ההשוואה מתוך רגשות אשמה. 65187
בעיני בשיח הציבורי הישראלי אין מקום להתעלמות מההתייחסות הכל כך טבעית בקשר לשואה בנוגע לכל, השוואה זו היא אף מבורכת במובן שהיא עשויה להניע את האדם לנהוג ביתר הומניות. אולם כישראלי החי באירופה רציתי לספר איך נפתחה מהדורת החדשות המרכזית היום בערב : צילומים של פלשתינאים כפותים מאחורי סורגים, ומיד אח"כ צילום מתוך תמונה ביד ושם, בה נראים אם וילד מאחורי סורגים, וברקע קולו של הקריין האומר : "...לפני 60 שנים היו אילו היהודים שנרדפו, והיום אלו הם הפלשתינאיים..." וכן : "...מתברר שהלקח ההיסטורי לא נלמד ע"י ישראל...".

ההשוואה הזו ששמעתי יותר ממאה פעמים בשנה האחרונה, ממכרים אירופאיים רבים, הוטחה בי בעיניי יותר מתוך רגשי אשמה, בעיקר מפי גרמנים ואוסטרים, מאשר מתוך השוואה אמיתית ו, או אנטישמיות.יש להבין שלא מדובר באמירה חריגה או סתמית, אלא באמת הרווחת בציבור כאן בצורה עמוקה.
''אלה שאינם זוכרים את העבר ...'' 65195
"אלה שאינם זוכרים את העבר נידונים לחזור ולחיות".

השוואות היסטוריות הן בעייתיות, עם או בלי נאצים, אך מהעם
היהודי שהעלה את הזיכרון ההיסטורי למדרגת אמנות (טראומות הרי ניתן היה גם להדחיק) יש לצפות ליכולת גבוהה מן הממוצע ליישם את העצה, ההודית? הנ"ל.
מפתיע על כן העדר ההשוואה בין הביטוי "פושעי אוסלו" התופש תאוצה לכינוי "פושעי נובמבר", שהעניקו הכוחות הלא דמוקרטיים בראשיתה של רפובליקת ווימאר לסוציאל דמוקרטים
לדמוקרטים (וליהודים).
הנ"ל הואשמו ב"תקיעת סכין בגב האומה" משום שבבקשם את סוף
המלחמה, חתמו על הסכם הכניעה של הגרמנים בוורסאי.

"היה אדם צריך לחיות בין שתי המלחמות כדי לתפוש עד מה נפוצה אגדה חסרת שחר זו בקרב העם הגרמני..'פושעי נובמבר' היה ביטוי שהיטלר תקעו במסמרות בתודעת העם".(שיירר).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים