33011
אחת הבעיות החוזרות ונשנות בטיעונים כאן היא היתרון הבסיסי שיש למי שמשופע באמצעים כלכליים. הוא יצליח יותר בכל שלב שהוא: מאז היוולדו הוא יוקף בצעצועי חשיבה, הוא ילך לגן ילדים עתיר אמצעי המחשה, ובהמשך לבית ספר בעל מספר תלמידים מועט בכתה באיזור עשיר המושך את המורים הטובים ביותר.

הוא ילך לחוגי העשרה. אם יתקשה בלימודים הוא ילך למורים פרטיים. כאשר הוא יגיע לבחינה הפסיכומטרית, סביבתו עתירת הגרויים תסייע לו להשיג ציון גבוה בבחינה (ליתר בטחון הוא יקח קורס הכנה), וגם באוניברסיטה - עיתותיו תהיינה בידו ללמוד ולא לעבוד, להשיג ציונים גבוהים וכן הלאה.

זוהי עובדת חיים: העשירים מלידה מצליחים יותר מהעניים מלידה כאשר כל שאר הפרמטרים זהים. בסך הכל בודקים מה ניתן לעשות בכדי לשנות זאת. ההצעות: לבטל את בחינות הבגרות, לבטל את הבחינות הפסיכומטריות, לבצע העדפה מתקנת, לתת מילגות.

מצטער, שום הצעה מאלה לא תפעל. תמיד העשירים יצליחו, בממוצע, יותר מהעניים. למזלנו - תמיד יהיה גם תומס אדיסון אחד שמתפרנס ממכירת עיתונים וממציא את הפונוגרף בין לבין.

פתרון? אין לי. יש לפעול למען חברה שיוויונית יותר בכדי לקרב את נקודות הזינוק. המטרה של ביטול הפערים לחלוטין לא תושג.
33041
אני מבקש ראיות לקורלציה בין המצב הכלכלי ליכולת התפקוד האקדמית.
References 33043
Jencks, Smith, Acland, Gintis and others: "Inequality in Educational Attainment" in "Inequality: A Reassessment of the Effect of Family and Schooling in America" (1972)

Blossfeld and Shavit: "Persisting Barriers: Changes in Educational Opportunities in Thirteen Countries" in "Persistent Inequality" (1993)

Aaaron, Cicourel and Kitsuse: "The School as a Mechanism of Social Differentiation" in "Power and Ideology in Education"

חנה איילון: "יישוב מגורים, מוצא עדתי וסיכויי תלמידים להשתלב בחינוך העיוני", מגמות ל"ד-‏1992 3

And more, and more...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים