כן 700663
כן, היא אסון בפתח - בהסתברות מסויימת. הבעיה היא שההסתברות הזו, כפול גודל הנזק, מובילה לתוחלת נזק אדירה. חישוב די פשוט.

יש המון סכנות - מזיהום אוויר ועד פגיעה בנוף. אבל הסכנה הגדולה ביותר, בהפרש ענק, היא של דליפה. דליפה מהסוג שהתרחש לחופי ניו-מקסיקו ב-‏2010, גם אם בקנה מידה קטן בהרבה, תגרום לנזק בל-ישוער, ובלתי-הפיך ברובו למשך עשרות שנים. הדליפה ההיא היתה מטורפת בגודלה, וכיסתה שטח שהיה גדול כמה מונים מכל שטח מדינת ישראל. דליפה שהיא ולו מאית מאותה דליפה יכולה להוביל ל: (א) חוסר יכולת להתפיל מים, אולי למשך עשרות שנים; (ב) אבדן כל אפשרות להתרחץ בחופי ישראל, למשך שנים; (ג) פגיעה קשה בסחר (כולל אספקת מזון!) בשל בעיה בגישת אוניות לנמלים, לפרק זמן לא קצר. ובאופן נגזר, פגיעה קשה מאוד בכלכלת ישראל (תיירות, מחירי מזון, מחירי נדל"ן, הכרח לייבא מים, פגיעה בחקלאות (אין מים מותפלים), ועוד). נזק אדיר. במקרה קיצון הנזק יכול להיות בלתי-הפיך ולהביא לאבדן מדינת ישראל כיישות כלכלית עצמאית.

מה הסיכוי שזה יקרה? דליפות דלק הם דבר נפוץ להפחיד: List_of_oil_spills [Wikipedia]. לא כולן קורות באסדות, כמובן; הדליפה הגדולה ביותר שהתרחשה כאן בארץ היתה בקצא"א, בסוף 2014. בכל מקרה ברור לחלוטין שהסיכוי לדליפה, בעיקר אם האסדה תפעל למשך שנים רבות, אינו אפס.

סיכוי לא אפסי, כפול נזק אדיר, שווה תוחלת נזק שפשוט לא מצדיקה את הסיכון.
כן 700665
האם הסכנות בדליפת גז דומות לאלה שבדליפת דלק?
כן 700666
שאלה מצוינת, ואני לא יודע; אבל למיטב הבנתי האסדה תטפל (גם) בקונדנסט, שהוא נוזלי.
כן 700669
דליפת גז לא מזהמת כמו דליפת נפט. אולי יש בה סכנות אחרות אבל בנושא הזיהום אין מה להשוות.
הנפט המופק מהאדמה הוא נוזל צמיגי וצף על המים שמכסה את כל הנדבק בו בשכבה עבה, שחורה, מסריחה וקשה להסרה (זוכר את הקורמורן?)
הקונדנסט [ויקיפדיה] לא מכיל את הביטומן והמזוט שהופכים את הנפט לצמיג, אבל כן מכיל חומרים מסרטנים. הוא נוזל שקוף צהבהב שמזכיר יותר בנזין מאשר נפט.
כן 700671
... והוא עדיין ימנע התפלת מים.
ניחוש 700672
לא שאני רוצה להקטין את גודל הבעיה שתיווצר, אבל התסריט הגרוע ביותר הוא ששאיבת המים להתפלה תצטרך להיות מעומק גדול יותר. הרי אף אחד לא חושב שנזהם את הים התיכון כולו.
כן 700670
בלי מידע כזה, ובלי לדעת על אילו כמויות של דלק נוזלי מדובר ("(גם) בקונדנסט") באמת קשה להעריך הכצעקתה. הבעיה האישית שלי היא שאני לא בטוח שמקבלי ההחלטות עשו עבודה טובה ושיקללו נכון את כל הפרמטרים כולל מחיר הטעות, או שכל העניין נסגר בין נציגיו של אוליגרך א' לבין אלה של אדמו"ר ב' כדרכן של החלטות הרות גורל בארץ הקודש. אחרי הכל, אם את ים המלח אפשר היה להוציא להורג בלי יותר מדי לבטים, מה העניין הגדול עם הים התיכון?
כן 700684
יש עדויות שהדיון בועדת הכנסת שקיבלה את ההחלטה היה, כמה צפוי, שערורייתי; שחלופת מתקן הטיפול על פי הבאר הובאה לפתחה של הועדה, אך מנהלי הדיון יצאו מגדרם כדי שהיא תישאר בפתח ולא באמת תיכנס.
כן 700689
קישור?

על איזו ועדה מדובר?
כן 700690
לא דייקתי. "הרעים" הם המועצה הארצית לתכנון ובנייה, וועדת הפנים של הכנסת הם "הטובים". עד כמה שאני מבין, ביוני 2014 היה דיון של המועצה, שבו הוחלט על האסדה הקרובה לחוף. לא מצאתי פרטים על מה שהתרחש באותה ישיבה, פרט למכתב של פרופ' יועד צור שמקושר גם מהתקציר למעלה. הקטע הרלוונטי:

"בעת העבודה על תמ"א 37/ח, לא נבחנה ברצינות חלופת FPSO ,זאת למרות שאני, לפחות, העברתי לכל גורמי התכנון את המסר שזהו הפתרון המועדף. בעת הדיון במועצה הארצית לתו"ב אשר נכחתי בו, המתכנן ששכרה המדינה (אדם חף מכל יידע קודם בתחום הגז בשם גידי לרמן) טען כי אניית FPSO הוא פתרון לא ישים. לצערי, לא ניתנה לי ההזדמנות להפריך את דבריו ועל כן המועצה קיבלה את החלטתה על סמך מידע מוטעה. בנוסף נטען בעבר כי המועצה אינה מוסמכת לדון בתכניות הנוגעות למים הכלכליים. לאחרונה הובאה לידיעתי חוות הדעת מטעם המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, המבהירה כי דין חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים כדינו במים הטריטוריאליים. בכל מקרה, טיעון המים הכלכליים נשמע לי יותר מכל דבר אחר כסתם תירוץ גרוע. לא יכול להיות מצב בו סדר הדיון מוציא מכלל אפשרות מראש את החלופה הטובה ביותר."

באופן מעניין, יום לפני כן היה דיון בועדת הפנים של הכנסת (פרוטוקול). בדיון הזה נראה כי האסדה על פי הבאר היא אופציה שכבר ידועה היטב (ר' דבריו של דב חנין שמתחילים ב"היום אנחנו מבינים", ודברים רבים של זבולון כליפה), ויש סימנים מוצקים לכך שהיא עדיפה, ומצד שני חברי הועדה כבר יודעים שבדיון למחרת האופציה הזו לא תזכה להתייחסות רצינית, והם כועסים על כך.

אולי אני עושה להם עוול בתואר "שערורייתי", אבל עבודה טובה קשה להשתכנע שהיתה כאן.
כן 700691
תודה על הקישור לפרוטוקול.

לא בדיוק ברור למה מתכוונים שם לחלופה הזו. חברי הוועדה כועסים על כל מה שדורש הקצאת שטחים יבשתיים. אחד מאנשי הרשויות המקומיות (שנאבקו נגד הקמת מתקן יבשתי) אמר:

"מה שאנחנו רואים זה את תכנית הטיפול שהציגה נובל אנרג'י למשרד האנרגיה. מדובר במתקן טיפול בגז על ספינת FPSO. מטפלים בגז בלב הים , לא רחוק מפי הבאר. מגיעים לאסדת הפקת לחץ בעומק של 80 מטר, שזה מרחק של 10,15 קילומטר מקו החוף, ואז נכנס גז נקי ליבשה. השקף הזה זה מה שנובל אנרג'י מתכננת. אנחנו יודעים היום – זה פורסם בעיתונות, אם בגלובס, בכלכליסט – שגם היזם בעד החלופה הימית."

מכאן אני נוטה להניח שאם החלופה הזו לא נבחרה, זה לא בגלל שלא שמעו עליה.

עוד משהו שאני מבין מהדיון הוא שבכל מקרה יש צינור גז לחוף.
כן 700692
כן, חשוב לציין שהתוכנית הכי ראשונה היתה לעשות את כל הטיפול ביבשה. הארגונים הסביבתיים והרשויות המקומיות צעקו, והוסכם שהטיפול יעבור לים, כשעל היבשה יש משהו קטן ומינימלי שעד כמה שאני מבין באמת לא מפריע לאף אחד. כל הויכוח הנוכחי הוא על איפה בים זה יהיה. הדיון ב-‏2014 נראה שעדיין מדבר הרבה על המעבר מהיבשה לים, למרות שזה כבר נסגר. ובכל זאת, בחלק מהדברים של חנין, כליפה ואחרים אפשר לראות את השאיפה שהמתקן בים יהיה על פי הבאר, ואת התסכול מכך שהמועצה לא תקדם את זה.
כן 700756
דנו בחלופה ופסלו אותה מסיבות טובות בסוף 2013.

תיכנס ללינק הזה:
תחלץ על תמא 37ח

תחפש את המסמך הזה:
"חומרים נלווים לישיבות - מסמך הסבר על הצורך בשמירת האפשרות להקמת מתקן טיפול ביבשה שהוצג בדיון המועצה הארצית מתאריך 12.11.13"

אתה תמצא את כל מה שאתה צריך כדי להבין למה הפסיקו לעסוק בחלופה של הפקה ימית מלאה עבור מאגר לויתן.
כן 700797
תודה, למדתי, אבל לא הבנתי את הנגיעה לסוגיה שלנו. המסמך מסביר מדוע אי אפשר (נכון ל-‏2013) לבצע טיפול מלא בים, וצריך לפחות טיפול חלקי ביבשה.

כעת מתממשת תוכנית של טיפול בים הקרוב. איני יודע האם בתוכנית זו הטיפול נועד להיות חלקי (בהתאם למסמך הנ"ל) או מלא (בזכות התפתחות טכנולוגית שקרתה אחרי 2013). זה לא משנה; הדרישה של "שומרי הבית" היא שהחלק שמטופל בים, חלקי או מלא, יהיה בים הרחוק.

על זה גם מוחים חברי ועדת הכנסת ב-‏2014, ויועד צור, שב-‏2014 המועצה לתו"ב לא דנה בחלופה הרחוקה.
כן 700798
זה קשור משתי סיבות:
האחת - מכיוון שבמסמך הנ"ל מצוינות הסיבות נגד טיפול בים הרחוק מחשש לאמינות האספקה לטווח ארוך, כך שגם טיפול חלקי בים הרחוק חשוף לבעיות הנ"ל.
השניה - למיטב הבנתי, הדרישה של "שומרי הבית" היא שיהיה טיפול *מלא* בים ושבכלל לא יכניסו את הקונדנסט לארץ וגם שייצוא הגז יהיה ישירות מהמתקן. טיפול מלא בים נידון ונפסל ומכאן הקשר.

לגבי התכנון הנוכחי - למיטב הבנתי, הטיפול המתוכנן בים הוא חלקי ולו רק בגלל שהקונדנסט מוזרם למתקני בז"ן להמשך טיפול.

מעבר לכך, הארגונים הירוקים החשובים ‏12 ועמדת גופי הבטחון ‏3 הם בעד המתווה הנוכחי, כך שמעבר לנושא הטכני שעולה במסמך מ- 2013, יש עוד סיבות טובות ומוצקות למתווה הנוכחי, כולם מושחתים/מטומטמים/רשעים?

הטענות הקונספירטיביות אינן במקומן, אחרי שעברתי על רבים מהמסמכים של גופי התכנון (מהלינק בהודעה הקודמת), אני מתרשם מאוד מהיקף העבודה, עומק תהליך התכנון, שיתוף הציבור ומשכם של התהליכים.
כל הנ"ל מעידים על רצינות ולא מתיישבים עם הטענות (הלא מגובות) על דיון רשלני או חסר.

כן 704916
הבעיה שמדברים עליה שומרי הבית היא בקונדסט. באופציה על פי הבאר שנובל אנרג'י הציעה בהתחלה, לא היה אמור להגיע קונדנסט לחופי הארץ. מה קרה שהתכנית שונתה? מי רצה את הקונדנסט בארץ? תענה אתה דלוור.
כן 704928
א. אני אשמח אם תוכל לתת רפרנס להצעה של נובל אנרג'י לטיפול בקונדנסט על פי הבאר.
שמעתי על זה משומרי הבית אבל לא ראיתי סימוכין לנושא.
בנוסף, זה גם לא הגיוני בעליל, ראה סעיף ג'.

ב. קונדנסט זה נשמע רע ומפחיד אבל בפועל קונדנסט הוא סוג של נפג באיכות מאוד גבוהה (הערך בויקיפדיה הוא די סבבה), שקל יותר לזקק אותו בהשוואה לנפט "רגיל".
הרציונל בלהוביל אותו לבתי הזיקוק הוא די ברור, אז מה בדיוק הבעיה?
האם תוספת הצנרת היא הבעייתית? יש לנו צנרת נפט לאורכה ולרוחבה של הארץ וגם צינור קונדנסט ממאגר תמר, עוד צינור (חדש יותר מכל הצנרת הקיימת בארץ) זה מה שמפריע? עדיף להוביל את זה בספינות שסיכוי שדליפה מהן גבוה בהרבה?
מה בדיוק הבעיה?

ג. כמות הקונדנסט במאגרים הישראליים נחשבת לנמוכה מאוד, לפי ויקידפיה מדובר בתוספת הפקה של כ- 1% לעומת הנפט שמזוקק בארץ גם כך מדי שנה.
אז בוא תענה לי אתה - מה הרציונל להקים מתקן זיקוק נוסף בלב ים במקום לחבר את זה לתשתיות קיימות?

אני באמת לא מבין מה העניין, אלו הפחדות זולות של אנשים שבונים על בורותו של הציבור.
כן 704943
גם אני שמעתי על זה משומרי הבית ולא טרחתי לחפש באיזו כמות של קונדנסט מדובר.
כן 700676
בקצא״א היו שתי דליפות (לפחות) בקו עצמו. האם יש הבדל בין שתי החלופות לגבי הסיכון מבחינת מה שעובר בצינורות (מלווייתן לחוף ישראל)?
כן 700677
למיטב הבנתי כן, אבל כאמור אני לא מומחה.

אאל''ט אם הטיפול מתבצע בפי הבאר, ולא באסדה ליד החוף, התוצר מובל מנקודת הטיפול אל החוף באוניות. דליפה מאוניה היא קטנה בהרבה ומוגבלת בגודלה.

מצד שני, אוניות יכולות להגיע לקפריסין או לטורקיה ולא לישראל, כלומר אם הטיפול הוא בפי הבאר וההובלה היא באוניות, אין בלעדיות לבז''ן ולבעלי ההון הרלוונטיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים