''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189120
אני חושב שזהו אי-הצדק החברתי המקומם ביותר שנתקלתי בו עד כה במדינת ישראל. קשה לי לתאר את הכעס כלפי מי שאשם באי-תשלום שכרם של עובדים שעושים את עבודתם נאמנה (לא רק בעירית קרית מלאכי, אגב; התופעה נפוצה להדאיג).

איך לכל הרוחות אמור לחיות אדם ששכרו נמנע ממנו לתקופה כה ארוכה? איך אפשר להסתכל בעיניים לעובד *שממשיך לעבוד למרות הכל* במצב שכזה?

ומה שמטריד עוד יותר: היכן כל מגיני הנדכאים ואבירי החלכאים כשמדובר במקרים כאלה, צודקים במובהק? היכן יו"ר ההסתדרות? לאן נעלמו ולמה נאלמו כל השרים והחכ"ים המגדירים עצמם כ"חברתיים"? נדמה לי שזוהי הדוגמה המובהקת ביותר לסקטוריאליות הנוראית של "מגיני החלשים": אם הוא חלש, אבל לא מאנשי שלומי, הוא לא מעניין אותי. אני יודע שאם פרץ היה מחליט להשבית את המשק *לחלוטין*, לשתק את המדינה תוך גרימת נזקי ענק לכלכלה, עד שישולם שכרם של עובדים אלה, הייתי תומך במאבקו בפה מלא וללא היסוס.

הבעיה של עיריות שקופתן מרוקנת צריכה להיפתר. מאבקם של אנשי האוצר בניהול כושל של מועצות ועיריות הוא מוצדק וחשוב. אבל אסור שמאבק זה יתרחש על-גבם של עובדי המועצות. החשש של אנשי האוצר, אם הבנתי נכון את הדברים, הוא שסכומים שיועברו למועצות יבלעו בגרעון ולא יגיעו אל העובדים. הפתרון שאני רואה הוא פשוט, כמעט בנאלי: על האוצר לשלם ישירות את משכורתם של עובדים אלה, תוך הבהרה שהסכום יקוצץ מכל הסדר עתידי עם המועצה.

האם האזרחים יכולים לעזור? הרעיון היחיד (למעט מחאה מסוגים שונים; אלא שכיום קשה להוציא אנשים לרחובות, ועוד כשמדובר בצרות של אחרים...) – הרעיון היחיד שאני מצליח לחשוב עליו הוא תשלום ישיר מתושבים אל העובדים, בצורה מאורגנת: אולי ועד העובדים יכול "לפדות" בצורה מאורגנת תשלומי ארנונה – כלומר, תושב שמעוניין לעזור ישלם את הארנונה לא לעיריה, אלא לועד העובדים, שיספק לו אישור (לא רשמי כמובן) על התשלום. הועד יחלק את הכספים בין העובדים ויעביר רק את היתרה, אם תהיה, לעיריה. ברור שאם רק תושב אחד או שניים יעשו זאת, יהיה להם קשה מאוד להתנער מתשלום (חוזר) של הארנונה, עם ריבית פיגורים; אבל אם חלק גדול דיו של תושבי המקום יעשו זאת, לעיריה לא תהיה ברירה אלא להכיר בתשלומים אלה. לחלופין, לכשתשוב העיריה לשלם משכורות, יחזירו העובדים את חובם ע"י תשלום הארנונה של אותם תושבים; העיריה תאולץ לוותר על מיני ריביות וקנסות.

אפשרות אחרת, פשוטה יותר אך כנראה אפקטיבית פחות, תהיה "מרד ארנונה" של התושבים. אפקטיבית פחות, משום שתשלומי הארנונה הם שאמורים, בסופו של דבר, לכסות לפחות חלק מאותו שכן שהולן.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189275
העיריה לא הפסידה את הכספים בקזינו או בהשקעות לא מוצלחות. ראש העיר הקודם החליט, *במודע*, להכנס לגרעון, על-מנת לממן את הפעילות השוטפת, ואולי גם פרוייקטים מיוחדים.
חלק גדול מן האשם מוטל על החוק (או הפרצה בחוק), המאפשר לראש עיר ללוות כספים בשם העיריה. כדי להבחר שוב, יש לו אינטרס להוציא כספים גם כשאין מאיפה; בסופו של דבר, או שכאב הראש יעבור למישהו אחר, או שמשרד האוצר יתבקש לשלם את החשבון.
החוק צריך לקבוע לרשות מקומית גרעון מקסימלי (נאמר, 4% מן התקציב השנתי), ולקבוע סנקציות (פיטורי עובדים (כולל בכירים), הבאת התקציב לאישור מפקח מלווה, פיזור העיריה) שלא יהיו תלויות ברמת תשומת הלב ששר הפנים יכול להקדיש לנושא.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189277
אתה מתייחס לגורמים ולמניעת מצבים כאלה בעתיד, ואני כמובן מסכים איתך. אני בתגובתי דיברתי על המצב הנתון כיום, וכיצד ניתן לעזור לעובדי העיריה מולני השכר.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189281
טוב, זה מתבקש: האם אתה בעד החלת אותה מדיניות ברמה הממלכתית? ז"א, במקרה שממשלה נבחרת נכנסת לגרעון מסוים, היא חייבת למשל לפטר שרים בכירים, או להתפטר? אם לא, למה?
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189356
לא היה מזיק להגביל את יכולתה של הממשלה להעמיס את הצרכים של היום על האזרחים של מחר; אבל יש כמה הבדלים עקרוניים שבגללם אני לא חושב שהרעיונות האלה רלוונטיים לממשלה שנכנסה לגרעון.
(למדינה יש מדיניות כלכלית, לרשות מקומית - אין; רשות מקומית יכולה לסמוך על עזרה משמעותית בשעת משבר, ומדינה לא; למדינה יש גופי תכנון משמעותיים, לרשות מקומית לא).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189362
כמובן שאי-אפשר להגביל את הממשלה. אין אפשרות להבחין בין פעולות שנעשות למען העתיד, וכאלה שלא. בנוגע לרשויות מקומיות, אני לא ממש מקבל את קיום ההבדלים שציינת (מספיק לקרוא את דיווחי העיתונים על מצב המדינה כדי להבין מדוע). אני שותף לתחושה שיש צורך ברפורמה, אבל אני לא מכיר הצעה מעניינת.

בכל זאת, יש שתי נקודות שנראה לי חשוב לציין בהקשר הזה:

1. ניהול תקציבה של רשות מקומית אינו דומה לניהול חשבון בנק. למרות שיש לרשות תקציב מתוכנן, אין זה שיש בידי ראש-הרשות סכום ידוע מראש שאפשר להוציא. חלק גדול מהרשויות (נדמה לי שכמחצית) גרעוניות בהגדרה, ומסתייעות במענקי-איזון, שגודלם אינו ידוע מראש. אין למענקים קריטריונים ברורים של חלוקה. הם מתבססים על "הבטחות" ואומדנים. ראש-הרשות לא יכול לעצור את מתן השירותים לאזרחים או את פיתוח האזור בגלל שהכסף לא "בידיו". בנוסף, בנוגע לפרויקטים (סלילת כבישים, חינוך וכדומה) בד"כ השתתפות המדינה ניתנת אחרי שפרויקטים בוצעו, ואז מתנהל מו"מ על חלקה בעלות הפרויקט. זה סוג של מו"מ פוליטי (ראש הרשות מול המשרד/השר, השר מול עובדי משרדו וכו'), אחרת היינו משתמשים במנהלי חשבונות לניהול רשויות-מקומיות.
אני לא מצדיק את התנהגותם של ראשי הרשויות, אבל מקורות הבעיה רחבים יותר.

2. לא הייתי רוצה מנהלי חשבונות מוגבלים כראשי רשויות. חשוב לשמור על רשויות מקומיות כמוקד כוח נוסף לשלטון המרכזי. ישראל היא מדינה ריכוזית בטירוף.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189379
למה אתה סבור שישראל היא מדינה ריכוזית בטירוף? (כלומר בהשוואה למה?)
אני דווקא קיבלתי את הרושם שבהשוואה למדינות אחרות, הרשויות המקומיות בישראל הן מינאטוריות מבחינת גודלן הגאוגרפי ומספר התושבים (אבל אני מודה שזה רק רושם).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189471
אני לא בטוח שגודלן של הרשויות הוא רלוונטי. חשוב התפקיד והכוח שלהן ביחס לשלטון המרכזי. אני מודה שגם אני כותב על סמך התרשמות ואין לי נתונים. אבל בארה"ב זה בודאי שונה: יש מבנה פדראליסטי מול השלטון המרכזי, וגם לרשויות המקומיות עצמן יש כוח (שריף מקומי, משטרה עירונית, מדיניות חינוך וכולי). באנגליה המשטר אוניטרי, אבל שם יש מבנה חברתי מאוד יציב עם מוקדי עוצמה אחרים (מעמדות מובהקים, נורמות חזקות וכולי). אני אנסה להשיג יותר פרטים בהזדמנות.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189482
הגודל כן קובע - החלוקה ליחידות אורגניות עצמאיות יחסית כדאית רק כאשר הגודל מצדיק זאת, אחרת יש יותר מדי overhead.
למשל: ההיררכיה של צה"ל היא נמוכה יותר מזו של צבא ארה"ב ומידת העצמאות של כל דרג היא פרופורציונלית לגודלו ולא למרחקו מהשורש.
למשל2: אין מדינות פדארליות בגודל של ישראל (גאוגרפית ומבחינת מס' תושבים).
מבחינת תושבים, ישראל היא בגודל של state בינונית של US, ומבחינת השטח היא אולי בגודל של county גדול (מה שמפחית מכדאיות החלוקה האינהרנטית למחוזות).
עם זאת, יש מקום להשוואה למדינות בגודל דומה (בלגיה?).

ודרך אגב גם בארץ יש חלוקה למחוזות, ומוקדי כח שונים מהממשל המרכזי (לדוגמא ההסתדרות, ומשאע"ז).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189485
אני עדיין לא בטוח שהגודל רלוונטי. מצידי, שיהיו פחות רשויות מקומיות, אבל שהן יהיו מוקדי כוח.

נראה לי שמוקדי כוח אלטרנטיביים שהתקיימו בחברה (ההסתדרות, התנועה הקיבוצית ועוד. נכון לרגע זה, נראה שאפילו הרשות המחוקקת) הם היום לא יותר משלדים. מוקדים אלטרנטיביים (כמו אוניברסיטאות) לא רלוונטים בישראל. כמעט כל הכוח נתון בידי הממשלה (למרות שלפעמים נראה שהיא רק סניף של הצבא).
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189539
שוויץ היא מדינה פדרלית עם מספר תושבים ושטח מאותו סדר גודל של ישראל.
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189550
ההשוואה מעט חלשה כי היסטורית הקטנטונים היו יחידות מדיניות נפרדות שהתאגדו בפדרציה, וקיימים הבדלים בינהם, עד כדי לשוניים. השטח אכן מאותו סדר גודל (פי 2 מישראל) אך כמובן יש הבדלים עקרוניים בפיזור האוכ'.

מצד שני, במאה ה-‏21 אפשר לחשוב על חלוקות לאו דוקא גאו'
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189551
1. לא טענתי שיש לישראל ולשוויץ היסטוריה דומה, רק שיש מדינה פדרלית מאותו סדר גודל של ישראל.
2. תוכנית הקנטונים מוזכרת בהקשר של מדינה דו לאומית מפעם לפעם.
השאלה היא האם זה מבנה היררכי עם כח 189592
1. לא טענתי שטענת את זה :) רק הסברתי שבמקרה של שוויץ למרות שהיא מאותו סדר גודל, ההשוואה היא חלשה.
2. אכן.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189390
1. ובכן, למה לא להגביל את ההוצאה לגובה מסויים, ובמקרה שתידרש תוספת איזון מעל לגובה זה תהיה חובה לנהל את המו"מ עם האוצר לפני ההוצאה ולא בדיעבד?

2. הרשויות המקומיות הם גופי שלטון מושחתים ולא יעילים, יותר מן השלטון המרכזי (אופס. איפה הסטטיסטיקות שלי?). להלחם בריכוזיות השלטון ע"י מתן צ'קים פתוחים לפיאודלים המקומיים לא נשמע לי רעיון טוב.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189472
אני חושב שזה עניין מסובך יותר. ראשית, בגלל מבנה השלטון בישראל. ישנם תחומים שבהם הרשות המקומית משמשת רק "צינור" להזרמת כספים של השלטון המרכזי (למשל, שכר חלק מהמורים: הם עובדי הרשות המקומית אבל אין לה סמכויות כלפיהם), ישנם תחומים שבהם הרשות היא מעין "סניף" של השלטון המרכזי (למשל, חלק ממערכת הרווחה: היא מנוהלת ע"י הרשות אבל הכספים מגיעים מהמדינה), ישנם תחומים שבהם יש השתתפות של המדינה ותחומים שהם באחריות הרשות לבדה.
שנית, המו"מ לא מתקיים דווקא עם האוצר, ולא מדובר רק על תוספת איזון. רשות-מקומית מקבלת כספים מרוב משרדי הממשלה, מיחידות-סמך ומיחידות בעלות מעמד סטאטוטורי. חשוב להדגיש שחלק גדול מהכספים ניתן *אחרי* שפרוייקטים בוצעו, כהחזר או השתתפות. זאת דרך של המדינה להבטיח שפרויקטים שהיא מעונינת בהם יבוצעו והכסף לא יאבד בתזרים השוטף של העירייה. למעשה, ראשי-רשויות לא-מאוזנות עובדים בד"כ על חשבון "כסף שאין להם".
שלישית, השאלה כמה כסף תקבל הרשות בסופו של דבר היא תמיד עניין להערכות. לרוב, אין דרך לקבל התחייבות "נוקשה" משרים לגבי ההבטחות שהם נותנים (הבטחות בסגנון: אתה תקדם את הפרוייקטים שאני מעוניין בהם, ואני אדאג להשיג לך השתתפות גבוהה יותר בהוצאות אחרות). זאת בדיוק מהותה של הפוליטיקה – היכולת לבצע הערכות נכונות ו"לשחק" נכון עם מכלול ההתחייבויות.

אני מסכים שרוב ראשי הרשויות הם פוליטיקאים גרועים (איפה ערן? הבלבניזם חל גם על ראשי רשויות?). אבל אני לא מבין מדוע אתה קורא להם פיאודלים מקומיים. הם נבחרו בבחירות דמוקרטיות, כמו הממשלה שלך. אני מאשים את הדמוקרטיה, וטוען שיש להטיל על האזרחים את האחריות לבחירתם. אני מציע להכפיל את הארנונה בקריית מלאכי.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189497
מאיזו בחינה ראשי רשויות הם פוליטיקאים גרועים? הם לא משיגים את המטרות שלהם, לדעתך?
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 189503
אני לא זוכר לאילו מסקנות הגעתם בפתיל על פרמנידס, אבל נראה לי שיש קצת סתירה בין הניק והאי-מייל שלך.

הם פוליטיקאים גרועים במובן זה שהם לא משיגים את המטרות שלשמן הם נבחרו. לדעתי, חסרה להם היכולת שציינתי ''לבצע הערכות נכונות ו'לשחק' נכון עם מכלול ההתחייבויות''. אתה עומד לומר לי שאני לא יודע מה המטרות שלהם, ואני מסכים אתך. יכול להיות שראש עיר אחד רוצה דווקא להיות האדם הראשון על המאדים, ואחר רואה את פסגת שאיפותיו בלחתן את בתו. אני יכול למדוד את ההצלחה שלהם רק ביחס למטרות התפקיד.
הפיאודלים החדשים 189506
הם פיאודלים במובן שהם נוטלים לעצמם ולקרוביהם זכויות לרוב, ומתייחסים לתושבים כאל וסלים. ''משרתי ציבור'' הוא בדיחה עצובה בהקשר הזה.

הכללה גורפת, ובאמת לא מבוססת אלא על התרשמותי מאותם מקרים בהם נזקקתי לחסדיהם (והמילה הזאת לא מקרית). לדוגמא, אם אתה חייב ארנונה של כמה חודשים, אין שום קריטריון שקובע אם תקבל הנחה או לא. אם יש לך בן-דוד שמכיר את הפקיד המתאים, יש לך סיכוי טוב לשלם רק חצי מהחוב.

כמובן שהדבר מצביע על חולשת הדמוקרטיה, אבל זה מה יש.
''לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר'' 193138
אם הממשלה לא תצליח לשלם משכורות לעובדי המדינה או לכוחות הביטחון, בגלל גרעון בתקציב, יכולים לקרות כל מיני דברים קיצוניים שהקל שבהם הוא התפטרות הממשלה. הפיכות צבאיות ואחרות החלו על רקע כזה.
יתכן שבגלל זה נזהרים לא להגיע למצב כזה. ברשויות המקומיות הדבר עובר.

ומנקודה קצת שונה, הייבוש של המועצות הדתיות מבלי הליך מסודר של העברת השרותים לגופים אחרים והסדרת מעמדם של העובדים היא מחדל או רשעות. גם שם יש עובדים רבים שלא מקבלים משכורות, כי אין מאפה לשלם, ולא מסדירים את מעמדם.
(נאמר, 4% מן התקציב השנתי) 189749
לשם השכלה כללית הגרעון בשנת 2001 בקריית מלאכי עמד על 52%!‏1 מן התקציב.
בשנת 2002 עמד שכר הבכירים הממוצע בקריית מלאכי על 43,500 ש"ח ברוטו לחודש ‏23.

3 אמנם רק 3 בכירים.
מנהל תקין 189751
3 אם הבנתי נכון את הקישור ‏2, ב"בכירים" אתה מתייחס לשלושת נבחרי הציבור. שכרם של אלה לא ממצה את העניין - בקישור שהבאת ב-‏1 מוזכר גם:

"לשלשה נבחרי ציבור חובות ארנונה ומים שהסתכמו בסוף השנה בכ- 159 אלפי ש"ח. עומק החוב בין שנה לשמונה שנים. החוב הגבוה ביותר של נבחר יחיד הסתכם ב- 113 אלפי ש"ח".
מנהל תקין 189753
זה שלבכיר יש בכלל חוב כזה, ולא סידרו לו משהו, זאת כבר תעודת כבוד לעיריית קרית מלאכי.
תעודת ע(ו)ני/ות 190051
ולהשוואה 189754
סתם כדי לראות אם זו הנורמה, הצצתי בדו"ח המקביל של עיריית תל-אביב. לא ששם כולם מלאכים, אבל בעניין חובות לעירייה (כולל חנייה(!)), העסק שם מסתכם ב-‏19 אלף ש"ח על ששה-עשר איש, עם חוב מקסימלי לאדם של 7,000 ש"ח.

מישהו בקרית-מלאכי שותה *הרבה* מים מהברז.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים