דעה אישית 27627
מדובר בביזיון.

הויכוח האם לנגן את ואגנר או לא היה לגיטימי. מבלי להכנס לדעתי האישית, התקבלה החלטה, ובארנבוים קיבל אותה והסכים לנצח על יצירה אחרת.

וכעת מגיע האדון הנכבד ושובר את הכלים - יורק, למעשה, לבאר ממנה שתה. חישבו לרגע על הצגה לקהל הרחב בסיומה פונים השחקנים אל הקהל ומצהירים: הקטע הבא הוא פורנוגרפי. מי שזה לא מתאים לו, מתבקש לצאת מהאולם. מדובר למעשה בגירוש מהאולם של חלק מהקהל, שחשב שהוא יודע מה מצפה לו. כך בדיוק עשה בארנבוים: אותם אנשים בקהל, ששילמו על כרטיס בדיוק כמו חבריהם, גורשו, הלכה למעשה, מן האולם, ולא זכו להנות מהדרן.

זאת, מעבר ליריקה בפרצוף שהעניק בארנבוים למארחיו, מארגני פסטיבל ישראל. הוא הוזמן לנגן בפסטיבל מתוך הסכמה על כך ש*לא ינגן ואגנר*. אני בספק אם כל הדרן אחר היה גורם למישהו להרים גבה. ההצהרה כי הדבר נעשה "שלא על דעת פסטיבל ישראל" מדגישה בדיוק נקודה זו. לא רק שלא על דעת המארחים, אלא בניגוד לדעתם.

כבודו רוצה לנצח על ואגנר בארץ הקודש? בבקשה. יתכבד וישכור אולם על חשבונו, או בשיתוף עם אמרגן מקומי, וימכור כרטיסים (או יחלקם חינם). אולם הדרך בה בחר בארנבוים היא מבזה ולא ראויה לאיש תרבות.

על אותם אנשים שעזבו את האולם לדרוש את כספם בחזרה. הם הרי גורשו מהאולם במהלך ההופעה. גורשו, משום שאדם שקנה כרטיס ידע למה עליו לצפות, ולא היה קונה כרטיס אם היה יודע על "הדרן" זה – ובארנבוים ידע על כך. אם היה מנוגן הדרן כזה באולם קונצרטים בניו-יורק, ללא הודעה מראש אולם גם ללא הוויכוח הציבורי שקדם לקונצרט, לא היה לאותם נוטשי-האולם על מי להלין אלא על עצמם. לא כך כאן.
מסכימה 27651
לא הייתי יכולה לנסח טוב יותר את ההרגשה שלי. דמוקרטיה בטח שאי אפשר לקרוא לזה, כי הכנסת (''נציגי הציבור''..) הכריעו אחרת.
מסכים ל''ת 27656
ל''ת
למה ל"ת? 27673
יש כאן מקרה היסטורי של קונצנזוס בין האיילים.
ברוך שובך יוסי. נאלמת דום לזמן ממושך מדי.
ל"ת=ללא תגובה(ל"ת) 27847
גם אני! 27657
מסכים. מעניין אם רוכשי הכרטיסים שהונו אותם אכן ידרשו ויקבלו (לפחות) את כספם בחזרה, אבל יותר מעניין אם הנהלת פסטיבל ישראל תדרוש מברנבוים לשאת באחריות למעשיו ולפצותה.
גם אני! 27676
זו שאלה מענינת. מצד אחד, בארנבוים בפירוש אחראי לכל עגמת הנפש והתביעות שעלולים להגיש נגד הנהלת הפסטיבל. מצד שני, עובדה מביכה היא שבארנבוים מופיע בפסטיבל ישראל *בהתנדבות*, חינם אין-כסף, מה ששם את הנהלת הפסטיבל בעמדה נחותה בבואה להעמיד דרישות. בארנבוים הוא אחד המנצחים המבוקשים בעולם, ושכרו בוודאי גבוה ביותר. הנהלת הפסטיבל קיבלה בשמחה את הצעתו של בארנבוים להופיע בחינם, ובכך הפכה את ההתקשרות להתנדבות על כל המשתמע, במקום להעסקת מקצוען בתקן מקצועני. מסופקני אם היה בארנבוים מרשה לעצמו את התרגיל הזה באופרה בניו-יורק או בברלין, למשל. עם זאת, אין בדברי אלו כדי להפחית מאשמתו של בארנבוים.

עצוב, כמובן, שרק כאן יש בכלל *שאלה* בענין ואגנר, אבל זה באמת לא חשוב לצורך הדיון. אני מעריך את הלהט שיש בבארנבוים לתקן את המעוות (והחרם על ואגנר מעוות עד מאוד), אך מסתייג מדרכו.
הנדיב הגדול 27678
העובדה שלא קיבל תשלום על שירותיו לא מורידה ולא כלום מאחריותו לנזקים כספיים שעשויים להגרם להנהלת הפסטיבל כתוצאה מכך. ההתנדבות נתנה לו את כרטיס הכניסה לפסטיבל; היא לא העניקה לו אישור לעשות שם ככל העולה על רוחו.

חשוב, למשל, על מתנדב ל"מגן דוד אדום". המתנדב עושה עבודת קודש חשובה, וללא מתנדבים כמוהו מצב רפואת החירום בארץ היה עגום. אבל אותו מתנדב, בעודו ממתין יום אחד בתחנה ללא מעש, מנצל את הטלפון הנמצא שם כדי לחייג לקרובים בחו"ל, וזאת בניגוד להנחיות מפורשות של הנהלת מד"א. האם עליו לשאת בהוצאות שנגרמו למד"א בשל שיחות אלה? האם מד"א תהיה בעמדה נחותה להעמיד דרישות כשתבקש מהאדון לשלם את חשבון הטלפון?

בארנבויים הפך את רצונו לנגן ואגנר בארץ דווקא למסע-צלב. עם כל הכבוד לתחושת השליחות הדתית שלו בנושא זה, המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
הנדיב הגדול 27679
אינך מוסיף על מה שכתבתי, טל. בפירוש ציינתי את ההתנדבות כ''עובדה מביכה'' ותו לא. בפירוש אף הוספתי בסוף דברי שאין ההתנדבות מפחיתה מאשמתו של בארנבוים. ובפירוש, אם כי בניסוח אחר, כתבתי גם שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים. אני תמה אם הגבת לדברים שכתבתי, או למה שחשבת שאכתוב.
הנדיב הגדול 27681
כתבת כי ההתנדבות שמה ''את הנהלת הפסטיבל בעמדה נחותה בבואה להעמיד דרישות''. מה שכתבתי היה בעיקר תשובה לטענה זו, שאינני מסכים עימה.
הנדיב הגדול 27682
ובכן, אני חושב שהנהלת הפסטיבל חשה עצמה בעמדה נחותה (אם כי לא פחות צודקת, אלא רק פחות נוחה) כלפי בארנבוים בגלל שהתנדב. בדעתי זו אני מסתמך על דבריו של מנהל הפסטיבל, ששמו פרח מזכרוני למרבה הצער, אשר התראיין לתכנית רדיו בקול ישראל הבוקר, וציין שבארנבוים מתנדב ושעקב כך ענין נגינת ואגנר יידון ברגישות רבה יותר.
דעה אישית 27807
לא נכון לדעתי להתייחס להדרן כאל חלק אינטגרלי מהמופע, ולא הגיוני בעיני שאדם ידרוש את כספו בחזרה משום שבמופע כלשהו לא היה הדרן (או שהיה הדרן שלא מצא חן בעיניו). למעשה, אופיו הבלתי פורמלי של ההדרן מאפשר לכאורה חופש כלשהו לאמן לנגן שם משהו שלא מופיע בתוכנית המקורית. עד כמה רחוק מותר למשוך את החופש הזה, זו בעיני בעיקר שאלה של ההתחשבות והרצון הטוב של האמן אבל אין פה בעיה של הונאת הציבור או קייס משפטי כלשהו.
דעה אישית 27815
לדעתי, הדרן הוא חלק אינטגרלי מהמופע כיוון שהוא חלק מחוזה בלתי כתוב בין הקונה (באי המופע) והמוכר (המופיע, בעלי המופע). החוזה כמובן לא חייב להיות כלכלי אלא גם תרבותי.
דעה אישית 27844
יש לציין שמר בירנבאום ניגן את הקטע השנוי במחלוקת *לאחר* שנתן הדרן.
דעה אישית 27877
כן, זה ידוע. ובכל זאת, ההסכם הבלתי כתוב מדבר, לדעתי, על ההופעה כמכלול. מתחילת ההתכנסות ועד סופה.
דעה אישית 27818
היו בקהל אנשים ששילמו תמורת החוויה התרבותית של בילוי בקונצרט‏1 וקיבלו חוויה משפילה של גירוש בבושת פנים מהאולם, לנוכח אולטימטום של המנצח‏2.

1. שבין מאפייניו המובהקים היתה העובדה הידועה ברבים שלא ינוגנו בו יצירות של ואגנר.
2. שלדברי הנהלת פסטיבל ישראל, לאור חשד שבכוונתו לעולל מעלל שכזה, קיבל הוראה מפורשת להמנע מכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים