640453
תגובה- זו מחליפה את התגובה- הקודמת , באותו נושא , של כותב תגובה- זו .

.

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ." הסכנה מההיתכנ ות "

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . זוהי סכנה- מבפנים לקיומה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם- יהודית ולא- רק דמוקרטית , שהיא סכנה שמפניה ניתן להתגונן רק ע"י מניעה מלכהן בכנסת , . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ומלכהן בבית- המשפט העליון , של כל ערבי אשר : על הפטור- מגיוס שניתן לכל הערבים הוא לא וויתר, אך לשירות- הלאומי האזרחי הוא לא התנדב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

. . . . . . . . . .קיים זוג של סכנ ות- מבפנים לדמוקרטיותה של המדינה , שהמדינה מקריבה מדמוקרטיותה , כדי להתגונן מפניהן . ~וקיים זוג של סכנ ות- מבפנים ליהודיותה של המדינה , שהמדינה מקריבה מדמוקרטיותה , כדי להתגונן גם- מפניהן . ~אך סכנה- שלישית מבפנים ליהודיותה של המדינה, " הסכנה מההיתכנ ות ", המדינה אינה מתגוננת מפני קיומה , אע"פ שהיא סכנה לאין- ערוך חמורה מ-‏4 האחרות יחדיו .

. . . . . . . . . . הזוג- הראשון הוא : (1) שלילת קיומה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם דמוקרטית ולא- רק יהודית ; ו-(2) הסתה לגזענות . ~הזוג- השני הוא : (1) שלילת קיומה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם יהודית ולא- רק דמוקרטית ; ו-(2) תמיכה במאבק- מזוין . . . נגד מדינת-ישראל . ~" הסכנה מההיתכנ ות " תוסבר להלן . ~סעיף 7א.(א) ל"חוק- יסוד : הכנסת" פוסל מלהשתתף בבחירות- לכנסת , אדם שבמעשיו , ורשימה שבמעשיה או מטרותיה , יש מהסכנ ות שבשני- הזוגות הנ"ל .

. . . . . . . . . ." הסכנה מההיתכנ ות " היא קשורה רק לאדם , ואינה קשורה גם לרשימה ; היא אינה בגלל מעשה , אלא בגלל הימנעות- ממעשה ; והיא אינה סכנה מפורשת וישירה לקיום מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם יהודית ולא- רק דמוקרטית - - אלא היא סכנה- לקיום- זה אשר נדרשת מן ההימנעות- ממעשה , ואשר פעולתה היא דרך ההיתכנ ות שתוסבר להלן . ~לכן המקום ב"חוק-יסוד : הכנסת", שבו יש לקבוע פסילה בגין " הסכנה מההיתכנ ות ", הוא הסעיף המגדיר מי זכאי להיות מועמד בבחירות לכנסת . ~כמו- כן , בזה מבין סעיפיי "חוק-יסוד : השפיטה" שהוא הסעיף המגדיר מי זכאי להיות מועמד להתמנ ות כשופט , יש לקבוע ביחס למינ וי כשופט בבית- המשפט העליון , פסילה בגין " הסכנה מההיתכנ ות ".

. . . . . . . . . .ההימנעות- ממעשה אשר " הסכנה מההיתכנ ות " היא בגללה , היא הימנעות של אזרח- ערבי מלוותר על הפטור- מגיוס שהוא זכאי- לו כערבי , כשבנ וסף הוא גם נמנע מלהתנדב לשירות- הלאומי האזרחי . ~פסילה- כנ"ל בגין התנהגות- חוקית זו , יוצרת אי- שוויון לרעת מי שנפסל.. .- - כמו שפסילה לפי סעיף 7א.(א) הנ"ל , בגין שלילת קיומה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם יהודית ולא- רק דמוקרטית , יוצרת אי- שוויון לרעת מי שנפסל - - בעוד שהשוויון בין בני- אדם הוא מעקרונ ות הדמוקרטיה . ~אך כאשר מדינה אינה רק- דמוקרטית , אלא היא יהודית- ודמוקרטית - - הרי בענין השוויון נ וצרת מורכבות . ~במדינה יהודית- ודמוקרטית לא- יכולה לשרור יהודיות- מלאה לצד דמוקרטיות- מלאה , אלא צ"ל איזון בין יהודיות לדמודקרטיות . ~והאיזון צ"ל שונה מן ענין לענין . ~ענין שבו אי- שוויון לטובת ערבים הוא קו- אדום להם , צריך אם- אפשר להתיר- בו את אי- השוויון לטובתם - - כאשר כנגד זה , ענין שבו אי-שוויון לטובת יהודים הוא קו- אדום ליהודים , צריך אם- אפשר להתיר- בו את אי- השוויון לטובת היהודים .

. . . . . . . . . .פטור- מגיוס הוא קו- אדום לערבים , ואכן אי- שוויון זה אמנם הותר להם . ~אי- השוויון לטובת היהודים , הדרוש להגן על יהודיותה של המדינה מפני ההיתכנ ות שתוסבר להלן , צ"ל קו- אדום ליהודים , והם צריכים לפעול שהוא יותר להם .

. . . . . . . . . .( כדי למנוע ספייק , יצויין- כאן כי אי- השוויון לטובת- יהודים הגלום ב"חוק השבות" אינ ו אי- שוויון הנוגע לאיזון , שעליו מדובר לעיל , שצ"ל בין יהודיותה של המדינה לבין דמוקרטיותה . ~כי אי- השוויון ש"חוק השבות" יוצר הוא בין אזרחיי- חוץ , ולא בין אזרחיי- ישראל . ~אגב , את כשרות אי- השוויון בהתרת הגירה לארץ- ישראל , קבע כבר חבר- הלאומים - - בכתב- המנדט שהוא נתן לבריטניה , שהטיל על בריטניה למשול בשליחות- החבר בארץ- ישראל , כדי לפעול למען עליית יהודים אליה שתאפשר לכונן בה בית- לאומי לעם היהודי . )

. . . . . . . . . .אין חובה על ערבי לנצל את הפטור- מגיוס שניתן לו בגין היותו ערבי , אבל רק מעטים הערבים המוותרים עליו ומתנדבים לצה"ל . ~ומתוך אלה שאינם מוותרים עליו , רק מעטים מתנדבים לשירות- הלאומי האזרחי . ~כמנ ומק להלן , מי שנמנע מלוותר על פטור זה , נמנע מתוך . . . .נאמנ ות- מסוייגת למדינה , ולא- בלבד מטעמי נ וחות . ~ערבים המתנדבים לצה"ל , נאמנ ותם- למדינה אינה מסוייגת . ~ערבים המתנדבים לשירות- הלאומי האזרחי , נאמנ ותם- למדינה היא מסוייגת- למחצה . ~וערבים אשר : לא לצה"ל , ולא לשירות- הלאומי האזרחי , מתנדבים - - נאמנ ותם- למדינה היא מסוייגת- כליל .

. . . . . . . . . .על- כך שהימנעות מלוותר על הפטור- מגיוס הניתן לערבים , היא בטוי למיעוט בנאמנות- למדינה , מעידות הסיבות שבגללן המדינה מתירה את הפטור הזה . ~היא מתירה , מתוך שהיא מודעת לקושי של ערביי- ישראל להלחם נגד ערבים- אחרים למען מדינה שהיא גם יהודית ולא- רק דמוקרטית - - קושי שלאורו יתכן שאין בכוחה של המדינה לכפות את הגיוס , או שמחיר- הכפייה יהיה יקר מדי ; ולאורו גם סביר שערבים שכפו- עליהם את הגיוס יהיו חיילים לא- יעילים , ואולי סיכון בטחוני . ~ומצד שני , המדינה מבינה קושי- זה , ומעוניינת להתחשב בו .

. . . . . . . . . .כנגד השלמתה עם מיעוט נאמנות- למדינה של אזרחיה הערביים , המדינה צריכה לקבוע לטובת אזרחיה היהודיים אי- שוויון המתבטא בכך שזכאות לכהן כח"כ , או כשופט- עליון , תהיה רק למי שהם לא- ערבים ; או הם ערבים שנאמנותם- למדינה היא לא- מסוייגת , או היא מסוייגת רק- למחצה . ~(להלן , "לא- ערבים וכו' ".) ~יהודים הם כידוע כמעט- כל מי שהם "לא- ערבים וכו' ". ~ואם מבין כלל ערביי- ישראל כן- יש מעטים שנאמנותם- למדינה היא לא- מסוייגת , או היא מסוייגת רק- למחצה - - הרי אין , ומעולם לא היה , אף- אחד כזה בין הח"כים , והשופטים- העליונים , הערביים .

. . . . . . . . . .הסיבה שהיהודים צריכים לראות אי- שוויון כנ"ל לטובתם , כקו- אדום , היא שבהעדר אי- שוויון כנ"ל לטובתם , המדינה היא בסכנה- מבפנים לאופייה היהודי , לציוניותה , ולחוסנה מפני סכנ ות- לה מבחוץ . ~הסכנה- מבפנים הזו נ ובעת מן ההיתכנ ות הקיימת כיום , שבכנסת או בבית- המשפט העליון , יהיה רוב- בעד לדעה , שיש רוב- נגדה בקרב חבריי- הבית שהם "לא- ערבים וכו' " ; כשהרוב- בעד בכנסת- כולה , או בבית- המשפט העליון כולו , הוא מורכב מצירוף של (1) מיעוט- בעד בקרב חבריי- הבית שהם "לא- ערבים וכו' ", ושל (2) חבריי- הבית שהם ערבים שנאמנותם- למדינה היא מסוייגת- כליל .

. . . . . . . . . .כמעט- כל הח"כים , והשופטים העליונים , שאינם ערבים , הם יהודים . ~לפיכך מדובר למעשה בההיתכנ ות- כיום של כפיית הדעה של מיעוט מתוך הח"כים , או השופטים- העליונים , היהודיים על הרוב מביניהם - - כשהכפייה היא בעזרתם של ח"כים , או שופטים- עליונים , ערביים (שהנאמנות- למדינה של כולם היא , כאמור , מסוייגת- כליל) . ~הדעה הנכפית- כך היא כמובן דעה שהיא נוחה- יותר לערבים מהדעה שעליה היא גוברת . ~כל כפייה- כזו (של דעת מיעוט מבין היהודים , על רוב היהודים) היא בהגדרה , המעטה של אופייה היהודי של מדינת ישראל . ~והיא הפקרת ציוניותה , וחוסנה נגד סכנות- לה מבחוץ , לידי הצירוף הנ"ל . ~לכן , מדינה הרוצה לשרוד כמדינה שהיא גם יהודית ולא- רק דמוקרטית (או כמדינה שהיא גם "מדינת- הלאום של העם- היהודי" ולא- רק דמוקרטית) . - - על משמעות הדבר לגבי אופייה היהודי , ציוניותה , וחוסנה מפני סכנ ות- לה מבחוץ - - היא מדינה שעבורה התגוננ ות מפני הסכנה- לה מבפנים מההיתכנ ות- המדוברת , היא- בנפשה לא- פחות מהתגוננ ות מפני סכנות- לה מבחוץ !

. . . . . . . . . .לא נודע כמה ואיזה מקרים היו שבהם היתה כפייה- כנ"ל - - אך מקרה- חשוב אחד כן ידוע . ~זהו המקרה של הסכם- אוסלו ב' . ~אותו הסכם עבר בכנסת ברוב של 61 מול 59 , אבל בקרב הח"כים- היהודיים היה רוב של 58 מול 53 נגד ההסכם . ~בעזרת ההצבעה- בעד של 8 ח"כים ערביים (שהנאמנות- למדינה של כולם היא מסוייגת- כליל) , מול ההצבעה- נגד של ח"כ דרוזי (שככל הדרוזים , לא היה- לו פטור- בגין- לאומו מגיוס לצה"ל) , כפה מיעוט מתוך הח"כים שהם "לא- ערבים וכו' " את דעתו על הרוב מבין הח"כים שהם "לא- ערבים וכו' ". ~מה שקרה עם הסכם- אוסלו ב' , קרה כשהח"כים הערביים היו רק 7% מכלל חבריי- הכנסת . ~שיעור הח"כים הערביים עולה מכנסת לכנסת , כך שההסתברות להישנות מקרה- כזה רק הולכת וגדלה . ~כיום , שיעורם של חבריי- הכנסת הערביים כבר עלה ל- 9% ; ומה- רבה תהיה ההיתכנ ות- האמורה כששיעורם יעלה עד להשיעור של המיגזר- הערבי בכלל- האוכלוסיה - - שיעור שעניינ ו נדון בסוף להלן.

. . . . . . . . . . הדרך להתגונן מפני ההיתכנ ות- המדוברת היא לתקן את החוק , כך שמי שבגין- לאומו הוא פטור מגיוס- לצה"ל , לא- יהיה זכאי להיות מועמד לכנסת או לבית- המשפט העליון , אלא אם בגיל 18 :
- - הוא וויתר על הפטור- הזה ; או
- - הוא לפחות התנדב לשירות- הלאומי האזרחי - - כשהתנדבות- זו נדרשת לא למען תועלת- למדינה משירות- לאומי אזרחי , אלא כלפחות בטוי של נאמנ ות לא- בטחונית שלו למדינה , נוכח מיעוט הנאמנות- הבטחונית לה , שהוא ביטא בנצלו את הפטור המדובר.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

להלן ניסוח- מפורט פורמלי של התקונים הנ"ל ; ואחריו , ציון ההשלכות שלהם על חקיקה אחרת :

.

סעיף 6.(א) ל-"חוק-יסוד : הכנסת" אומר:

"כל אזרח ישראלי ש . . . הוא בן 21 ומעלה , זכאי להבחר לכנסת , זולת אם בית משפט . . . "

יש לשנות זאת ל-:

"כל אזרח ישראלי ש . . . הוא בן 21 ומעלה ואינו פטור בגין- לאומו משירות בצה"ל ; או הוא פטור- כאמור אך בגיל 18 :
. . (1) הוא ביקש לשרת- בהתנדבות בצה"ל ; או
. . (2) הוא התנדב לשירות- הלאומי האזרחי , למשך אורך- הזמן של השירות- הסדיר בצה"ל לגבר , או לאשה , לפי העניין - - בתוספת שנה לגבר [ כאומדן סיכום תקופות- המלואים ] ; או
. . (3) הוא המשיך ללמוד דת לא- יהודית שלו במוסד שמוכר ע"י שר הבטחון - - כשהמשך- זה הוא ברמה , ולמשך פרק- הזמן , שיהודי צריך ללמוד תורה כדי להכלל במיכסת מקבליי פטור- מגיוס כמי שתורתם- אומנותם ; או , היא המשיכה לשמור על אורח- חיים לפי מצוות של דת לא- יהודית שלה . . . . . - - שאותן , שירות- שלה בצה"ל היה מאלץ- אותה להפר ;
הוא / היא זכאי/ת להבחר לכנסת , זולת אם בית משפט . . . "

.

בנוסף לעשיית התקון הנ"ל , יש להוסיף לסעיף 5. ל-"חוק-יסוד : השפיטה" : " . . . ; ולא יתמנה לבית- המשפט העליון אלא מי שזכאי להבחר לכנסת ." .

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

. . . . . . . . . .מכיוון שעשיית תקון- כנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל , שמה- קץ לההיתכנ ות- המדוברת בהצבעות- בכנסת : אם תקון כזה ייעשה , צריך לבטל את "חוק-יסוד : משאל עם" . ~צריך לבטל , כי בחוק- זה ההיתכנ ות- המדוברת היא כיום קיימת ; ואם יושם- קץ לה גם בחוק- זה , לאחר שבהצבעות- בכנסת כבר הושם-קץ לה - - ערך חוק- זה יישמר , אבל הוא יהיה חוק- מיותר.

. . . . . . . . . .הסכנה- הראשונה בזוג- הנ"ל של סכנ ות לדמוקרטיותה של המדינה , והסכנה- הראשונה בזוג- הנ"ל של סכנ ות ליהודיותה , הן מחוברות- יחד בסעיף 7א.(א)(1) ל"חוק-יסוד : הכנסת" . ~שם נאמר שאסור שייבחר לכנסת אדם אשר במעשיו , ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה , יש שלילה של קיום מדינת- ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . ~עשיית תקון- כנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל , מאפשרת לצמצם את תחולת סעיף 7א.(א)(1) האמור , כך שהוא ימנע מלהבחר- לכנסת רק (A) : אדם אשר במעשיו , ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה , יש שלילה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם דמוקרטית , ואינה רק יהודית ; ולא- עוד ימנע מלהבחר לכנסת : (B) אדם אשר במעשיו , ורשימה אשר במעשיה או מטרותיה , יש שלילה של מדינת- ישראל כמדינה שהיא גם יהודית , ואינה רק דמוקרטית . ~כך תצומצם הפגיעה של סעיף 7א.(א)(1)- האמור בזכות הדמוקרטית לייצוג- בכנסת של כל דעה שיש לה מספיק בוחרים לעבור את אחוז החסימה ; וגם תבוטל העמידה על המדרון- החלקלק של איסור שלילת "מדינה יהודית" , שהיא מונח שמשמעותו הרבה- פחות ברורה ממשמעות המונח "מדינה דמוקרטית" . ~אמנם , צריך- לזכור שהכנסת אישרה את סעיף 7 א.(א)(1) - האמור כמיקשה אחת , ולא היתה מאשרת את (A)- הנ"ל בלי (B)- הנ"ל ; ולכן לכאורה , אם מוותרים על (B)- הנ"ל , צריך לוותר גם על (A) - הנ"ל . ~אך אפשר לראות את עשיית התקונים- הנ"ל לסעיף 6.(א) הנ"ל , ולסעיף 5. הנ"ל , כשומרת - - לאחר השמטת (B)- הנ"ל מסעיף 7א.(א)(1) האמור - - על האיזון שהכנסת אישרה בין (A)- הנ"ל לבין (B)- הנ"ל .

==============================================================================================================================================================================================

. . . . . . . . . .כיום , כ- 21% מתושבי ישראל הם ערבים - - כמעט- כולם מוסלמים . ~מ- 3 סיבות ייצוג הערבים בכנסת הוא כיום רק 9% : (1) בעבר, שיעור- הילודה של הערבים- המוסלמים היה הרבה- יותר גבוה מן של היהודים , ורק בהדרגה הוא ירד עד לרק- מעט מעל השיעור של היהודים , כיום . ~לכן החלק מהמיגזר- הערבי שהוא מתחת לגיל בו מותר להצביע , הוא גדול מאשר במיגזר היהודי . ~עם התבגרות חלק- זה , הייצוג- הערבי בכנסת יעלה . ~(2) שיעור- ההצבעה של המיגזר- הערבי בבחירות לכנסת (להבדיל מבחירות לרשויות מקומיות) הוא נמוך מבמיגזר הלא- ערבי - - 57% - לעומת- 70% בבחירות האחרונות (כשהממוצע בין השניים היה 67.7%) . ~(3) כמעט- כל 270 אלף ערביי מזרח- ירושלים נמנעו מלממש זכותם לקבל אזרחות ישראלית , ולכן אינם יכולים להצביע- כלל לכנסת . ~אם שיעור- ההצבעה של ערביי- ישראל יישאר 57% , לעומת 70% לשאר האזרחים - - "רק" כ- 19% מהח"כים יהיו בעתיד ערבים .

. . . . . . . . . .אם יגיע ל- 22% הייצוג- הערבי בכנסת , יהיה- אז די שמיעוט של 37% מתוך הח"כים שהם "לא- ערבים וכו' ", יצטרפו אל הח"כים הערביים (שהנאמנ ות- למדינה של כולם היא מסוייגת- כליל), כדי שדעת ה- 37% תיכפה על ה- 63% . ~ואם יגיע "רק" ל- 19% הייצוג- הערבי בכנסת , יהיה- אז די ש40%- וכו' יצטרפו אל- וכו', כדי שדעת ה- 40% תיכפה על ה- 60% . ~פירוש המשפט- האחרון הוא שלחקיקת התקונים הדרושים למניעת ההיתכנ ות- המדוברת , יידרש בעתיד כי מבין הח"כים שהם "לא- ערבים וכו' ", יהיה רוב של לפחות 61% בעד התקונים . ~הסכוי לגייס למטרה- זו 61% נראה קלוש . ~זאת , כי אפילו רק ה- 55% שהיום די בהם למטרה זו , לא- בטוח אם אפשר לגייס . ~לא בטוח - - כי בעבר, למניעת אישור של הכנסת להסכם- אוסלו ב', לא היה אפשר לגייס אפילו רק את ה- 54% שאז היה מספיק- לגייס כדי למנוע אישור ההסכם .
640498
למה ללכת סחור סחור? אם המטרה היא שהחלטות מהותיות יתקבלו ברוב יהודי, אפשר פשוט לחוקק חוק יסוד: האזרחות שקובע שאזרחי מדינת ישראל הם יהודים בלבד. זה הרבה יותר פשוט.
640584
תודה על הבהרת העובדה שהדברים שכתבתי יכולים להתפרש באופן שאתה פירשת אותם .

המטרה אינה מה שהנחת . ~המטרה היא שהחלטות תתקבלנה ברוב של "לא- ערבים וכו' " כפי שמונח-זה מוגדר בדברים שכתבתי : יהודים , לא-יהודים שאינם ערבים , ערבים שהתנדבו לצה"ל , וערבים שהתנדבו לפחות לשירות -לאומי אזרחי .

לידתו של אדם לא-כיהודי אינה בחירה- שלו. ~לוותר על פטור-בגין-לאום מגיוס לצה"ל , או לנצל פטור-כזה אך לפחות להתנדב לשירות-הלאומי האזרחי , זו בחירה- שלו . ~בגין בחירה , זה יכל להיות הוגן להתנות זכויות . ~וגם- אז , לא מעבר למה שנחוץ . ~מניעת אזרחות היא פגיעה לאין- ערוך גדולה מאשר מניעת זכאות לכהן בכנסת ובבית- המשפט העליון . ~כפי שכתבתי , רק על קו- אדום צריך לסטות משוויון. ~הן לטובת יהודים , והן לטובת ערבים .

גם אם ערבים שלא וויתרו על הפטור-מגיוס שניתן להם בגין היותם ערבים , ואף לא התנדבו לשירות- הלאומי האזרחי , לא יורשו לכהן בכנסת ובבית-המשפט העליון - - עדיין תיוותר היתכנות- שיורית לחקיקה , ופסיקה-סופית , שרוב הח"כים , או שופטים- עליונים , היהודיים מתנגדים לה . ~אך (1) ההסתברות לזאת תהיה מופחתת- הרבה , כי (א) דעת הלא-יהודים שלא ייפסלו מלכהן- כאמור היא קרובה- יותר לדעת היהודים , מאשר דעת הערבים שכן ייפסלו מלכהן- כאמור ; ו-(ב) רק 4% הם מי שאינם יהודים וגם אינם ערבים , בעוד שהערבים בכנסת הם כיום 9% וצפויים להגיע לפחות ל-‏17% ואפשר ל-‏21% . ~ו-(2) בגלל ההיתכנות- השיורית אכן צריך שהרוב- היהודי במדינה יהיה גבוה ככל- האפשר . ~כי ככל שהוא גבוה- יותר , ההיתכנות- המדוברת אפשרית- פחות . ~אבל הגובה שהרוב- היהודי צריך להגיע אליו כדי להתגונן מפני ההיתכנות- המדוברת אם ערבים- כנ"ל לא ייפסלו- כנ"ל , הוא גובה שכמעט בלתי-אפשרי להגיע אליו .

מי שבכל-זאת ירצה להגביל אזרחות- ישראלית ליהודים בלבד , צריך להבין כמה חמורה אז תהיה בעיית הקביעה מיהו- יהודי .
640588
... מה ההגיון שעומד מאחורי הבחירה ~ בסימני הפיסוק- והמי.קום שלהם? למה לא:
"תודה על הבהרת העובדה שהדברים שכתבתי יכולים להתפרש באופן שאתה פירשת אותם.

המטרה אינה מה שהנחת, המטרה היא שהחלטות תתקבלנה ברוב של "לא- ערבים וכו"' כפי שמונח זה מוגדר בדברים שכתבתי: יהודים, לא יהודים שאינם ערבים, ערבים שהתנדבו לצה"ל וערבים שהתנדבו לפחות לשירות לאומי אזרחי .

לידתו של אדם כלא יהודי אינה בחירה שלו. להבדיל, לוותר על פטור בגין לאום מגיוס לצה"ל, או לנצל פטור כזה אך לפחות להתנדב לשירות לאומי אזרחי, זו בחירה שלו. זה יכל להיות הוגן להתנות זכויות בגין בחירה. וגם אז לא מעבר למה שנחוץ. מניעת אזרחות היא פגיעה גדולה לאין ערוך מאשר מניעת זכאות לכהן בכנסת ובבית המשפט העליון. כפי שכתבתי, רק על קו אדום צריך לסטות מהשוויון - הן לטובת יהודים, והן לטובת ערבים.

גם אם ערבים שלא וויתרו על הפטור מגיוס שניתן להם בגין היותם ערבים, ואף לא התנדבו לשירות הלאומי האזרחי, לא יורשו לכהן בכנסת ובבית-המשפט העליון עדיין תיוותר (להם?) היתכנות שיורית (?) לחקיקה ופסיקה סופית (?), שרוב הח"כים, או שופטי בית המשפט העליון, היהודיים מתנגדים לה..."
?
640714
תודה על שאלתך בענין סימני פיסוק ומיקומם .
הנקודה בסוף של משפט היא חיוורת , וקשה להבחין בה . ~הטכנולוגיה להדפסת תגובות באתר- זה אינה מאפשרת להשאיר את הרווח- הכפול בין מילה למילה - - שבסוף- משפט , מקובל להשתמש- בה בנוסף לנקודה שבסוף- המשפט . ~לכן הסימן " ~ " משמש- לי לסמן תחילת משפט- חדש . ~ומאותה- סיבה אני משאיר רווח (יחיד) לפני הנקודה בסוף- משפט .
גם בהסימן "פסיק" קשה להבחין , לא בגלל חיוורות אלא בגלל הרווח- הקטן לפניו . ~לכן גם לפני פסיק אני משאיר רווח .
העדר יכולת לנקד לפחות "פתח" , ע"י קו-הדגשה תחת אות , גם- הוא מקשה על הדפסת- תגובה . ~לדוגמה , לעיל כתבתי "בהסימן", בימקום : "בסימן" , עם "פתח" תחת האות "ב" .
640718
בעניין הפתח: לך בכיוון של תגובה 639347.
640794
אם אתה כותב למגירה, אז תכתוב איך שאתה רוצה. אם אתה רוצה שאחרים יבינו, אז יש כללים לשפה שנועדו בדיוק בשביל זה. כמו שסתם להחליף אותיות ולהשתמש בQ במקום ד' או בש' במקום ע' יבלבל וימנע מאנשים לקרוא את מה שאתה כותב, גם סימני פיסוק מומצאים מקשים מאד (מאד) על הקריאה. למעשה, ממש לא הצלחתי לצלוח את התגובה הקודמת שלך, (שלא לדבר על הצעת החוק) וגם זאת מהווה אתגר לא קטן.

הנקודה בסוף המשפט היא בגודל הראוי לה, היא לא חיוורת. אם קשה לך לקרוא משפטים עם נקודה בסופם תנסה להשתמש בתוסף לדפדפן שמחליף נקודות בסימן חזק יותר (נגיד ●), אבל למען שאר הקוראים, בבקשה, נסה להשתמש בניקוד המקובל.

אין שום צורך ברווח כפול בין מילים. אין לזה שום משמעות בעברית - לא מדוברת ולא כתובה. אבל אם, משום מה, אתה באמת רוצה אתה יכול להשמש באחד מהמרווחים ביוניקוד למשל, רווח כפול. כמובן שבסוף המשפט שמים נקודה ולא מרווח. בבקשה על תשים רווח, אפילו לא קטן, בין הפסיק לתו שלפניו, רק רווח, יחיד, בינו לתו שבא אחריו.

מה הבעיה בלשים פַתח?
640813
רווח ארוך אחרי נקודה (או ליתר דיוק: אחרי סיום משפט) מקובל דוקא בכל מיני מסורות טיפוגרפיות. הוא מקל על הקריאה. בגופן עם ריווח קבוע מקבלים את זה ברוב המקרים בחינם מכיוון שהנקודה היא תו צר (אבל אין הבדל בין נקודה שבסוף משפט לבין נקודה שבמקרה נמצאת בסוף אות: א.נ. וכו').
640822
מרתק. הטקסט המקורי שלו אמר: "הטכנולוגיה להדפסת תגובות באתר- זה אינה מאפשרת להשאיר את הרווח- הכפול בין מילה למילה - - שבסוף- משפט , מקובל להשתמש- בה בנוסף לנקודה שבסוף- המשפט ."
אני קראתי: "הטכנולוגיה להדפסת תגובות באתר זה אינה מאפשרת להשאיר את הרווח הכפול בין מילה למילה שבסוף משפט. מקובל להשתמש בה בנוסף לנקודה שבסוף המשפט." ז"א הרווח הכפול מופיע בין מילה למילה שבסוף המשפט ("היה שלום עולם אכזר. עכשיו הזמן ללכת" )
אתה קראת (ובצדק): "הטכנולוגיה להדפסת תגובות באתר זה אינה מאפשרת להשאיר את הרווח הכפול בין מילה למילה שבסוף משפט - מקובל להשתמש בו בנוסף לנקודה שבסוף המשפט." ז"א הרווח הכפול מופיע בין המילה שבסוף המשפט למילה שבתחילת המשפט הבא ("היה שלום עולם אכזר. עכשיו הזמן ללכת" ) עדיין לא ברור לי בשביל מה הרווח הכפול טוב, אבל הנה דוגמא למה אי שימוש בסימני פיסוק המקובלים עלול לגרום לבלבול.
Eats, Shoots & Leaves 640847
או, הפנדה שירה בברמן
Eats, Shoots & Leaves 640851
מה הבדיחה ? אני מבין שיש כנראה משחק מילים ...

(לשים רווח אחר הנקודות בשורה למעלה ? או לשים מקף קצר ? או מקף ארוך ? או מקף בינוני ?
אני הרוס לגמרי מהטיפוגרפיה הנועזת של זה שהציע חוקי אזרחות חדשים.)
Eats, Shoots & Leaves 640852
הפנדה אוכל שורשים ועלים.
הפסיק גורם לפנדה לאכול, לירות ולעזוב.
Eats, Shoots & Leaves 640854
עדיין לא הבנתי ... אפשר הסבר לקשי הבנה ?
Eats, Shoots & Leaves 640863
ההגדרה בספר אמורה להיות: הפנדה אוכל שורשים ועלים (eats shoots and leaves). עבורי זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי במשמעות הזו של המילה shoots (שורשים).
Eats, Shoots & Leaves 640873
לא בדיוק שורשים (טעות שלי) אלא יותר זלזל(?), חלק צעיר שגודל בצמח. זה אגב מתקשר ל"ירי" (או שאר המשמעויות הנגזרות) כהתפרצות מהירה וקצרה.
Eats, Shoots & Leaves 640894
If you want to eat shoots - don't talk.
Eats, Shoots & Leaves 640917
נהדר
Eats, Shoots & Leaves 640899
חוטרים.
Eats, Shoots & Leaves 640902
ואכן לפני (וגם אחרי) שאתה יורה, ראוי להעביר חוטר.
Eats, Shoots & Leaves 641258
'' ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה''

היות ומה שנאכל צומח מהאדמה, מתאים יותר לקרוא לזה ''נצרים''.
Eats, Shoots & Leaves 641259
חבר, אתה חוטר.
Eats, Shoots & Leaves 641307
אם כך אולי נקרא לזה ''תל אביב''.
Eats, Shoots & Leaves 641311
תל-אביבי חזרן?
הממ...
Eats, Shoots & Leaves 641409
''דין נצרים כדין תל-אביב''
Eats, Shoots & Leaves 641418
לאן הגענו?
שתסביר בדיחות?
הולך ופוחת הדור 641421
יודע שוטה נפש קהלו.
Eats, Shoots & Leaves 641312
נראה לי שפנדות יאכלו ברצון גבעולים רכים בין אם צומחים היישר מהשורשים ובין אם הם צומחים היישר מהגזע.

בנוגע למילה shoots. הסתכלתי אתמול בערך וויקיפדיה עברית שנקרא "אנטומיה של הצמח" (או שם דומה), שם מתרגמים לאנגלית את המונחים בעברית. רק "נצרים" מתורגמת למילה shoots. גם השימוש בלשון רבים shoots הוא אינדיקציה לכיוון נצרים בלבד, כי חוטר מצמיח ענף בודד בעוד שורשים מצמיחים לעיתים קרובות צרור של נצרים. (מבין צרור הנצרים רק מעטים שורדים את תהליך הגידול, השאר נובלים. שיטת הנצרים זו שיטת רביה ווגטטיבית.) לסיכום: רוב הסיכויים ש"נצרים" זה התרגום המדוייק של המילה shoots.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים