עסקים כרגיל 4201
בטכניון ישנו, כבכל שנה, טקס רשמי בימי הזיכרון. היום הטקס יתקיים משעה אחת (בעוד דקות ספורות). במהלך הטקס (ולמעשה קצת לפניו), לא מתקיימים לימודים (הרצאות, תרגולים וכו').

עם זאת, בשעה 10 התקיימו לימודים כרגיל. שעות הלימוד מתחילות ב-"וחצי" ונגמרות כעבור 50 דקות, כך שהצפירה נשמעה באמצע שעת לימוד.

איתרע מזלי, ובדיוק היום בין 9:30 לבין 10:20 העברתי תרגול. היה משהו מוזר מאד בלעצור באמצע משפט, ולעמוד דום מול כיתה שלמה, שעמדה דום גם היא. אבל היה משהו מוזר עוד יותר, צורם כמעט, בלחזור ולהמשיך מהמקום בו הפסקתי שניות ספורות אחרי שנדם הצופר האחרון.
עסקים כרגיל 4259
ובכל זאת - אפשר גם אחרת.
הרי התרגול לא נפל עליך כרעם ביום בהיר וגם לא העובדה שהצפירה "נופלת" לך בדיוק באמצע.
היית יכול לתכנן 5 דקות לסיפור קטן ואישי למשל על מדענים יהודיים שנספו בשואה או על מייסד מפעל וישיי לרכיבים חשמליים ששם המפעל שלו הוא כשם העיירה בה נרצחו הוריו.
יכלת לנצל את המתנה ש"נפלה" עליך כדי להחרט כדמות מחנכת. כדי שהסטודנטים יקבלו משהו "מעבר" ללימוד הטכני.

תנסה בשנה הבאה.
עסקים כרגיל 4288
לא כל מי שעומד מול כיתה הוא מחנך. עליך לזכור כי מתרגלים הם בעצמם סטודנטים. אין לי כל עליונות מוסרית או אחרת שיכולה להפוך אותי למחנך עבור הסטודנטים בקורס (שחלקם מתרגלים שלי בקורסים אחרים...). להיפך: חלקם מבוגרים ממני, וודאי משכילים ממני, מוסריים יותר ממני וכו'. מי אני שאהפוך למחנך עבורם?

זה אולי נשמע ציני, ולי וודאי שלא נעים להודות בכך, אבל נסיון שכזה – להפוך למחנך ברגע – היה, כמעט בוודאות, ניתקל בקיטונות של בוז, ובתלונות על כך שאני מבזבז את זמנם; הם באו לשמוע אותי מדבר על נושא מאד מסויים, ואין לי כל מנדט לדבר על כל נושא אחר. הם לא רוצים מהטכניון דבר מעבר ללימוד הטכני, ובניגוד לבתי-ספר, שלפחות משלמים מס-שפתיים לנושא החינוך, הטכניון אפילו לא מתיימר לחנך: הוא מתיימר ללמד בלבד, כמו כל מוסד אקדמי.

אינני טוען שזה הדבר הנכון, או שקל לי עם זה, אבל זה המצב הנתון. לדעתי שגו מנהלי הטכניון שלא ביטלו את הלימודים בשעת הצפירה, או ביום הזכרון בכלל, אולם מרגע שקיבלו את החלטתם, אין לי הסמכות לערער עליה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים