חקיקה פֶּרֶסונלית 269892
מפלגת העבודה דחתה את ההצעה למנות את שמעון פרס ל"משנה לראש הממשלה לעניני שלום" ועומדת על התביעה למנות אותו לממלא מקום שני של ראש הממשלה (ולשם כך - לשנות את חוקי היסוד).
בשינוי ומר"צ יתנגדו לשינוי הנמרץ הזה, בלי שום קשר לכך שהם במקרה באופוזיציה (למרות שבמקרה של מר"צ קשה לדעת מה היה אילו). אולי מישהו מתנדב לשלוף מהארכיון את זעקות השבר של מפלגת העבודה כשניסו להעביר את חוק דרעי.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' אריק כרמון: "לא ייתכן שהבסיס החוקתי של המשטר יהיה אובייקט למניפולציות פוליטיות, וכל אימת שיצטרכו לפתור בעיה פוליטית כזו או אחרת, ישנו בהינף יד את חוקי היסוד".

חקיקה פֶּרֶסונלית 269897
גם אני די נחרדתי מהאפשרות שישנו חוק יסוד רק בשביל כל מיני גחמות פרלמנטריות, אבל אז פתאום שאלתי את עצמי, למה בכלל עשו חוק יסוד על עניין כזה? זה נראה לי קטנוניות. יש פה קטע של "רק לא ירבה לו סוסים" או משהו כזה?
חקיקה פֶּרֶסונלית 270397
חוקי היסוד קובעים את המבנה המוסדי של המדינה - מכאן חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד נשיא המדינה וכן הלאה. אחת הקביעות החשובות בבניית מוסדות המדינה היא ההיררכיה של הממשלה, ובעיקר צורת הפעולה במקרה שמתעוררת בעיה. בארה''ב, למשל, ידוע שסגן הנשיא נבחר לתפקיד של האדם שיחליף את הנשיא אם זה ימות בטרם הסתיימה הקדנציה שלו. גם בישראל, ממלא מקום ראש הממשלה אחראי, כמה מפתיע, למלא את מקומו של ראש הממשלה כאשר זה אינו מסוגל לתפקד, או כאשר הוא נמצא בחו''ל. שני ממלאי מקום ראש הממשלה, לפיכך, הם דבר בלתי הגיוני בעליל. ממלא המקום השני יהיה פיקציה. לשר בלי תיק יש יותר בשר מאשר ''ממלא מקום ממלא מקום ראש הממשלה''. מדובר פה, כרגיל בענייני פרס, בכבוד ריק מתוכן. שיתנו לו להיות השר לפיתוח אזורי ויסגרו עניין.

אגב, בחוק יסוד הממשלה, בסעיף הנוגע לממלא מקום רה''מ, מצויין כי אם גם מממלא המקום נבצר למלא את תפקידו, תמנה הממשלה שר אחר שימלא את מקום ראש הממשלה. אולי אפשר יהיה לספק את פרס בהחלטת ממשלה לפיה ''במקרה וממלא מקום ראש הממשלה הממונה לא יוכל למלא את תפקידו, ימונה השר שמעון פרס לתפקיד''. אפשר לקרוא לזה ''עתודת ממלא מקום ראש הממשלה''.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270404
מענין לציין שבזמנו היה התואר אותו נשא השר שמילא את מקומו של ראש הממשלה "סגן ראש הממשלה". למשל יגאל אלון נשא בתואר זה אצל גולדה מאיר ויצחק רבין. כמובן שהיה אז סגן יחיד לראה"מ.

באורח אופייני שונה חוק (יסוד?) זה מסיבות פרסונליות בסוף שנות השבעים - עד כמה שזכור לי היה זה בשל הצורך למנות את שמחה ארליך (שהודח למעשה מהאוצר) לתפקיד שישמע מכובד. באותה עת על פי ההסכם הקואליציוני עם ד"ש (שם של מפלגה) היה יגאל ידין סגן יחיד לבגין.

ברבות השנים הפך התואר הזה למעין סוכריה להושלכה לרודפי כבוד מסוגו של דוד לוי. ריבוי השרים הנושאים בו הפך את הסגנות הזו לדבר חסר ערך ממשי.

ואגב, מדוע *כל* ההתנפלות היא על שמעון פרס? מינוי ראש הסיעה הקואליציונית השניה בגודלה למ"מ הוא לכשעצמו דבר סביר, ויכול בהחלט אהוד אולמרט לוותר על תוארו שלו.
משנה זהירות 273758
אין מה להיחרד.
גם חוק יסוד אינו קדוש. החוק נועד לשרת את שלטון החוק לא יותר מששלטון החוק נועד לשרת את החוק.
כשלא נוח משנים מה רע?
ולעניין שמעון פרס - עלוב הנפש הזה גרר כבר כמה ראשי ממשלה באף ועשה זאת בכישרון רב. כל תואר שיקבל יהיה ממילא קטן ממידותיו. ממילא דרכו של פרס תנצח, והרי משנה פרושו "כפול" כמו בביטוי "משנה זהירות" - כך יהיה המשנה כפול בחשיבותו מראש הממשלה.
''חוק יסוד אינו קדוש'' 274033
למה לדעתך עושים הבחנה בין חוק "סתם" לבין חוק יסוד?
חקיקה פֶּרֶסונלית 269898
שלושת המילים הראשונות בתגובתך אומרות הכל. כבר הרבה זמן שמפלגת העבודה דוחה.
חקיקה פֶּרֶסונלית 269901
וגם נעמה כרמי: http://www.notes.co.il/carmi/8985.asp
דעתי 270576
שינוי חוק יסוד משיקולים פוליטיים זמניים וקטנוניים היא סיבה מספיק טובה בשביל לצאת לרחובות נוסח אוקראינה.
שמירה על חוקי היסוד(או יותר נכון חוקה, במהרה בימנו) הם ממש הסכר האחרון שעומד בינינו לבין מותה הסופי של הדמוקרטיה בישראל.
חקיקה פֶּרֶסונלית 269973
בשעתו, כשממשלת ברק העבירה את "החוק הנורווגי" או איך שלא נקרא, ושינתה חוק יסוד כדי להיות מסוגלת למנות 24 שרים, מרצ הייתה בממשלה ומלאה פיה מים (או גרוע יותר, תמכה בקולי קולות), או שאני טועה?
חקיקה פֶּרֶסונלית 270079
אתה צודק. וראש האופוזיציה דאז הבטיח בכנסת שכשהוא יגיע לשלטון הוא ישנה את החוק בחזרה. מאז הוא הגיע לשלטון ונעשה ראש ממשלה, יחד עם כל מתנגד החוק הקולני השני שנהפך לשר משפטים, והפתעה, החוק לא שונה, ומספר השרים בממשלתם לא ירד.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270398
בטח ששונה. כל חוק יסוד הממשלה שונה, והוחזר להיות מה שהיה לפני 1992. בין השאר, אחד הסעיפים שנעלמו הוא אותו סעיף שדן במספר השרים. בחוק היסוד מ-‏1992 נקבע כי מספר השרים לא יהיה פחות מ-‏8 ולא יהיה גדול מ(מספר כלשהו שאינני זוכר, ואינו מופיע באתר הכנסת כי תיקנו את החוק ההוא והסירו את הסעיף). בחוק היסוד המקורי (משנות ה-‏60) ובחוק היסוד החדש (2001), אין כל אזכור של מספר השרים בממשלה.

כך שהאמור בתגובה שלך אינו אלא הלעזה שקרית
חקיקה פֶּרֶסונלית 270408
אני חושב שפספסת את המילה "בחזרה" בסוף המשפט הראשון בתגובתי.

הציטוט המדוייק מדברי הכנסת:
"אריאל שרון (הליכוד):
בכל זאת, יש גם גבול לנוחות. אני מבין שתתחככו יותר זה בזה. אולי יש כמה יתרונות גם לדברים האלה. צפוף, צפוף.
אדוני ראש הממשלה, תרשה לי לומר לך: טעית קשות, מוסרית, כלכלית, מעשית. זו עוד טעות, וחבל. אני רוצה לומר לכם: כשאנחנו, בבחירות הבאות, נחליף אתכם, ואנחנו נחליף אתכם, אני מתנצל בפני הנגרים שיצטרכו שוב לעבוד כאן והשולחן הזה יצומצם ונחזור לממשלה של 18 שרים. את זה נעשה כשנחליף אתכם, ונחליף אתכם. תודה."

ומדברי השר לפיד על ממשלה עם 24 שרים:
"ולכן ההצעה שלי, אדוני היושב-ראש, היא לא סרקסטית, היא לא אירונית, היא לא פרפראזה, היא הצעה מעשית. אני אומר, שאני בטוח שהאדונים הנכבדים נתנו את דעתם על כך שצריך לשלם על הכיסאות המרופדים הללו, של העסקנים שרצו להיות שרים, ואם זה לא יכול לבוא מהרזרבה, כי אין רזרבה, הם ייקחו את זה ממקורות אחרים. לא בכדי הצעתי הצעה מעשית. אמרתי, למשל, שזה יבוא ממשרד העבודה. אז הממשלה תבוא ותגיד: למה משרד העבודה? מוטב שיבוא ממשרד הבריאות.
יושב פה אדם שאני באמת מחבב, והייתי ממעריצי אביו, האלוף וילנאי, שהוא אחד המועמדים להיות שר, ואני בטוח שאם בשיחה פרטית הייתי אומר לו: אתה מוכן להיות שר אם אתה יודע שהמשכורת שלך תבוא על חשבון ילדים נזקקים? אני בטוח שהוא היה מסרב להיות שר. אבל כאשר מדובר באיזה סכום ערטילאי, שנראה כמו כסף שנופל כמו מן מן השמים, מתוך קרן הצבי של האוצר, אז לא אכפת.
אני אומר לך, ואני אומר לך את זה בכאב לב, כי אני יודע שאתה יהודי הגון, ואני אומר את זה לשר לעתיד ליפקין-שחק, ואני אומר את זה לשר אורון לעתיד, שהם חושבים שהכסף הזה יבוא מאיזשהו מקום, שהכסף הזה יבוא מנזקקים לכסף הזה, הרבה יותר ממה שאתם נזקקים לכיסאות בממשלה.
אני קורא שלילדים חוסים אין השנה מספיק כסף. אבל מה זה ילד חוסה, אדוני היושב-ראש, לעומת פוליטיקאי שרוצה להיות שר? מה זה עוד מיטה בבית-חולים לעומת עסקן שרוצה כבוד? אין שום נימוק בעולם שיצדיק את הרחבת הממשלה הזאת, שום היגיון ושום מחשבה אין מאחורי זה. יש מאחורי זה מיקח וממכר, מסחר סוסים בין ראש הממשלה לבין המפלגות. אבל אם ראש הממשלה יבוא היום ויגיד: אני מתחרט על המעשה הזה, אני מבטל את היוזמה הזאת, אני מבטיח לכם, רבותי, שאף מפלגה לא תעזוב את הקואליציה, אף שר נוכחי לא יתפטר ושום דבר לא יקרה, אבל אולי יבנו עוד אגף באיזה בית-חולים, אולי ייתנו לעוד עשרה ילדים אומללים תרופה ורפואה ומחנכים ובית לחוסה, או אולי ייתנו מזגנים.
בקיץ הזה, אדוני היושב-ראש, אין שרים במשרדים לא ממוזגים, אין תת-שרים במשרדים לא ממוזגים, ועדיין 40% מילדי ישראל לומדים בכיתות לא ממוזגות. למה? אין כסף למזגנים ב-‏40% מהכיתות בבתי-הספר בישראל. אבל מה זה 10 או 100 מיליון שקל בשביל כל האברקדברה הזאת סביב מינויו של שר בלתי נחוץ? הרי ירכיבו את זה כהרף עין. משרד האוצר יבוא - "שאפו" לאדוני השר - וייתן לו את השיק, ואז יבוא לכאן שר החינוך ובפנים מאוד רציניות יסביר לנו למה אי-אפשר לקנות מזגנים לכיתות שבהן יושבים ילדים ב-‏40 מעלות חום, 40 ילדים בכיתה.
יש בזה לא רק שלטון גרוע, יש בזה לא רק הרחבת הביורוקרטיה, יש בזה לא רק הקמת משרדים מיותרים, יש בזה לא רק העסקת פקידים מיותרים, יש בזה ציניות משוועת וצפצוף על הציבור מתוך אינטרסים פוליטיים צרים, מתוך איזה יצר שלטון בלתי מרוסן, מתוך חיפוש כבוד וכוח, בלי להתחשב באינטרסים הבסיסיים של הציבור שאותו אמורה לייצג ממשלה שרק עכשיו קמה. הרי בדרך כלל דרוש קצת זמן בשביל להשחית שלטון. בדרך כלל זה לוקח שנה-שנתיים עד שהאדונים מאבדים את חוש הפרופורציה ואת התחושה שהם חייבים בכל זאת להסתכל בראי. והנה, בתוך חודש ימים הם ויתרו על צלם של כבוד עצמי והם עומדים פה ודורשים מעם ישראל, כמו שאומר האוצר, עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים אך ורק כדי שכמה עסקנים יוכלו לומר בבית: אני שר.
אדוני, אני מקווה שלממשלה הזאת יבוא השכל ברגע האחרון והיא תוותר על מעשה נלוז זה. תודה רבה. "
מיותר לציין שפחות מארבע שנים מאוחר יותר ישבו גם שרון וגם לפיד בממשלה בגודלה של ממשלת ברק.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270644
אני יכול להתחכם ולהגיד שהחוק שונה בחזרה הרבה יותר ממה שדרשת - לא רק למה שהיה לפני התיקון של ברק, אלא למה שהיה לפני 1992.
אבל אני לא אתחכם, כי אני מסכים שהממשלה שהקים שרון בתחילת הקדנציה הנוכחית היא מנופחת ומיותרת, וששינוי נתנה ידה במעל.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270646
מה שרציתי להראות היה שגם עבור לפיד וגם עבור שרון "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". כשמדובר באנשי שמאל, קוראים לזה "צביעות", כשמדובר באנשי ימין קוראים לזה פרגמטיות, אבל למען האמת גם כאן וגם שם זה פוליטיקה. זה לא חוכמה גדולה לשלוף זעקות שבר מהארכיון, כמו שהתבקשנו בתגובה 269892, וכמו שעשיתי בתגובה 270408. תן לי פוליטיקאי שהיה גם בקואליציה וגם באופוזיציה, ואמצא לך זעקות שבר שמנוגדות למעשים בארכיון.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270137
''החוק הנורווגי'' אומר שחבר כנסת שמתמנה לשר מפסיק להיות חבר כנסת ואם הוא מפסיק להיות שר הוא חוזר להיות חבר כנסת (או משהו כזה). למיטב זכרוני, בסוף הוא לא חוקק כי שני שרים (יוסי ביילין ועוד מישהו) הסכימו להתפטר מהכנסת וולונטרית.
חקיקה פֶּרֶסונלית 270166
אתה צודק. מדובר בשני חוקים שונים שבלבלתי ביניהם (אבל את השינוי שעליו אני מדבר היא אכן עשתה)
חקיקה פֶּרֶסונלית 314653
ועכשיו, ועדת הכנסת מאשרת להעביר לקריאה ראשונה חוק הקובע שיושבי ראש של הסתדרויות עובדים לא יוכלו לכהן כחברי כנסת, אלא בתנאי ששמם מסתיים באות שאינה 'ץ'.

חקיקה פֶּרֶסונלית 314656
אם אינני טועה התנאי הוא שהם אינם עומדים בפרץ.
חקיקה פֶּרֶץונלית 314694
כאן דווקא מבטלים את החקיקה הפרטנית. היום קובע החוק שחבר כנסת לא יכהן בגוף ציבורי, חוץ מחבר כנסת שהוא יושב ראש ההסתדרות הכללית או הסתדרות העובדים הלאומית.

דרך אגב, נראה לי שניסוח החוק מתיר לפרץ לכהן בגופים נוספים.
ובכלל, אין כאן עניין אישי - יש כאן עניין פרסונלי.

חקיקה פֶּרֶץונלית 314729
נכון מאוד. וכידוע, עניין פרסונלי הוא חוקי למהדרין, בשעה שעניין אישי הוא ממש לא לגיטימי.
חקיקה פֶּרֶסונלית 430556
ובשלישית: ראש הממשלה "פועל להצבעה גלויה לבחירת הנשיא ומעריך כי כך ניתן להבטיח את בחירת פרס"‏1.

בנימוק מההפטרה‏2 מסבירים "מקורבי ראש הממשלה" ש"אי אפשר להתעלם מכך שאחרי ההחלטה להגיש נגד קצב כתב אישום, מתעורר צורך לבחור נשיא בהצבעה שקופה". מי יכול להסביר מדוע התעורר הצורך, למה הוא נזכר להתעורר דווקא עכשיו, ומה מונע מאיתנו להתעלם מן היקיצה הפתאומית הזו?

ובפינת מי-היה-מאמין-שצריך-בכלל-להגיד, ח"כ גדעון סער: "זה דבר ברוטלי לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק, רק כדי לשרת אינטרסים וצרכים פוליטיים של מועמד מסוים. זו חקיקה פרסונלית שתכליתה אך ורק להגיע לתוצאה פוליטית ספציפית".

2 ההפטרה לפרשת השבוע, פרשת בא: "... הרבה כושל גם נפל ... ויסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך".
חקיקה פֶּרֶסונלית 430589
מי-היה-מאמין-שצריך-בכלל-להגיד שראש הממשלה שלנו כבר מזמן היה צריך ללכת.
חקיקה פֶּרֶסונלית 430591
אני תוהה אם בהצבעה חשאית אפילו פרס עצמו לא יתפתה להצביע למישהו אחר...
חקיקה פֶּרֶסונלית 430605
בלי קשר לשאלה האם פרס הוא האדם הראוי לכהן במשרת נשיא מדינת ישראל, ואפילו בלי קשר לשאלה לשם מה נחוץ למדינת ישראל נשיא, ובאופן מפתיע אפילו בניגוד לעמדה הבסיסית השוללת מכל וכל חקיקה אד-הוק, נראה לי שככלל, עדיף שבחירת נשיא המדינה תהיה גלויה‏1. נשיא המדינה אמור להיות דמות ייצוגית ותו לא, וזכותנו, כאזרחים אותם אמור אותו נשיא לייצג, לדעת שהאלקטורים אותם מינינו לבחור את הנשיא, אינם בוחרים באופן שאפילו הם מתביישים בו. בוחרים במועמד הנראה להם כמועמד הראוי (או למצער, מועמד ראוי) ולא משיקולים של סילוק מתחרה פוטנציאלי מהדרך, או לחילופין (כפי שלהערכתי קרה בעת בחירתו של קצב) כדי להעניק בעיטה נוספת במי שהוא (או מי שהם חושבים שהוא) כבר בחזקת "מי שהיה".

___
1 אולי, לצורך "מראית עין" עדיף לחוקק חוק כזה שיחול רק על נשיא שייבחר החל משנת 2008 ואילך.
חקיקה פֶּרֶסונלית 430631
ההצדקה שאתה מביא דווקא מתאימה יותר לטיעון בעד חשאיות. בחשאיות הפוליטיקאי חופשי יותר לבחור את הראוי מבחינתו, ופחות להיות נתון ללחצים פוליטיים אינטרסנטיים.

באופן אישי אני סבור שמאחר ופרס די קרוב למצב של "סוס מת" פוליטית, אולמרט לא ירצה לממש את הבטחתו לתמיכה בחופש בחירה, ולכן הנושא יתמסמס, ויאפשר לריבלין, האהוד יותר בפרלמנט, לזכות.
(כך על פי http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/818222.html
"במצב עניינים זה, מסתמן כי הקרב על הנשיאות יתרכז בין פרס ליו"ר סיעת הליכוד, ח"כ ראובן ריבלין. ריבלין, יו"ר הכנסת לשעבר, אהוד על ח"כים רבים מסיעות השמאל והסיעות הערביות על בסיס אישי, כמו גם על ח"כים מקדימה ומהעבודה, וסיכוייו לגבור על פרס בהצבעה חשאית אינם מבוטלים.")
חקיקה פֶּרֶסונלית 430785
בכתבה ב"הארץ"‏1 מציינים ש"אולמרט יצליח להשיג בקרוב רוב להצעת החוק, בין השאר באמצעות שכנוע "ישראל ביתנו" לתמוך בחוק, בתמורה לתיק נוסף". שים לב להעדרן המשכנע של מרכאות סביב המלה "שכנוע".
בהצבעות הגלויות מצביעים "באופן שאפילו הם מתביישים בו"; הצבעות מצפוניות (עד כמה שהמושג הזה חל) מתקיימות בחשאי בלבד.

חקיקה פֶּרֶסונלית 430797
האם הצבעה על הסרת חסינות (או בימינו על אי הסרת חסינות) צריכה להיות גלויה או חשאית?
חקיקה פֶּרֶסונלית 430831
הסרת חסינות היא הליך משפטי. אני חושב שכאן השקיפות גוברת (צריך גם להעמיד פנים שאנחנו מאמינים ש*מכיוון* שמדובר בהליך משפטי, המצביעים לא יתנו לשיקולים פוליטיים להשפיע על עמדתם).
חקיקה פֶּרֶסונלית 430837
אני מסכים עקרונית עם הגישה הזאת, השאלה שלי היא יותר למה אותה שקיפות לא נחוצה בהליך של בחירת ראש המדינה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים