שטות, הבל ורעות רוח 53884
א. בצירוף עם החוק הקובע שעובדים זמניים הופכים לקבועים לאחר פרק זמן מסויים, יתקבל מצב בו עבודי ניקיון, מזון, שירותים וכו' יועסקו דרך חברות כ"א ויוחלפו בתדירות גבוהה מאוד (משום שכעת יש למעסיק אינטרס כפול ומכופל להמנע מהפיכתם לעובדים קבועים). זוהי פגיעה קשה בעובדים אלה.

ב. אם מנכ"ל בנק משתכר חצי מליון ש"ח לחודש (ומר סיוון, למשל, משתכר יותר), הרי שכל פקיד זוטר (שאינו עובד חברת כ"א) זכאי לשכר של מעל 33 אלף ש"ח בחודש. תאמרו: נו! יוריד נא המנכ"ל הנכבד ממשכורתו. אבל גם אם נניח שהפקיד הזוטר ביותר משתכר "רק" 10,000 ש"ח בחודש, הרי שהגבלנו את משכורתו של המנכ"ל ל- 150 אלף; ירידה של כשני-שליש בשכרו. אלא מה? המנכ"ל חתום עם הבנק על חוזה, ובו מתחייב הבנק לשלם לו חצי מליון לחודש כאמור. מדוע שיסכים להפרת חוזה שכזו? האם יכולה המדינה לכפות הפרת חוזה שכזו?

ג. הפירצה "בונוסים לעובדים מצטיינים" רחבה מספיק בשביל טנק לעבור דרכה. איך מגדירים "מנכ"ל מצטיין", למשל? ומה לגבי חברה פרטית עם מנהל (בעלים) ושבעה עובדים בשכר מינימום - מי יקבע שהמנהל אינו עובד מצטיין, וזכאי לבונוס בשווי כל רווחי החברה באותו חודש, מדי חודש בחודשו?

ד. פירוק למיקרו-חברות: חברה גדולה, עם שתי דרגות ניהול, יכולה בקלות לפתור את הבעיה ע"י רישום כל חטיבה (כל קבוצה בניהול מנהל דרג-שני) כחברה בפני עצמה (חברה-בת). מנהלי הדרג-השני יהיו גם עובדים בחברת ה"הנהלה" (חברת האם). כך, אם עובד זוטר מקבל שכר מינימום (נאמר 3000 ש"ח), המנהל שלו זכאי לשכר של עד 45 אלף ש"ח, והמנכ"ל (מנהל המנהלים) לשכר של עד 675 אלף ש"ח. אנו עדיין עומדים בדרישות החוק, ובכל-זאת המנכ"ל משתכר פי 225 (כלומר, 15 בריבוע) מהעובד הזוטר. ובחברות גדולות במיוחד אפשר תמיד ליצור יותר מרמת פירוק אחת כדי להגיע לכל רמת הבדל רצויה.

ה. ומדוע שנחשיב את המנהלים מהדרג השני כעובדים בחברה האם? אפשר לדאוג שהמנכ"ל יהיה העובד היחיד שם, וחסל סדר מגבלות. לבנק הפועלים תהיה חברה-בת בשם "פועלים ניהול מתקדם", שתשלם שכר לעובד אחד בלבד - המנכ"ל, שעם שכר של כמה מאות-אלפי שקלים בחודש בלבד, יהיה מקבל השכר הנמוך ביותר בחברה זו, וחסל סדר מגבלות.

היחידים שירוויחו הם עורכי-הדין ורואי-החשבון. אני בטוח שהם יאהבו את החוק הזה בכל ליבם.
שטות, הבל ורעות רוח 53892
ב. נדמה לי שכן. אותו הדבר חל על תוספות יוקר (זוכרים שהייתה פעם אינפלציה והיו דברים כאלו?), ששר האוצר מוסמך בצו הרחבה להחיל על כל המשק. יש כאן סימטריה מסויימת.

ג. על המעביד אמורה לחול חובת שקיפות. לצערי, אני מסכים שהניסוח הזה הוא כה מעורפל ומנוקב ככברה, ולמי בכלל יהיו את המשאבים לאמת את כל המידע הנ"ל?
שטות, הבל ורעות רוח 53911
א. אני לא בטוח שזו תוצאה מחוייבת. בהרבה מקומות, עובדי הנקיון והאוכל הם עובדי חברה קבלנית חיצונית ואין יחסי עובד מעביד בינם לבין המקום שאותו הם מנקים או בו הם מגישים מזון.
פועלים בשבילך טוב יותר 53917
יפה שהזכרת דווקא את עמירם סיוון ובנק הפועלים. לא הרבה יודעים את זה, אבל בבנק הפועלים כבר מתקיימים שני מעמדות של עובדים מזה שנים רבות. המעמד העליון הוא עובדי הבנק, אנשים שמרוויחים משכורות הרבה מעל הממוצע, עם עשרות תוספות מיוחדות, תשלומים שלא מן המניין, בונוסים שנתיים גבוהים, קביעות לכל החיים, פנסיה בתנאים מעולים ופיצויי פרישה עצומים. המעמד התחתון בבנק הפועלים הוא עובדי חברת ההשמה נתיב 2, חברה שעיסוקה הוא רק השמת עובדים מקצועיים לבנק הפועלים. העובדים של נתיב 2 עושים בדיוק את אותה עבודה שעושים עובדי הבנק, אך קידומם המקצועי חסום, משכורותיהם נמוכות בהרבה, התנאים הסוציאליים שלהם זהים למינימום שהחוק דורש, ואם זה לא מספיק, כל שנה פג חוזה העבודה שלהם ושאלת המשך העסקתם עולה לדיון. על מנת שלא ליצור תקדימים בעייתיים לבנק, עובדי נתיב 2 לא יכולים להפוך להיות עובדי בנק בשום נסיבות (למעט, אולי, מקרים חריגים מאד שפרטיהם נשמרים בסודיות רבה).
פועלים בשבילך טוב יותר 53944
לגמרי במקרה, אני מכיר את פרטי התעסוקה של עובדי בנק-פועלים (ישנם *שלושה* סוגים של עובדים; עובדי בנק, עובדי "חוזה" בבנק - שיכולים להפוך לעובדי בנק, ועובדי נתיב 2). היות שחברת נתיב 2 מספקת, למיטב ידיעתי, אך ורק שירותי עובדים עבור בה"פ, כבר שמעתי עובד או שניים מהרהרים לגבי חוקיות המצב, לאור החוק הקודם של פרץ (עובדי חב' כוח-אדם). או בלשונם: "מעניין אם זה יחזיק בבג"ץ".
שטות, הבל ורעות רוח 53965
ניסיון מאולץ קצת לסנגר על החוק:
ייתכן שמבחינה מעשית אמנם אין לו שיניים. מצד שני, זה גם מונע את הנזקים שאנשים ציינו (אנשים צובאים על נתב"ג עם כפיות כסף בפה).
אבל אולי יש לו ערך הצהרתי. עד עכשיו מנהלים משכו לעצמם משכורות עתק ובעיתונים צקצקו בלשון, אבל מבחינת אותם המנהלים, לא היה גבול ברור: תמיד היה מישהו שהרוויח יותר (ואם לא בארץ, אז בחו"ל).
כאן יש אולי ניסיון לקבוע סטנדרט. כל הטריקים שהזכרת הם טריקים די ברורים, והמנהל יעמוד במצב שבו הוא מאוד במפורש ובמוצהר עושה טריקים כדי להמשיך ולמשוך לעצמו משכורת מופרזת לחלוטין ביחס לעובדיו.
שטות, הבל ורעות רוח 54110
זה כמובן יעבוד רק אם לא יקרה התסריט הגרוע, לפיו כל המנהלים הבכירים, חיש מהר ובו זמנית יעשו את הטריקים המלוכלכים וייצרו נורמה עוד יותר חזקה, לפיה מנהל שעומד בדרישת רוח החוק הוא לא מנהל שמכבד את עצמו...
שטות, הבל ורעות רוח 54487
הנקודה הבסיסית היא, שהשוק תמיד יותר חכם מהחוקים (ולא רק בגלל שנבחרי העם הם ברובם... אהם... לא מבריקים).
או שימצאו דרך לעקוף את החוק בקלות (ובפתיל מעלי יש מספיק הצעות), או שמי שתיפגע תהיה הכלכלה (חוץ מעו''דים ורו''חים - אני מסכים עם טל כהן בזה). כלכלנים מדברים הרבה על החשיבות של ''גמישות בשוק העבודה'' כתכונה חיונית ליציבות המשק. הרעיון הוא, שהיכולת של עסקים לצמצם את מצבת העובדים שלהם בתקופה קשה, ולשכור עובדים בתקופת גאות, מאפשרת למשק לצאת מהר יותר ממיתון ולהמריא לצמיחה. שאיפה זו לגמישות מתנגשת עם השאיפה להקניית בטחון לעובדים ואזרחים, אבל צריך להתחשב בה. אחת הסיבות שיפן לא מצליחה להשתחרר ממיתון כבר הרבה שנים, היא מדיניות ההעסקה לכל החיים שהיתה נהוגה שם. ישנם מספיק ארגונים בארץ (חברת החשמל, בתי זיקוק) שבהם מקפידים על שכר גבוה לכולם וקביעות, ועקב כך הם ארגונים בזבזניים ומושחתים. אלה הם, דרך אגב, גם האנשים שעומדים מאחורי עמיר פרץ.
החוקים הפופוליסטיים של פרץ, שנועדו להציג אותו כאביר הפרולטריון, לא פותרים דבר, ורק פוגעים במשק, ואני מסכים שהם מהווים רק שטות, הבל, ורעות רוח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים