קפיצה למסקנות 570
הייתי רוצה להטפל לרגע להערתו של דובי בנוגע ל"ראש 1" והכתבה שפורסמה בו.

תמהני איך אתה יכול לקטול דבר על-סמך כותרתו בלבד?

מדובר בהעדר כל אתיקה מקצועית, לדעתי. עד כמה שידיעתך מגעת, ייתכן ומדובר במאמר איכותי המציע לקוראים לשמור על אינדיבידואליות ומסביר להם שעניין ה"מקובלים" נעלם עם הגיל.

אני בספק שזהו אכן המצב, אך יש יותר מטעם לפגם בחריצת דין על דבר שלא קראת. לא נותר לי אלא לקוות כי מדובר במעידה חד-פעמית.
קפיצה למסקנות 572
הטענה נובעת, כמובן, מהיכרות עם שבועונים דומים, שהייתה לי בעבר. לעיתים אני עוד נתקל בהם בבתי חברים להם אחים קטנים, ובשעות שעמום כרוני מעיין בהם קצת.

אתה יודע מה - אני אעשה מאמץ לאתר גליון, אקרא את הכתבה, ואז אחזור עם התנצלות, אם יש בכך צורך.
קפיצה למסקנות (אגב, היי) 598
בתור אדם שגדל על הזבל המתכנה "שבועוני נוער", אני יכול לנחש שלא השתנה הרבה בשנתיים שלא עילעלתי בעיתון כזה. דורות שלמים של בני נוער שגדלים על כתבות כמו "עשר דרכים להרוג מורה" או "כיצד להגדיל את החזה לגודל מפלצתי ולהפוך לאלילת נוער בגיל 15" (דוגמאות היפותטיות, אבל אפשריות..), והכי גרוע זה שהמצב היה ככה מאז ומתמיד (מעריב לנוער התחיל בשנות השבעים, וכבר אז הכתבות היו כאלה, רק ששם העריצו את צביקה פיק. הבדל גדול.)

ואחרי זה מתפלאים שהילדים של היום יוצאים מטומטמים..

(איזה כיף זה, אני מרגיש כאילו אני מבוגר,ויכול להטיף לאנשים, ןאני אפילו עוד לא בן 17. ייפי)
דובי נזכר באיחור 5196
מצאתי פתאום באינטרנט ארכיון של ראש אחד. נכון שהוא לא ממש מציין תאריכים, ובלתי אפשרי לנווט בו אלא אם ידוע לך מספר הגליון, אבל הצלחתי, בדרכים לא דרכים, לאתר את מה שעשוי להיות הכתבה המדוברת. מסתבר שבכלל לא מדובר על איך להיות מקובל, אלא על איך למשוך נשים. הרי דיווח מהשטח: החבר האידאלי עבור קוראת ראש 1 (בנות 12-16?) הוא יפה, רומנטי (ארוחות לאור נרות? מי כתב את הזבל הזה?!), שרירי, שם דאודורנט אחרי שיעורי ספורט (למעשה, אין לו שיעורי ספורט - תבינו מיד), אינטליגנטי עד מאוד, תומך, מבין, חייל (כן, כן, חייל, או לפחות מתכוון להיות בסיירת מטכ"ל), ובכלל - מכיוון שהבנות שקוראות ראש 1 הן כאלה בוגרות (ולכן הן קוראות ראיונות עומק עם בריטני ספירס עם גילויים כמו "הייתי רוצה להסתובב עם מחשופים גדולים יותר, אבל חברת התקליטים לא מרשה לי. בריטני, בשביל ללבוש מחשופים גדולים יותר תאלצי ללכת ערומה...), הרי שהגבר האידאלי שלהן, הוא בכלל בן 21 ומעלה. אתה רוצה להיות מושך עבור בנות? תהיה בן 21. אכן, היה שווה את ההשקעה. עצות מבריקות ושימושיות, שלא לדבר על מאוד חינוכיות ובוגרות עבור קוראות העיתון.
אני חוזר בי מכל מה שאמרתי - המצב הרבה יותר גרוע.
שאזאם. 56563
האמן או שלא- חברתי הנוכחית היא שכתבה כתבה זו, או כתבה זהה (בראש1 מתפרסמות כל הכתבות בלופ אינסופי שאורך מחזורו כשלוש שנים), והיא עצמה מודעת לנחיתותה- את עליבות הכתבות אין להפנות לכותבים, אף לא לעורכים שלא מאפשרים לכתוב בצורה מאתגרת יותר, אלא לבני הנוער עצמם. לא שבועוני הנוער מטמטמים- אלא הנוער מטומטם. הברירה הטבעית הביאה את ראש1 ומעריב לנוער להראות כפי שהם נראים כיום. האם מישהו חושב בכנות ש"הארץ לנוער" יזכה להצלחה כלשהי בקרב בני התשחורת בארצנו, או כל ארץ אחרת?
שאזאם. 56585
ראשית, ברכותי על היותך יפה, רומנטי, שרירי, אינטליגנטי, תומך, מבין, יוצא סיירת מטכ"ל, ובן 21 ומעלה. הרשה לי להביע את קנאתי הרבה.

שנית, יש בארץ נוער אינטליגנטי. העניין הוא שבני הנוער הללו יודעים טוב מאוד שאין להם מה לחפש בעיתונים כמו מעריב לנוער, והם פונים למגזינים שאינם מיועדים להם, אלא לאנשים בוגרים יותר. הרבה מאוד ממנויי גלילאו, למשל, הם בני נוער. אני מאמין שגם לגבי כתבי עת אחרים זה המצב. עצוב מאוד שאף אחד לא מצא לנכון להקים כתב עת לבני נוער שלא יתייחס אליהם *רק* כשקי הורמונים רוטטים שמאזינים למוזיקת זבל. בסופו של דבר, הרי, בני הנוער הללו הופכים, ובכן, לנו.
פעם, מזמן 56588
היה רבעון אמנות משובח בשם ''משקפיים'' שבמקור נועד לבני נוער. איכשהו במהלך השנים, הוא התבגר משהו. לצערי, לפני כמה חודשים הוא החליף פניו ל''מוזה''. ולא מזמן, כמה מפתיע, הוא נסגר. עצוב לי שכתב העת המודפס האיכותי ביותר עליו הייתי מנוייה במשך שנים (יש לי את כל הגליונות) נסגר מפני שהוא לא עושה מספיק כסף. המו''ל, אגב, היה ידיעות אחרונות בשיתוף עם מוזיאון ישראל.
פעם, מזמן 56590
חשבתי שמשקפיים זה כתב העת הבוגר, ואחיו הקטן ''עיניים'' הוא לילדים ונוער.
לא במקור 56594
הגליונות הראשונים של משקפיים בפירוש היו מיועדים לנוער (אך לא לילדים) כולל סטריפ קומיקס על נער בבית הספר, וחידה. רק מאוחר יותר, אחרי שכתב העת התבגר, העורך תמיר ראונר עזב את משקפיים ועבר לעיניים החדש.
לא במקור 56603
המממ... וגם "עיניים" נסגר?
אין לי מושג 56606
לא היה לי מנוי
לדובי 214286
עיניים חי וקיים ואיכותי כתמיד
והוא מיועד לילדים עד גיל 13 בערך
אני הפסקתי את המנוי באמצע חטיבת הביניים
אבל גם היום אני יכולה לקרוא בגיליונות הישנים ולהנות
שאזאם. 56909
ראשית, מה בין היותי רומנטי, שרירי ורגיש להודעה? חברתי המדוברת בעלת הכתבה סובלת משעירות יתר באיזורי פיאות הלחיים, מצח וגב תחתון, כרסה משתפלת בצורה דורסנית כשל אלוף בצה"ל וכללית, ברגעי חסד היא מעלה בי זכר גורגונות ותפלצות מיתולוגיות אחרות, כך שאין במה להשתחץ- להיפך, דרגת הבושה שנגרמת לי על ידה נופלת אך ורק מדרגת הבושה שנגרמת לה על ידי, שכן אף אני לא זכיתי באור מן ההפקר, ולמעשה לא זכיתי בו כלל.

ולענייני כתבי עת איכותיים לנוער- בישראל, תכניותיו של דודו טופז זוכות להצלחה רבה מכל תכנית איכות, תוגדר זו בכל קריטריון מקובל שתוגדר. הסיבה- רובה של האוכלוסיה *לא מעונין* בגרוי אינטלקטואלי, בין אם מטעמי עצלות ובין אם מטעמי רפות מוחין. אין טעם להאשים את מסעודה משדרות על חיבתה לטלנובלות- איש לא מאלץ אותך לצפות בהן, והסבל הנגרם לך מן החובה להאזין לשיחות אודותיהן הוא בגבול הפלורליזם. קהל היעד לשבועוני נוער אליטיסטיים קיים בהחלט, אך הוא מצומצם, בעוד ראש1 ומעריב לנוער מעוניינים אך ורק בסימון ראשים רבים ככל האפשר על החגורה עבור המפרסמים, ובצדק- יחליפו כתבת רכילות על בריטני במאמר מדע פופולרי כלשהו? הופס, צנח הרייטינג- כיתה ו'1 נטשה לטובת המתחרים. אל תדרוש מבעלי העיתון, עשירים כקורח ככל שיהיו, לתרום מכספם על מנת להעשיר את עולמם הרוחני של הקוראים, שרובם- (כך אני מכריז) כלל לא מעוניינים באותה העשרה.

ולגבי הצורך בשבועון נוער מאתגר יותר- זמינות הספריות הציבוריות מבטלת במידה רבה, לטעמי, את הצורך בכזה.
אה, ואל תאמין 56912
לכל מה שכתוב בעיתון.

ואני מתכוון, _לכל_.
שאזאם. 56940
אני מבין ששוררת בינכם אהבה גדולה ומעוורת. נו, שוין.

תוכניותיו של דודו טופז, ראוי לציין, כבר מזמן אינן בראש הרייטינג. למעשה, אפילו "כוכבי השכונה עם גרייניק ואלתרמן" עברו אותו בסיבוב. כרגע, אגב, פספוסים נמצאת בראש הטבלה, בד"כ, אלא אם יש שידורי ספורט או חדשות מרקיעי מרקעים‏1. קח לדוגמא את ערב שישי של קשת - סדרת תוכניות שנחשבות, לכל הדעות, כפונות לקהל האינטליגנטי יותר. האם בקשת (שגם משדרת את טופז ואת כוכבי השכונה) לא אכפת מכסף בימי שישי? ודאי שכן. גם לקהל האליטיסטי יותר יש מקום לספק תכנים - וזה כדאי. הקהל האליטיסטי יותר הוא גם בד"כ זה שיש לו יותר כסף, ולכן הוא מושך מפרסמים. מצד שני, על ילדים אינטליגנטיים קצת יותר קשה לעבוד עם טריקים פרסומיים כמו "יו! כולם משחקים בכדור המגניב שלנו שקראנו לו בשם ממש מטריף, אז אתם גם כן רוצים! לכו! לכו כבר לקנות חמישה כאלה!"‏2, ולכן אולי המפרסמים מעדיפים שלא לפנות אליהם כלל, אבל קשה לי להאמין. בכל מקרה, מגזינים, בניגוד לטלוויזיה, אינם משאב מוגבל. קיים מגזר שלם שאינו זוכה להתייחסות, ונראה לי תמוה שאף אחד עוד לא קפץ על ההזדמנות לספק את הצורך הזה.

הזמינות של ספריות ציבוריות, מניסיוני, אינו עוזר בדבר. צריך להחשף לדברים לפני שאפשר ללכת לספריה ולחפש עוד מידע אודותם.

1 הא!
2 אין ספק שהפרסומות למוצר התמוה "אבו-נפחא" (כדור שיכול, שימו לב, להתנפח!) היו מהמעצבנות ביותר אי פעם.
עדי נזכרת באיחור 94033
לא רק שהמצב הרבה יותר גרוע, הוא גם לא עומד להשתנות. היום הסתכלתי בגיליון ראש 1 אחרי כמה שנים טובות שבהן שכחתי שהעיתון קיים. היה שם מכתב שנכתב כתגובה על מכתבים אחרים, שבהם דרשו קוראים להפוך את העיתון לבוגר יותר. המכתב שקראתי היה בעד להשאיר את העיתון כמו שהוא, עם המון בריטני ובקסטריט בויז. המערכת הסכימה במחיאות כפיים. אז יש בני נוער שרוצים יותר מזה, אבל פשוט לא מקבלים. מה שנשאר זה עיתון משעמם ורדוד עם פרסומות של נערות ערומות. איזה יופי.
עדי נזכרת באיחור 94254
את זוכרת במקרה מה אמרה המערכת בין מחיאה למחיאה?
לא רק לך מותר להיות סנילי 94321
לא. סורי, זה לא היה העיתון שלי. אני רק זוכרת שהם עיצבנו אותי. והייתי יותר מדי עסוקה בלראות עד כמה העיתון השתנה (ולגלות שהוא נהיה יותר משמים וצחיח ממה שהוא אי פעם היה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים