ההשוואה הנוראה 65086
טל, התרגשתי לקרוא את מה שכתבת, ועוד ביום שבו אני (מכורה למבזקי חדשות) יושבת במשרד עם רשת ג' ושירים עבריים (105.5 באזור הצפון, למי שמחפש).

כדור שני וכו' עם כל הפוביות הנובעות מכך וכמה שהמצאתי במיוחד לעצמי, אני מוצאת את עצמי תוהה תכופות בהשוואה ה(בלתי?) מתבקשת. למעשה, זה כבר קרה לי בעת מלחמת לבנון, במצור של צה"ל על ביירות.

לאיילים ששונאים ונגעלים מחשיפות אישיות מוצע בזאת לוותר על הקטע הבא, כדי להימנע מן הצורך להעיר הערות פוגעות ומחזקות אגו (שלהם):

אני זוכרת חלום שחלמתי בעת המצור על ביירות, מסוג החלומות הספורים שזוכרים בבירור בבוקר ויודעים מראש שייזכרו זמן רב.

נמצאתי במרתף, מתחבאת עם קבוצת אנשים רעבים, עייפים ומפוחדים. בחוץ עמדו חיילים במדים שעמדו לפרוץ למקום מחבואנו ולעשות בנו כרצונם. התחושה היתה מוכרת מחלומות/סיוטים קודמים רבים, כאמור דור שני וכו'.

תחושת הזוועה שפרצה לחלום היתה ההכרה הברורה שאני מתחבאת/כלואה עם ערבים ושהחיילים הצרים עלינו הם יהודים וישראלים.

ולענייננו: מובן שאין מקום להשוואה ישירה וכל מי שעושה זאת הוא ציני העושה זאת למטרות פוליטיות או בור מוחלט בנושא (סאראמגו). עם זאת, הדה-הומאניזציה שאנו עושים לערבים ולפלשתינאים בפרט מטרידה אותי מאוד.

הבוז האוטומטי לתרבותם, העובדה שרובנו (כולל אני, מודה בצער וכלימה) אף איננו טורחים ללמוד את שפתם, למרות שהיא השפה השמית החיה היחידה שנותרה פרט לעברית.

ייחוס תכונות לא סימפטיות לאוייב (סכין בגב,
הים אותו ים, מבינים רק כוח, סכנה דמוגרפית, מתרבים יותר מדי, שאמשיך?) וכן המצב הבלתי אפשרי בו נתונים החיילים במחסומים ובחיפושים בתוך הערים והמחנות, מה שגורם להם למתח וחרדה ובהכרח מקצין את תגובותיהם ומוציא, לפחות בחלק מהם את המירע.

די היה לקרוא את דעותיו של אפי איתם ולהיווכח בזוועה כמה מהר קפצו מובילי הדגל של ה"מחנה הלאומי", קרי המפד"ל לעלות על עגלתו ולהמליכו כדי להבין לאיזה מצב נקלענו.

ושוב, אני לחלוטין אינני עושה השוואות, אך אני חרדה מאוד לעתידנו, בין הפיסי ובין המוסרי. ואני תוהה איזה מסר אנו מעבירים לדור הבא (שאתה נמנה עליו, אני מניחה), הן שלנו והן זה שממולנו.

ולגבי היחסים המתוקנים עם הגרמנים: המפעל שאני עובדת בו מייצא ה-מ-ו-ן לגרמניה. המפיץ הגרמני שלנו הוא כבר שנים על תקן ידיד אישי של כל חברי ההנהלה וזה כולל אירוח הדדי בבתים, וידויים חושפניים (שלהם), הגעה מגרמניה לאירועים כמו חתונות ואפילו טקסי בר-מצווה.

בימים אלה אנו מקבלים הרבה דואלים מגרמניה, מן המפיצים ומן הרופאים שאנו מעסיקים לצורך מחקרים (כן, אני מודעת לקונוטציה אבל מה לעשות, אנו עוסקים בציוד רפואי). כל הדואלים מזדהים עם הצד שלנו נרגשות ותומכים בנו מוסרית ללא סייג.

עם זאת, המפיץ הגרמני טרח להזמין, לחלוטין שלא ממנהגו, מלאי של הציוד הרפואי שלנו שיספיק לו לפחות לשנת עסקים שלמה. מבחינתנו זה יופי, שכן המיתון העולמי השורר מאז ה-‏11 בספטמבר פגע בייצוא ללקוחות העיקריים שלנו (בעיקר ארה"ב ויפן). אבל אחד גדול: ברור לחלוטין שהסיבה להזמנה הענקית מגרמניה היא להבטיח מלאי להמשך הביזנס הגרמני, במידה ואנו עצמנו נחדל להתקיים.
ההשוואה הנוראה 65088
ריקי, האם בוז לתרבות הערבית ושאר הסימנים שנתת ביחס הישראלי לפלסטינים (בצדק או לא) הם "דה-הומניזציה"? לי נראה שלא כל יחס שלילי ראוי למונח הזה, ויש להיזהר בשמוש בו.

(כמו שלא כל הרג הוא ג'נוסייד, או טבח, או אפילו הרג).
ההשוואה הנוראה 65091
לא כל הרג הוא הרג!?
אהמ... 65095
צ"ל: לא כל הרג הוא רצח.
(אני הולכת לעמוד בפינה).
עוד שפות שמיות חיות 65112
הבנתי שיש כמה כפרים בסוריה שמדברים ורסיה של ארמית. אני מניח שישראלי שיטייל שם יחשוב שהם מדברים בפתגמים כל הזמן.

בכל אופן, שפה שמית שיותר חיה: אמהרית.
עוד שפות שמיות חיות 65131
כפר מעלולה.
עוד שפות שמיות חיות 236023
אני עושה עבודת פרוס בנושא טכסטים שימיים ואני צריכה עוד חומר ומידע על הלהג של מעלולה והדקדוק של הארמית הסורית ובמיוחד ניתוח הלהג של מעלולה.
כולי תקווה שתעזרו לי ותענו לי בהתאם.
ההשוואה הנוראה 65211
ריקי, את השואה (ויש בקרבנו רבים שיצאו מהתופת ההיא)
שהיתה נוראית (ואינה קשורה להתנהגות לא מוסרית (של הצבא
העם הגרמני במקרה זה מול האויב היהודי) במהלך מלחמה בין אויבים) עברנו פעם והיא היתה נוראית. מה שאת עושה בעצם
(וכל העוסקים בהשוואות לא השוואות מוסריות וכו) זה לגרום
לרבים מאיתנו לסבול (רגשית) מאותה שואה שוב.
לשמחתי עבור רובנו השואה (ההיא) היתה נוראית לא מוסרית
גזענית וחולנית, ללא אח ורע ,ולהבדיל כל פעולה שהיא פועל
יוצא של מלחמה להגנת אנשינו(ובמקרה הזה אנשים חפים מפשע=
הנרצחים בפיגועים) היא לגיטימית ומותרת ע"פי כל אמת מידה מוסרית וחוקית, ויש לחברה הערבית/פלסטינית את הברירה
להפסיק להכין לתמוך ולבצע הרג חפים מפשע ולדבוק בשלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים