638181
. . . . . . . . . מיעוט נאמנות-למדינה, שבגינו פוטרים מגיוס : צריך-בגינו גם לפסול משררה . להלן ההסבר.

. . . . . . . . שוויון בין בני-אדם הוא מעקרונות הדמוקרטיה . אך כאשר מדינה אינה רק-דמוקרטית, אלא יהודית-ודמוקרטית - - בענין השוויון נוצרת מורכבות . במדינה יהודית-ודמוקרטית לא-יכולה לשרור יהודיות-מלאה לצד דמוקרטיות-מלאה, אלא צ"ל איזון בין יהודיות לדמודקרטיות . והאיזון צ"ל שונה . . מנושא לנושא . נושא שבו אי-שוויון לטובת ערבים הוא קו-אדום להם, צריך אם-אפשר להתיר-בו את אי-השוויון לטובתם - - כאשר כנגד זה, נושא שבו אי-שוויון לטובת יהודים הוא קו-אדום ליהודים, צריך אם-אפשר להתיר-בו את אי-השוויון לטובת היהודים .

. . . . . . . .פטור-מגיוס הוא קו-אדום לערבים, ואכן אי-שוויון זה אמנם הותר להם . אי-השוויון לטובת היהודים הדרוש למנוע את ההיתכנות שתוסבר-להלן צ"ל קו-אדום ליהודים, והם צריכים לפעול שהוא יותר להם .

. . . . . . . .אין חובה על ערבי לנצל את הפטור-מגיוס שניתן לו בגין היותו ערבי, אבל רק מעטים הערבים המוותרים עליו ומתנדבים לצה"ל . ומתוך אלה שאינם מוותרים עליו, רק מעטים מתנדבים לשירות-הלאומי האזרחי . מי שנמנע מלוותר על פטור זה, נמנע מתוך נאמנות-מסוייגת למדינה, ולא-בלבד . . .מטעמי נוחות . ערבים המתנדבים לצה"ל, נאמנותם-למדינה אינה מסוייגת . ערבים המתנדבים לשירות-הלאומי האזרחי, נאמנותם-למדינה היא מסוייגת-למחצה . וערבים אשר לא לצה"ל, ולא לשירות-הלאומי האזרחי, מתנדבים - - נאמנותם-למדינה היא מסוייגת-כליל .

. . . . . . . .על-כך שהימנעות מלוותר על הפטור-מגיוס הניתן לערבים, היא בטוי למיעוט בנאמנות-למדינה, מעידות הסיבות שבגללן המדינה מתירה את הפטור הזה . היא מתירה, מתוך שהיא מודעת לקושי של ערביי-ישראל להלחם נגד ערבים-אחרים למען מדינה שהיא גם יהודית ולא-רק דמוקרטית - - . . קושי שלאורו יתכן שאין בכוחה של המדינה לכפות את הגיוס, או שמחיר-הכפייה יהיה יקר מדי ; ולאורו גם סביר שערבים שכפו-עליהם את הגיוס יהיו חיילים לא-יעילים, ואולי סיכון בטחוני . ומצד שני, המדינה מבינה קושי-זה, ומעוניינת להתחשב בו .

. . . . . . . .כנגד השלמתה עם מיעוט נאמנות-למדינה של ערבים, המדינה צריכה לקבוע לטובת היהודים אי-שוויון המתבטא בכך שזכאות לכהן כח"כ, או כשופט-עליון, תהיה רק למי שהם לא-ערבים; או הם ערבים שנאמנותם-למדינה היא לא-מסוייגת, או היא מסוייגת רק-למחצה . (להלן, "לא-ערבים ... . . וכו"'). .יהודים הם כידוע כמעט-כל מי שהם "לא-ערבים וכו' ". .ואם מבין כלל ערביי-ישראל כן-יש מעטים שנאמנותם-למדינה היא לא-מסוייגת, או היא מסוייגת רק-למחצה - - הרי אין, ומעולם לא היה, אף-אחד כזה בין הח"כים, והשופטים-העליונים, הערביים .

. . . . . . . .הסיבה שהיהודים צריכים לראות אי-שוויון כנ"ל לטובתם כקו-אדום, היא שבהעדר אי-שוויון כנ"ל לטובתם, המדינה היא בסכנה-מבפנים לאופייה היהודי, לציוניותה, ולחוסנה מפני סכנות-לה מבחוץ . הסכנה-מבפנים נובעת מן ההיתכנות הקיימת כיום, שבכנסת או בבית-המשפט העליון, יהיה רוב . .-בעד לדעה, שיש רוב-נגדה בקרב חבריי-הבית שהם "לא-ערבים וכו' "; כשהרוב-בעד בכנסת-כולה, או בבית-המשפט העליון כולו, הוא מורכב מצירוף של (1) מיעוט - בעד בקרב חבריי-הבית שהם "לא-ערבים וכו' ", ושל (2) חבריי-הבית שהם ערבים שנאמנותם-למדינה היא מסוייגת-כליל.

. . . . . . .כמעט-כל הח"כים, והשופטים העליונים, שאינם ערבים, הם יהודים . לפיכך מדובר למעשה בהיתכנות-כיום של כפיית דעת מיעוט מתוך הח"כים, או השופטים העליונים, היהודיים על הרוב מביניהם - - כשהכפייה היא בעזרתם של ח"כים, או שופטים עליונים, ערביים (שהנאמנות-למדינה של כולם . . .היא, כאמור, מסוייגת-כליל) . הדעה הנכפית-כך היא כמובן דעה שהיא נוחה-יותר לערבים מהדעה שעליה היא גוברת . כל כפייה-כזו (של דעת מיעוט מבין היהודים, על רוב היהודים) היא בהגדרה , המעטה של אופייה-היהודי של מדינת ישראל . והיא הפקרת ציוניותה, וחוסנה נגד סכנות-לה מבחוץ, לידי. . . הצירוף הנ"ל . לכן, מדינה הרוצה להתקיים כמדינה דמוקרטית שהיא במידה מירבית גם-יהודית (או, גם-"מדינת-הלאום של העם- היהודי") ; והרוצה להתקיים כמדינה שהיא במידה-מירבית ציונית, ובמידה-מירבית חסונה מפני סכנות-לה מבחוץ - - היא מדינה שעבורה התגוננות מפני הסכנה-לה מבפנים . . .שבהיתכנות-המדוברת , היא-בנפשה לא-פחות מהתגוננות מפני סכנות-לה מבחוץ !

. . . . . . .לא נודע כמה ואיזה מקרים היו שבהם היתה כפייה-כנ"ל - - אך מקרה-חשוב אחד כן ידוע . זהו המקרה של הסכם-אוסלו ב' . אותו הסכם עבר בכנסת ברוב של 61 מול 59, אבל בקרב הח"כים-היהודיים היה רוב של 58 מול 53 נגד ההסכם . בעזרת ההצבעה-בעד של 8 ח"כים ערביים . . .(שהנאמנות-למדינה של כולם היא מסוייגת-כליל), מול ההצבעה-נגד של ח"כ דרוזי (שככל הדרוזים, לא היה-לו פטור-בגין-לאומו מגיוס לצה"ל), כפה מיעוט מתוך הח"כים שהם "לא-ערבים וכו"' את דעתו על הרוב מבין הח"כים שהם "לא-ערבים וכו"'. מה שקרה עם הסכם-אוסלו ב', קרה כשהח"כים הערביים . . היו רק 7% מכלל חבריי-הכנסת . שיעור הח"כים הערביים עולה מכנסת לכנסת, כך שההיתכנות להישנות מקרה-כזה רק הולכת וגדלה . כיום, שיעורם של חבריי-הכנסת הערביים כבר עלה ל- 9%; ומה-רבה תהיה ההיתכנות-האמורה כששיעורם יעלה עד לשיעור המיגזר-הערבי בכלל-האוכלוסיה - - שיעור שעניינו נדון בסוף תגובה זו .

. . . . . . .הדרך להתגונן מפני ההיתכנות-המדוברת היא לתקן את החוק, כך שמי שבגין-לאומו הוא פטור מגיוס-לצה"ל, לא יהיה זכאי להיות מועמד לכנסת או לבית-המשפט העליון, אלא אם בגיל 18 :
- - הוא וויתר על הפטור-הזה ; או
- - הוא לפחות התנדב לשירות-הלאומי האזרחי - - כשהתנדבות-זו נדרשת לא למען תועלת-למדינה משירות-לאומי אזרחי, אלא כלפחות בטוי של נאמנות לא-בטחונית של המועמד, למדינה, נוכח מיעוט הנאמנות-הבטחונית לה שהוא ביטא בנצלו את הפטור המדובר.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

להלן ניסוח-מפורט פורמלי של התקונים הנ"ל; ואחריו, ציון ההשלכות שלהם על חקיקה אחרת :

סעיף 6.(א) ל-"חוק-יסוד:הכנסת" אומר:

"כל אזרח ישראלי ש . . . הוא בן 21 ומעלה, זכאי להבחר לכנסת, זולת אם בית משפט . . . ".

יש לשנות זאת ל-:

"כל אזרח ישראלי ש . . . הוא בן 21 ומעלה ואינו פטור בגין-לאומו משירות בצה"ל ; או הוא פטור-כאמור אך בגיל 18 :
. . (1) הוא ביקש לשרת-בהתנדבות בצה"ל ; או
. . (2) הוא התנדב לשירות-הלאומי האזרחי, למשך אורך-הזמן של השירות-הסדיר בצה"ל לגבר, או לאשה, לפי העניין - - בתוספת שנה לגבר [ כאומדן סיכום תקופות-המילואים ] ; או
. . (3) הוא המשיך ללמוד דת לא-יהודית שלו במוסד שמוכר ע"י שר הבטחון - - כשהמשך-זה הוא ברמה, ולמשך פרק-הזמן, שיהודי צריך ללמוד תורה כדי להכלל במיכסת מקבליי פטור-משירות-בצה"ל כמי
. . . . שתורתם-אומנותם ; . או, היא המשיכה לשמור על אורח-חיים לפי מצוות של דת לא-יהודית שלה - - שאותן, שירות-שלה בצה"ל היה מאלץ אותה להפר ;
הוא/היא זכאי/ת להבחר לכנסת, זולת אם בית משפט . . . " .

בנוסף לעשיית התקון הנ"ל, יש להוסיף לסעיף 5. ל-"חוק-יסוד:השפיטה" : "; ולא יתמנה לבית-המשפט העליון אלא מי שזכאי להבחר לכנסת ." .

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עשיית תקון-כנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל, מייתרת את "חוק-יסוד משאל עם".

סעיף 7א.(א)(1) ל-"חוק-יסוד:הכנסת" אוסר שייבחר לכנסת אדם אשר במעשיו, ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה, יש שלילה של קיום מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . עשיית תקון-כנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל, מאפשרת לצמצם את תחולת סעיף 7א.(א)(1) האמור, כך שהוא ימנע מלהבחר . . .לכנסת רק (A) אדם אשר במעשיו, ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה, יש שלילה של מדינת-ישראל כמדינה שהיא גם דמוקרטית, ואינה רק יהודית; ולא-עוד ימנע מלהבחר לכנסת (B) אדם אשר במעשיו, ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה, יש שלילה של מדינת-ישראל כמדינה שהיא גם יהודית, . . . .ואינה רק דמוקרטית . כך תצומצם הפגיעה של סעיף 7א.(א)(1)-האמור בזכות הדמוקרטית לייצוג-בכנסת של כל דעה שיש לה מספיק בוחרים לעבור את אחוז החסימה; וגם תבוטל העמידה על המדרון-החלקלק של איסור שלילת "מדינה יהודית", שהיא מונח שמשמעותו הרבה-פחות ברורה ממשמעות . . .המונח "מדינה דמוקרטית" . אמנם, צריך-לזכור שהכנסת אישרה את סעיף 7א.(א)(1)-האמור כמיקשה אחת, ולא היתה מאשרת את (A)-הנ"ל בלי (B)-הנ"ל ; ולכן לכאורה, אם מוותרים על (B)-הנ"ל, צריך לוותר גם על (A)-הנ"ל . אך אפשר לראות את עשיית התקונים-הנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל, . . . . .ולסעיף 5. הנ"ל, כמשַמרת - - לאחר השמטת (B)-הנ"ל מסעיף 7א.(א)(1) האמור - - את האיזון שהכנסת אישרה בין (A)-הנ"ל לבין (B)-הנ"ל .

=====================================================================================================================================================================================================

. . . . . . . כיום, כ- 21% מתושבי ישראל הם ערבים - - כמעט-כולם מוסלמים . מ- 3 סיבות ייצוג הערבים בכנסת הוא כיום רק 9% : (1) בעבר, שיעור-הילודה של הערבים-המוסלמים היה הרבה-יותר גבוה מן של היהודים , ורק בהדרגה הוא ירד עד לרק-מעט מעל השיעור של היהודים, כיום . לכן החלק מהמיגזר-הערבי שהוא מתחת לגיל בו מותר להצביע, הוא גדול מאשר במיגזר היהודי . עם התבגרות חלק-זה, הייצוג-הערבי בכנסת יעלה . (2) שיעור-ההצבעה של המיגזר-הערבי בבחירות לכנסת (להבדיל מבחירות לרשויות מקומיות) הוא נמוך מבמיגזר הלא-ערבי - - 57% לעומת 70%, בבחירות האחרונות (כשהממוצע בין השניים היה 67.7%) . (3) כמעט-כל 270 אלף ערביי מזרח-ירושלים נמנעו מלממש זכותם לקבל אזרחות ישראלית, ולכן אינם יכולים להצביע-כלל לכנסת . אם שיעור-ההצבעה של ערביי-ישראל יישאר 57% , לעומת 70% לשאר האזרחים - - "רק" כ- 19% מהח"כים יהיו . . . .בעתיד ערבים .
.
. . . . . . . אם יגיע ל- 22% הייצוג-הערבי בכנסת, יהיה-אז די שמיעוט של 37% מתוך הח"כים שהם "לא-ערבים וכו"', יצטרפו אל הח"כים הערביים (שהנאמנות-למדינה של כולם היא מסוייגת-כליל), כדי שדעת ה- 37% תיכפה על ה- 63% . ואם יגיע "רק" ל- 19% הייצוג-הערבי בכנסת, יהיה-אז די ש40%-וכו' יצטרפו אל-וכו', כדי שדעת ה- 40% תיכפה על ה- 60% . פירוש המשפט-האחרון הוא שלחקיקת התקונים הדרושים למניעת ההיתכנות-המדוברת, יידרש בעתיד כי מבין הח"כים שהם "לא-ערבים וכו"', יהיה רוב של לפחות 61% בעד התקונים . הסכוי לגייס למטרה-זו 61% נראה קלוש . זאת, . .כי אפילו רק ה- 55% שהיום די בהם למטרה זו, לא-בטוח אם אפשר לגייס . לא בטוח - - כי בעבר, למניעת אישור של הכנסת להסכם-אוסלו ב', לא היה אפשר לגייס אפילו רק את ה- 54% שאז היה מספיק-לגייס כדי למנוע אישור ההסכם .
638196
פורץ גבולות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים