציע דרכי פעולה.
אני מציע פה אתגר לכל האיילים\ות : לחבר מסמך ולהגיש אותו לועדה כמעשה של שירות לציבור.
בבקשה פרטו:
- מהם הליקויים ונקודות החולשה של מערכת החינוך.
- הצעות מעשיות להבראת המערכת.
- דוגמאות חינוכיות מוצלחות בארץ ובעולם.
- התייחסות לפרקי הזמן והמשאבים הדרושים ליישום ההצעות השונות.

אני מוכן לרכז את הביקורת וההצעות.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185659
נו, בעקבות האישור שקיבלתי לחשש מתגובה 185605: להחזיר את סידור הישיבה בכיתה לזה המיושן. כל התלמידים פונים אל המורה, תמיד.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185661
אני מבין שאינך מרוצה מתוצאות החינוך שקיבלו העלמה, טלי ויובל.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185662
אני מאוד לא מרוצה מהדרך בה לימדו אותי אנגלית, החל מבית-הספר היסודי ועד סוף התיכון. אין פירוש הדבר שאיני מרוצה מרמת האנגלית הנוכחית שלי (למעט המבטא המזעזע, אבל זה כבר סיפור אחר).
קריאה לכל מי שאכפת לו 185778
וראה גם תגובה 185762. האם לדעתך העלמה, טלי ויובל היו חלק מהאחד-או-שניים שענו, או חלק משאר הקבוצה, שקשקשה על אלילי ספורט וזמר?
קריאה לכל מי שאכפת לו 185785
אתה עדיין מוטרד? זה היה בצחוק.
לצערי, אני לא מכיר אותם אישית, ואני מעדיף לא להסתכן בניחושים. אני יודע שאני מעולם לא הייתי "האחד-או-שניים שענו".

לעניין. אני לא רואה במה עדיפה השיטה של ישיבה עם הפנים למורה כל הזמן, אלא אם כן המורה מאוד חמודה. בעיניי, אין מקום להכריח ילדים בכיתות הנמוכות של בי"ס יסודי לשבת שעות בלי לזוז כמעט על כסא לא-נוח, לשתוק, ולהקשיב למורה. זה סתם עינוי, והחומר הנלמד בבי"ס יסודי לא מצדיק זאת.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185787
כן, כדי שהשיעור יתנהל כפי שצריך להתנהל שיעור, הילדים צריכים לשבת שעות בלי לזוז כמעט על כסא לא נוח, לשתוק (אלא כאשר פונים אליהם), ולהקשיב למורה. זה לא עינוי אם לא נתייחס לזה כאל עינוי. האלטרנטיבה (להעביר את הזמן בביה''ס בדיונים על אלילי בידור וספורט) היא כמובן הרבה פחות מענה, אבל גם קצת פחות אפקטיבית כשיטת לימוד.

מורה טוב יצליח ליצור דיון בכתה (דיון מנוהל, לא ''פופוליטיקה'') ולעורר את עניין התלמידים וזאת מבלי להדרש לקבוצות קטנות בהן כל קבוצה ''מנהלת'' את עצמה, ובפועל חלק לא מבוטל מהתלמידים לא לומדים.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185789
אני לא יודע מה זה "כפי שצריך להתנהל שיעור" וממתי זה הפך למוסד מקודש. שיטת הלמידה הפרונטאלית במתכונתה הנוכחית היא שיטה חדשה יחסית, שננקטת מטעמי יעילות, ויש לה מגבלות רבות. אני לא חושב שצריך לבטל אותה (אי אפשר להקצות מורה לכל ילד), אבל צריך לשלב בינה לבין שיטות אחרות, וזה מה שנעשה בכיתות הנמוכות. בבי"ס שאני למדתי, אגב, זה נעשה גם בכיתות הגבוהות יותר: היו שיעורים, ואח"כ שעות "חברותא". זאת לא המצאה חדשה ו"מתקדמת", אלא דרך הלימוד היהודית הישנה.

בפועל חלק לא מבוטל מהתלמידים אינם לומדים בכל השיטות.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185829
קצת קשוח לא?
אני מסכים לכל הנאמר בפיסקה השניה, אבל קח בחשבון שאין שום דבר טבעי או בריא בישיבה ממושכת, ביחוד כשמדובר בילדודס, ובמיוחד במיוחד כשהם הורגלו לשחק בקוביות בגן.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185671
ספרי הלימוד היום מתחלקים לשני סוגים, ספרים וחוברות:
- חוברות משמשות לצמצום השימוש במחברות ונועדו להבנתי להוריד מהילדים את עומס הכתיבה. השלמת משפטים זו דרך טובה למנוע מהילד לדעת לכתוב משפט שלם בעצמו. בחוברות ישנן הוראות כמו: "צבע", "גזור והדבק" (להבנתי רוב ההוראות נועדו למנוע מצב של העברת החוברת לשימוש נוסף)
- ספרים הם חוברות עבות שעולות *קצת* יותר כסף ומכילות פחות הוראות השחתה עצמית - אבל לא אפס הוראות כאלו.

* סיכום הצעה ראשונה:
אין לצייר בספרים או לגזור אותם - בשביל זה יש חוברות.
יש להמנע משימוש מופרז בחוברות. (בערך מחצית מההוצאות על ספרי לימוד)

* הצעה שניה - להפחתת עלויות ספרי הלימוד:
אין לאשר ספרי לימוד לשימוש בבתי ספר, אלא לאשר תוכן של ספר. אחרי אישור כזה כל הוצאה לאור המעוניינת בכך יכולה להדפיס את הספר תוך תשלום תמלוגים (בגובה שיקבע ע"י משרד החינוך) למחבר.
לדוגמא - אטלס - לא יתכן שיאושר אטלס שלם כספר לימוד כאשר רק 5 מפות מתוכו יהיו בשימוש במהלך כל שנת הלימודים. אם יאשרו רק את תוכן החומר הרלוונטי - מיד יצאו לאור חוברות דקות שמכילות רק את המפות הרלוונטיות.

* הצעה שלישית - להקלת העומס מגב הילדים:
את כל ספרי הלימוד יש לעצב בגודל מסויים קבוע (או מספר גדלים מסויימים) ולהגביל אותם במשקל.
כאשר יש במקצוע מסויים דרישה להרבה חומר - יש להדפיס את ספר הלימוד במספר חלקים.

* הצעה רביעית - בחירה מאוזנת של חומר הלימוד:
כיום מי שמקבל אישור לספרי לימוד הוא בדרך כלל מפקח עם הרבה וותק - כנראה שזה לא קשור לקשרים שלו במשרד החינוך אלא למקצועיות שלו, אבל בכל זאת: יש להכריז על קריטריונים ברורים ולתת לוועדה אקדמית כלשהי להחליט האם ספר מתאים או לא.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185679
מדוע פשוט לא לעבור להשאלת ספרי לימוד על ידי בית הספר לתלמידים, תמורת דמי פיקדון מצד ההורים? גם יותר זול, גם מעודד את ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם על ידי כך שיקפידו שהילדים לא ישחיתו את הספרים.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185682
כי כשבדקתי את האופציה הזאת, גיליתי שיוצא לי יותר זול לקנות את הספרים.
כל הספרים ביחד עולים 520 ש"ח, מתוכם 260 עבור חוברות שאי אפשר לשאול. ודמי הפקדון הם 240.

רוב הספרים כוללים גם הוראות כמו: "צבע בכחול את החפצים הקשורים למים" - כך שההמנעות מהשחתת הספר די קשה.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185694
כאב לשני ילדים בגילאי בית ספר, אני מחזק את דבריו של גדי. מתקבל הרושם שכל שיטת הלימוד נגזרת (תרתי משמע) מהצורך לתכנן חוברות שאינן ניתנות לשימוש חוזר. ניסיתי לשכנע את בני לכתוב את התשובות במחברת דפרון רגילה, כדי לשמור על שלמות החוברות, אבל הנסיון נכשל בינתיים ( לחץ חברתי וגם הסתכלות מעט עקומה מצד המורה).

בכלל בבית הספר של בני יש נטיה להתרכז בצורה ולא בתוכן. הם צריכים לבוא עם "קלסרי חלון" או איך שזה נקרא, כדי לתייק דפי פוליו שהם מייצרים. מה רע בסתם מחברות?
משהו רקוב במערכת החינוך 185695
זה גם הרושם שאני קיבלתי מתגובותיכם. כנראה שיש לא מעט כסף בתחום הציוד לבית הספר ומישהו בהחלט גוזר כמה קופונים. ואני אוסיף: חבל. נראה לי שמוכרים את ההשכלה של הדור הצעיר תמורת נזיד עדשים. כנראה שנשאר לי רק להציע להפעיל גם את מפעל ההזנה כדי להיות מסומן כאויב הציבור מספר אחד. אני אנחש שבחינוך העצמאי זה לא כך וההורים לא נדרשים להוציא סכומי עתק על ציוד לימוד מתכלה.
משהו רקוב במערכת החינוך 185712
סתם עוד דוגמא לריקבון.
לביה"ס של הבת שלי הועבר תקציב עירוני של 40 אלף ש"ח לקניית ציוד מחשבים. יחד עם הודעת התקציב הועברה הצעה "מוזלת" לקניית מחשבים דרך חנות מסויימת כמובן עם איזכור שזו קנייה מרוכזת ודרך הנחה של העירייה וכו' וכו'. שכן שלי שהוא רואה החשבון של בית הספר עצר את ההזמנה ופנה אליי לבירור קצר.
את אותם המחשבים יכולנו לקנות ב-‏30 אלף שקל במקום 40.
מחזק את הטענה. 186183
כשבאתי להעביר סדנת כתיבה יוצרת לתלמידי כתות ג'-ו' גיליתי לתדהמתי שהדברים שנשאלו שוב ושוב זה "האם צריך לכתוב כותר לסיפור"? "צריך לעשות שער"? "אישה מחברת צריך להביא"? וכד'. מישהו מטרטר לילדים האלה במוח עם צורה במקום עם תוכן.
מחזק את הטענה. 186294
מה זה "אישה מחברת צריך להביא"?

ואתה בטוח שהם אמרו "כותר" ולא "כותרת"? אני, אגב, מאוד בעד לכתוב כותרות לדברים. אני לא יכול להתחיל לכתוב עבודה (או מאמר לאייל) לפני שיש לי כותרת טובה. בוז לי.
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186377
כמובן צ"ל "איזה מחברת צריך להביא"
ו "כותרת" ולא "כותר".

ולגבי חשיבות הכותרת:
ראשית, אני מזכיר לך שמדובר בסדנא לכתיבה יוצרת, וכשכותבים סיפור הרבה יותר חשוב לכתוב אותו ולא את הכותרת.
שנית, בעיני גם בכתיבת מאמר או עבודה אקדמית, הכותרת מתנסחת יחסית מאוחר, והיא בעיני יותר בבחינת "צורה" מ"תוכן" (ויעידו על כך מאמרים באייל שסופר כי כותרתם השתנתה ממש ברגע האחרון).
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186389
כן, אני הוא זה שבד"כ משנה את הכותרת, כי כותרת זה דבר מאוד חשוב, לטעמי. גם סיפור אני לא כותב לפני שיש לי כותרת טובה עבורו. למעשה, בד"כ תהליך כתיבת הסיפור שלי מתחיל ב"המממ... XXX נשמע כמו שם מצויין לסיפור", ואז אני ממציא סיפור שיתאים לכותרת.
למעשה, אני יכול למלא מגירה שלמה בשמות מצויינים לסיפורים שלא כתבתי. בימינו אני מנסה לתקן את זה לגבי שם אחד שלא יסולא בפז: "אי-האפשרויות הן בלתי מוגבלות". אפילו יש רעיון לסיפור, אבל אני לא יודע לכתוב אותו בינתיים. אגב, באנגלית השם נשמע יותר טוב. לא חשוב. סליחה.
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186434
ואני כותבת את הסיפורים בד''כ מאיזשהו מקום באמצע. והשם - ממש ממש בסוף.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202371
ב"מבדק‏1" על נושא "המים" אצל כיתות ד, נתבקשו הילדים לבחור מושגים ולהסבירם במילים שלהם. אחד הילדים בחר את המושג "נקודת רתיחה" והרי הסברו:

"הטמפרטורה שמעליה החומר נהפך לגז"

המורה הורידה לו נקודה ו"תיקנה" ל:

נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס החומר נהפך לגז.

אגב, הגדרה של נקודת קיפאון כ" הטמפרטורה שמתחת לה החומר נמצא במצב מוצק" זכה לתיקון דומה.

הייתכן שמורה למדעים אינה מבחינה בין נוזל למים?

1 כמו מבחן, רק יותר מודרני.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202451
בכיתה ביסודי, המורה (לא למדעים) התווכחה עם תלמיד שטען שכדה''א סובב את השמש, כי ידוע שההיפך הוא הנכון.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202454
ובכיתה ג לימדו את אותו הילד שהסיבה שבקיץ הימים יותר ארוכים היא שהשמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202485
מה, זה לא נכון?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202491
אברהם לינקולן נחשב לאדם גבוה באופן יוצא דופן. פעם הוא נשאל בקינטור : " מהו אורך טוב לאדם" והוא אמר "כל עוד הרגליים מצליחות להגיע לריצפה, זה בסדר".
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202723
ובכיתה ד לימדו את אותו הילד שבצפון הטמפרטורות קרות יותר כי הצפון נמצא קרוב לקרחונים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202731
ושכחתם לספר שיש רוח כי העצים מתנועעים כמו מניפה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202732
ולמה העצים מתנועעים? בגלל המגע הבלתי פוסק של כנפי הציפורים בענפי העצים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202737
אגב, זאת שאלה טריקית, הרוח היא קבועה פחות או יותר, אז למה העצים מתנועעים ולא עומדים בשיפוע קבוע? שמעתי על שתי הצעות להסבר: האחד- שינויים קלים במהירות הרוח מתאימים לקצב ההתנדנדות הטבעי של העץ ( כמו החיילים שצועדים על גשר).
הסבר שני: התנתקות מחזורית של מערבולות (וורטקסים) מגזע העץ.
אני מאמין שההסבר השני הוא הנכון, למרות שלא עשיתי את החשבון.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204007
כשיש רוח חזקה ואחידה בכיוון מסויים העצים אכן כפופים ולא מתנועעים כלל. ההתנועעות מתרחשת כאשר הרוח אינה קבועה ואחידה במהירותה וכאשר נוצרת דעיכה קלה בעוצמת הרוח גזע העץ (הנאבק לשוב לתנוחתו הראשונית) זע בכיוון ההפוך.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204011
אתה בטוח? שמעת על גשר טאקומה?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204118
והגשר קשור לעצים... איך בדיוק?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204155
it was discovered that winds through the Tacoma Narrows caused vortex shedding on the bridge, which then induced resonance in the bridge, causing it to sway and buckle dangerously in windy conditions.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204205
ובכל זאת, מה הקשר בין גשר תלוי לעץ?
פשר הקשר לגשר 204239
בהנחה ואתה לא סתם צוחק:

היו שתי השערות בתגובה 202737 ללמה עצים מתנדנדים ברוח
חזקה:

האחת- הרוח מלכתחילה אינה קבועה ואנחנו רואים את תגובת העץ לשינויים במהירות הרוח. זה גם ההסבר שאתה נתת ( או לפחות *רוח* הדברים‏1).

השניה- (שאותה נתתי רק בקיצור) רוח קבועה וחזקה הנתקלת במיכשול יוצרת מערבולות מאחורי המיכשול. המערבולות האלה ניתקות מהמיכשול, ונסחפות במורד הרוח, ואז נבנות מחדש מאחורי המיכשול וחוזר חלילה. כל מחזור כזה של התנתקות ובניה מחדש יוצר כוח שפועל על המיכשול. אם המיכשול הוא גמיש, כמו עץ או גשר תלוי, נוצרות תנודות.

לסיום נתתי קישור למקרה מ*החיים* שם אירועים כאלו קרו ותועדו היטב.

מכיוון שבתשובתך תגובה 204007 היית נחרץ לגמרי בהקשר להשערה הראשונה, חשדתי שאינך מכיר את ההסבר השני, ושאולי, לאחר שתשתכנע בהיתכנות שלו, תרצה או לשקול שוב את תשובתך, או לגבות אותה מעט יותר ( ז"א, בחישוב).

1 אני כזה נרד שלא יכולתי להתאפק.
פשר הקשר לגשר 204282
עתה הבנתי. מן הסתם ייתכנו שני הדברים, משום שהגמישות (היינו, התנגדות ויכולת חזרה למצב מקורי) משחקים תפקיד בשני התסריטים. לאור ידיעותי במדעים, ייתכן וזה המקום להכניס בסוד הדברים אדם המבין בנושא.
פשר הקשר לגשר 223109
גם מטוטלת מתנדנדת תחת כוח קבוע.
פשר הקשר לגשר 223157
הסבר ופרט?
פשר הקשר לגשר 223181
על מטוטלת פועל כוח המשיכה כלפי מטה. אם נזיז את המטוטלת מנקודת שיווי המשקל שלה (נניח ימינה) הכוח הנורמאלי לכוח המשיכה יכיל רכיב אופקי שימשוך את המטוטלת לחזור לנקודת שיווי המשקל.

העניין הוא שהרכיב האופקי הזה מאיץ את המטוטלת (לכיוון שמאל) כשהמטוטלת תגיע לנקודת שיווי המשקל תהיה לה מהירות מסויימת (שמאלה) ולכן היא לא תעצר בה אלא תחלוף על פניה. ברגע שהמטוטלת תעבור על פני נקודת שיווי המשקל הכוח יתהפך (ויתחיל לפעול ימינה) ויאיט אותה עד לעצירה בנקודה כלשהי (משמאל לנקודת שיווי המשקל). ברגע העצירה, פועל על המטוטלת הכוח המחזיר (הפעם לכיוון ימין) וגורם לה שוב להאיץ לכיוון נקודת שיווי המשקל, לחלוף על פניה ולהעצר איפשהו מצידה השני.
אם נבטל את החיכוך המטוטלת לעולם לא תעצר.

אם נסתכל על הרוח כעל כוח קבוע שפועל על נקודה מסויימת בעץ ועל האלסטיות שלו ככוח מחזיר יכול להיות שזה יהיה שקול למצב שבו נקודת שיווי המשקל היא מצב שבו העץ נוטה בזוית מסויימת (ואז הכוח שהרוח מפעילה מתאזן עם הכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה) אבל בגלל שכשהרוח התחילה העץ היה זקוף (כלומר לא בנקודת שיווי המשקל החדשה) הוא יתחיל להתנודד סביבה.‏2

ההצעה הזו בעייתית מכמה סיבות:
1. היא דורשת שנראה גם שהכוח המחזיר (שילוב של הכוח שהרוח מפעילה והכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה כדי להחזיר אותו למצב הזקוף) מתנהג בהתאם לדרישות (כלומר הכוח המחזיר גדל ביחס ישר למרחק מנקודת שיווי המשקל).
2. חיכוך עם האויר הוא תנאי הכרחי לכך שהרוח תפעיל כוח על העץ ותזיז את נקודת שיווי המשקל. מצד שני כוח חיכוך כזה אמור היה לדכא את כל התהליך (חיכוך יהיה תמיד מנוגד לכיוון התנועה וישאף להקטין כל מהירות של המערכת לקראת סטטיות מלאה). אנחנו לא יכולים מצד אחד לטעון שהחיכוך הוא זניח ומצד שני לטעון שהוא המניע של התהליך.
3. על פי המודל הזה העצים היו צריכים להתנדנד סביב נקודת שיווי משקל שאינה מצב של עץ זקוף ולא ניראה לי שזה המצב בפועל.

1 זה נכון רק אם נבטל את החיכוך.
פשר הקשר לגשר 223185
הניתוח שלך לא טוב בעיני משתי סיבות:
האחת- הרי לא ביטלנו את החיכוך.
השניה- בסופו של דבר, הניתוח שלך מתבסס על כך שהרוח שינתה מהירות מ 0 למהירות סופית. והרי נגד זה ניסית למחות, לא ? רצית להראות שגם רוח במהירות *קבועה* גורמת לתנודות.

דווקא ההנחה שכוח מחזיר קיים והוא פונקציה כלשהיא של המרחק נראית לי סבירה מאוד.
פשר הקשר לגשר 223190
דיברתי על רוח במהירות קבועה אלא שהנחתי שהרוח התחילה בנקודת זמן מסויימת.

לגבי החיכוך, נידמה לי שניתן, אם מתיחסים לרוח חלשה למצוא איזשהו מודל שבו זה בכל זאת יעבוד.
פשר הקשר לגשר 223199
אז אציע לך מודל חליפי: היתה רוח קבועה והיא *הפסיקה*. גם עכשיו, לשיטתך יהיו תנודות, אבל *ללא רוח*. אז מה למדנו? שמטוטלת מתנדנדת בכוח חיצוני קבוע, גם שהכוח הוא אפס. זה בוודאי נכון ( עד שהטרזיאנט ידעך בשל חיכוך), אבל לא בדיוק קשור לשאלה. השאלה המדויקת צריכה אולי להיות- מה גורם לעצים *להתחיל*, ואחר כך *להמשיך* להתנדנד ברוח.
פשר הקשר לגשר 223212
אם הרוח עוצרת, החיכוך יעצור את התנדנדות העץ כעבור זמן מה.

למה החיכוך לא עוצר את התנדנדות העצים גם כשיש רוח?
שני ניחושים:
1. הרוח לא באמת קבועה (בכיוון ובכוח, מערבולות) ולכן נקודת שיווי המשקל משתנה.
2. העלים שעל העץ משנים את הזויות שלהם ולכן את "כמות הרוח" שהם תופסים ולכן גם אם השינויים ברוח הם קטנים הרוח שהעץ רואה משתנה ללא הפסק.

את הניחושים ששלו מחזקת העובדה שכשהרוח חזקה ואחידה אתה יכול לראות את העצים נוטים ולא מתנדנדים.
פשר הקשר לגשר 223242
לי ולך יש ניסיון אחר לגבי התנהגות של עצים ברוחות חזקות.
בכל אופן, ניחוש 1 שלך מחזיר אותנו לתחילת הפתיל תגובה 202732.
פשר הקשר לגשר 223797
אתה יכול לותר על 1 ולהישאר עם 2 לגבי רוח לא חזקה.
פשר הקשר לגשר 223816
פחדתי שתגיד את זה. ולמה העלים משנים את כיוונם ולא נשארים באותו כיוון (זכור-הרוח קבועה)?
פשר הקשר לגשר 223830
בנקודה הזו מידת ההתענייניות שלי בתופעה מגיעה לקיצה אז אני אאשים את המיבנה האוירודינאמי הקלוקל של העלים, בעיקר בגלל שאין לי מושג באוירודינאמיקה.

מזכיר קצת את אלוהים לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 223832
תאשים את המבנה האירודינמי הקלוקל של העץ כולו, ותחסוך שלב אחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223839
אני לא מבין באוירודינאמיקה וכבר הרבה זמן לא יצא לי לבחון בפירוט את צורת ההתנדנדות של העצים ברוח אבל ניראה לי שמערבולת אחת גדולה (שמיצר גוף אחד גדול כמו עץ) תגרום לו להתנדנד בצורה הרבה פחות כאוטית.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223845
גם אני כבר שכחתי כמה ספרות היו בשנה כשלקחתי את הקורס באווירודינמיקה, אני רק זוכר בדיוק את הצבע של הסוודר של המרצה (מין סגול כל כך עז שהיה נשאר קצת ממנו באוויר כשהוא היה הולך). אבל אני די בטוח שעץ ברוח מייצר המוני מערבולות, בכל מיני גדלים.
היו 4 ספרות 223848
תודה 223850
מרוב עלים לא רואים את העץ 223858
אני אף פעם לא למדתי אוירודינאמיקה אבל יש הרבה דברים אחרים שכן למדתי ואני לא זוכר.

לגבי מספר הספרות בשנה, באזרחי זה בדרך כלל 4.
בעברי המספר אמנם משתנה מפעם לפעם (למשל עכשיו זה התשסד אבל לפני כמה שנים היה התשס, וגם יש אנשים שמותרים על הה' שבהתחלה) אבל אילו אינן ספרות אלא אותיות.

לגבי המערבולות, זה כנראה בגלל שיש לו הרבה עלים וענפים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223884
אז אם יש מערבולות הרוח לא קבועה, מש''ל. חוץ מזה, אתמול ראיתי רמזור מתנדנד ברוח.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223885
גם בקומות הגבוהות של גורדי שחקים אפשר להרגיש את התנודות. די מפחיד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224090
אז זהו, שגם גופים פשוטים למדי מייצרים שלל מערבולות סבוכות בתנאים הנכונים (מספר ריילי או משהו), והתנאים בדרך כלל נכונים אם לא מתאמצים במיוחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224093
ריינולדס (ריילי זה לקונבקציה).
מרוב עלים לא רואים את העץ 224096
אופס. כמובן.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224130
כל מי שמדד אי פעם זרימה (של גז או נוזל) באמצעות מכשיר מדף מטיפוס ''וורטקס'' יודע על מה אתה מדבר.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224134
בטח, וכל מי שהשתמש במדחום כספית יודע על מקדמי התפשטות, וכל מי שהכין פודינג (או ביצה קשה) מבין בפולימרים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224138
מה, הוא לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 224155
אני יכול להעיד שאני לא.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202733
אתה מדבר כנראה על ילד אחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202736
כולנו ילדים של החיים.
או של אמא אדמה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202742
אפילו אם אתה צודק, אנחנו לא *אותו* ילד של החיים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202743
הילד הזה הוא אני (והילד ההוא הוא עני).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202744
אי לך, בדלן.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202778
אבל הסבירו לך איך זה שכשמתקרבים לשמש ע"י טיפוס על הר גבוה דווקא נעשה יותר קר?

(תשובה: כי בלילה המקום הזה יותר רחוק מהשמש, ולכן הוא מתקרר יותר ולא מספיק להתחמם ביום. אה.)
203095
חשבתי שזה קורה כי השמש נמצאת יותר נמוך מהפסגה של ההר.
שטויות 203553
העמקים מתחממים גם מהשמש הישירה וגם מהקרניים המוחזרות ממורדות ההר.
הפסגה לעומת זאת מתחממת רק מהקרניים הישירות, ולכן היא קרה יותר.
שטויות 203593
ולאטמוספירה אין תפקיד בהבדל הזה (בפסגות האויר דליל יותר, בעוד בעמקים יש יותר "חממה" אטמוספירית המסייעת לחום להצטבר?).
ומה קורה בירח או במרקורי, שם החשיפה לקרניים היא הרבה יותר ישירה (האחרון גם קרוב יותר לשמש)? מה עשויים להיות שם ההבדלים בחום בין ההרים לעמקים?
שטויות 203655
כתבתי עמוד שלם של שטויות, אבל נמחק לי ואין לי כוח לשחזר. נא לחייך כאילו יש כאן הסבר מנומק היטב על אי נכונותה של תיאורית האטמוספירה. תודה.
שטויות 203670
מישורים שהם לא עמקים לא ליד הרים ולא מקבלים קרינה חוזרת מהרים הם עדין חמים יותר מפסגות הרים. מה ההסבר?
העקשנות משתלמת 203684
נחזור לזה שהאטמוספירה זה הסבר מגוחך - בקטבים למשל יש שכבת אטמוספירה עבה אבל קצת קריר שם למיטב ידיעתי, וזה גם די מסתדר עם ההסבר של המרחק מהשמש. הרי לא יתכן שאויר ישמש כשמיכה ויוסיף חום, עובדה שאנחנו משתמשים בחומרים אחרים בתור שמיכות.
כדי להשוות בין מישור להר יש להפריד אותם משאר הגורמים המשפיעים, כמו המיקום הגאוגרפי. כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות יש למדוד טמפרטורה בפסגת הר, להזיז אותו ולמדוד שוב באותו מיקום כאשר יש שם מישור. או לחילופין למדוד במישור, לבנות שם הר ולמדוד שוב.
העקשנות משתלמת 203698
המדידה הזאת נעשתה, והערך המקובל הוא 1°C/150m. פיסגת הקילימנג'רו כידוע מושלגת, למרות שהיא די קרובה לשמש (בכל אופן, יותר קרובה מסדום).
עיקש אבל לא טיפש 203701
המדידה לא נעשתה - אף אחד לא הזיז או בנה הר כדי למדוד באותה נקודה גאוגרפית.
עיקש אבל לא טיפש 203703
אתה בטוח? אותי לימדו שכן.
אתה חי בסרט ? 203707
(טוב היתה שם גבעה לפני שהקימו הר )
העקשנות משתלמת 204165
כמו באייל, גם אצל ססיל כבר דיברו על הכל:
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204097
אבל המבחן (סליחה, מבדק) היה על נושא המים, ולכן אפשר להניח שהמושגים שנבחרו מתייחסים לנושא הבחינה - כלומר, למים.
כך, כאשר אתה מתבקש להסביר את המושג "נקודת רתיחה" בהקשר של מים, הביטוי "100 מעלות" צריך להופיע איפשהו בהסבר. התשובה המיטבית, כמובן, צריכה להיות "הטמפרטורה שמעליה החומר הופך לגז. במים נקודת הרתיחה היא 100 מעלות צלסיוס".
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204162
אולי. אם לא זרקתי את הטופס אסתכל בשאלות בדיוק.
הפרשנות שלי היא שכאשר לומדים את "נושא" , גם לומדים להכליל. המים הם נוזל ותכונה מסוימת של נוזל זה קיום נקודת רתיחה. על התלמיד ( והמורה) להבדיל בין הכלל לפרט והשאלה הזאת בודקת את ההבנה הזאת.

שים לב לתיקון האומנותי של המורה- "נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס *החומר* נהפך לגז." ( הדגשה שלי).

משל למה הדבר דומה? נניח שלומדים סיפור על איש שנולד ב1978 ובמבדק מופיעה השאלה "הגדר את המונח תאריך לידה" והתלמיד כותב " יום ושנת הלידה הלידה של האדם" והמורה מתקנת ל " האדם נולד ב‏11978".

התשובה ה"מיטבית" שאתה היצעת היא מיטבית במובן זה שהיא עוזרת למורה להבין את הטעות שלה, אבל תוספת האינפורמציה לא בהכרח מראה על דיוק או הבנה רבים יותר.

1 שכחתי את התאריך המדויק שלך, ליד אוקטובר?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204210
(דצמבר, דצבמר)

התשובה שהצעתי מגלמת גם הבנה של המושג (מה זאת אומרת המים רותחים? הם הופכים לגז), וגם ידע על התחום (הם עושים זאת בטמפרטורה של 100 מעלות).

נניח שאתה לומד על אריאל שרון, ומקבל סדרה של מושגים להגדיר בהקשר זה. אחד מהם יהיה "ראש ממשלה", והתשובה הטובה ביותר צריכה להיות "העומד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. אריאל שרון מכהן בתפקיד זה מאז 2001".
למעשה, אם המבחן הוא על מים, ושואלים אותך "מהי נקודת הרתיחה?", אפשר להסתפק פשוט בתשובה "100 מעלות", בלי שתטעה, כי אני עונה על השאלה (המשתמעת) "מהי נקודת הרתיחה של מים?". ההסבר על משמעות הביטוי "נקודת רתיחה" עשוי להיות מיותר.

מצד שני, כמובן שההתנסחות של המורה היא בעייתית למדי.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672486
ב"בוחן במדעים" נשאלה הבת שלי (כיתה ה') את השאלה הבאה: "יוסי רוצה לבקר חבר חולה ולהביא לו מרק חם. הוא פתח את ארון הכלים של אמו ומצא בו שני כלים: אחד עשוי קלקר ואחד עשוי מתכת. יוסי אינו יודע באיזה כלי לבחור. מה הייתם מציעים לו? הסבירו ונמקו את תשובתכם."

הילדה כתבה שהיא מציעה קלקר כי כך החום של המרק יישמר, אבל התשובה שלה נפסלה ללא הסבר. אמא (דוקטור לכימיה) של ילד אחר בכיתה, שזכה לאותה התייחסות, לא התעצלה וביררה את העניין עם המורה למדעים. תשובת המורה: מתכת מוליכה חום, יוסי רצה להוליך את המרק לחבר, ולכן הוא היה צריך לבחור בכלי המתכת.

אני מתלבט מה לעשות.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672499
רבות חשבתי ופסלתי.
אולי למרוט את השערות?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672512
ממתי מרק הולך?
לדעתי הדילמה היחידה שנותרה היא האם לחבוט בראשה של המורה במחבת מתכת או במחבט עץ (של טניס למשל).

(ניטפוק: קלקר הוא כנראה חומר לא מומלץ לנוזלים רותחים, הוא מפריש חומרים לא בריאים בטמפרטורות כאלה - מה שגרם להחלפתן של כוסות הקלקר המיתולוגיות לקפה בכוסות נייר בשנים האחרונות.)
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672528
אני הייתי מגיש תלונה חריפה למפקח ותובע את פיטורי המורה לאלתר‏1.
________________
1- על כך שהמורה כתבה "ארון הכלים של אמו" ובכך תרמה להנצחת סטריאוטיפים מגדריים. לעניין הולכת החום אני הייתי שואל את המורה איך התשובה משתנה אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, כי מתכת אולי מוליכה חום אבל ידוע שהיא אינה מרכיבה חום (כידוע לכל, חום, שהוא אחד מארבעת היסודות, אינו מורכב משום דבר אחר) ובכלל אסור להרכיב על אופניים.
טול קורה מבין עינייך 672695
מדוע הנחת שהמורה למדעים היא אישה (ובכך תרמת להנצחת סטריאוטיפים מגדריים)?
טול קורה מבין עינייך 672719
חידת טריויה: מה משותף לדודו ולמורים גברים בבי"ס יסודי?

(אבל האמת היא שאכן תפסת אותי!)
טול קורה מבין עינייך 672724
שהם זן נכחד?‏1

1 לא באמת משהו שצריך להתגאות בפתרונו, אבל בכל זאת קצת הוקל לי אחרי שניות ארוכות של נסיון להבין אם טופז או דותן או אלהרר רלבנטיים כאן.
טול קורה מבין עינייך 672730
זאת היתה שאלה רטורית, אבל כידוע גם טופז ודותן כבר נכחדו.
טול קורה מבין עינייך 672748
וגבע גם.
טול קורה מבין עינייך 672763
וגם אין עוד פלמחניק כמו (מה שבקריאה ראשונה התאים לנוסח החידה).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672707
אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, יכול להיות שהוא היה מציל בכך את כבוד המורה, כי יוסי העביר את חום המרק לחברו לא בהולכה ולא בהקרנה אלא בהסעה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672714
דרך נוספת להציל את כבוד המורה, היא לו יוסי היה מעביר לחברו מרק אלומיניום, שאז סיר ברזל יכול היה להכיל אותו מבלי להינתך, בעוד סיר קלקר לא.
האמת, אולי אפשר אפילו לחשוב על נוזל יותר אכיל, אולי שמן רותח, שטמפרטורת הרתיחה שלו גבוהה מטמפרטורת ההתכה של קלקר, שדומני שאיננה גבוהה כל כך.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672633
אריק, תראה מי האנשים שאיתך במחנה המרק לחולים!
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672651
הרסת לי את היום.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672720
מעבר לכל הצחוקים, אני באמת חושב שאסור לתת למורה כזה/כזאת ללמד וכדאי לערב את המפקח.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672725
אוי, זה בדיוק כמו בבדיחה ההיא (מה שמראה שהלצות בהומור ופקפוקים ברצינות באיכות המורים היו כבר כשהייתי בכיתה ד').
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672735
אמנם המורים שלימדו אותי בבי"ס יסודי לא היו מתקבלים למנזה‏1 אבל אני מתקשה להאמין שהם הגיעו לשפל הזה.
_____________
1- המורה שלי ל"טבע" (אני חושב שזה פחות או יותר המקביל ל"מדעים") לא ידע להשיב על שאלות פשוטות למדי והיה מוצא לו מפלט ב"זה לא בחומר" כשמישהו - נחש מי - היה מטריד אותו בשאלות שאכן לא היו "בחומר", אבל אני בטוח שהוא היה קצת פחות מטומטם מאותו/ה מורה. מאחר וזה היה באמת מזמן ייתכן שאני צובע את העבר בצבעים קצת יותר מלבבים ממה שהיו בו. מכל מקום, באותם ימים עוד לא היה שימוש ביתי בקלקר כך שהבעיה הספציפית הזאת היתה "לא בחומר", כפשוטו.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672737
לי היה ויכוח בכיתה ה' או ו' עם המורה לאנגלית, שטענה שהאמפייר סטייט בילדינג הוא בניין האו"ם. מעבר לזה היא היתה מורה לא רעה לאנגלית.

_________
אז נחסכה ממך החוויה המלבבת של התכת קלקר על ידי זכוכית מגדלת (ושמש).
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • שוטה הכפר הגלובלי
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • easy
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • יוסי
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • ירדן ניר-בוכבינדר
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • יוסי
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • יובל נוב
  ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם • הפונז

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים