פיחות במילים ו''הדמייה של מוסר'' 65136
בחלקו השני של מאמרי על בודריאר "החיים על מפה מדומינת" הוצג היחס מסמן/מסומן, והועלתה הטענה שבתרבותנו הפוסטמודרנית המסמנים נתלשים מהמסומנים, הם כמו זוכים לחיים עצמיים משלהם בלי קשר למציאות ממשית.
השוואת פעילות צה"ל בשטחים הפלסטיניים למעשי הנאצים בשואה היא סמפטום של התופעה הזו. ההשוואה שעשה סראמגו לאושוויץ היא המחלה הזו בשיא הקדחת שלה.

אם אושוויץ הוא המסמן, הרי שהמסומן הוא: רצח המוני, שיטתי, תעשייתי של בני אדם בשל גזעם. במקום שאין רצח המוני/תעשייתי/שיטתי אין אושוויץ ואין שואה. ברגע שמחילים את המושג הזה על אירוע אחר, נתלש המסמן מהמסומן, המילה נשדפת, אפשר לזרות אותה בכל מקום מתי שרוצים, כפי שהדבר נעשה בוועידת דרבן.

העולם הוא תרבותי, התושב שלו אינו כזה. בעולם שולט איש ההמון המודרני שאינו מבחין בתרבות של העולם מסביבו ואינו מכיר אותה, הוא צורך בידור ומוצרים טכנלוגיים, ומשוכנע שלדעותיו תוקף בלתי מעורער - שכן הבעת דעה זו זכותו מלידה. אולם דעותיו אלה אינם אלא אוסף של מסמנים תלושים. בימים אלו (ובפרט היום, יום השואה), אנחנו הישראלים, חווים זאת על בשרנו כשמכל עבר, ובפרט מאירופה, מדביקים לנו תווית נאצית.

איש ההמון המודרני הוא חסר מוסר. העמדה האירופית נובעת מדעות קדומות אנטישמיות ומאינטרסים תועלתניים אבל גם ממוסרנות כוזבת, מהדמייה של מוסר. עמדות מוסריות אמיתיות אינן יכולות להתבסס על בורות, שיטחיות ושימוש במילים תלושות ממסומניהן כפי שהדבר מתגלה בדעת הקהל העולמית התוקפת את ישראל.

נ.ב.
הבהרת היחס מסמן/מסומן ב"החיים על מפה מדומיינת חלק ב' ":
דיון 890
פיחות במילים ו''הדמייה של מוסר'' 65245
בהחלט אני מסכים, אולם אם ניקח את האמירה הזו צעד אחד קדימה האם אין משמעות הדבר שכל התייחסות לעבר היא בעצם פסולה ? או שאלתי אליך היא בעצם מה בדבר התייחסות ולא השוואה, למשל כאשר ישנם אלמנטים, או תהליכים דומים בין שני אירועים היסטוריים שונים, האם גם אז אי אפשר להשוות, או להתייחס ? והאם הדרישה הזו אידאלית ככל שתהיה, נוגדת למעשה את דרך החשיבה האנושית המבוססת על השוואות חוזרות ונשנות (תינוק שרואה בסא בפעם הראשונה אינו יודע לזהותו, אך אח"כ בעזרת ההשוואה לאותו חפץ שראה, יוכל לזהות כל סוג של כסא, למרות שזה לא אותו החפץ שראה לראשונה...).
ההשוואות שאנו עושים אכן מתגברות בעולם השטוח, והשטחי, המודרני, אך הן נובעות מעצם תהליך החשיבה שלנו והיו קיימות תמיד, כשהגיעו ראשוני הספרדים לאמריקה, הם קראו למקדשי האינדיאנים "מסגדים", משום שזה מה שהכירו מעולמם, והאינדיאנים שלא ראו מעולם סוס כינוהו "צבי ענק".
פיחות במילים ו''הדמייה של מוסר'' 65255
עמית,

כשצועדים צעד אחד קדימה יוצאים לעיתים קרובות מתחום הדיון.

איני נגד למידה מההיסטוריה (בהשכלתי הרשמית אני הסטוריון), אולם ההשוואה ההיסטורית היא דבר מסובך ודורשת ידע רב, עובדתי ומתודי. הבעייה היא שבעוד שההדיוטות אינם ממהרים לדון בתוכניות טוק שו על ''תורת הקוונטים'', וכשהם חולים הם פונים לרופא מומחה, אין להם בעיה לעשות אנלוגיות היסטוריות כוזבות כאילו הם יודעים על מה הם שחים. סראמגו אינו תופעה יוצאת דופן בעניין זה.
פיחות במילים ו''הדמייה של מוסר'' 65285
אני מסכים שוב עם כל מילה (בהשכלתי הרשמית גם אני היסטוריון...), אולם קושיה חדשה...מי יקבע את הגבול של עמוק ומתודי ? האם ניתן לקבוע גבול כזה ? האם לא נכתבת תמיד ההיסטוריה ע"י הצד המנצח\החזק ? ועל כן גם מוכתבת המציאות שבה אנו חיים מזרמים, מחשבות, ותפיסות קשורות תרבות, שאנו לעיתים קרובות איננו שולטים בהם ?
פיחות במילים ו''הדמייה של מוסר'' 65284
הייתי גם מוסיף שישנו גורם פסיכולוגי של עם (אנחנו)
שמתכנס וחותר (תת הכרתית) להיות/לחוות את העם הנרדף (ההוא
היהודי באירופה הנאצית) כאשר מולנו ניצבים האירופיים
האנטישמים הערבים השטניים וכו וכו וכו. והיא שמנעה מאתנו
לאחוז את סארמאגו (כדוגמה) בשערותיו ולהשליכו עם כל ספריו
(המתורגמים עברית) לאי, שם הוא מתגורר, או לים למשל (ואם
חלילה היינו עושים זאת בריש גלי היו משווים אותנו לנאצים
, נורא ???) והיא גם מונעת מאיתנו לעשות הכל (וממש הכל)
כדי להפסיק את הטרור הפלשתיני הנוראי כלפי חפים מפשע וכדרך אגב שוכחים שאנחנו מתאכזרים לעצמנו, מפקירים את
זקנינו נשינו וילדנו לההתפוצץ ברחובות. ושוב היתכן שההתנהלות ה"מופרעת" הזו היא פועל יוצא של התייסרות
ונסיון להבין סמנטיקות כשצריך להכות ולהכות חזק וגוררים
כדרך אגב אירופיים וכו למשחקי מילים ולשאלות הרות גורל
(חה חה חה ) האם אנחנו נוהגים כנאצים ועוד בלה בלה בלה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים