ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 503939
אבל רציתי לדבר על השיטה. הבעיה העיקרית עם המפלגות הגדולות היא שהצבעה לאחת מהן מביעה רצון להגדיל את כוחו/כוחה של יו"ר המפלגה, ואת סיכויו/סיכויה (מעתה ואילך: לשון נקבה, לצורך הנוחות) להיות רה"מ. הדבר נכון בעיקר מאז הניסיון (הכושל) לשנות את שיטת הממשל: ההצבעה היום היא יותר לראש המפלגה ופחות למפלגה עצמה. אבל בפועל, הצבעה למפלגה גדולה תורמת יותר להכנסת הח"כ העשרים-ומשהו, או המשהו-עשרה, לכנסת (וממנו או ממנה לא כ"כ אכפת לי) ופחות תורמת לכוחו של יו"ר המפלגה. אם אצביע ליכוד, מי הח"כ שאתרום לכניסתו לכנסת? אין לי מושג; הוא עמוק בעשיריה השלישית. כך גם לגבי קדימה. אם אצביע לליברמן (לא יקרה...), מי הח"כ האלמוני שיזכה מן ההפקר? גם תומכי ליברמן לא ממש יודעים. וכן הלאה.

הפתרון? יותר כוח למפלגה, וליו"ר המפלגה; פחות כוח לח"כים אלמונים, שנבחרו בזכות מאות בודדות של קולות (ואולי אף עשרות קולות) בפריימריז של המפלגה. הרעיון שאני מעדיף מורכב מששלושה חלקים, אם כי השני והשלישי אופציונאליים:

1. בהצבעות על הצעות חוק, כל מפלגה מצביעה כאיש אחד. למעשה, הדבר יחשב כאילו נערכה הצבעה בתוך המפלגה, ובסיומה מצביעים כל הח"כים של אותה מפלגה ע"פ הצבעת הרוב בתוך המפלגה. (למשל, אם לליכוד 25 ח"כים, חמישה מתוכם הצביעו נגד החוק ועשרים בעד, כל 25 הקולות של הליכוד נחשבים כאילו הצביעו בעד החוק).

במידה ולא כל חה"כ של המפלגה נוכחים בהצבעה, יחשבו רק קולותיהם של הנוכחים, ומספר הקולות שתקבל המפלגה הוא ע"פ מספר הנוכחים (ולא ע"פ מספר המנדטים של המפלגה).

במקרה של שוויון, שובר השוויון היא יו"ר המפלגה (או הח"כית הבכירה ביותר משורות המפלגה, ע"פ מיקום ברשימה, הנוכחת בהצבעה).

התוצאה: סיכוי טוב יותר לייצוג של מצע המפלגה בהצבעות בכנסת, ופחות השפעה לח"כים אלמונים מהעשיריה השלישית.

2. בהצבעות על הצעות חוק, ינתן משקל שונה להצבעה של כל ח"כ, ע"פ מיקומו ברשימת המפלגה. אין לי כאן הצעה מוכנה לחלוקה מדויקת, אבל באופן כללי, משקל קולו של ח"כ מהעשיריה השלישית צריך להיות נמוך בהרבה ממשקל קולה של יו"ר המפלגה. איני רואה פסול אפילו ביחס של 1 ל-‏5 ואף יותר מכך.

התוצאה: אם אני מצביע (למשל) למפלגת העבודה, אני יודע שאני מגביר את כוחו והשפעתו של אהוד ברק (בשל השילוב בין סעיפים 1 ו-‏2) ואין הרבה סיכוי שח"כ אלמוני יהפוך ל"דווקאיסט" ויפגע בכוחו דווקא.

3. למפלגה תנתן האפשרות להרחיק ח"כ משורותיה, ובכך להרחיקו מן הכנסת. לצעד קיצוני זה ידרש רוב של לפחות 80% מקולות-ההצבעה של המפלגה (שאינם מחולקים באופן אחיד, כזכור). את הח"כ המועזב יחליף המועמד הבא ברשימת המפלגה, כמו בכל מקרה של פרישת ח"כ.

מטרת סעיף זה למנוע תרחישים בסגנון "אברשה, חזור הביתה", גולדפרב והמיצ'ובישי, או ימיו האחרונים של פריצקי בכנסת. (בימינו, הסעיף גם מונע את אי-הנעימות של ח"כ שהורשע בפשע, הושם בכלא, ושום דבר, עד כמה שידיעתי מגעת, לא מחייב אותו לפרוש מהכנסת). חשוב לשים לב שאם קבוצה של ח"כים - 20% או יותר מקולות ההצבעה - פורשת, הרי שמדובר כנראה במחלוקת אידיאולוגית ראויה ולגיטימית.

בעיה אחת שאני רואה כאן: לקראת בחירות, מן הראוי שיוכל ח"כ להכריז כי הוא מעדיף לעבור לשורותיה של מפלגה אחרת, ולהתמודד במסגרתה בבחירות הבאות. אם 20% מהח"כים עוברים, אין כל בעיה (כמו שקרה בעת הקמת "קדימה" למשל, יחד עם יו"ר הליכוד דאז, שרון, ופרס יו"ר העבודה, נדמה לי שעברו הרבה יותר מ-‏20% מחברי כל אחת מהמפלגות). אבל אם ח"כ יחיד מחליט לעבור (כמו שעשה, או ניסה לעשות, איילון, לקראת הבחירות הנוכחיות)? לא יודע. יוצא שהכרזת-יחיד על מעבר מפלגה היא בעצם הודעת התפטרות מהכנסת; לא כל-כך נורא, אם זוכרים שזה קורה בעיקר לקראת בחירות.

וכעת, איילים יקרים, אשמח לשמוע מדוע לדעתכם ההצעה גרועה, עלובה, חסרת סיכוי להצליח ותוביל להרס הדמוקרטיה בישראל.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 503978
הרושם שלי הוא שניסוח והגשה של הצעות חוק והשתתפות בוועדות הכנסת הם פאן משמעותי יותר בפעילות הפלרמנטרית, מאשר הצבעה על חוקים. מטבע הדברים התרומה במישורים האלה מאד אינדיוודואלית, ואני לא חושב שאפשר (או כדאי) להקהות אותה.

ההצעה שלך לא מתייחסת לאספקטים האלה, ועל כן לא בטוח שהיא משמעותית. עדיין תהא חשיבות גדולה לזהותו של חבר הכנסת העשרים-ומשהו (מבלי שיש למצביע אפילו אפשרות לדעת מי הוא בדיוק) שהקול הבודד אולי יסייע להכניס לכנסת.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 503989
הפעילות הפרלמנטרית של חה"כ היא אכן חשובה מאוד ואין בדעתי לסרס אותה. אבל אם ח"כ יציע הצעה שנוגדת את דעת כל המפלגה שלו (ולכן: סביר שנוגדת את דעת המצביעים), קולו ייספר כמי שהצביע נגד ההצעה, והסיכוי שהיא תעבור, בזכות רסיסי תמיכה מכאן ומשם, נמוך מאוד. ואם ההצעה היא בגדר "בגידה מוחלטת" בעקרונות האידאולוגיה של המפלגה, ניתן יהיה להקיא אותו מהמפלגה, ומהכנסת בכלל.

מצד שני, עבור הצעות חוק שמרבית חברי המפלגה יתמכו בהן, אין כל בעיה.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 503992
אה, הנה הבעיה הראשונה: במפלגה עם 2 מנדטים, לראש הרשימה יש שליטה מלאה על אופן ההצבעה; דיקטטורה של ממש (כי במקרה של אי-הסכמה, קולו שלו קובע, בהיותו היו"ר). אבל נדמה לי שאם מעלים את אחוז החסימה ל-‏3 מנדטים, הבעיה נעלמת.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 503995
ראשית, אני לא מבין למה ללכת לשיטות עקיפות (וקיצוניות) כל כך. אם הח"כים האלמונים הם הבעיה, לא עדיף לעבור לבחירה ישירה\אזורית של הנציגים?

שנית, אני חושב שההצעה שלך תיתן הרבה יותר מדי כח למנהיגי המפלגות. זה יוצא כמעט שקול לכך שלכל מפלגה יהיה נציג אחד, בעל משקל ששווה לכמות המנדטים של המפלגה. מגוון הדעות (גם בתוך מפלגה) והאיזונים והבלמים לכח של מנהיג המפלגה הם חשובים מאד. לדעתי ההצעה לא חסרת סיכוי להצליח אלא להיפך - יש לה יותר מדי סיכוי להצליח.

רק כדי להסביר את מידת הכח שאתה רוצה להעניק למנהיג, לדעתי ברגע שהמפלגה תיכנס לכנסת, היו"ר יתחיל לעסוק בזיהוי ניצני מרד וסילוק הח"כים הבעייתיים. במפלגה מספיק גדולה כנראה שיהיה לו קל להדיח את כל מי שירצה, כי כל מי שיצביע נגד יסתכן בכך שהוא יהיה הבא בתור, אם ההצעה תעבור. זה יהפוך את כל המפלגה לעדר של כבשים צייתניות. אין ולא יהיה מרד של 20%, יו"ר המפלגה פשוט לא ייתן למצב להגיע לידי כך.
פתרון פשוט יותר 504000
אם זה מה שמטריד אותך, הצבע לרשימה של אנשים ישרים, שיהיו נאמנים למוסדות מפלגתם ולמצע שבשמו הם נבחרו. אם התאכזבת מהם, אל תצביע להם בפעם הבאה.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 504019
בעיה אחת (ולאו דווקא העיקרית שבהן) היא שאין דין 20% מחברי סיעה בת 30 מנדטים, כדין 20% מחברי סיעה שזכתה בשלושה מנדטים.
ביום ג' אצביע, כי זה חשוב. 504029
אולי במחשבה נוספת הייתי מעדן כמה פרטים, אבל סה"כ לי זה נשמע רעיון מצויין ששווה לנסות. החשש שלי הוא שכמו בניסיון לשנוי שיטת הבחירות שהיה כאן (99'?), רק חצי מן השיטה ייושם, מה שרק יחמיר את המצב ויוציא שם רע לכל השיטה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים