הפרטת הביטוח הלאומי 204462
הבעיה: מצד אחד חשוב שיהיה ביטוח לאזרחים בנושאים כמו קצבאות נכות, דמי אבטלה וכו'; מצד שני, חשוב שדמי הביטוח האלה לא יגיעו לכיסי האוצר וישמשו למטרות אחרות.

פתרון אפשרי: הפרטת הביטוח.

כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח, כאשר סכום הפרמיה יהיה זהה לזה שאנו משלמים היום למל"ל. אבל במקום לשלם את הכסף למל"ל, כל אזרח יוכל לבחור איזו חברת ביטוח שירצה. הביטוח שירכש חייב יהיה לכלול רכיב מסוים של ביטוח אבטלה, רכיב מסוים של ביטוח נכות, רכיב מסוים של ביטוח חיים (קצבת שארים) וכו'. סך כל רכיבי החובה יהיה קטן מהסכום המלא, כך שכל אזרח יוכל להחליט איזה ביטוח נוסף הוא מעונין לרכוש (וכמובן, אפשר יהיה לרכוש גם ביטוח *מעבר* לסכום החובה).

רק חברות ביטוח שעומדות בקריטריונים מסוימים (גודל ועומק כיס, בעיקר) תוכלנה לספק שירותי ביטוח לצורך זה; כל חברת ביטוח תהיה חייבת לבטח כל אזרח שיהיה מעונין בכך (בדומה לביטוח הבריאות הממלכתי – קופת חולים לא יכולה לסרב לקבל אותך), ולא תוכל להתנות את הביטוחים הבסיסיים בגורמים כגון רקע בריאותי, וכו'. תוכניות הבסיס (ביטוחי החובה) תהינה חייבות באישור גוף ממשלתי (שלד שייוותר מהמל"ל?), אולם באשר לתוכניות נוספות, כל חברת ביטוח תוכל להציע מה שתרצה. התוצאה כמובן תהיה תחרות בין חברות הביטוח, תנאים טובים יותר למבוטחים, וכו' מצד אחד, ומצד שני ה"מלחמה" ברמאים תהיה עקשנית יותר, משום שלא יהיה זה כסף "של המדינה" אלא כספה של חברה מסחרית שייגזל.

מה דעתכם?
הפרטת הביטוח הלאומי 204465
גישה דומה לזו הצגתי ב תגובה 204424
עם זאת הייתי מהסס ללכת את כל הדרך להפרטה מליאה ומותיר לאוכלוסיה שתתקשה למצוא את דרכה בסבך חברות הביטוח את ברירת המחדל של להשאר עם הביטוח הלאומי המוכר.
הביטוח הלאומי מצידו יוכל לבקש מחברות הביטוח דילים לאוכלוסיות גדולות כמבטחי משנה.
הפרטת הביטוח הלאומי 204510
אני רואה כיצד זה יעבוד: חברות הביטוח יקלעו לקשיים, והמדינה תחלץ אותן מהם - אחרי הכל המדינה אינה יכולה להשאיר אוכלוסייה ללא ביטוח לאומי. ניסיון העבר אומר שהמדינה אף תבצע הלאמה של חברות הביטוח (כמו של הבנקים). מי צריך את כל הסיבוב הזה? הביטוח הלאומי שייך למדינה כבר היום.
הפרטת הביטוח הלאומי 204513
יולאם הביטוח הלאומי עוד היום!
די לשלטון המכולת על האוכלוסיה!
הפרטת הביטוח הלאומי 204518
בחברות הביטוח מקובל ביטוח הדדי, כולל עם חברות מחו"ל. ניתן גם לחייב אישית את מנהלי חב' הביטוח – כך שאם חב' הביטוח מכריזה על פשיטת רגל, מנהליה יועמדו לדין פלילי. זה ימנע מהם הרפתקנות יתר. כמובן שאם המערכת *עדיין* תקרוס (בשל מיתון עולמי קשה במיוחד, או מגפה שתהפוך עשרות אלפי אנשים לנכים, וכו') יהיה זה ראוי שהמדינה תתמוך בנפגעים; אלא שבמקרים כאלה, לא בטוח שלמדינה עצמה יהיה איך וממה...
הפרטת הביטוח הלאומי 204532
עוד נקודה. אני חושש שזה יהפוך את בעלי ההון, כבעלי חברות הביטוח, לבעלי-אינטרס ישיר בהעברת חוקים ותקנות שנוגעים לקצבאות השונות. כמו שנראה (לי) שהדברים במדינה מתנהלים, תהיה שחיקה מתמדת בזכאות לקצבאות ובשיעורן.

(אבל לא נראה לי שזאת סיבה לפסול את ההצעה. רק לחשוש ממנה).
הפרטת הביטוח הלאומי 204606
האמנם? צא ובדוק איזה סוג של כיסוי ביטוי ניתן לקבל תמורת הסכומים שאדם מן השורה (נניח, שכר של 10,000 ש"ח ברוטו לחודש) משלם. אני די בטוח שמדובר בכיסוי טוב בהרבה מזה שמספק המל"ל. (יתכן כי אני טועה, כמובן. יש סוכני ביטוח בקהל?)
הפרטת הביטוח הלאומי 204607
אני לא בטוח שאתה צודק. מעבר לכך, זאת לא בדיקה הוגנת. המל''ל אמור לספק קצבאות לכלל האוכלוסייה ע''פ קריטריונים חוקתיים, ולא לספק סוג של תמורה ביחס להשקעה. הוא אמור להיות ביטוח במובן מהותי, אבל לא בדיוק ביטוח במשמעות הרגילה של המושג בשוק החופשי.
הפרטת הביטוח הלאומי 204623
אם התמורה אינה ביחס להשקעה, הרי שזהו מס, ולא ביטוח. הקטינו את גודל ביטוח החובה (אצל המבטחים הפרטיים), הגדילו את מס ההכנסה בהתאם (כך שסך המיסוי לא ישתנה), והשתמשו במס ההכנסה הנוסף כדי לטפל בנושאים שעוזי מתייחס אליהם בתגובה 204608. אלו לא ימומנו כמובן ע"י חברות הביטוח אלא ע"י המדינה.
הפרטת הביטוח הלאומי 204631
הוא כן ביטוח, במובן זה שהוא דואג לך כשאתה נופל. אבל זה סתם דיון על טרימינולוגיה. מעניין יותר יהיה לראות מה יהיו החוקים בנוגע לתקופת הזכאות לדמי אבטלה, למשל, כשיהיה לובי של חברות הביטוח בכנסת. ואל תשכח - את הביטוח תהיה חייב לשלם.
הפרטת הביטוח הלאומי 204671
במה זה שונה מ"לובי" של משרד הבטחון להקטנת תקציב הרווחה? (אם נניח כי הביטוח הלאומי יאבד את עצמאותו, הגבייה תעבור למשרד האוצר והחלוקה למשרד הרווחה).
הפרטת הביטוח הלאומי 204679
לא הצעת הפרטה של התחום, כשהחוקים קובעים את "סל החובה"? אולי לא הבנתי.
הפרטת הביטוח הלאומי 204672
לא, זהו ביטוח עם סיבסוד צולב, או ביטוח הדדי.
הפרטת הביטוח הלאומי 204608
לא לחינם קוראים לזה "המוסד לביטוח לאומי" ולא "המוסד לביטוח פרטי". מי יבטח נכים מלידה? ומי ישלם את קצבאות הזקנה לנשים שמעולם לא עבדו? גם קצבאות ילדים אינן "ביטוח". בנוסף, הסיכוי להזדקק לביטוח הלאומי הולך ויורד עם עליית ההכנסה, והתשלומים של ה"אדם מן השורה" שלך אמורים לכסות גם את הצרכים של בעלי משכורת ממוצעת ומטה.
נראה לי שהשוואה לתעריפי ביטוח בשוק אינה נכונה.
הפרטת הביטוח הלאומי 204624
(ראה תגובתי ליהונתן אורן לעיל).
הפרטת הביטוח הלאומי 204976
במבנה שטל ציין אין בכל מקרה חוקים ותקנות הנוגעים לקצבאות השונות, משום שהדבר נקבע בין המבטח למבוטח ממילא, כך שלאינטרסים של בעלי חברות הביטוח לא תהיה כל חשיבות כאן.
הפרטת הביטוח הלאומי 204990
טל ציין שיש רכיבי חובה שהמדינה כופה על הצדדים בהסכם. מובן שצריכות להיות הגדרות מינימום לרכיבים אלה, אחרת משמעותם מתבטלת.
הפרטת הביטוח הלאומי 205012
אפשר, אולי, להסתכל על תחום דומה.

מאז שהתקבל חוק ביטוח הבריאות, "ביטוח לאומי" וקופות החולים משחקים במגרשים סמוכים. הרעיון של ביטוח הדדי שאינו מקשר באופן ישיר בין גובה הפרמיה לכיסוי (אם נתעלם לרגע מדמי אבטלה), הצמדת הפרמיה להכנסות המבוטח, כפיית הביטוח על המבוטח והכיסוי הכולל של כל האוכלוסיה שנובע ממנה ומאפיינים נוספים נותנים יסוד מוצק להשוואה.

אלא שביטוח הבריאות נשאר בידיהן של חברות פרטיות-למחצה, שעדיין סמוכות על שולחן הממשלה לכיסוי גרעונות אבל נאלצות לקחת בחשבון גם שיקולי רווח והפסד, ואינן פטורות מעונשה של התחרות בחברות האחרות. גם לקופות החולים "אינטרס ישיר בהעברת חוקים ותקנות שנוגעים לקצבאות השונות", ואני בטוח שהן עושות כמיטב יכולתן להשפיע על המחוקק, אלא שהיכולת הזאת מוגבלת למדי ע"י רצון הציבור, ועד כמה שידיעתי מגעת לא חלו שינויים מפליגים לרעת המבוטחים מאז קבלת החוק.

אם אתה מקבל את קוי הדמיון האלה, ולא מוצא איזה הבדל יסודי שמפיל את האנלוגיה, נשאר לנו לבדוק מה אנחנו מעדיפים: את מערכת הבריאות הלא-כל-כך נעימה שלנו או את הביטוח הלאומי הגרוע באמת. לשמחתי, בהזדמנויות הספורות שנזקקתי לשרותי המל"ל לא נתקלתי בשום בעיות מיוחדות (ר"ל, תשלומי המילואים הועברו לחשבון הבנק שלי בזמן ובלי בעיות) כך שאני מסתמך על חוות דעת מצד שלישי כשאני מכנה את המל"ל "גרוע באמת". לעומת זאת יש לי נסיון תדיר למדי עם קופת החולים אליה אני משתייך, והיא השתפרה בהרבה בשנים האחרונות.
הפרטת הביטוח הלאומי 205048
אני לא ממש מכיר את המכאניזם של ביטוח הבריאות הממלכתי. אישית, ההתנסויות שלי עם קופת-החולים היו טובות, אבל כך גם מפגשי עם המל''ל (ז''א, הם תמיד הצליחו לשכנע אותי שאני אכן חייב להם כסף). אבל אני לא מטיל ספק, כמובן, בסיפורי האימים שנשמעו כאן.

מחוסר מידע נוסף, אני מקבל את האנלוגיה. יאללה להפריט.
הפרטת הביטוח הלאומי 205218
אני לא יודע באיזו קופת חולים אתה מבוטח, וכמה רחוק הזכרון שלך פועל, אבל מנסיוני ונסיון הקרובים לי, הרלוונטי לשתיים מקופות החולים, המצב (ביחס לתקופה שלפני החלת חוק בטוח בריאות ממלכתי) הוא מעט שונה:
1. השרות אכן השתפר(1): המרפאות מרווחות יותר, ניתן לבצע פעולות בטלפון או בפקס, מבלי להטריח את עצמך למרפאה או למשרד, ניתן לקבוע תור לרופא לשעה מסוימת, ואין צורך לבוא ולהמתין שעות, אפשר לקבל מרשמים חוזרים (לתרופות קבועות) וכו'.
2. המחיר עלה משמעותית (והמחיר נקבע ע"י המדינה). נוספו תשלומים עבור ביקורים אצל רופאים ועבור תרופות.
3. ה Hard Core של השרות: היקף בכיסוי הביטוחי והטיפולי, הן ברמה בסיסית והן במסגרת הבסיסית - צומצם.

אז כמו שאומרת הבדיחה: אנחנו בית זונות חדש. זונות עדיין אין לנו, אבל מה אתה אומר על השרות?
___
(1) במכבי במעט, בכללית כמעט ללא הכר.
הפרטת הביטוח הלאומי 205237
אני כיוונתי בעיקר לסעיף 1 שציינת. עליית המחיר מבטאת בעיקר את העובדה שאתה משלם חלק גדול יותר ישירות לקופה במקום לשלם למדינה שהיתה נחלצת בריטואל קבוע להצלת הקופות פושטות הרגל. סעיף 3 שלך אינו נכון עובדתית למיטב ידיעתי (אבל יש לי ביטוח משלים, כך שאולי הצדק איתך בכל זאת).
הפרטת הביטוח הלאומי 205255
בסעיף 3 שלי חלה טעות. צ"ל כמובן הן ברמה בסיסית והן במסגרת ה*משלימה*, ואני עומד מאחריו גם כעת.
הפרטת הביטוח הלאומי 205262
אולי. לשמחתי לא נתקלתי בבעיה בינתיים, אבל אני יודע על טיפולים ותרופות שנוספו. בטח יש גם כאלה שנגרעו ואין לי מושג איך לכמת את זה, ולפיכך אני מציע לסיים בברכת "תהיה בריא"!
הפרטת הביטוח הלאומי 204975
טל, הצעתך היא צעד חשוב בכיוון הנכון, אך מבנה הביטוח שאתה מתווה ימנע השגת התוצאות הרצויות.

בעיה ראשונה:
אתה גורס כי "כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח, כאשר סכום הפרמיה יהיה זהה לזה שאנו משלמים היום למל"ל. אבל במקום לשלם את הכסף למל"ל, כל אזרח יוכל לבחור איזו חברת ביטוח שירצה"

אבל:
אם סכום הפרמייה יהיה זהה לסכום המשולם היום לבט"ל כל חברת ביטוח תצטרך להחזיק בכל נתוני המועסקים במשק (אחרת לא ניתן יהיה לחייב בסכום זהה לתשלום לבט"ל), מנגנון חישוב חיוב לפי משכורת, וכן במערכת גבייה כדי לטפל בדיווחים שגויים או שקריים. במלים אחרות, תקים שלושה או ארבעה מנגנונים מקבילים של בט"ל.

עדיף:
לקבוע את סכום הביטוח הבסיסי לסכום קבוע ונמוך יחסית (וכמובן, בלי קשר לגובה הכנסותיו של המבוטח), כאשר עיקר התשלום הנוסף יהיה מול רכישת רכיבי ביטוח נוספים. בפועל, בכל תסריט שלא תתווה, אגב, כל רכיבי הביטוח הנוספים יתנקזו לסוג של חסכון שהמבוטח יוכל לפדות כרצונו ולכל צורך הנראה בעיניו, כך שהתווייה נוקשה של רכיבי חסכון תוביל אותך רק למלחמה חסרת סיכוי בפדיונות ביטוח.

בעייה שנייה:
"רק חברות ביטוח שעומדות בקריטריונים מסוימים (גודל ועומק כיס, בעיקר) תוכלנה לספק שירותי ביטוח לצורך זה; כל חברת ביטוח תהיה חייבת לבטח כל אזרח שיהיה מעונין בכך (בדומה לביטוח הבריאות הממלכתי – קופת חולים לא יכולה לסרב לקבל אותך), ולא תוכל להתנות את הביטוחים הבסיסיים בגורמים כגון רקע בריאותי, וכו'."

אבל:
בכך שאתה מחייב את חברות הביטוח להעניק ביטוח בסיסי, אתה למעשה דוחף אותן לרוקן את הביטוח הבסיסי מכל משמעות או תוכן ולנייד את כל המרכיבים הביטוחיים שיש להם משמעות אל מחוץ לביטוח הבסיסי.
מעבר לכך, הדרישות הדרקוניות ימנעו ככל הנראה כניסה של גורמים עסקיים מחוץ לארץ ויגבירו במידה ניכרת (אם לא יבטיחו בפועל) קרטליזציה בענף הביטוח החדש.
במצורף, שני הגורמים הללו יצטרפו כדי ליצור ביטוח בסיסי במחיר גבוה יחסית (בגלל מגמת ההתקרטלות בהיעדר תחרות רחבה יותר) או שהביטוח יעניק תמורה אפסית. סביר להניח שתקבל את שתי התופעות הרעות ביחד.

עדיף:
כל חברה, כולל כזו שאינה מתחום הביטוח, תוכל להציע שירותים דמויי בט"ל, תמורת הפגנת הון מספיק לשם כך. יהיה עידוד גלוי לגורמים חיצוניים או גורמים שלא עסקו עד כה בפעילות ביטוחית להכנס לתחום (לא כולל בנקים).

בעייה שלישית:
"תוכניות הבסיס (ביטוחי החובה) תהינה חייבות באישור גוף ממשלתי (שלד שייוותר מהמל"ל?)"

אבל:
מדוע הצורך באישור גוף ממשלתי? איך זה תורם בדיוק? מה תהיה היכולת של הגוף הממשלתי לפקח על הביטוח?

==============

ותוספת: נעדר מן ההצעה שהעלית מנגנון שיאפשר ביטוח שרידי לפחות במקרים של פשיטת רגל של גורם מבטח. ייתכן ויש מקום לחייב חברות להקצות סכום מסויים מדמי הביטוח לביטוח מפני פשיטת רגל כזו או לחייב כל חברה להחזיק נכסים נזילים בגובה מסויים מול גובה הביטוח בהשקעות בטוחות יחסית וארוכות טווח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים