מלחמה? 54907
בית-המשפט מצהיר במפורש שמדובר, למעשה, במצב מלחמה: "בית המשפט לא יגיד לצבא כיצד לנהל מלחמה"; "בית המשפט אינו מנהל את המלחמה"; וכו'. זאת, למרות שהממשלה מעולם לא הצהירה על המצב הנוכחי כעל מצב מלחמה כנגד הרשות.

הנימה האישית בדברי השופטים ("לשטח A נכנס הבן שלי, אני לא רוצה לסכן את הבן שלי" - חשין) קצת צורמת. מישהו יודע עד כמה נימות אישיות כאלה מקובלות בפסקי דין ובנימוקי שופטים?
מלחמה? 54916
אני חושב שההתבטאות הזאת בצרוף להתבטאות השנייה שפורסמה: "היום נאסור על פגיעה כזאת ומחר יהיה פיגוע . . .", הם בדיוק לב העניין.
מבחינה זו יש בהחלטת בית המשפט יותר מ "אי התערבות", אלא ממש הצדקה מפורשת של פעולות כאלה.

בקישורית:

דיון 752

מדובר במקרה שבו פגע צה"ל בקבוצת מפגעים שהייתה בדרכה לביצוע פיגוע. אני טענתי שם שכמו שמוצדק לפגוע בקבוצה שנמצאת בדרכה לפיגוע, דבר שכל המשתתפים בויכוח כולל אתה הסכימו לו, כך מוצדק לפגוע במישהו שידוע שעיסוקו בתכנון הפיגוע הבא, ונכנסתי לויכוח ולחילופי דברים ארוכים עם סמיילי בעניין זה.
עניין בנו של השופט שכינית אותו "אישי", הוא עניין עקרוני. ברור שעדיף לתפוס את האנשים האלה ולהביאם למשפט, אבל במלחמה לא תמיד אפשר לתפוס, בדרך כלל מסוכן לתפוס, ואז יורים. . .

לכן ההחלטה הזאת היא החלטה הגיונית ולכאורה בלתי מפתיעה. אם הופתעתי הרי זה בגלל שההחלטה הזאת יצאה משופטי בית המשפט ה ז ה .
זה מצביע אולי על כך שמצבם של מרץ וחדש ממש על הפנים, ולנוכח אירועי ההווה הם אבדו את אחרוני תומכיהם היהודים, ואפילו שופטי בית המשפט העליון ברחו מהם . . .
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55545
דב, האם אינך רואה את העוולה החמורה בדבריו של השופט חשין? האם אינך מבין את משמעות הפסיקה הזו?

אתה, שתמיד שופט את החלטותיהם של השופטים בבית המשפט העליון על סמך התפיסה שלך בנוגע ל-"שמאלניות" או ה-"ימניות" שלהם, בוחר להתעלם כליל מהעובדות כשאלו ברורות לכל, ואינך מבקר דווקא במקרים בהם הביקורת היא חשובה במיוחד.

דבריו של השופט חשין על בנו הם עילה לפסילתו ממשפט.
אסור לו לשופט בשום פנים ואופן לערב את חייו הפרטיים, בבואו לחרוץ דין צדק.

אסור לשופטים לערב את תפישת עולמם בבואם להכריע בסוגיה משפטית.

או שמא הביקורת שלך נוגעת רק למקרים בהם פסק הדין נוגד את דעותיך הפרטיות שלך? האם זה עיוורון סלקטיבי הנובע מרצון ציני, או שמא פשוט חוסר רגישות?

פסק דין חמור זה רק מצדיק ומחזק פי כמה את השאיפה להביא את פושעי המלחמה המקומיים לדין צדק בבית-דין חיצוני (האג או בריסל, למשל) - שכן ברור מאליו הוא שבית הדין המקומי הינו ככלי השרת לשלטון הכיבוש והדיכוי של הממסד הצבאי-פוליטי הציוני.

אני חושש שהגוף האחרון שנותר כמגן על הדמוקרטיה הרעועה של ישראל, מאבד במהרה אף הוא את תדמיתו האובייקטיבית, והרושם כאילו הוא פועל על פי חוק ומוסר, מתחלף בחשש כבד מפני השתלטות "מוסר החזקים" של הג'ונגל.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55575
טענתי העיקרית כלפי בית המשפט העליון אינה חוסר הגיון בפסקי הדין שלו. לפעמים יש לי גם טענות כאלה אבל אז אני מדבר על מקרה פרטי ומצביע לעבר פסק דין מסוים.
כאמור, לא זו טענתי העיקרית. טענתי העיקרית היא חוסר איזון בהרכבים, כזה שאינו משקף את הקבוצות השונות בציבור. אני טוען שכאשר השופט מחליט בעניינים שנמצאים במחלוקת ציבורית, הוא עושה זאת בדרך כלל לא על פי איזה דברים שמגיעים מהחוק, כי במיוחד בעניינים כאלה החוק לא חד וחלק. לו היה החוק כזה לא הייתה מחלוקת בציבור. השופט מחליט לפי שיקולים דומים לאלה שאני ואתה חושבים, וכאן באים לידי ביטוי הדעות שהאדם מביא עמו "מהבית". אין זה מקרה ששנינו חלוקים על פסק הדין הזה. אני חושב שהוא נכון, ואתה חושב שאינו נכון. שנינו איננו משפטנים, ובמידה רבה הדברים נובעים מהמחלוקת הפוליטית בינינו. השופטים ניזונים במידה רבה מאותם נימוקים ובידיהם אותם כלים שנמצאים גם בידנו.
לכן כאשר העניין הוא משהו שיש עליו מחלוקת בין הקבוצות השונות בציבור, הצדק מחייב שהרכב השופטים ייצג את הקבוצות השונות באוכלוסיה.

לגבי בנו של השופט, אני פשוט מתפלא עליך. ממש תמוהה בעיני עמדך ועמדת טל.
כשהשופט אמר: "בני יכול להסתכן" הוא לא התכוון כמובן לבעיה פרטית שיש לו, אלא הביא את בנו כמשל. גם אני בחילופי דברים שהיו לי פעם כאן עם ewild כאשר דברנו על ההבדל בפגיעה באזרחים ובחיילים כתבתי: "למה אתה עושה לי את זה ? זה יכול להיות בני." כלומר הבאתי את בני (שהוא במקרה לוחם ביחידה קרבית), כמשל, כמייצג חיילנו כולם, ומוזרה המחשבה שמעלה על הדעת שאת דברי השופט חשין צריך להבין אחרת.
במקרה הסיכול הממוקד, מדובר בפגיעה באנשים שמכינים פגיעה בנו תוך כדי מלחמה. עדיף מוסרית וגם אולי תועלתית לתפוס אותם, אבל כמו במלחמה העיסוק העיקרי הוא פגיעה בחיילי האויב ולא ניסיון לתפוס אותם, כי לתפוס אותם זה הרבה יותר קשה ומסוכן, וגם אויבך לא עוסק בניסיונות לתפוס את חייליך אלא בעיקר בניסיונות לפגוע בהם.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55587
הבעיה עם טיעון "הבן של חשין" או "הבן של דוב אנשלוביץ" היא שזה סוג של "פנייה לרחמים" - פנייה לרחמי השומע כדי שיקבל את טענתך כאמת. גם אם השופט (או אתה) מתכוון להביא את בנו כמשל הרי שהשימוש שנעשה בו אינו לוגי אלא רטורי, והוא פונה אל הרגש, לא אל השכל.

איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55599
I think you're making the Gilad-abuse fallacy..
hu? 55601
hu? 55603
You've referred to his list at least a dozen times this past week, not counting the number of links per message.
hu? 55611
וגם אמשיך. מה הבעיה עם זה? האם אתה סבור שהרשימה שגויה באופן כלשהו? האם בהודעותי אני מנסה להפוך אותה ל"אמת" על ידי חזרה?

hu? 55623
There isn't any problem. I was just making an observation that I, for one, find amusing.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55644
איני חושב שהשופט חשין פנה לרחמיו של מישהו, כשם שגם כשאני הזכרתי את בני לא פניתי לרחמי אף אחד.
אפשר להסביר אולי את אופן ההתבטאות הזאת כ "תוספת צבע". התבטאות כזאת מכניסה יותר עניין מאשר התבטאות יבשה כגון: אם לא נחליט כך אנו מסכנים את חיילנו.
זה כמו שאומרים שכאשר אומרים "שישה מליון" בקשר לנרצחי השואה, המספר לבדו גורם לאבוד המשמעות ולכן טוב לפעמים להתרכז במישהו בודד מהנספים כדי להבהיר את המשמעות.

אשר לקישורית שהבאת, פתחתי אותה ונתקלתי שם בטיעון "רבים מאמינים באלהים" כטיעון פופוליסטי בלתי רלוונטי לויכוח על קיום אלהים.
איני מסכים עם הדברים. כאדם לא מאמין, אני תמה לא אחת על כך שכל כך רבים וביניהם לא טפשים, האמינו ומאמינים, ומוצא לעצמי את התשובות לכך.
הייתי אומר שבשבילי הטיעון הזה בין חבריו דוגמת ההוכחות "הלוגיות" של אורי זוהר ויתר המחזירים בתשובה , הוא הכי חזק. לא ראיתי טיעון יותר חזק מזה לקיום אל.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55646
א. זו לא השאלה ואין כאן בהכרח "פניה לרחמים". מדובר פשוט בטכניקה, כמו כל הכשלים ברשימה, שהיא רטורית אבל לא לוגית.

ב. הממ.. מעניין. אנשים רבים מאמינים באסטרולוגיה, האם, על דרך האנלוגיה, אתה חושב כי גם באסטרולוגיה יש ממש? לעניין, כמות אינה מוכיחה קיום. גם אם אני אשכנע את רוב עובדי IBM שאני מנכ"ל IBM זה לא יהפוך אותי להיות מנכ"ל IBM.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55878
דעתי על האסטרולוגיה דומה לדעתי על קיום אלוהים. לא מאמין בדברים האלה.
אבל שוב, לא מצאתי נימוק יותר טוב לעניין זה מאשר העובדה שרבים מאמינים בכך.
הנימוק הזה לגבי האסטרולוגיה חלש יותר מאשר בנושא הדת, משום שאיני חושב שנתקלתי במישהו שמודה שהוא מאמין בכך, וב ''לא טפשים'' שמאמינים בכך בודאי לא נתקלתי.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55897
הדוגמה של IBM מצוינת לחזוק עמדתי. אם רוב עובדי IBM יאמינו שפלוני הוא מנכ"לם קרוב לודאי שגם אני אאמין בכך.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55899
אני ממש לא מאמין למשמע אוזני. זה מזכיר לי את הבדיחה שסיפרת לי על הפיל והקפה, רק שהפעם יש סכנה שאתה תשתה את הפיל.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55939
חשבתי שאני יודע לקשור פיל לכל דבר.
העניין שלפנינו הוא אולי היחיד שאיני מבין את הקשר בינו ובין פיל. דרוש הסבר. . .
מניין לך שביל גייטס הוא מנכ"ל מיקרוסופט ?
שקלת לו את הביצים ?
רק בגלל שכולם מאמינים בכך. . .
זה כמו ביצירה הידועה של דני סנדרסון מכוורת:
"אם אתה מבשל ספגטי והמים לא רותחים, מה דעתך להדליק ת'אש כי זה מה שכולם עושים . . . "
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55943
אני יודע שביל גייטס הוא מנכ"ל (נשיא?) מייקרוסופט כיוון שבפרסומים רשמיים של מייקרוסופט הוא רשום כמנכ"ל, כיוון שברשויות המס האמריקאיות הוא רשום כמנכ"ל. דברים כאלו. אני לא מסתמך על שמועות או "דעה רווחת".

במקרה שלך, ייתכן שמספיק אנשים ישכנעו אותך כי אין הבדל בין פיל לקפה (נאמר, כל עובדי רפא"ל) ואז המצב באמת מתחיל להיות מסוכן - אתה עלול לשתות את כל הספארי... בקיצור, אני לא מגבש דעה על סמך לחץ חברתי או "דעה רווחת", ע"ע הסיפר שהזכיר רון בן-יעקב על הלוקס.
אלה בדיוק הביצים 55998
אני לא ראיתי בעיניי פרסומים רשמיים של מיקרוסופט שבם הוא רשום כמנכ"ל, לא ראיתי את הרישומים של רשויות המס האמריקאיות. אז אני צריך לפקפק בהיותו נשיא ? לא. די לי בכך שאתה ואחרים מאמינים שהוא נשיא מיקרוסופט.

בפסקה השניה עשית איזה "שינוי קל" בלתי מורגש. אני לא אמרתי שאנשים רבים ינסו לשכנעני. אמרתי שאנשים רבים מאמינים או חושבים שעובדה מסויימת נכונה. אני בטוח לגמרי שלא יימצאו רבים שמאמינים שאין הבדל בין פיל לקפה, אבל אם בכל זאת רבים יאמינו בכך והדבר לא יסתור (בעליל) אינפורמצות אחרות שיש לי, יהיה לכך משקל רב.
אלה בדיוק הביצים 56462
מה יש הבדל בין פיל לקפה?
שיט שוב שתיתי פיל.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55705
האמנם? יש לי הרגשה שהוא השתמש בבן שלו כמשל לכלל חיילי צה"ל.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55733
מה שלא שולל עדיין את העובדה שהטיעון הוא עדיין פניה לרחמים, אבל לפי פרשנות בית כהן - על כל חיילי צה"ל שנכנסים לשטחי A.
ממש לא מרחמים 55750
מתוך YNET:
"על כך אמרה עו"ד עטיה: "המדינה ידעה להביא את וענונו, דיראני, שתעצור אותם בשטח A ולא תחסל". בתגובה אמר חשין: "לשטח A נכנס הבן שלי, אני לא רוצה לסכן את הבן שלי. הבן של גבירתי לא נכנס לשטח A""
הטענה הבן שלך X אינו שוה לבן שלי Y משום משום שהוא אינו מקים תנאים שהבן שלי כן מקים.
ובעברית: אל תבלבלי את המוח עם הומניות מופשטת
הבן שלי במלחמה וחלים עליו חוקים אחרים.למפקדים שלו יש אישור להוציא פסקי דין שמשמעותם "מות" ללא שום מערכת בקרה.
והשאלה שלי לחשין
איך הוא מבדיל בין העוצמות של "העצימות" המלחמתית.
והאם דין לוחמה בעצימות גבוהה זהה לדין של לוחמה בעצימות נמוכה.
ממש לא מרחמים 55765
אגב - עד כמה מקובל בעולם להביא יריבים צבאיים למשפט (כפי שמציעה עו"ד עטיה), במקום להלחם בהם?
ממש לא מרחמים 55775
הנקודה לדעתי היא היכן עובר הגבול בין מצב מלחמה שבו קביעתו של חשין תהיה מקובלת ,לבין מצב של אי לוחמה בו הבקרה על פעולות הצבא מתבקשת כדעתה של עו''ד עטיה.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55652
העוול פה הוא שהשופטים מכניסים שיקולים פוליטיים למערכת השיקולים בבואם להכריע בדין.
אני יכול להגיד: "אני רוצה לראות תוצאה כזו או אחרת, משום שזה משרת את המטרות שאני שואף לקדם", ואתה יכול לומר אותו הדבר, אבל לשופט אסור בשום פנים ואופן לנקוט בקו זה. הוא חייב להיצמד לחוק, ולשפוט לפיו.
הפיתרון שלך (להפוך את בית המשפט לגוף שמייצג את האוכלוסייה מבחינה דמוגרפית) רק יביא ליותר משקל לשיקולים פוליטיים-אישיים, כמו בכנסת, משום שהשופט ישפוט כדי לרצות את הקהל שהוא מייצג (שופט מזרחי, אשכנזי, ימני, שמאלי וכן הלאה), ולא כדי לקדם את החוק והצדק, אותם הוא אמור לייצג.

דב, היה כן עם עצמך.
אם השופט חשין היה אומר "בני הוא סרבן גיוס ויושב בכלא, ולכן אני מאשר את התביעה", כיצד היית מגיב?

אני הייתי שמח על המסקנה, אך הייתי פוסל מכל וכל את טיעוניו של השופט, משום שלדעתי שפיטה אובייקטיבית היא בסיס בלתי-ניתן להתפשרות בדמוקרטיה אמיתית.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 55658
אני חש שאתה כותב בכנות ומאמין במה שאתה אומר, אבל התחושות שלי כנות בדיוק כשלך. למרות זה, כל מה שאני יכול לעשות הוא לחזור על דברים שכבר אמרתי.
"להיצמד לחוק, ולשפוט לפיו" אלה מילים חסרות ממשות, והניסיון להכיל אותם על כל מקרה בחיים הוא סוג מסויים של תמימות. אילו זה היה כך אפשר היה להחליף את השופטים במחשב: בצד אחד מכניסים את כל החוקים ואת המקרה, ומהצד השני יוצאת התוצאה . . .
שוב אחזור על דוגמה מדיון בבג"ץ שהבאתי בעבר: תשעה שופטים ישבו בדיון על המעבר בכביש בר אילן. שמונה החילונים הצביעו עבור החילונים. האחד הדתי הצביע עבור התושבים הדתיים. אני בטוח שלא היה משנה לו קראו השופטים את החוק שוב ושוב. אני בטוח שאת כל מה שכתוב בחוק ונוגע למקרה הזה ידעו בעל פה, אבל הם לא מצאו חוק שכתוב בו "בר אילן" ושמתאים בדיוק למקרה הזה.
או בדיון במקרה הביציות. שבעה שופטים ישבו ופסקו לטובת הבעל פה אחד, ואחר כך ישבו תשעה ופסקו לטובת האישה פה אחד. מה קרה ? החוק השתנה בין דיון לדיון ?
וכפי שכבר אמרתי היטיב להסביר את עצמו השופט טירקל במלים: "הלכתי אחר לבי.", במקום לטחון כמה מלים זו בזו, דבר שמשפטנים יודעים היטב.
בעניין "החיסולים" אין לי כל ספק שהפסיקה נכונה. יש מלחמה. כמו במלחמה לפעמים מתקיפים מפקדות אחוריות של האויב. איני רואה כלל מה ההבדל.
עניין ההתבטאות בקשר לבן, לא הופיע בפסק הדין. אבל ההתבטאות תיארה היטב בצורה ציורית את רוח הדברים בהם, כפי שהסברתי קודם ואין בכך שום בעיה.
"בני הוא סרבן גיוס ולכן אני מאשר את התביעה" הוא התבטאות בלתי הולמת והבאת נימוק שאסור להשתמש בו, אבל אם למשל שופט מסרב לשחרר רוצח מסוכן לציבור מכלאו, ובזמן הדיון מתבטא במלים: "הוא יכול לפגוע במישהו מבני משפחתי" זה בסדר גמור.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 56111
והרי דוגמה לשופט שמפריד בין דעותיו האישיות, ובין הקורפוס המשפטי אליו הוא מחויב.

אנטונין סקאליה, שופט בבית המשפט העליון של ארה"ב, קתולי אדוק ושמרן ידוע, טוען כי שופט שמתנגד באופן מוסרי לגזר דין מוות חייב לפסול עצמו, ולא להטות את החוקה ואת המשפט האמריקאי לפי גחמותיו האישיות.

עם כל ההתנגדות שלי לעונש המוות, אני מצדיק את סקאליה לחלוטין - תפקידו של שופט הוא ליישם את החוק ולהביא למשפט צדק, לא להביע את דעותיו הפוליטיות-מוסריות הפרטניות.
מובן שאם החוק איננו מוסרי בעיניו של השופט עליו להביע את התנגדותו בפומבי, אך לא במסגרת תפקידו.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 56159
ואם "הקורפוס המשפטי אליו הוא מחויב" כולל הוראת חוק עליונה שאומרת "לא ייענש אדם עונש אכזרי ובלתי-רגיל"?

אני מבין את סקאליה ביחס לשופט ערכאה נמוכה, המתבקש מכוח "עקרון התקדים המחייב" להרכין ראש בפני הפרשנות של בית-העליון אשר קבע כי עונש המוות איננו כשלעצמו "אכזרי" או "בלתי-רגיל". שופט כזה יתבקש לבחור בין פסיקה בניגוד למצפונו לבין התפטרות.

אבל האם לדברים אלה יש תוקף ביחס לשופט בית-המשפט העליון, אשר זכאי לבחון את חוקתיות עונש המוות, ולהצביע נגדה, בכל תיק מחדש?
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 56200
זה כבר עניין שונה במקצת של חוק לעומת חוקה לעומת משפט בינלאומי.

במקרה כזה, אני סבור ששופט יכול להכריע כי חוק הינו בלתי חוקתי, ולפסול אותו, תוך הסתמכות על שיקולים מוסריים-ערכיים.

לאחרונה הקדשתי לעניין מחשבה, ויש בעייתיות מסוימת בטיעון שלי - בעיקר, מי ישמש כחסם מפני חקיקה בלתי-מוסרית של הגוף הנבחר?
אבל החשש הזה נתקל בחשש כבד אפילו יותר מפני השלטת ערכים מוסריים סובייקטיביים של אנשים מסוימים על גבי אוכלוסייה שלמה ומגוונת.

בסופו של דבר, הגוף הדמוקרטי שנועד להסדיר את החוק הוא הגוף הנבחר, והגוף השופט נועד ליישם את החוקים האלו, אך גם לבקר אותם ברמות הגבוהות שלו, כחלק ממערכת האיזונים והבלמים.
עירוב של התחום האישי עם התחום הכללי הוא מסוכן ועלול ליצור מצבים של כפיית ערכים יחסיים על קבוצות גדולות בצורה לא-דמוקרטית, ומכך יש להישמר ולהתריע מבעוד מועד.
איפה דב אנשלוביץ כשצריך אותו? 56251
זה העניין. המערכת הציבורית הנבחרת מעדיפה, מהשיקולים שהזכרת, להעביר החלטות בעניינים מוסריים-ציבוריים עליונים לאנשים שאינם נבחרי ציבור. האצלת סמכות זו מסמנת, מתוך עקרון ריבונות העם ומכוחו, את גבולות שלטון הרוב.

העם מעמיד לו חוקה, ומתקין בה עקרונות תשתית, אשר אינם תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה – משום שבמקרים רבים, ולמעשה בכל המקרים המעניינים, אחדים מהם מצביעים על כיווני פעולה מנוגדים. והעם מסמיך את שופטיו לדון בין ערכים אלה. והוא אינו אומר להם איך לעשות זאת. ומכאן מתחילה הדילמה.

צר לי שקצרה ידן של הצרנות לוגיות מלסייע בכך (יש פתרון חוקי חד משמעי בדין; יש דעה של השופט; ייקוב הדין את הדעה). הדבר הוא מכה קשה לכל המבקשים להפוך את החיים למה שהם לא: משהו פשוט.
עם קשר עקיף בלבד... 56224
על טיבו של סקאליה זה ועל האובייקטיביות השיפוטית בכלל
''עימות נמוך עצימות'' 54962
אנחנו לא במלחמה כרגע, למרות דברי בית המשפט. אנחנו לא במלחמה בדיוק מאותה סיבה שבגללה באר שבע לא יכולה להכריז מלחמה על ישראל מתוך טינה על חוק הנגב - הרשות הפלסטינית אינה מדינה. נכון, יש לה דגל, משטר, ממשל, אזרחות, גבולות (בערך) ושלטון (רלוונטי?), אבל היא לא מדינה. לפחות לא עד שאנחנו נגדיר אותה כמדינה, עם גבולות ועם עצמאות.

בגלל זה בדיוק מדיניות החיסולים היא כל כך בעייתית כרגע - אם אנחנו רוצים לתת לעצמנו את חופש הפעולה שכבר לקחנו לעצמנו, אנחנו צריכים להגדיר את המצב כמצב "מלחמה". פוליטית, כרגע, אנחנו לא יכולים להכריז על מלחמה מאחר ואנחנו עדיין לא מוכנים להכיר ברשות כמדינה, ואנחנו לא מוכנים לנהל משא ומתן תחת אש. מילכוד 22? לא ממש. די נוח לשרון כשהוא מקרקע את ערפאת ויוצא גבר, נהנה מתמיכה חסרת תקדים, מעכב את תהליך השלום שהוא התנגד לו מראש, ומעמיד פנים שהוא שוב רס"ן בכומתה אדומה, מראה לערבים מה זה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים