הבעיה שבפתרון 27474
הטענה של גילית ודובי היא לא נגד דיסלקציה ועזרה לדיסלקטים, אלא נגד תופעת ההתחזות, בעיקר בדחיפה של הורים.

מדובר, מבחינת ההורה, בדילמה לא קלה. אם שני ילדים לא מצליחים בלימודים, ואחד מהם מאובחן כדיסלקט, הרי שהוריו קיבלו "תעודת יושר": הוא לא עצלן, הוא לא טיפש, זו בעיה אובייקטיבית. הורי הילד השני יהיו מתוסכלים למדי אם לא יזכו ב"תעודה" דומה - שהרי אם הילד שלהם, שגם הוא לא מצליח בלימודים, *אינו* דיסלקט, אז הוא פשוט טיפש, או עצלן... לכן הורים אלה עושים הכל כדי לאפשר לבנם לקבל את "תעודת הדיסלקט", את הכרת המערכת בבעיה שאולי אינה קיימת; מה גם שתעודה כזו תעזור, אולי, לשיפור ציוני הבן, משום שהוא יזכה להקלות שונות.

אני מאמין שהפתרון האידיאלי הוא שההקלות לדיסלקטים יהיו כאלה, שלא יעזרו למי שאינו דיסלקט; או לחלופין, שההקלות תנתנה באופן גורף לכולם, ללא צורך באבחון, למעט הקלות מסויימות שינתנו רק למקרים *קשים מספיק* של דיסלקציה (כלומר, אבחוני-ביניים מהסוג של שילמתי-לרופא-מספיק-אז-הוא-קשקש-משהו לא יזכו להקלות אלה).

דוגמה להקלות שאפשר לתת בצורה גורפת, או שלא ישפרו את מצבו של מי שאינו דיסלקט: האפשרות להשתמש ברשמקול במקום מחברת. האפשרות להשתמש במחשב נייד בכיתה לצורך כתיבה. אישור להכנת שיעורים בעזרת הדפסה ולא כתיבה. וכן הלאה. הרווח הישיר של דיסלקטים מהקלות אלה (בעיקר דיסלקטים המתקשים בקריאה וכתיבה, ולא בהבנה) יהיה גדול בהרבה מהרווח של אלו שאינם דיסלקטים.

הקלות שקצת יותר קשה לתת בצורה גורפת הן בחינה בעל-פה ושכתוב בחינות, בשל מצוקת כח-אדם.
הבעיה שבפתרון 27498
ומה עם שגיאות הכתיב? אם ניתן לילדים להשתמש ברשמקול במקום לכתוב את תשובותיהם, נגדל כאן דור של ילדים שלא יודעים לאיית. עם כל הכבוד לירדנה (שאני גם מכיר אותה אישית), אני לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו כל אדם כותב כמוה. כשיש בעיה אובייקטיבית, אז אין ברירה אלא לקבל את זה. אבל לוותר לגמרי על הכרת השפה ברמה של כתיבה ללא שגיאות, בקרב כל הילדים? לא מקובל עלי.
הבעיה שבפתרון 27527
אולי הפתרון נעוץ בשינוי שיטת הכתב (מוסכם שיש חשיבות לאפשרות לכתוב, ולא רק להקליט, מלל)?
הבעיה שבפתרון 27573
למה אתה מתכוון?
הבעיה שבפתרון 27574
ישנן הצעות שונות ומשונות לשיטות לכתיבת עברית, החל בהוספת סימני-תנועות לכתב הקיים וכלה בהצעות ליטון שונות. הצעות אלה, בד"כ, מתייחסות דווקא לשיפור הקריאות של הכתוב, ולא לשיפור היכולת לכתוב מבלי לטעות. אולי ניתן לקבוע שיטה שתקל על הכתיבה, בכך שהיא תקבע באופן חד-ערכי איך נכתבים ההגאים? באופן זה הכתיבה תחזור לתפקידה כמתעדת של השפה המדוברת.
?Alex, ayeka 27575
אלכס מאן, אייכה?
אלכס עובד מזה זמן רב על ליטון הכתב העברי.
Alex, ayekka, im k'var 27576
הוא לא יודע שז'בוטינסקי כבר עשה בשבילו את העבודה?
?madua K kaful? biglal hadagesh 27577
ז'בוטינסקי? לא ידעתי.
אני יודע על איתמר בן אב"י.
aken, biglal hadages 27579
למיטב ידיעתי (אבוי, לא הכנתי מראש את הסימוכין!) - גם ז'בוטינסקי. ובימינו - גם עוזי אורנן.
?lama kaful? lama lo Gadol 27581
קראתי קצת דברים שז'בוטינסקי כתב. לא ידוע לי דבר על הליטון.
עוזי אורנן אכן הציע שיטה, אחת מני רבות, שכנראה יהיה לנו קשה לקבל.
raxajon m'xanjen! 27582
ההצעה של אורנן אנכרוניסטית, היא בבחינת non-solution ל-non-problem בימינו.
raxajon m'xanjen! 27584
למה נון-פרובלם?
האם אתה כמקאי מוכן כבר לניקוד של הפצים?
Unikud 27585
Unicode.
לא קיימת היום בעיה של חוסר-יכולת להציג איזשהם סימני-דפוס. אמנם המקים היו המחשבים האישיים הראשונים להציג עברית עם ניקוד, אולם כיום זו באמת לא בעיה גם בפלטפורמות המכנה-המשותף-הנמוך. הצעתו של אורנן באה מעידן מכונות-הכתיבה והכרטיסים המנוקבים - עידן בו היו סימני-דפוס שהיה יותר מסובך או בלתי-אפשרי להפיקם. הבעיות שאתה מזכיר כעת (בעיות הקידוד) הן שוליות, וכאמור בכותרת - גם הן בבחינת non-problems.
nikud 27586
ומה עם בעיות ההגיה הסגוליות של העברית?
לא היית מעדיף אמות קריאה (vowels)?
bvdj 27590
בוודאי! כפי שציינתי, ההצעות נעות בין הוספת כמה סימנים לא"ב העברי לציון תנועות, לבין הצעות רדיקליות יותר - שגם הן כוללות סימני-תנועות. הצעתו של אורנן אנכרוניסטית מכיוון שהיא דבקה בסימנים הניתנים-להפקה ממכונת כתיבה אמריקאית מתחילת המאה הקודמת - אילוץ-דמה טכנולוגי אנכרוניסטי.
27665
(אני מגיב כאן רק בגלל שזוהי התגובה האחרונה בנושא זה)

הבעיה הכי גדולה עם ה"ליטון" היא לדעתי אובדן תצורות - הכוונה שלי היא לבניינים, לסיומות וכו' - שבעברית שומרים על חזות אחידה ובאנגלית לא.

דוגמא: ראוי - רואה [ ra'ui, ro'e ?] לעברית יש תכונה יפה לדעתי, של מעין מודולריות. כל שורש ניתן להציב במספר בניינים, ולקבל משמעויות חדשות. אפשר לומר שכל מילה בכלל אפשר לשנות כך. אם יתבצע המעבר לכתיבה לטינית, אמנם יישמרו הצלילים של המילים (ולדעתי, לא לאורך זמן, אם המעבר יהיה כולל) אבל הצורה, שבעברית מאפשרת לקורא לראות בחטף את הבניין, ולזהות את השורש שבתוכו, תעלם.
אולי ניתן לומר גם שבעברית יש חלוקה מאוד משמעותית בין תמצית המשמעות (שורש) והפרשנות הנסיבתית למשמעות (פועל). זה מאוד יפה, לא? המעבר הזה יבטל את הזווית הזאת, אם כי אולי בהדרגתיות. דבר נוסף - הטיות השייכות יהיו די מסורבלות [ yadi, ydekhen, yadav ], והרי לכם דוגמא קטנה לדבר שכנראה יאבד, בחיכוך עם המשתמשים והזמן. (סתם, הנה עוד דוגמא להטשטשות השורש בבניין בכתיב לטיני: ovdan, yovad, avad, yeabed, teabedna).

ברור שהכתיב יהיה יותר מתוחכם ממה שכתבתי למעלה, אבל עדיין הבניינים יאבדו את הרלוונטיות שלהם.

שלא לדבר על כללים עדינים יותר, של דגשים ותנועות חטופות, שמהכתיבה העברית ניתן לראות את הסיבות להם ובאנגלית לא. למשל הפתח שנוסף לאותיות חע"ה בסוף מילים מסויימות (שכחתי את השם המדוייק לתופעה: tapu'akh, אבל tapukhim.
האם בכתיב שכזה יהיה הבדל בין תנועות קצרות לארוכות? וחטפים?

מה שברור הוא שהמעבר הזה ישנה (וכאן אני לא נוקט עמדה) את העברית מקצה לקצה - עד כדי השפעה על המאקרו, כלומר יצירות שלמות או אפילו דרך מחשבה חדשה.

שאלה שהייתי רוצה לשאול במפורש, למרות ההתייחסויות שראיתי בתגובות, היא מדוע הליטון רצוי בעיניכם?
_

באופן שלא קשור לכתוב מעלה, הייתי רוצה להביע את דעתי.
אוקי, הנה: לדעתי, הליטון, שהוא מיותר מבחינה מעשית עד כמה שראייתי משגת, יהווה זרז לשינויים הגדולים והמבורכים שיש בכל שפה. אם אתנסח במעט יותר דרמאטיות: זה יהיה מכוער, אבל מעניין. ואם זו תשאר אופציה שולית לצד הכתיב העברי, זה יהיה מאוד, אממ... מפרה.

וקצת חבל יהיה על המפעל האדיר הזה של החייאת השפה העברית. זה כמו לשכב על האספלט בשולי הכביש, ולדחוף את היד לביוב בשביל להוציא שטר כסף, ולקנות בזה דיסק של בקסטריט בויז.

אם למי מקוראי האייל יש חומר בנושא זה, או קישור מעניין, אני מאוד אשמח לקבלו.
בעיות ליטון 27672
הבעיות הראשונות שאתה מציג בליטון הן כבדות משקל, אך יתכן והן פתירות. אותיות השורש בדרך כלל צמודות זו לזו משום שאין בעברית אמות קריאה. אנו רואים ש: ידיו, ידיכן הם מאותו שורש. זאת משום שהניקוד הוא נפרד לחלוטין מהאותיות עצמן. נאמר שהיינו משתמשים באותיות לטיניות רק לצורך הבהרת ההגיה: יAדAיו, יEדEיכEן. פרט לכך שזה לא נוח, היינו מאבדים את רציפות אותיות השורש.

ואם אנחנו מוותרים על אמות הקריאה (vowels) אפשר בקלות ללטן את הכתב העברי מבלי לאבד את השורשים: ydiv ydicn.

רק שכך יצא שכרנו בהפסדנו, משום שהליטון דרוש משלוש סיבות: 1. הצורך להציג את הכתב על כל פלטפורמה מבלי להזדקק לגופנים מיוחדים. 2. היכולת לכתוב מימין לשמאל, שהיא חשובה במיוחד בטקסט מעורב, אך גם בכל פלטפורמה החותכת את הטקסט בסוף שורה. 3. הצורך לדעת לבטא נכונה כל מלה מבלי להזדקק לניקוד.

הבעיה שאתה מעלה נובעת מכך שאת בעיה מספר 3 אתה מצפה לפתור כפי שהיא נפתרה באנגלית, אך אינני בטוח שזוהי האופציה היחידה.

אנחנו יושבים וזורקים פתרונות באויר בצורה לא מסודרת. יתכן שיצא מכך משהו, ואני מודה לך על העלאת הבעיה, אך הבה לא נקפוץ למסקנה שהבעיה היא בלתי פתירה.

אין הכרח שהחייאת השפה העברית תסבול מכך. בנו של אליעזר בן יהודה, איתמר, ניסה לקדם את הליטון, ללא הצלחה. קראתי פעם כתבה האומרת שאתא טורק הושפע מאיתמר בן אב"י, ולכן הטורקית נכתבת כיום באותיות לטיניות.

האם יש מישהו היכול לומר כיצד השפיע הליטון על השפה הטורקית? האם נחתכו שורשים בצורה לא הגיונית, כפי שמאור חושש שיקרה לעברית? אינני יודע הרבה על הטורקית, אך היא שפה שמית ומן הסתם השורשים וההטיות דומים לאלה שבעברית.
בעיות ליטון 27677
נראה לי מוזר לקרוא לרעיון שמועלה כאן ליטון. הרי בהרבה שפות בעלות אותיות לטיניות, אין קוראים את המלה כפי שהיא כתובה. למשל, באנגלית. והרי יש מבטאים רבים.
הנה לכם מאמר של מארק טווין בנושא:
בעיות ליטון 27685
סתם, פתאום נזכרתי.
אני חושב שספרדית (או פורטוגזית) כותבים פחות או יותר ב simplified spelling. למען האמת יש שם פה ושם איזה LL שמבוטא קצת מוזר, אבל אפשר לומר שזו אות בפני עצמה.

עכשיו, אני מתאר לעצמי, מישהו יתקן אותי.
בעיות ליטון 27713
לא יודע לגבי ספרדית, אבל בוולשית יש אותיות נפרדות (כלומר, יש להן מקום נפרד במילון), שהן שתי אותיות צמודות - FF (נשמע כמו F רגיל, בניגוד ל-F, שנשמע כמו V), האות DD, שנשמעת כמו ה-TH ב-these (בניגוד ל-TH, שנשמע כמו ה-TH ב-math), והאות LL, שעד היום אין לי מושג אין הוגים אותה, אבל זה לא דומה לשום דבר שאני שמעתי אי פעם.
בעיות ליטון 28239
אתה צודק, ספרדית היא שפה פונטית, קוראים בדיוק מה שכתוב. כל a הוא פתח או קמץ, כל eהוא סגול או צרה, וכן הלאה.
בעיות ליטון 28243
נו, ואם כבר הוזכר - ביידיש יש שני סוגי ל'. אחד מהם מבוטא ''עמוק'' יותר מהשני.
בספרדית כותבים בדיוק כמו שקוראים 32636
בספרדית כותבים בדיוק כמו שקוראים. אם המבטא משתנה, גם הכתיב משתנה. (לפחות כך הוסבר לי. איני מדבר ספרדית). שווה לבדוק איזה בעיות העניין חוסך בשלל המדינות המדברות ספרדית.
ברור לי לחלוטין שזה לא פותר אף אחד מדיסקלקוליה, או מהיפר אקטיביות או משלל בעיות הקשורות בליקויי למידה ולא בכתב. אבל, אולי לכלל האוכלוסיה כדאי יותר לכתוב בדיוק כמו שמדברים.
ניסיון אחר אפשר ללמוד ממנו הוא זה של היפנים. תרבותם היא תרבות מאמצת כל. יש להם ארבעה סוגי כתב, כולל הסוג הקרוי ''רומג'י'', שהוא פשוט כתב לטיני פונטי שהם משתמשים בו כמעט ורק בשביל לכתוב לפעמים שלטים לתיירים. הדבר היחיד שכתב זה נותן להם הוא תפישות שגויות לגבי אופן הכתיבה של השפה האנגלית.
בעיות ליטון 27680
העלית שלוש סיבות לליטון. לא לשם התנצחות, אלא לשם נסיון להבין, אני אתייחס אליהן.

בקשר לסוגייה השניה, הרשה לי להציע פתרון פחות דרסטי, ואולי קצת מעניין:

הזמ ץוח םולכ תונשל ילב ןימיל לאמשמ בותכל

אם האותיות היו בכתב ראי, אני חושב שהקריאה הייתה קלה מאוד. אין ספק שכל שנדרש כדי ליישם את זה הוא פונט פשוט באנגלית. אולי לתוכנות לעיבוד תמלילים תהיה בעייה עם הספלינג והדקדוק, וספירת המשפטים אולי, אבל נראה לי שמאקרו אחד יפתור את הבעייה הזו.

הבעיה השלישית דווקא פחות מטרידה אותי. להפך, אני חושב שהעדינות הנדרשת בכתיבה ובקריאה של שפה לא חד משמעית בכתיבתה היא יפה ומעניינת מאוד. למרות שנגע שגיאות הכתיב מתסכל, על פי רוב הוא נפתר מוקדם יחסית, ושגיאות מקריות פה ושם לא משפיעות לרעה על הטקסט.
אתייחס (ורק בגלל הקונטקסט) לבעיה הזאת כפי שמשתקפת במאמר ובחלק מהתגובות: הרי ישנם אנשים שלא מצליחים להשתלט על רזי הכתיב הנכון. ובכן, לבעיה הזו אין פתרון קל (הנה, התיחסתי).

הבעיה הראשונה נראית לי בעייה של תוכניתנים. יאללה, לעבודה (ובקשר לפונטים, לפחות באינטרנט, כל פעם שאני נכנס לאתר בשפה שאני לא מכיר, הוא מציע לי להתקין את הפונטים. נראה לי פתרון אלגנטי). למען האמת יש לי משפחה בחו"ל, והבעיה הזו לא כל כך מסובכת, אם מביאים מקלדות מהבית (ומורידים גרסאות מתאימות של אייסיקיו), או אם, ויש בזה הרבה חיוב, עוברים לדבר באנגלית. מה רע?

הרשה לי להצטרף לקריאה באשר למידע אודות ליטון התורכית, ולהוסיף שאילתא קטנה: האם אזרח תורכי ממוצע מכיר את שני סוגי הכתב?

ופתאום חשבתי על כך, שאצל התורכים שתי הסיבות הראשונות לא היו רלוונטיות, ולפי המעט שאני יודע על ערבית, גם הבעייה השלישית לא מאוד חריפה שם. האין זאת? אם כן, מדוע הם בכלל עברו לכתיב הלטיני?
בעיות ליטון 27692
מאור גרינברג כבר התייחס לנקודה, אבל אני חש דחף שאינו בר כיבוש להגיד גם כן שהסיבות 1 ו-‏2 הן אילוצים טכנולוגיים אנכרוניסטיים. לעומת זאת, טיעון בדבר היותה של האות עברית פחות קריאה מהאות הלטינית (דרך משל) הוא טיעון שאינו תלוי בזמן.
בעיות ליטון 27741
תיקון קל: טורקית היא בכלל לא שפה שמית, אלא אלטאית. עוד שפות אלטאיות: מונגולית, אזרבייג'נית, טורקמנית, טטרית, קירגיזית וקזחית. סה"כ יש 65 שפות במשפחה זו. ואל תסמוך על כך שלשפות מאותה המקבוצה יהיו הטיות ושורשים דומים; לדוגמא, אירית ונורווגית שתיהן שפות הודו-אירופאיות, אך באירית יש עשרות צורות לכל פועל ובנורווגית (אחת השפות הפשוטות ביותר) לא יותר מחמש.
בעיות ליטון 124325
מאור הציג, לדעתי, בטיעונים חותכים וברורים, מדוע ליטון השפה העברית הכתובה יהווה שגיאה מרה ביותר, וכלל אינו נחוץ!
למעשה, האידיאל יהיה לַעֲבוֹר לִכְתִּיב מְנֻקָּד-תָּמִיד (לעבור לכתיב מנקד-תמיד), ואז יהא הכל ברור, קריא ובלי כל אפשרות לטעות - וכל החטפים, הדגשים והבניינים יישמרו כסדרם. לדעתי, זהו הפתרון האידיאלי.

ורק הערה אחת - הטורקית - שמית?? יובל, מה אתך - מוצא השפות הטורקיות הוא מדרום סיביר בואכה-מונגוליה (באיזור הרפובליקה הרוסית האוטונומית בוריאט-מונגוליה של ימינו), והיא קרובה על-כן לשפות המזרחיות *הרבה* יותר מאשר לאלו השמיות... למעשה, הקרבה הלשונית בין השפות השמו-חמיות, לאלה ההודו-אירופיות, גדולה פי-כמה מאשר בין מי-מהן לבין השפות הטורקיות. כמובן, ישנה השפעה הדדית בין הטורקית לערבית - כתוצאה מלמעלה מאלף שנות קשרי-קרבה, דתיים וסביבתיים כאחד, אולם בכך אין עדיין כדי לשנות את שיוכה המשפחתי של שפה כזו או אחרת... אם לא כן, הרי כל שפה, בה אומרים "היי", או "הלו", היתה נחשבת לגרמאנית.
בעיות ליטון 124328
אי אפשר לחשוב על שפה ששייכת למספר משפחות? האם האנגלית אינה בעלת תחביר גרמני, ואוצר-מילים לטיני, ולכן שילוב של שתי המשפחות הללו? (או אולי האבחנה אינה ברורה לי, אולי שתיהן נחשבות להינדו-אירופאיות.)
ומה עם שפות הפידג'ין, המשלבות אנגלית וסינגפורית, למשל? האם היא דרום-מזרח אסייתית, או הינדו-אירופאית?
לא. 124661
האנגלית היא שפה גרמאנית. כמחצית מאוצר המלים שלה הוא לטיני, אכן, אבל דבר זה אינו רלוונטי לקביעת מקור השפה - גרמאנית, נקודה.
ואכן, שתיהן נחשבות להודו-אירופיות, ממש כמו סנסקריט, יוונית, ליטאית, פרסית, חתית ואיסלנדית. הענפים גרמאני (הנחלק אף הוא לשניים: צפוני - הלשונות הסקנדינביות - ודרומי - גרמנית, אנגלית, הולנדית...) ולטיני הם ענפי משנה במשפחה הזו.
מה שנוגע לשפות הפיג'ין, כאן אינני בטוח... אני מניח, שכעקרון, המקור הדקדוקי הוא הקובע.
אם המילה מוכרת כבר, כמו שהיא 32633
אם המילה מוכרת כבר, כמו שהיא, הניקוד רק מציק לי ומפריע לי לקרוא. עקרונית גם להרבה דיסלקטים קשה יותר לקרוא מילים ארוכות / מילים שמכילות הרבה סימנים. אם נתחיל לשנות את הכתב, תהיה תקופה ארוכה שבה כולנו, כולל הדיסלקטים יצטרכו ללמוד שני סוגי כתב.
אם כל זה בשבילי...חבל על המאמץ. אני יכול לקנות תוכנה שמנקדת ב500 שקל. (לצרף אותה לתוכנה שמפענכת אותיות מניר עברי מודפס ב5600 שקל).
התוכנות המקבילות באנגלית הן תוכנות חינם. המחשב מתקשה בהבדלה בין אותיות הכתב המרובע שלנו.
אגב, כדאי לבדוק מה קרה בטורקיה כשעברו (מסיבות אידאולוגיות) מכתב ערבי לאותיות לטיניות שתואמות יותר את אופי השפה.
?Alex, ayeka 27734
Schalom Juwal,

Ata zodek. Ani oved kwar harbe Sman al ha-Injan hase.

Ani mawtiach gam ba-Injan hase Maamar.

Schelcha,

Alex

Transcription smani:

א=A
ב=B
ג=G
ד=D
ה=H
ו=W או V (שאלה פתוחה)
ז=S
ח=CH או רק H עם אפוסטרופ שטוח (לא נטוי) [אישית אני מעדיף CH]
ט=T
י=J
כ=C
כ (ללא דגש)= CH בתקופת מעבר. אחר כך אות זאת לא תהיה קיימת
ל=L
מ=M
נ=N
ס=SS
ע= בטל
פ=P
פ (ללא דגש)=F
צ=Z
ק=K
ר=R
ש=SCH
ת=TH

Machar etjachess la-Diphtones
?Alex, ayeka 27742
שלום, וברוך שובך.

לאחר עיון קצר, הריני לדחות ולשלול את הצעתך כליל. אמנה כאן רק כמה מהסיבות:
MITHALECH - האם הוא מטהלך או מתלך?
מדוע לסמן עיצור (נפוץ, ש') ברצף של 3 סימנים? מדוע לסמן עיצור ברצף של 2 סימנים?
מדוע להעלים ע'?
האם השימוש הנרחב במקפים (מהדוגמאות שלך עולה מקף לאחר ה' הידיעה) לא ימנע את האפשרות להשתמש בהם בצירופי-סמיכות ולצורך שבירת מילים בין שורות (כמקובל בעתון)?

נדמה שקשה להתייחס ביתר רצינות להצעתך מבלי לדעת מה המוטיבציה לה (להפוך את השפה העברית לנגישה לקוראי שפות אירופאיות? הרי אלה ממילא אינם מבינים את השפה).

נ.ב. "מבטיח" זה עם ב', ולא עם ו' כפי שכתבת :-)
?Alex, ayeka 28040
שלום לך מיץ,

מספר תשובות, ברשותך

- MITHALECH = מתהלך, היות וה-H אינו קשור ל-T. כיצד אמורים לדעת זאת? פשוט מאוד, ע"י ידיעת השפה. כל שפה וחוקיה.

- SCH מקובל עליי יותר, אך ניתן להחליפו בהחלט ב- SH. עקרונית נלקחו כל העיצורים מהשפה הגרמנית, אשר לה - פחות או יותר - עיצורים דומים ביותר לשפה העברית.

- הע' הינה אות מיותרת, היות ומרבית הישראלים מבטאים אות זאת כא' מסיבות שונות ומשונות. עובדה.

- יכול להיות שאתה צודק, אך ניתן לוותר על מקפים אלו ולהשתמש בסימן ', אשר אם איני טועה מכונה בעברית 'גרש'.

- באשר למילה 'מבטיח': מובן שהב' הבלתי דגושה עתידה להיעלם אף היא, ממש ככ' בלתי דגושה. זו הסיבה שרשמתי לכאורה 'מווטיח'.

אם תרצו - אין זו אגדה

בברכה

א. מאן
עיקר שכחת... 28043
לא אוכל להתייחס לנימוקיך לפני שתענה על השאלה העקרונית - שאלת המוטיבציה. אציין רק בקשר לתשובתך הראשונה, כי היא שוללת את האפשרות המופלאה הקיימת בעברית (ובכתיבים לטיניים מסויימים שלה) ללמוד על המבנה של מילה לא-מוכרת (ולזכות בסיכוי סביר לדעת להטותה) מן הכתוב, והיא מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא אינה מאפשרת אפילו לדעת כיצד הוגים את המילה הלא-מוכרת (זו הבעיה העיקרית, לדידי, של הכתיב העברי חסר-הניקוד).
עם ככל הגויים 28052
המוטיבציה מבחינתי למעשה הינה להפוך את העברית לשפה בינלאומית מדוברת, אשר כל גוי הגון יוכל ללמוד אל נקלה, ללא צורך בשיפשופי אינדוקטרינציה מתחסדים באולפנים ציוניים מחנכים.

יש בהחלט לשער כי כתוצאה מליטון השפה העברית לא יוכלו הדורות הבאים בקלות כה רבה 'להתחבר אל המקורות' - ואולי כתוצאה מכך תוכלנה היהדות/ציונות לנסות ולהגדיר עצמן מחדש.

זוהי אולי הדרך היחידה למסגר רעיונות דתיים מסויימים בדפי ההיסטוריה הראויים, ובכך לפתוח בנסיון הפיכתה החלקית של מדינת ישראל למדינת אזרחיה, אשר ידברו ויכתבו בעברית מלוטנת.

עצם קריאת התנ"ך בעברית מלוטנת הינו רעיון מדהים העשוי לגרום לשורת שינויים מרשימה ברמת תת המודע הקולקטיבי של עם עתיק יומין וקשה עורף זה.

אוסיף ואומר כי אני בהחלט מודע לבעיות ולקשיים הטמונים בדבר, מה גם שנהיר לי הדבר די צרכו כי מרביתם המכריע של מבקרי אתר זה שולל וישלול אף בעתיד תוכניתי זו לחלוטין - אך אסיים בדברי וברוח החוזה:
Im tirzu - ein so Agada

בברכה

א. מאן
עם ככל הגויים 28069
ההתייחסות לליטון כאל פתח שיאפשר לגוי לימוד עברית נראה לי כהחלטה פנימית שלך ולא כדבר העומד כעובדה.

לי אישית נראה שלימוד עברית בצורתה המלוטנת יערים קשיים רבים ועקרוניים על הלומד. הרבה תופעות שבעברית ניתן לראות את הסיבה להן תראנה כחסרות שחר בצורה המסורסת. העברית המלוטנת תהיה אוסף של מילים שהקשר בניהן יהיה מקרי ולא ניכר.

הדבר דומה ללימוד, נאמר, פיסיקה, כאשר מקבלים את רק הנוסחא האחרונה, את הפיתוח הסופי בלבד, של כל תופעה.

בנוסף, דווקא לימוד האותיות והכתיב הוא מרתק - במיוחד בשפה עתיקה כמו העברית, אשר, איך אתנסח בלא מילים מתאימות? דרך החשיבה שלה היא שונה מזו של השפות הגרמאניות או הלטיניות.

רבים מאוד מדוברי העברית הסתגלו על נקלה לשפות זרות בכתיב המקורי שלהן, הבה לא נזלזל בגויים - הם יכולים עם קצת מאמץ ללמוד עברית כמו שצריך.
עם ככל הגויים 28070
הייתי אומר שחזונך קרוב יותר לזה של זמנהוף מאשר של הרצל.
ובאשר להתפעמותך מקריאת התנ''ך בעברית מלוטנת, הדבר דומה לההוא גברא המתפעל מצפיה בסרט מדובב, ומעדיף אותו על פני חידודי הלשון והדקויות של שפת המקור.
טראנסקריפציה 28297
שיטתך היא אכן תעתיק פונטי סביר של העברית, ומבחינה זו היא אולי עושה את הטקסטים העבריים נגישים למי שיודע מעט עברית אך אינו יודע לקרוא את הכתב העברי חסר-הניקוד. עם זאת, מי שרוצה ללמוד את השפה, לא יוכל להיעזר בתעתיק שאתה מציע (אולם ככלל - ישנם כתיבים "מלוטנים" שכן מתאימים למטרה זו).

ואסיים ב-orchot bchirot: האם הן עורכות בכירות? אורחות בכירות? או שמא עורכות בחירות?
טראנסקריפציה 28299
דווקא לא זו הבעיה - הרי גם בעברית ישנן מילים שנכתבות באופן זהה ועל הקורא הנבון לפרש אותן בהתאם לקונטקסט.

אבל אם נתייחס לדוגמא שהעלית, בהצעתו של אלכסנדר מאן יש התאמה חד משמעית בין המשמעויות השונות והכתיב השונה:

עורכות בחירות: orcot bchirot
עורכות בכירות: orcot bcirot
אורחות בכירות: orchot bcirot

ובאופן כללי, נראה לי שחשוב שיהיו כללים מדוייקים לכתיבה לטינית של מילים עבריות, אבל רק למטרות איזוטריות שקשה לי לחשוב עליהן, בטח לא ללימוד השפה מאפס, וגם לא לקריאה נינוחה של דוברי השפה.

אגב, ישנם כללים מאוד ברורים בכיוון ההפוך - למילים לטיניות יש כתיב מדויק בעברית (אם כי לא חד חד ערכי)
טראנסקריפציה 28305
בעברית יש מעט מאד מקרים של מילים *שונות* ממש הנכתבות (בכתיב המנוקד) באופן זהה (למעשה, כרגע לא עולה בדעתי אף דוגמא, אבל אני לא ממש מתאמץ). בניגוד למה שכתבת, אלכסנדר מאן מציע את אותו *תעתיק* עבור כ' רפה ועבור ח', ומציע גם להעלים ע'.

אכן, קיימים כללי תעתיק בין לשונות שונות, והצעתו של אלכסנדר מאן היא תעתיק עברי-לטיני מתקבל על הדעת (אם כי התעתיק המקובל מבחין, למשל, בין כ' דגושה לבין ק' - הראשונה היא k והאחרונה q, ועוד).
טראנסקריפציה 28306
אכן טעיתי.
לפעמים כלום עדיף מקצת 29621
אני חושב שאני מבין מדוע לדעתך יש לעבור לכתיב לטיני בעברית - אם כי אני מפקפק בסבירות התוצאות שלהן אתה מקווה, תוצאות שכרוכות בטוטאליות המעבר, והרי חובה (והגיוני) לשער שהטוטאליות הזו אינה מובטחת.

אם אצא מנקודת ההנחה שלך (ועדיין הייתי רוצה להבין יותר את המניעים - אני לא בטוח שהבנתי אותם) וגם אסכים לכך שכתיב לטיני אכן ישרת את מטרותיך, ובנוסף אדמיין מצב שבו שאיפותיך ותחזיותיך קרמו עור וגידים, אהיה חייב לשאול את עצמי, ואותך (כדי להבין את דעותיך):

מדוע עלינו לנשוא בנטל הזה, הרי מה שנותר מהעברית ללא ספק חסר חלק גדול מהמשמעות והיכולת של צורתה המחודשת-מקורית (זו של ימינו, בקיצור)? זו שפה שאי אפשר ללמוד, והקשר שלה עם העברית הכתובה עברית ילך ויקלוש. אולי עדיף שנותיר מאחורינו את העברית הנכה והקטועה שקיבלנו בעקבות הטרנספורמציה המוצעית, שפה שאין בה דבר, וננסה להסתגל לאנגלית?

האם תסכים איתי, שמעבר מוחלט לאנגלית אינו מסתבר פחות ממעבר מוחלט לעברית מלוטנת?
הערה קטנה 27790
אם כבר הולכים על ליטון, או אז רצוי שאות אחת לא תהיה בעלת כפל משמעות - אחת לעברית ואחת לאנגלית.
לכן אני יכול לחשוב על צ=ts
במקום צ=z
ומדוע נשארנו עם כ (עם דגש) ו-ק. מה הטעם ב c וב k כדי לבטא את אותו עיצור.

ובכל מקרה, כמו שהעיר מיץ פטל למטה, חשוב לדעת על מה המהומה. מה גורם לך לרצות ללטן את שפת הקודש.
הערה קטנה 27793
אנגלית? יש לך סימפטיה מיוחדת לאנגלית דווקא? כפי שציינתי, השימוש ברצף אותיות כדי לציין אות (עיצורית, במקרה זה) אחת הינו מיותר (בעברית מעט מאד עיצורים, ועוד פחות עיצורים שונים בהגייתם הישראלית - אבל נניח לזה), מסרבל, ומקשה על זיהוי השורשים.
הערה קטנה 27805
אתה בטח תאהב את השפה הקוריאנית. יש שם בין השאר 2350 תווים (מה שנקרא hangul) שכל אחד מהם מייצג צירוף ייחודי של עיצור ותנועה. רק לשם השוואה, גם ביפנית יש שני סטים של תווים (hiragana ו-katakana) שכל אחד מהם מייצג הברה, אבל יש בהם רק 73 הברות.

חתול, לעומת זאת, מסוגל להשמיע מעל 100 צלילים שונים, ועד כאן פינת הטריוויה להיום.
הערה קטנה 27794
להפך - כדי לשמור על השפה העברית כשפה קוהרנטית, מבחינה תחבירית, חובה עלינו לשמר כל אות ואות. לכן, אגב, אני בעד שימוש באותיות כפולות לציון דגש (B=ב' רפה, BB=ב' דגושה). זה אומר, אמנם, שהקריאה לא תהא זהה לאנגלית, אבל לפחות תשמר השפה.

אבל אני בכלל לא אוהב את רעיון הליטון, אז מה זה משנה?
הערה קטנה 27806
אהם. דקדוק, לא תחביר.
הבעיה שבפתרון 27613
הדתיים יתנגדו לכך נמרצות. החרדים אולי יסכימו.
הבעיה שבפתרון 32632
זה יפתור חלק קטן מהבעיה. זה יפתור אותי רק מסוג אחד של שגיאות כתיב. זה יזרז רק במעט את הקריאה שלי.
עם כל טוב הלב שלכם, מה תעשו כשיבוא מישהו עם בעיה הפוכה לשלי?
תארו לכם שאתם מכינים הרצאה עבור קהל תלמידים הומוגני מבחינת ידיעותיו והטרוגני מבחינה רפואית. בכדי להתחשב בלקויי הראיה, ההרצאה לא תהיה ויזואלית. בשביל להתחשב בלקויי השמיעה, היא היא לא תהיה פונטית.

בקיצור, לא תהיה הרצאה.

הפתרון פשוט מאוד: המרצה לא חושב על התלמידים השונים מהכלל מבחינה רפואית. החטיבה לסטודנט העיוור מספקת סיוע טכנולוגי לכבד הראיה והמכון לקידום החירש מספק סיוע טכנולוגי לכבד השמיעה.

אם אתם רוצים לעזור לי, פשוט תפסיקו לדבר נגד התיחסות רצינית לאבחונים. אם יתיחסו לאבחונים ברצינות, המדינה תגיש עזרה ספציפית למי שצריך אותה.
במקרה כזה, אני לא אצטרך לממן טיפול רפואי בניו יורק ואני אוכל לספק טכנולוגיה מסייעת לתלמידים בבית הספר התיכון ולא רק לבודדים שמגיעים לאוניברסיטה.
מה שכן הייתי ממליץ ברוח 'שינוי השפה', הייתי ממליץ להורים של ילדים שאובחנו כלקויי למידה להתחיל לדבר בח' ובע'. להבדיל בדיבור בין ט' לבין ת' וכיוצא בזה. באופן זה הם יוכלו לחסוך חלק קטן של השעות הרבות שבהן הם ומורים פרטיים עוזרים לילד להילחם בחסימת הזיכרון לאיות. באופן זה, אחד מסוגי שגיאות הכתיב שלו יפחת.
הבעיה שבפתרון 32652
אולי תפסיק כבר? אף אחד לא דיבר נגד האבחונים. להפך - רצינו התייחסות יותר רצינית לאבחונים, כדי למנוע ממערכת החינוך לפטור אנשים ש*אין* להם בעיה, כסובלים מדיסלקציה, ובכך פשוט להתעלם מהצרכים האמיתיים שלהם.
הבעיה שבפתרון 32631
אם לא תלמד לאיית, יהיו לך רק שגיאות איות מאחד מהסוגים שיש לי. הרעיון שלפיו כל מי שרוצה להבחן בהקלטה, יבחן בהקלטה, לא יגרום אפילו לנזק הזה אם הוא ייושם בתיכון או כאשר אין חשיבות לאיות.
אבל לא זה מה שחשוב. מה שחשוב הוא שהגיע הזמן להתרכז ברפואת ליקויי הלמידה. בהשאלה אומר שהטיפול העיקרי בפוליו הוא בחיסון שהתגלה על ידי מחקר מאומץ. עיקר הטיפול בפוליו אינו בחלוקת קביים.
בוודאי שגם לא בחלוקת קביים לבריאים וחולים כאחד.
הבעיה שבפתרון 32628
אגב הקלות. רוב מי שאינו לקויי למידה רואה בבחינה בעל-פה עונש. בדיקת עבודה שכתבת בנוכחותך היא עונש גדול יותר - תוספת מבחן בעל-פה על עבודה שכולם מגישים.
הפיתרון האופטימלי לדעתי הוא הפסקת ההזנחה הרפואית. אבחון בגיל 3 לפי שיטות חדשניות (בנות 20 שנה), טיפול תרופתי מתקדם יותר המריטלין וטיפול פיזאותרפי (לפי שיטת בליית) וצמצום רוב הבעיה לפני ההרשמות לכיתה א'.
לא לכולם הטיפול יעזור. רק ל75% מהמאובחנים אפשר לצמצם כך את הלקות באופן משמעותי. אבל, איתור של 25% הנותרים בגיל 3, יצור לחץ על המערכת הרפואית להתחיל לחקור את הנושא ברצינות.
לאור כמות המאובחנים, לא יתכן שהנושא לא יהיה בתוכנית לימודיו של אף רופא. לא יתכן שרק כמה צדיקי סדום ילמדו אותו לעומק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים