קריסה מול בני אותה קבוצה 661
משפט המפתח בדבריו של יוסי הוא, לדעתי, "הרואה עצמו כיהודי מכליל עצמו בקבוצת עושי העוול". לזאת לא אוכל להסכים.

כשאני ניצב מול דיעות יהודיות קיצוניות; כשאני ניצב מול מעשיהם של יהודים שאני מתבייש בהם; כשאני ניצב מול חוקי מדינה מעוותים כגון איסור עבודה בשבת ליהודים; ובעוד כמה מצבים דומים, הפיתוי להרים ידיים הוא גדול: פשוט להכריז, "אם כך, אז אני לא יהודי". אולם אין זו אלא כניעה. בהכרזה כזו איני אלא מצהיר, "היהדות כה מסריחה שאני רוצה להתנתק ממנה".

אולם זה אינו המצב – לטעמי לפחות. הצהרה כזו אינה אלא כניעה לשחיתות ולעוולה.

כן, הקדירה היהודית הבשילה כמה תבשילים באוסים. אולם היא הבשילה גם אותי, ואת מרבית חברי, מכרי ובני משפחתי האהובים עלי: כולם יהודים, וחלק לא קטן מהם יהודים מסורתיים ואף דתיים. רק מיעוט זעום מתוכם מוכן לנפנף את תווית ה"יהודי" מעל עצמו, וגם אלו מוכנים לעשות זאת לא בשל סלידה מהיהדות עצמה אלא בשל סלידה מכמה בני-בליעל המכנים עצמם לא רק יהודים, אלא מובילי היהדות, לא פחות.

לפיכך, לשיטתי, "הרואה עצמו כיהודי והומניסט חייב להלחם בעושי העוול". העברת הנאמנות למדינה אחרת פירושה כניעה במאבק חשוב זה.

יצויין במאמר מוסגר כי היהדות כדת הינה הומניסטית למדי. אמנם היא מכילה מספר כללים וחוקים בלתי-הומניים בעליל, אולם היא מכילה גם מספר לא מבוטל של חוקים לתמיכה ב"גר, אלמנה ויתום". העצוב הוא כי הדמויות הרואות בעצמן "מנהיגי היהדות" מעדיפות משום-מה להתמקד בחוקים אחרים; אולם כאן לא נותר לי אלא לחזור על הטענה כי "הרואה עצמו כיהודי והומניסט חייב להלחם בעושי העוול".

אדם המוכן להחליף את נאמנותו למקום בו מצפונו יציק לו פחות אינו פטריוט. הומניסט, אולי, איש טוב, אולי, ועוד מבחר מעלות אחרות; אני מכיר אישית את יוסי ויודע כי ניתן להצמיד לו תארים אלה ורבים אחרים. אולם אל לאדם שכזה לטעון לפטריוטיות. פטריוט אמיתי הכואב את מחדלי ארצו היה נלחם במחדלים אלה. ואם לדעתו הספינה טובעת, אזי פטריוט, כמו רב-חובל אמיתי, לא ינטוש את ספינתו עד לעזיבת אחרון האנשים (ובמקרה דנן, עד אחרון האנשים הטובים, להבדיל מהמושחתים ועושי העוולה שהם מקור הבעיה מלכתחילה).
קריסה מול בני אותה קבוצה 667
טל, אני מפנה אותך לאתר (המצ'וקמק להפליא) שהקמתי, ובו תשובות על רוב שאלותיך. כתובתו: http://members.spree.com/education/yossig/englishupp...

בקצרה, אינני רואה ביהדות לאום, כי אם דת. אני חולק על התפיסה שלך לגבי היהדות, שהפכה את הקסנופוסיה למידה נעלה, ואני חושב שהיהדות לא תרמה שום דבר בעל חשיבות לתרבות האנושית (ודוק: יהודים ודאי שתרמו, אך ברוב המקרים, מדובר ביהודים שנטשו את הדת). דאגה לאלמנה וליתום אפשר למצוא גם בחוקי חמורבי.
קריסה מול בני אותה קבוצה 695
על העובדה שהיהדות היא דת אין ויכוח אבל בקשר לעם, כאן מתעוררת בעיה שבסיסה בהגדרת המונח 'עם' ". לפי אברהם אבן שושן (מצטער, לא מצאתי מקור מסמך ות בביתי.) :עם-"אמה, לאום, קבוץ גדול של בני אדם אשר להם מוצא אחד, הסטוריה משותפת ועל פי רוב גם לשון מדובת אחת."
מכאן בעצם שאפשר בקלות להגדיר את היהודים כעם ואז לפי החלטת האו"ם מגיעה להם מדינה . מדינת ישראל שהוגדרה מראש כמדינה יהודית חוקקה חוקים יהודים בהתאם לאופייה המוצהר. היהדות היא המכנה המשותף של העם לא נאמר "מדינת יהודים מאמינים בתורת ה"' וגם לא "מדינת אברכים המשטמתים מצה"ל בטענות שווא" אלא מדינה יהודית ולכן החוקים ואפי המשטר יהיו יהודיים. מכאן גם שלציבור היהודי בארץ יהיה קל יותר להסתדר עם החקיקה לא בגלל שהם מופלים לטובה אלא בגלל שהם מבינים את מהות החוק והוא מתאים לאורח חייהם. רוב האוכלוסיה בארץ היא יהודית ולכן קל לה להבין ולהסתדר עם החוק. לדוגמא נבחן את החוק שאומר שאסור לגדל חזירים על אדמת ישראל כאן המחוקק כן התחשב בקבוצות מיעוט והוסיף שבאזורים בהם יש ריכוז נוצרי גבווה החוק לא תקף, הדוגמא השו תקפה גם במקרים אחרים...
בנוסף סלידתך מהיהדות באופן מוחלט מעוררת בי תמיהה . מותר לך להאמין או לא להאמין בכל דבר שהוא כראות עיניך אבל סלידתך מהיהדות ללא , כך נראה, הכירות מעמיקה של חוקיה מעוורת תמיהה, במיוחד אצל אדם שמעלה רושם נאור והגיוני.
קריסה מול בני אותה קבוצה 697
ליהודים אין מוצא משותף, אין הסטוריה משותפת, ולבטח אין להם שפה משותפת. הם לא עונים על אף קריטריון של קיום עם.

לעומת זאת, הם בהחלט עונים על הקריטריון של ''בני אותה דת''. הוגי הציונות בלבלו את היוצרות, וראו עם במקום שיש בו רק דת. אין שום סיבה שאנחנו נחזיק בטעות הזו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים