דעת המצביעים 210053
דיון אלגוריתמי קצר הקשור בעקיפין לנושא הדיון: כיצד יכול ראש-ממשלה לערוך הצבעה בקרב מצביעי מפלגתו – מצביעי, לא "מתפקדי"?

הבעיה העיקרית היא חשאיות הבחירות. לא ניתן כמובן לסמוך על מי ש*מצהיר* שהצביע לליכוד; צריך הוכחה. אבל הוכחה שהצבעתי לליכוד תפגע בחשאיות.

יש סיבות טובות לחשאיות: למשל, כדי למנוע מבעל הרודה באשתו לכפות עליה הצבעה מסוימת; או מבוסית אכזרית הרודה בעובדיה, וכו'.

שיטה 1: ספח לפתק ההצבעה. לכל פתק הצבעה יהיה ספח ועליו רשום שם המפלגה. מי שמצביע, ישמור לעצמו את הספח. הבעיה: (א) אפשר לשמור ספחים שאינם זהים לפתק ששלשלתי לקלפי, ואם לא, אז (ב) הבוסית האכזרית יכולה לבקש לראות את הספח שלי לאחר הבחירות, וכך תדע למי הצבעתי.

שיטה 2: ספח ממוספר לפתק ההצבעה. לכל פתק הצבעה יהיה מספר (ייחודי, ועם ספרת ביקורת למניעת טעויות הקלדה), ויהיה לו גם ספח שעליו כתוב אותו המספר. לא ניתן לדעת לאיזו מפלגה הצבעת רק על-פי הספח (כלומר, לא ניתן לשייך בין מספר לבין מפלגה ללא גישה למאגר הפתקים). כל פתקי ההצבעה יישמרו לאחר הבחירות.

בשעת עריכת משאל-מצביעים, יגש כל מצביע עם הספח ששמר בכיסו, ויצמיד אליו את בחירתו (בעד/נגד עצמאות אירלנד, למשל). כל ספח הצמוד לפתק הצבעה ייבדק (מול ארכיון הפתקים מהבחירות), כך שניתן יהיה לדעת עם בעל הספח אכן הצביע למפלגה, ורק פתקים עם ספחים "כשרים" ייספרו.

חסרונות: (א) הבוסית האכזרית יכולה להחרים לי את הספח לאחר הבחירות, וכך למנוע ממני להצביע במשאל. עם זאת, היא לא יכולה לכפות עלי הצבעה מסוימת, רק למנוע ממני להצביע. ועדיין, בשל חשאיות המשאל, אני יכול להבטיח לה שאבחר באפשרות העדיפה עליה (כמו שבבחירות הבטחתי לה שאצביע למרצ. הא!) (ב) אם יראו אותי ניגש לקלפי ביום המשאל, ידעו שהצבעתי לליכוד (אחרת, מה יש לי לחפש שם?). (ג) אם לבוסית האכזרית יש גישה לגנזך המדינה, היא תוכל לדרוש את הספח שלי ולדעת בדיעבד למי הצבעתי. (לא פתיר ע"י שמירת ספח של פתק שלא שלשלתי לקלפי, והצגת ספח זה במקרה הצורך – משום שהיא תגלה שהספח לא תואם אף פתק של הצבעה בפועל, ותדע שרימיתי אותה. ואם אספר לה שאיבדתי את הספח, לא אוכל להשתתף במשאל).

שיטה 3: כמו שיטה 2, אבל יום המשאל הוא משותף לכל המפלגות. כל מפלגה יכולה להציג שאלה לבוחריה. כל מצביע יכול להשתתף במשאל, וע"פ הדרך שתוארה בשיטה 2, הוא ישפיע רק על ההחלטה של המפלגה לה הצביע בפועל.

חסרונות: (א) הצלבת מידע: אם רק אדם אחד מראש-פינה הצביע ל"שינוי", ואף אחד ממעלה אדומים לא הצביע לשינוי; ורק אדם אחד מראש-פינה עבר בשנה האחרונה למעלה אדומים; ובמשאל מתברר כי רק אדם אחד שגר כיום במעלה אדומים הצביע ל"שינוי" בבחירות האחרונות – אפשר להסיק כי אותו אחד שעבר דירה הוא מצביע שינוי (ואולי הבוסית שלו לא תאהב לשמוע את זה). לא מקרה מאוד סביר, אבל אפשרי תאורטית. (ב) ניתן לקיים רק משאל אחד – פתיר בקלות ע"י אוסף ספחים (ממוספרים; במשאל הראשון אני חייב להשתמש בספח מס' 1, וכו' וזאת כדי למנוע מהבוסית לקחת את הספח השני שלי ולהצביע במשאל כך שתשפיע על המפלגה שלי, ולא על שלה). חסרון ג' משיטה 2 עדיין קיים.

חסרונות שפספסתי (למעט המאמץ הבירוקרטי לאיסוף פתקי ההצבעה, תיוקם, ההשוואה לספחים וכו')? הצעות לשיפור?
שתי הערות 210064
א) לגבי האופציה התאורטית של המצביע היחיד. זה יכול לקרות גם בבחירות כפי שהן מתקיימות היום. אם רק אדם אחד (או קבוצה עם הצבעה זהה) מגיע לקלפי (מה שיכול להיות הגיוני בקלפי צבאית במקום נידח)?
או למשל במקרה של אילן רמון ז"ל, שהצביע מהחלל, והיה המצביע, הוועדה, הסדרן, המאבטח והמנקַה?

ב) הערה יותר חשובה: אתה מנסה למצוא פתרון פרקטי לבעיה - כך שהוא ישמור על הדמוקרטיה. אבל הבעיה עצמה אינה דמוקרטית. ייתכן שבמדינת חוק תינתן לראש הממשלה האופציה לתת רק למצביעיו הזדמנות נוספת להכריע? יותר זכויות מלשאר האזרחים?
שתי הערות 210086
איני רואה פסול בלאפשר למצביעי המפלגה לקבוע את מדיניות המפלגה. להיפך. ואם, במקרה, המפלגה היא גם מפלגת שלטון, זה עדיין לא פוסל את הרעיון.
דעת המצביעים 210087
מוסרים לי מהיץיע שהנושא כבר נידון בעבר: תגובה 114162

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים