כוונה פלילית 431320
היה פעם בחוק הישראלי משהו שדיבר על "כוונה פלילית". למיטב זכרוני, כשיו"ר הסוכנות דיניץ הואשם בשימוש בכרטיס האשראי של הסוכנות לצרכים פרטיים, הוא יצא זכאי בדין בשל "העדר כוונה פלילית".

בפסק הדין בעניין רמון השופטים דנו רבות בשאלה האם החיילת היתה מעוניינת. אבל השאלה בעצם האם רמון *חשב* שהיא מעוניינת; אחרת, כך נדמה לי, אין כל כוונה פלילית במעשה.

הפן הבעייתי: כי קו הגנה כזה הוא גרוע משום שהוא תומך בתפישה לפיה מי שלבושה באופן פרובוקטיבי, למשל, "מזמינה את זה"; התוקף באמת חשב שהיא מעוניינת ולכן תקף, ללא כוונה פלילית כלל אלא כדי לשתף עמה פעולה. אבל כאן לא מדובר באונס או בפעולה מתמשכת, ורמון (כך גם לפי החיילת) לא קיבל כל סימן להתנגדות.

(אפעס, זיכוי דיניץ, מהמעט שקראתי עליו, היה אחד הזיכויים השערורייתיים בתולדות המדינה, ואולי לא כדאי להתלות באילן זה כלל).
כוונה פלילית 431325
סעיפים 35-36 דווקא כן עוסקים, אם אני מבין נכון, בדיוק בשאלה הזאת:

35. [...] אין בעדויות עדי ההגנה כדי לבסס את טענת הנאשם, כי המתלוננת "התחילה איתו" וכי גרמה לו לחשוב מתוך טעות כנה שהיא מעוניינת בנשיקה. לא מצאנו, כי התנהגותה של המתלוננת או אמירותיה יכולות להביא את הנאשם באורח סביר לכלל מחשבה כנה שהמתלוננת מחזרת אחריו.

36. [...] נסיבות אלה כמכלול, בצרוף העובדה שנקבעה כממצא, לפיה ביצע הנאשם את אקט הנשיקה במפתיע, כשתפס בפניה של המתלוננת ונשק לשפתיה תוך החדרת לשונו לפיה, מרחיקות את האפשרות שהנאשם טעה טעות כנה ביחס להסכמתה של התלוננת לנשיקה, ומורה על כך שהנאשם היה אדיש לשאלה אם קיימת הסכמה אם לאו. הוא לא הקדיש לה מחשבה ונטל סיכון מחושב, כי ההסכמה אינה נתונה.
כוונה פלילית 431328
וגם שני הסעיפים הבאים (37-38), בעצם:

"מעשיו של הנאשם נעשו, איפוא, לא מתוך טעות כנה, אלא מתוך אדישות לקיום הסכמה מצד המתלוננת."

"מכל האמור ולאור הנסיבות שפורטו, אי-אפשר לקבל את הטענה של טעות בעובדה."
כוונה פלילית 431327
אלע''ד, אבל יש עבירות שבהן להבנתי אין צורך בהוכחת כוונה פלילית, כמו למשל רשלנות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים