 |
|
 |
||
|
||||
 |
את חברות התעופה, זאת אומרת. מכל העושק הזה. הצעת חוק #1: הגבלת עמלה על שינוי שם בכרטיס טיסה. כל כרטיס שנמכר ניתן להסב לטובת לקוח אחר (או שינוי שם של הלקוח המקורי), תמורת עמלה קבועה בחוק של, נניח, 50 ש"ח. יווצר באופן מיידי שוק משני לכרטיסים. סוכני נסיעות יקנו כרטיסים מראש, וישווקו אותם ללקוחות. הסבירות של חברת תעופה למכור מראש את כל הכרטיסים על הטיסה תעלה משמעותית, ולחברות התעופה יהיה יותר בטחון בתזרים המזומנים העתידי שלהן. זה גם יקטין את הוצאות חברות התעופה, משום שאין יותר עמלה לסוכני הנסיעות: העמלה לסוכן היא הפער בין מחיר קניית הכרטיס מחברת התעופה, למחיר מכירתו לנוסע. יש סיכון לעליית מחירים בשל ספסרות (כלומר: הנוסעים משלמים יותר, וחברות התעופה לא מרוויחות מכך), אבל רוב הסיכויים שלא יימכרו כל הכרטיסים לאותו גורם, ולכן תהיה תחרות בין הספסרים (סוכני הנסיעות). וכמובן, אם חברת התעופה לא מכרה את כל הכטיסים מראש, היא יכולה להמשיך להציע כרטיסים לנוסעים. כן, פירוש הדבר שחברת התעופה מתחרה בסוכני הנסיעות, אבל הם תמיד יכולים פשוט לקנות את הכרטיסים הללו בעצמם. גורם נוסף שיוריד מחירים (או לפחות ימנע התפרעות מחירים): אם מחיר הכרטיס ימשיך לטפס, אנשים פרטיים (שלא תכננו להיות ספסרים) יכולים להחליט שמשתלם להם לוותר על החופשה, או להחליף יעד, ולמכור את הכרטיסים שהם מחזיקים בידיהם תמורת רווח, יחסית למכיר בו רכשו את הכרטיס במקור (בעת תכנון החופשה). כלומר, אם סוכני הנסיעות יהפכו לחמדנים מדי, הרי שכל הלקוחות שכבר קנו מהם בעבר הופכים להיות מתחרים שלהם בשוק. במילים אחרות, ההיצע קבוע בכל רגע נתון, ולכן המחירים יעלו רק אם הביקושים יהפכו לגבוהים מאוד; אבל במקרה כזה, חברת התעופה יכולה לפתוח טיסה נוספת... ואם לא, חברה מתחרה יכולה לעשות זאת. למעשה, אם השוק יהפוך למשוכלל מספיק, חברות צ'ארטר יכולות להתפרנס מניטור מחירי הכרטיסים ליעדים מסוימים בתאריכים מסוימים, וכשהן מזהות זינוק, לפתוח מייד טיסה מתחרה. בעבר, תוכנית כזו לא היתה מעשית משום שאנשים פרטיים בעלי כרטיסים היו מתקשים מאוד למצוא קונים מתאימים (אולי סוכן הנסיעות היה מוכן לקנות מהם את הכרטיס בחזרה, וכנראה בהפסד עבורם - גם אם המחירים עלו). בימינו, אתרי אינטרנט שיאפשרו "תיווך" מסוג זה בין ביקוש להיצע יקומו באופן מיידי, שלא לדבר על סתם פרסום הכרטיס ברשתות חברתיות. דרך נוספת למנוע התפרעות מחירים היא הצעת חוק #2: אין החזר על כרטיס טיסה, ואין מכירת-יתר (over-booking). כרטיס שנמכר יכובד; מצד שני, אם הנוסע לא התייצב לטיסה, הוא יישא במלוא המחיר. זה אומר שספסר שקנה יותר מדי כרטיסים ירגיש, ככל שמועד הטיסה מתקרב, את האיום באיבוד הכסף, ולכן המחירים ירדו יותר ויותר. (בעיקר אם יש כמה סוכנים, והם כולם רוצים להמנע מהפסדים). האיסור על מכירת-יתר מקטין את הסיכון ללקוח, אבל הקביעה לפיה אין החזר מציבה סיכון מסוים ללקוח. לקוח שירצה להגן על עצמו מאובדן עלות הכרטיס במקרה של, נניח, אשפוז, צו איסור יציאה מהארץ, או כל בעיה אחרת שמונעת ממנו לעלות לטיסה, יוכל לרכוש ביטוח. לחברת התעופה זה לא משנה (למעשה, היא יכולה למכור ביטוח כזה בעצמה, אבל עדיין אסור לה למכור כרטיסי יתר). לקוחות יוכלו לבחור שלא לקנות ביטוח כזה, ובזמן אמת לנסות למכור את הכרטיס ברגע האחרון, אם יגלו שאינם יכולים להגיע לטיסה (ובכך לקבל לפחות החזר חלקי על ההוצאה – או אולי להרוויח!). וכדי לטפל בבעיה נוספת, הצעת חוק #3: כרטיסי מקטעים אינם תלוים זה בזה. חברת התעופה מכרה כרטיס מנקודה א' לנקודה ב' דרך אליאה? הרי שלמעשה היא מכרה שני כרטיסים: מנקודה א' לאליאה ומאליאה לנקודה ב', ועל כל כרטיס בפני עצמו חלים כל הכללים האמורים. לקוח יכול לא להתייצב למקטע הראשון, ועדיין להתייצב לשני, וכו'. לקוח יכול למכור כרטיס למקטע אחד ולא לשני, וכן הלאה. הכללים היחידים המחייבים מבחינת היותם של רצף מקטעים "טיסה אחת" קשורים להמתנה ולהעברת מטען. אם לקוח מחזיק שני כרטיסים למקטעים שמוכָּרים ע"י חברת התעופה כטיסה אחת, והוא התייצב וביצע בידוק (צ'ק-אין) לשני המקטעים בנקודת ההתחלה, הרי ש(א) חברת התעופה מתחייבת לעכב את המקטע השני במקרה של עיכוב במקטע הראשון (כפי שקורה כיום), ו-(ב) חובת חברת התעופה להעביר את המטען בין הטיסות (שוב, כפי שקורה היום). אם לקוח שמחזיק בידו כרטיס לשני מקטעים מחליט לעלות רק למקטע הראשון, הוא יכול להודיע על כך בזמן הבידוק. חברת הנסיעה לא יכולה "להעניש" אותו על כך, מצד אחד, אבל הוא לא יקבל כל החזר על המקטע השני, מצד שני. למעשה, אם זו תוכניתו של הלקוח מראש, סביר שיימכור את הכרטיס שלו למקטע השני (וחברת התעופה תדע על כך מראש משום ששינוי השם על הכרטיס נעשה בהכרח דרכה). וכך, האבסורד לפיו זול יותר לקנות כרטיס אם משלמים גם על טיסת המשך יעלם מהעולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל מהשורה התחתונה: האם לדעתך חברות התעופה יפסידו מהחוק או ירוויחו ממנו? אם ירוויחו, למה אף חברה אינה נוהגת כך עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא יהיה שינוי משמעותי מבחינתן; אולי ירוויחו, בשל התזרים הצפוי (מעט) יותר. מדוע אף חברה אינה נוהגת כך עכשיו: כי כדי שזה יצליח, *כל* החברות צריכות לערוך את השינוי הזה. מה שיותר משמעותי מבחינתי: השינוי יהיה טוב לצרכנים. גם אם מחירי הטיסות יהיו מעט יקרים יותר (ואני בספק אם זה יקרה), עדיין תהיה פחות תחושה של עושק ("שיניתי שם בדרכון - צריך לקנות כרטיס טיסה חדש, ואין החזר על הישן"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך שכל החברות יאמצו את השיטה כדי שתהיה רווחית? אם זה טוב כל כך, גם חברה אחת שתתחיל בזה תמשוך קהל ותצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יהיה מניע מספיק טוב לצור שוק משני לכרטיסים, וסוכני הנסיעות יכולים להחליט שלא לשתף פעולה. בנוסף, אם המהלך יתרחש ללא חקיקה, אין מה שימנע מהחברות להמשיך בכרטוס יתר (overbooking) מתוך הנחה שאחוז מסוים מהנוסעים לא יגיעו גם ברגע האחרון, מבלי להעביר את הכרטיס הלאה. לכן החקיקה נדרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אחרת: למה חברות התעופה אינן מוכרות ישירות ביטוח ביטול טיסה במצב הקיים היום? הרי יש להן יתרון מובנה על חברות הביטוח שכן מציעות ביטוח כזה (עכש"י רק כחלק מביטוח מקיף יותר) בכך שהן יכולות למכור שוב את הכרטיס שבוטל. אני הייתי מצפה שלכל כרטיס יהיו שני מחירים: עם אפשרות ביטול ובלעדיה (ולא כפי שזה היום, כלומר בלי שיש צורך לקנות חבילה שלמה של הטבות בשביל האפשרות הזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברות הסדירות יש סוגים שונים של כרטיסים, כאשר הכרטיס היקר יותר מאפשר גם שינוי מועד הטיסה (ללא תשלום) וגם ביטולה (בתשלום קטן). לפי בדיקת דה מרקר ברוב החברות ניתן לבטל את הטיסה. התנאים משתנים מחברה לחברה, ולעתים מחיר הביטול גבוה ממחיר הכרטיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כתבתי ''בלי שיש צורך לקנות חבילה שלמה של הטבות בשביל האפשרות הזאת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אופצית הביטול חייבת להיות יקרה, במיוחד כשמועד הטיסה מתקרב, כי המטוס יטוס עם הנוסע או בלעדיו כמעט באותה עלות. עבור חברת התעופה מקום שבוטל ולא נמכר מחדש משמעותו הפסד הכנסות. בעולם מושלם חברת התעופה היתה צריכה להציע לך תשלום עבור ביטול בטיסה שיש לה אוברבוקינג. תשלום שהולך ועולה ככל שמועד הטיסה מתקרב והיא עדיין באוברבוקינג. המגמה היא לתמחור יותר ויותר מדויק אז כנראה שיגיעו אליך בעתיד. פעם קנית כרטיס שכלל מטען בכל מקרה, היום אתה משלם בנפרד. פעם מחיר הכרטיס היה קבוע עבור עונה מסוימת והיום משתנה על פי הטיסה. אזכיר חוויה שלי בווגאס מאותו טיול שהזכרתי בקשר לפרס דארווין- למלונות בווגאס כבר אז (שנות התשעים) היה מחיר שונה לכל אחד מימי השנה, והתלהבתי מאוד מיכולת החיזוי והתמחור שלהם (הכל היה ממוחשב!). עברו עשרים שנה וחברות התעופה הצליחו להגיע לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי החברות יצטרכו להשקיע משאבים אקטוארים כשלמעשה הם לא בעסק הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרטיסים היקרים באמת (כרטיס כזה למחלקת תיירים עולה כמו ולפעמים אף יותר מכרטיס למחלקת עסקים) מאפשרים שינוי תאריך, שינוי שדה תעופה (למשל להחליף את ניו יורק בבוסטון), החלפת הטיסה לחברה אחרת (בדרך כלל רק לחברה בברית של חברות תעופה, למשל Star Alliance), ביטול ללא דמי ביטול עד תחילת הצ'ק אין, מקום מובטח במקרה של אוברבוקינג ובקיצור, גמישות מקסימלית. בחברה שעבדתי פעם, זו היתה הנורמה, כי שם גילו שעדיף לשלם פי 2.5 על הכרטיס מאשר לבטל ולקנות חדש בדקה ה-90 במקרה של צורך פתאומי בשינוי (רוצים להטיס עובד אחר, רוצים להשאיר את העובד עוד יום בחו"ל או להקדים את חזרתו ביום, לשלוח אותו לעוד מקום ושיחזור כבר משם). בחברה הנוכחית שלי הגישה היא הפוכה - להתקמצן כמה שיותר ולקנות את הכרטיסים הכי זולים שאפשר. אחרי שסירבתי לטוס דרך דוחא או עם חברת לואו-קוסט הודית הם נאלצו לקנות לי כרטיסים ברגע האחרון במחיר של מחלקת עסקים (אבל לצערי במחלקת תיירים) בחברה נורמלית. ככה זה, בסוף הקמצן נאלץ לשלם כפול. מה שמדהים, שלמחיר הכרטיס אין משמעות בטיסה עצמה - המושב אותו מושב, האוכל אותו אוכל, גלישה באינטרנט עולה אותו דבר ואם הטיסה מלאה, אתה תקוע יותר מ-8 שעות בין הולנדי רזה וגבוה והודי שמן ונמוך בלי יכולת להחליף מושב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר טוב לנחיצות ולביקוש לסוג הכרטיס הזה. דווקא בלואו קוסט המושב הוא לא אותו מושב- רוצה מושבים קדמיים? שלם וקבל. רוצה עוד מרווח רגליים? שלם וקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. ועכשיו, שאלה: כשהאתגר החריף העומד לפני האנושות הוא משבר האקלים, האם הוזלת הטיסות היא בכלל דבר טוב? וכמובן, השאלה הכללית יותר שכבר חודשים אני מתאפק מלהעלות באייל, אבל נראה לי זמן טוב עכשיו. כולם רגילים לחשוב שמדיניות כלכלית צריכה לעודד צמיחה. אבל נראה לי ברור למדי שצמיחה כלכלית, ככלל ובסדר ראשון, רעה לסביבה. אז אולי מלחמת המכסים של טראמפ, במידה ותביא למיתון עולמי, טובה? אולי התוכנית הכלכלית הסוציאליסטית-הזויה שבמצע מפלגת העבודה, טובה אף היא? ברור שמיתון הוא כואב לרבים, אפילו קטלני לרבים, אבל אולי קטלני פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טוב להגביל ילודה. אה, ולשקם/להפסיק להרוס יערות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה אנשים שנמנעים מלהביא ילדים בגלל משבר האקלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציונליזציה? ואיני מדבר בשם המנוולים הקבועים שמרגישים חובה להשפיל ולזלזל בכל מי שאינו כמותם. אני פשוט מפקפק בכך שבני אדם הם רציונלים ועתידניים עד כדי כך. במקרים רבים אוכלוסיות מגיעות לשיווי משקל ושומרות על גודל קבוע. יש הסבר הטוען שמספר הצאצאים נקבע ע"י המספר שסטטיסטית יכול להבטיח להוריהם זקנה מכובדת. לדוגמה בחברה שיש בה תמותה גבוה בגלל מחלות או אלימות, מספר הילדים למשפחה גדל כדי להבטיח שמספר מספיק של צאצאים יהיו בחיים כאשר ההורים יגיעו לעת פרישה. זה גם הסבר טוב מדוע הילודה בישראל גבוהה (ההפרטה וההתמוטטות של השרותים הציבוריים של דיור לקשישים, מה שמחזיר את ישראל למעמד של מדינת עולם שלישי שבו הפיתרון המועדף לקשישים הוא במסגרת המשפחה). הווה אומר, שאם מסיטים את הצפייה מן הפרט אל הכלל (החברה), מותר להניח שברמה הסטטיסטית אין קשר בין ההתחממות הגלובלית להצטמצמות הילודה. צמצום הילודה היה דוקא תוצאה של העלייה בדמת החיים והוא החל עוד לפני שנודע על הצרה החדשה. ההמנעות מילדים היא תופעה הקיימת דוקא במדינות המפותחות (וכמעט לא מוכרת במדינות ה"מתפתחות" שכפי הנראה דוקא הן יפגעו ראשונות מן ההתחממות הגלובלית). התופעה יכולה להיות קשורה בירידה הכללית באופטימיות של הדור הנכחי. באוירה זו שבלי קשר קרתה בו זמנית עם התרופפות הסולידריות החברתית והחלשות הכוחות של הלחץ החברתי, אנשים מסויימים עשויים להגיע למסקנה שהדרך היחידה שלרשותם כדי לשמור על רמת חיים סבירה היא להמנע מהבאת ילדים. בו בזמן, דוקא ההתחממות הגלובלית והדאגה מן העתיד הצפוי, עשוייה לגרום לאנשים אחרים דוקא להגדיל את מספר צאצאיהם מן הסיבה שתארתי קודם. בישראל, לא מקובל לחקור אנשים מדוע ראו לנכון לאכלס את מחוזותינו בתריסר המשכים גנטיים שלהם. מן הראוי, במקביל להמנע מלחקור אנשים מדוע בחרו בדרך ההפוכה. לחברים אלו אני ממליץ להמנע מלהתנדב לתת הסברים על מה שכלל אינו דורש הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האישה הזו, קנאית למלחמה במשבר האקלים, כנראה לא קראה את ההצעה הצנועה של ג'ונתן סוויפט (אם כי למטרות שונות). בכנס עם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, המשתתפת הורידה את הז'קט וחשפה טי-שירט שכתוב עליו "הצילו את כדור הארץ, איכלו את הילדים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההפנייה. סרטון מאד מעניין (מזכיר לי על דרך ההנגדה את ההתפרצות של נתניהו על הלוביסטית של חדר החרום של מד"א בק"ש). א. מאחר ואנו בינינו לבין עצמנו ואין סיכוי שמישהו יעלב הייתי אומר שכדאי לנערת הטריקו הלבן, לטפל בעצמה לפני שהיא מטפלת בבעיות העולם. היא נראית צעירה מאד ולכן הבטחתה להימנע מהבאת הילדים נראית קצת "מופרזת ואולי זמנית". ב. המפגש בין הנערה בלבן לבין הפוליטיקאית האמביציוזית ונביאת הניו-דיל הירוק בודאי משעשע את הציניקנים. עד כמה שאני מבין דוקא האדם השקול והרציני אמור להזדהות עם דאגתה של הנערה ההיסטרית. נכון לעכשיו, הסיכוי למנוע את התמוטטות הציביליזציה שלנו נראה קלוש למדי. ג. לעומתה הפוליטיקאית המאופקת שאינה מוצאת שום תשובה לעניין שתוכל להתייחס לדאגה האמיתית שמעלה הנערה ומסתפקת בדברי הרגעה כלליים וריקים מתוכן המעוררים את הרושם שהיא למעשה עסוקה בבניין ובציוד המקלט האישי שלה לעת צרה בהרי מונטנה. בעוד טראמפ הנוכל רימה את ההמון בשמם של קפיטליסטים שרוצים להמשיך לעשות הון בלי חשבון, נראה שאלכסנדריה א"ק מרמה את ההמון בשם הסוציאליסטים שרוצים להמשיך את המנגנון שמזין אותם בלי חשבון. לגופו של עניין: הקשר בין ההתחממות הגלובלית לצמיחה וילודה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהקשר אינו טריביאלי. נכון שאחד הגורמים לצמיחה הוא ילודה, אבל זה לא בהכרח קשר חד חד ערכי. נראה לי גם שצמיחה לא בהכרח קשורה בהגדלת הזיהום הסביבתי. אני הייתי מנחש שניסיון להקטין את הילודה מבלי לשמור על צמיחה עשוי דוקא להגדיל את הילודה. גרוע מזה, ניסיון לבלום את השינוי האקלימי באמצעות עצירת הצמיחה עשוי לגרום להאצת ההתמוטטות הציביליזציונית. בעיני רוחי אני רואה את המלכים-הכוהנים של בני המאיה מנסים להוריד גשם ע"י הגדלת מספר הקרבנות האנושיים שנזבחו לאלים. מן הסתם, כאשר ארובות השמיים לא נפתחו, באה להמון העם המחשבה שרעיון לא פחות טוב יהיה לזבוח את הכוהנים הללו בעצמם על מזבחותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים התברר שהכל רמאות ופרובוקציה של קבוצת תומכי טראמפ בשם LaRouchePAC שביימה את ההתפרצות בנסיון לטרלל את AOC. חברת הקונגרס דווקא הראתה התאפקות ראויה וממשיכה להתרכז במטרות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב. כנראה יש לי שמיעה סלקטיבית. אני מכיר את ההצעה הצנועה של סויפט וכתבת במפורש "אכלו את הילדים" ובכ"ז הדבר היחיד שנקלט אצלי היה הדאגה לרווחת האנושות. כדי שלא אתבזה יותר, אני רק רוצה לוודא: האם הנערה השוודית גרטה טורנברי לא נשלחה ע"י אנשי טראמפ? פשוט טרחתי והקשבתי ל-4 הדקות של נאומה. הבחנתי שמעבר לדברים הפופוליסטים, הפרובוקטיביים והלא פרודוקטיביים שהובלטו בתקשורת הישראלית, היא כללה בדבריה גם מידע מדעי שפוליטיקאים מקצועיים כמו אא"ק מעדיפים לפטור "יהיה בסדר" במקום לשתף אותנו בה. האם גם זו פרובוקציה של אנשי טראמפ? מה האמינות של הנתונים שציטטה? ועוד שאלה: האם יכול אדם שאינו אטום לכל רגש אנושי להימנע מתיעוב אינסטינקטיבי של טראמפ והטראמפיזם. לא די בכך שהמנוולים האלו חסמו את הדאגה לעתיד הציבילזציה שלנו מלהגיע אל דעת ההמון ע"י הפיכתה לדיון מטורלל בשאלה אם יש התחממות גלובלית, כעת לאחר שככל הנראה התברר שהסיכויים להימנע מקטסטרופה גלובלית בזמן כלשהו במאה הנוכחית לא ריאליים, הם עוד לועגים לאלו המביעים דאגה ומציגים אותם כמטורללים. מותר ואף מומלץ להיות אופטימי תמיד. ללעוג לאלו שלא עומדים באתגר זה בהמי ומרושע. הצרה בדברים מסוג דבריה של גרטה טורנברי היא שהם עלולים להתגלגל לאקו-טרוריזם לא מועיל. הצרה הלא פחות גדולה היא שקשה שלא להבין ללבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא ברור לי איך אתה נסחף למחוזות האקו-טרוריזם (מה זה בכלל?) להזכיר, ככה היא התחילה לפני שנה. מאמר שסלאבו ז'יז'ק פירסם לפני כמה ימים, "גרטה תונברג לא גאונה, היא שליחה. היא חוזרת על אותו מסר פשוט פעם ועוד פעם" (ודווקא במגזין השמרני Spectator). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת האייל הנקוד, וכמו ששוקי כתב: גרטה טונברי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שחיפשתי איך מאייתים את שמה בעברית וראיתי תונברג ובהארץ מבכרים טונברג. כולם צודקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר’ שיחה:גרטה טונברי [ויקיפדיה] (נילס אנדרסן הוא שוודי, אלדד הוא בלשן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי שלאגנת'ה פלסקוג1 מאבבא בעצם קוראים אנייטה פלטסקוג [ויקיפדיה] השמות של השבדיות יוצרים לי דיסוננס. אגנתה פלסקוג זה שם של סבתא, יותר גרוע מקטרינה אגרמן. _______ 1 ככתוב- מי רצח את אגנתה פאלסקוג [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקו-טרוריזם, מה זה? הויקיפדיה מספרת כי ב-2005 הכריז ה-FBI על הטרור האקולוגי כאיום הטרור מס'1 בתוך גבולות ארה"ב. יש ארגונים כאלה, החזית לשחרור כדוה"א וכדוה"א תחילה, שבד"כ האידיאולוגיה שלהם נושקת לצמחונות וזכויות בע"ח. אני יותר חושב בכיוון של אנרכיסטים בודדים בנוסח טד קצ'ינסקי היוניבומר. אפשר לראות בגרטה תונברי נערה שוחרת טוב ורגשנית המשחקת תפקיד של ז'אן דארק גלובליסטית. אפשר גם להאזין לטון המאשים ואף המאיים. למי שכמוני סבור שאין סיכוי סביר לעצור את ההתחממות הגלובלית, ברור שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לחפש את האשמים. כפי שכבר כתבתי, אני בהחלט יכול להבין את הכעס/זעם. אם האיומים הם דברים ריקים הרי שהם מיותרים. אחרת, הם מסוכנים: הזעם הוא עוור וזעם עוור ונקם אינם פרודוקטיביים במיוחד. מעבר לכך אני משבח את הנערה, שהצליחה להבהיר ולכמת את המצב המסוכן שאנו נמצאים בו. ושוב אני שואל עד כמה הנתונים שהביאה נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאין מה לעשות. יש הרבה מה שאפשר לעשות כדי לצמצם את הנזקים ואולי אפילו להתחיל להפוך את הכיוון. אבל זה דורש בתור התחלה מחויבות. וכשארצות הברית בהנהגת טראמפ נסוגה אפילו מאמנת פריז, היא מראה חוסר מחויבות מוחלט. יש דברים ברורים שאפשר לעשות. בתור התחלה לפעול לסגירתן של תחנות כוח פחמיות, ולו משיקולי זיהום ובריאות. טראמפ לא פועל אפילו לכיוון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבריה של גרטה תונברי, יש לנו עוד 8 חודשי פליטת פחמן לאטמוספירה לפני שמגיעים למצב של אל חזור. אתה רואה משהו שיכול לעצור את פליטות הפחמן ב-8 החדשים הבאים? איני רוצה לתפוס את משבצת האלארמיסט בנושא זה וספק אם צריך להתיחס לדברי הנערה כאל כתבי הקודש, אבל אני באמת נבוך. מצד אחד כנראה שהמצב באמת לא טוב. מצד שני, המדיה הישראלית מתעקשת להציג את המופע שלה כהצגה של הילדה המוכשרת של השכבה במופע כשרונות שכל מטרתה היא "לרגש" אותנו. לגופם של דבריך, שמעתי במקום אחר כי פעולות ע"פ הקוים שהזכרת אינן יכולות להפוך את הכיוון אבל כן יכולות לצמצם את הנזקים. הדוברת ציינה שיש כל כך הרבה שאפשר לעשות, כך שיהיה זה נפשע להמנע מלחיצה על הבלמים בגלל הידיעה שההתנגשות בלתי נמנעת. בנוגע לטראמפ וחסידיו: אין ספק שתפקידם במחזה הזה מעורר זעם, לפחות אצלי. העניין הוא שטראמפ אינו המכשול היחיד בפני המאמצים להצלת העולם. אני חושב שהיום כבר אפשר להגיד בוודאות, שגם לו המדינות שאשרו את הסכם פריז היו עומדות בהתחיבויותיהן וגם אם ארה"ב לא תפרוש ממנו בחודש הבא, לא היינו עומדים במטרות שנקבעו בהסכם הזה. בני אדם אינם אוהבים שינויים דראסטיים, ובהרבה מקרים נמנעים מלעשותם גם אם הם נחוצים כדי למנוע אסון. המתפרעים והמבעירים על גבול עוטף עזה אינם חסידיו של טראמפ. נסה לדבר איתם על פליטות CO2 לאטמוספירה. אני סבור שיש משמעות לאמירה הבאה: הבחירה במנהיגים מטורללים בנוסח טראמפ, ג'ונסון, בולסונרו צ'אבז ונתניהו, יותר משהיא סיבה להתמוטטות ציביליזציונית, היא כבר חלק מאותה התמוטטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכל על עצמי, ואני רואה כמה קשה לי לצאת מאזור הנוחות עבור האג'נדה של הצלת הכדור. כן, אני ממחזר פלסטיקים ונייר. זה דורש ממני התעסקות מסויימת אבל לא הקרבה, ואני זוכה בסיפוק שבהרגשה שתרמתי את חלקי. מצד שני אני חובב רכב ונוסע בכלי גדול ומזהם, וגם לוחץ על הדוושה. כאן, היכן שנדרשת הקרבה מצדי כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלי, אני לא מוותר. אני גם מעדיף תאורת הלוגן על פני הלדים המזוויעים. כאן כן וויתרתי, אבל יותר מסיבות מעשיות, כי ההיצע של גופי תאורה שאינם לד הולך ונעלם. המסקנה שלי היא שהשינויים צריכים לבוא באמצעות רגולציה, כמו שעשו לנורות הליבון, ולא לסמוך על היחיד שיצא מאזור הנוחות שלו. לכן ההפגנות חשובות. זו השפעה על דעת הקהל כדי שתשפיע על השלטונות, ואלו עם הזמן יסדירו עולם ירוק יותר. אולי השינוי לא יהיה מספיק מהיר, ויאיץ רק כשיתחילו קטסטרופות שיבהירו מעל לכל ספק את הדחיפות של העניין, אבל טונברי וחבריה מייצרים את הרקע שיאפשר את ההאצה הזו. השלטונות יתעשתו כשהם כבר יגידו "אמרנו לכם". האם זה יהיה מאוחר מדי? השאלה לדעתי היא מאוחר מדי למה? זה יהיה מאוחר מדי לדברים מסוימים אבל לא מאוחר מדי לדברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לנו פעם סקר על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש חולק על דבריך, אני רק רוצה לחדד משהו. ====> "לדבריה של גרטה תונברי, יש לנו עוד 8 חודשי פליטת פחמן לאטמוספירה לפני שמגיעים למצב של אל חזור" רק רציתי להגיד שהמונח "מצב של אל חזור" בכלל לא רלוונטי1. למרבה הצער אין דרך פשוטה ללכוד את הפחמן שנפלט כבר, גם אם הוא נפלט לפני 50 שנה. וגם אין דרך פשוטה לצנן את כדוה"א 2. במילים אחרות, כדוה"א צפוי להתחמם עוד במאה שנים הקרובות גם אם הפליטות תפסקנה מחר בבוקר. מה שיותר מעשי (באופן יחסי..) זה להפסיק להחריף את המצב. זה כמו להגיד למעשן לצמצם את כמות הסיגריות שהוא מעשן ביום. זה לא ירפא את הנזק שכבר נגרם לריאות שלו אבל לפחות המצב לא יחריף (או יחריף בקצב קטן יותר). ----- 1 תחת הסייג שאני לא מכיר את האמירה המקורית של גרטה תונברי. חיפשתי ולא מצאתי. 2 יש כל מיני רעיונות ראשוניים וזה שווה דיון נפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למצוא את הדברים של תונברי ביוטיוב. תכתוב "greta thunberg". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, מצב ה"אל חזורײ מתייחס, למיטב הבנתי, ליעד של התחממות של 1.5 מעלות עד סוף המאה ה21. יש 2 יעדים כאלו שהוגדרו בהסכם פריז: יעד גבוה של 2 מעלות ויעד רצוי של 1.5. מהיעדים האלה גזרו כל מיני דברים, בין היתר יעדים לקיצוץ בפליטת הפחמן. היעדים האלה הם מספרים שרירותיים. כמו "יעד אינפלציה". אבל עדיין לא ראוי לזלזל בזה, כי מבחינה פוליטית היתה הסכמה בינלאומית על שני המספרים האלה - אחרי שהוצגו הערכות על הנזק שיגרם במתווה של 1.5 והנזק שייגרם במתווה של 2. אז הבשורות הרעות הן שאנחנו עומדים לפספס את היעד הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שנהיה יותר חם, נולדות לצבי וצבות הים יותר ויותר בנות. באי הקטן קייפ וורדה, 84% מהצאצאים הן נקבות, וחוסר איזון במינים נצפה גם במקומות אחרים כמו פלורידה ואוסטרליה. בהערכה הכי שמרנית של קצב ההתחממות, הצפי הוא שבסוף המאה רק 1% מצבי הים יהיו זכרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קצב ההתרבות שלהם היה יותר מהיר אפשר היה לצפות לראות את עקרון פישר בפעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. ואני בדיוק חשבתי שמבחינת סיכויי ההישרדות של מין הצבים, מזל שההתחממות גורמת לעודף נקבות, ולא לעודף זכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אפשר להיות אופטימיים ולשער שאם הצבים שרדו את תקופות הקרח הם בטח ישרדו גם את ההתחממות, אם כל הפלסטיק שהם בולעים1 לא יהרוג אותם. 1- לא משונה שמכל הפלסטיקים יצא הקצף דווקא על קשיות השתיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי עובר לקשיות מתכת כל כך מהר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1- אני חושב שקשיות השתייה הן מקרה קיצון של פלסטיק מיותר - אפשר בקלות להסתדר בלעדיהן ב-99.9% מהמקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלום הרטוב של כל מהנדס הוא לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית בעזרת מראות חלל שיחזירו חלק מקרינת השמש. מדובר על חסימה של 2% מקרינת השמש. זה דורש מתקן בשטח כולל של 3 מיליון קמ"ר שיוצב ב L1 (בערך בשטח של הודו). רוג'ר אנג'ל הציע ב 2006 רעיון מעניין שמבוסס על טכנולוגיות שקיימות כבר היום, פשוט בקנה מידה לוגיסטי גדול מאד. הרעיון הוא לשגר טריליוני מתקנים קטנים. כל מתקן הוא דק מאד, בקוטר של 60 ס"מ, ושוקל רק גרם אחד. המתקן איננו מראה: כדי להקטין את המשקל ואת לחץ קרינת השמש, מדובר משטח דק מאד, שקוף ומלא חורים קטנטנים. כך נוצרת התאבכות הורסת שמבטלת את רוב האור שעובר דרכו. לא נדרש תאום מורכב בין המתקנים, מסתבר שפיזור רנדומי שלהם בענן גדול L1 יעשה את העבודה. אבל כן נדרש שהם ישמרו על אוריינטציה נכונה (פנים לכיוון השמש) ושהם לא יתנגשו. זה קורה באופן הבא: - לכל מתקן יהיו משטחי בקרה מתכווננים - אזניים שמנצלות את לחץ קרינת השמש. - בתוך הענן יהיו מספר חלליות מיוחדות עם משדרי רדיו שיהוו מעין מערכת GPS. בכל מתקן יהיה מקלט שיאפשר לו לזהות את מיקומו ומהירותו ביחס למערכת ה GPS. בגלל גודלם, אפשר לשגר את המתקנים האלו ברקטות קונבנציונליות שקיימות היום. נדרשים כ 20 מיליון שיגורים "בלבד" (להשוואה ב 2018 היו 114 שיגורי רקטה לחלל). על הרקע הזה, הוא סוקר גם אופציה לאמצעי שיגור אלטרנטביים (שיגור אלקטרומגנטי) 1 בחשבון גס, הוא מעריך שהפרוייקט יעלה בממוצע כ 100 מיליארד דולר בכל שנה (שימוש ברקטות קונבנציונליות), על פני כ 50 שנה - שזהו משך חיי הפרוייקט. אם רוצים להמשיך אותו, הוא יעלה קצת פחות (עדיין חייבים להחליף בכל שנה את המתקנים שהתכלו). --- 1 נשמע לי כבר סביר יותר לבנות בסיס ירח בעזרת 2000 שיגורים ואז לייצר ולשגר את המתקנים משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם סקרנות: למה דוקא מהחלל? לא יהיה הרבה יותר קל ופרקטי לאבך את האטמוספירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאבך את האטמוספירה זה פשוט רעיון אחר שעלה, אכתוב עליו בפעם אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 1991 התפרץ הר געש בפיליפינים, בהתפרצות השניה בגודלה במאה ה 20. ההתפרצות שחררה כ 20 מיליון טון SO2 (גופרית דו-חמצנית) אל הסטרטוספירה. עקב ההתפרצות הזו, הטמפרטורה הממוצעת של כדוה"א צנחה ב 0.6 מעלות למשך כשנה וחצי. הסיבה היא שחלקיקי SO2 טובים מאד בלהחזיר קרינה. זוהי נקודת הפתיחה של Stratospheric Areosol injection או בקיצור SAI. שיחזור של תהליך טבעי - התפרצות הר געש - על מנת לצנן את כדוה"א. למרבה המזל, יש כמה גזים על בסיס גופרית שהם גם זולים מאד להפקה וגם אפקטיביים מאד בהחזרת הקרינה. מעריכים שכמות הגופרית שתדרש על מנת להאט באופן משמעותי את ההתחממות הגלובלית היא 5 מיליון טון בשנה. להשוואה, בשנה האחרונה נפלטו כ 37 מיליארד טון פח"ד. האתגר הטכני העיקרי הוא פיזור של החומר בסטרטוספירה - אם החומר יפוזר נמוך מדי, הוא פשוט ירד לאדמה תוך שבועות או חודשים. הרעיון הוא לפזר אותו בגובה של 20 ק"מ, ובאיזורים שבהם זרמי האוויר ישאירו אותו כמה שנים באטסמופירה. המאמר הזה סוקר כמה אמצעים לפיזור של החומר, ומציע לפתח סוג חדש של מטוס מטען מגביה טוס (מטוסי המטען הכבדים הקיימים כיום לא מגיעים לגובה מספיק; אבל הטענה היא שזה לא מאד קשה לפתח מטוס כזה1). כמה עשרות טיסות ביום אמורות לעשות את העבודה. המחיר הממוצע, על פי הניתוח הוא זול מאד באופן יחסי - כ 2.2 מיליארד דולר בשנה. קיימת קבוצה בהארוורד שמתכננת ניסוי בשם ScopeEx במטרה להבין יותר טוב את ההתנהגות של אירוסול המפוזר בסטרטוספירה. יש הרבה חששות סביב SAI. החשש העיקרי הוא שמערכת האקלים היא מורכבת מדי, ולהתערב בה מעבר למה שאנחנו כבר מתערבים זה מסוכן. באופן ספציפי יש מודלים שהראו שיישום של SAI יגרום להפחתה בכמות המשקעים הגלובלית ואפילו לבצורת באיזורים מסויימים באפריקה ובהודו. מעבר לכך, יש חשש להשפעות בריאותיות של החומר. קשה לדעת האם החומר יצטבר באיזורים מסויימים ואם כן מה תהיה ההשפעה שלו. חשש נוסף הוא מה יקרה אם יחליטו להפסיק את הפרוייקט מסיבה כלשהי. מודלים מסויימים מראים שבמקרה הזה, הטמפרטורה תנסוק חזרה בקצב גבוה מאד (פי 5-10 מהקצב רגיל). יש אפילו חשש שבתנאים מסויימים, הגז עלול לזלוג לאיזור הקטבים ולתרום לדילול של האוזון. חששות אחרים הם חששות "פוליטיים" יותר. הפתרון נתפס בתור פתרון "קל" שיכול להיות תירוץ למדינות להתחמק מקיצוץ של פליטות הפחמן. כמו כן, טוענים שלפתרון יש פוטנציאל להוות נשק (בגלל שאפשר להמיר אותו למשהו שמופעל על איזור גיאוגרפי מוגבל). ----- 1 במאמר מתואר מטוס שיהיה דומה למטוס נוסעים ארוך וצר כמו בואינג 737-800 אבל עם 4 מנועים במקום 2 ושטח כנפיים גדול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר נשמע יותר רלבנטי מהפתרון עם הדסקיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם יותר מפחיד. זה פתרון שגם מתעסק בדברים שלא מובנים עד הסוף וגם לא רברסבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, גופרית דו חמצנית נפלטת על ידי הרי געש גם לטרופוספירה וגם לסטרטוספירה כבר מיליארדי שנים וההשפעה שלה היא קצרת טווח - שנתיים שלוש אחרי ההתפרצות כבר ההשפעה נעלמת, כך שהסיכון לא נראה מאוד גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שמוצאים קשר בין ארועי בצורת מתמשכת בעולם העתיק לבין ארועים וולקניים. "על פי המדענים, ייתכן שהתפרצויות הרי געש ברחבי העולם מנעו יצירה של מונסונים, ובכך צמצמו הצפות עונתיות של נהרות והובילו למחסור במזון. כיום 70% מאוכלוסיית העולם מסתמך על חקלאות שתלויה במונסונים, וממצאי המחקר עשויים לשמש כתמרור אזהרה להשלכות התפרצות הר געש בעתיד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, ההשפכה היא קצרת טווח. אם יתגלה שהניסוי מזיק, אפשר להפסיקו וההשפעה תעלם תוך שנים ספורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנה לאורולוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה טווח נורמלי? חבר שלי שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב CFC התחילו להשתמש בשנות ה 30. הוא נתפש בתור חומר בטוח, בלתי רעיל ועם ריאקטיביות נמוכה. ב 1973 חוקר בשם Lovelock גילה נוכחות של CFC באוויר באיזור הארקטי והאנטרקטי. אבל המסקנה שלו היתה שהוא בלתי מזיק לסביבה. ב 1974 חוקרים אחרים העלו את ההשערה פוגע באוזון ומהר יחסית בדקו את ההשערה הזו וגילו שהיא נכונה. מה שאני מנסה להגיד, זה שיש סיכון של SAI יהיו תופעות לוואי שיקח זמן לגלות. אולי הן לא יהיו קטסטרופליות (אחרת הן יתגלו מהר) אבל עדיין. מעבר לזה, אני צריך להציג בצורה יותר מוצלחת את ההתנגדות של "הירוקים", כי היא לא ספציפית ל SAI. אולי בתגובה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי - תחמוצת גופרית זה חומר שנמצא בטבע ונפלט לאטמוספירה בתהליכים טבעיים, CFC לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם CO2. זה גם שאלה של כמויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להודות שההתנגדות המתמשכת של ארגוני הסביבה אפילו לניסויים שמטרתם לבחון את היעילות של שיטות שונות של גיאו-הנדסה ואת הסיכונים האפשריים בהן מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. כתבתי בדיוק את זה בתגובה 604646 ב-2012, חלפו שבע שנים, המצב החמיר משמעותית, תחושת הדחיפות התגברה - ודבר, כמעט, אינו קורה. בעיני הטענות מסוג "אם אנשים יידעו שיש אפשרות לפתרונות טכנולוגיים אז הם לא יורידו את פליטות הפחמן" דומות לטענות שעדיף להשיט ספינות ללא סירות הצלה, כי אם אנשים יידעו שיש סירות הצלה על האניה אז הם ישיטו אותה במהירות בלילה בים עמוס בקרחונים או אולי שעדיף לשווק מכוניות ללא חגורות בטיחות. אני פחות אוהב את הפתרונות של SRM (ניהול קרינת השמש) שהוצעו כאן משום שהם מטפלים בסימפטום, ההתחממות, ולא בבעיה - הגזים (פד"ח, מתאן וחבריהם). הם לא מטפלים, למשל, בנושא העליה בחומציות האוקינוסים כתוצאה מעליית רכוזי הפד"ח. לכן השיטה החביבה עלי היא הגברת פוריות האוקינוסים. הרעיון הוא שאזורים נרחבים באוקינוסים אינם מגדלים כמעט ביומסה משום שאין בהם מינרלים מסוימים (במיוחד ברזל). באמצעות זריעת השטחים האלה בכמות קטנה יחסית של מינרלים ניתן לגרום לצמיחה מאסיבית של אצות שם, והאצות ממירות פד"ח שמצוי במים לביומסה, שחלק ממנה שוקע בסופו של דבר (ישירות או דרך בע"ח שאוכלים את האצות) אל המעמקים ונשאר שם. מה שטוב בזה הוא שבאמצעות צמצום הפד"ח במים גם תרד החומציות וגם האוקינוס יקלוט יותר פד"ח מהאטמוספירה. מה שפחות טוב הוא שההשפעה על האטמוספירה תהיה אטית, וגם שאנחנו לא יודעים מה מאזן התועלת והנזק: אנחנו לא יודעים כמה ואיזה אצות תצמחנה, ולא כמה מהביומסה תשקע - וגם לא איך כל זה ישפיע על שרשרת המזון והאקולוגיה הכוללת של האוקינוס. אבל בדיוק בשביל זה יש טעם בניסויים - ולניסויים האלה יש התנגדות. הניסוי הבולט בתחום בוצע על ידי יזם פרטי (Russ_George [Wikipedia]). הוא הצליח לשכנע שבט אינדיאני באי בקנדה לאשר לו לשפוך מאה טון ברזל במרחק מסוים מהחוף, בנימוק שזה יעלה את יבול הסלמון שלהם. לאחר ביצוע הניסוי התעורר זעמם של כל גופי הסביבה הרלבנטיים והאינדיאנים התנערו ממנו; למרות זאת, בשנה שלאחר מכן אכן נרשמה עליה מרשימה בביומסה באזור הזה (כולל הסלמונים) ולא נרשמו תופעות-לוואי שליליות. ההתגדות הגורפת והנוקשה לניסויים כאלה מגוחכת במיוחד מול העובדה שעומדים לאשר כריה בהקף עצום בקרקעית האוקינוסים, בלי ניסויים נרחבים ובלי שאף אחד יידע אפילו מה יש שם שאנחנו עומדים להשמיד. משפחה אחרת של פתרונות היא זו שמנסה לסלק פד"ח מהאטמוספירה עצמה. הדרך הפשוטה ביותר היא לבנות מכונות שעושות את זה. השאלה היא כמה זה יעלה (הרבה מאד או ממש ממש המון), מאיפה תבוא האנרגיה להפעיל אותן ומה יקרה למיליארדי טונות הפד"ח שהן תידרשנה לסלק מדי שנה. יש דרכים אחרות שמנסות להעזר בטבע בכל מיני צורות. הפתרונות האלה יותר מהירים מזריעת האוקינוסים, ויותר "נכונים" מ-SRM; אבל הם הרבה יותר יקרים משניהם, דורשים טכנולוגיה חדשה ועדיין ספק אם הם יכולים להשפיע בטווח זמן רלבנטי. כדאי לזכור שגם אילו היינו מצליחים לעצור את הפד"ח בשעורו הנוכחי (~412 חלקים למיליון, לטובת הקוראים בעתיד) העולם היה ממשיך להתחמם עוד זמן רב: ההשפעה של הפד"ח היא בטווחי זמן ארוכים, והמצב היום עדיין לא משקף במלואו את פוטנציאל החימום של הפד"ח הקיים. לכן סביר להניח שלא יהיה מנוס משימוש ב-SRM כדי לבלום התחממות קשה. אנחנו עלולים לראות מצב שבו, לאחר רצף של אסונות טבע נוראים במיוחד, מנהיגי המעצמות יחליטו שלעזאזל עם החששות של ארגוני הסביבה - צריך לעשות משהו בדחיפות. אם לצטט את עצמי (תמיד האדם שאני באמת מעריך, בפרט בנושאים שבהם במקרה לא שיניתי את דעתי בזמן שחלף מאז התגובה ההיא): "סביר להניח שאז לא יהיה זמן לבצע ניסויים ומעקבים, להשוות תוצאות ולבחור את השיטות המועילות ביותר, או את אלה שיש להן מינימום של תופעות לוואי. אם לא נבצע את הניסויים האלה עכשיו, נהיה במצב הרבה פחות טוב בעתיד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה מ 2009 משווה את הפוטנציאל של שיטות שונות להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית (אפשר לגלול ישר לעמוד 8). לפי המאמר, בהנתן תרחיש1 שבשנת 2100 ריכוז הפח"ד הוא של 500 חלקיקים למליון; במצב הזה הפריית האוקיינוס בברזל מצליחה לסלק (עד שנת 2100) 19 מתוך ה 500. -- 1 התרחיש הזה דורש קיצוץ משמעותי בפליטות הפח"ד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב "פח"ד" במקום "פד"ח" בכוונה, או שזו טעות פרוידיאנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח עד כמה מאמר מ-2009 תואם את הידע הנוכחי, וכמובן אילו היינו מבצעים את הניסויים היה לנו הרבה יותר "ידע נוכחי". בכל מקרה, כתבתי שהשיטה הזו מאד אטית. הסיבה לכך היא שהיא מתבססת על השפעה מצטברת ועקיפה. נניח לרגע שהיא מסוגלת לסלק מהאוקינוס מיליארד טון של פד"ח בשנה. אם באוקינוס הגלובלי מומסים מאה מיליארד טון אז (בהנחה שיש ערבוב אחיד של המים) זה יגדיל את קליטת הפחמן מהאטמוספירה באחוז אחד. זה, כמובן, הרבה הרבה פחות ממיליארד טון. בשנה השניה יתווסף עוד קרוב לאחוז אחד וכן הלאה. אז ההשפעה של השיטה תגבר משנה לשנה, אבל הקצב יהיה אטי. הצד השני של זה (שעשוי להיות יתרון או חסרון) הוא שהיא תמשיך להשפיע הרבה אחרי שהוספת הברזל לים תופסק. בדמיוני הפורה אני רואה שיטות SRM מופעלות כדי להשיג קירור מיידי של פני השטח ובמקביל שיטות לצמצום הפד"ח באוויר, כאשר בהדרגה מתבצע phase out של ה-SRM (וכמובן, במקביל לכל זה פעולה אגרסיבית לבלימת הפליטות עצמן); כמובן, אותו דמיון מאפשר לי גם לראות עולם שבו דמויות כמו טראמפ, מודי ובולסונארו לא נבחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים חוקרי MIT שופכים מים קרים ומלוחים על ההתלהבות שלי מזריעת האוקיינוסים. לטענתם, האוקיינוסים במחצית הדרומית של כדה"א דלים בברזל ועשירים במינרלים כמו זרחן וחנקן, ואילו במחצית הצפונית המצב הפוך. כרגע קיים איזון כך שמיעוט הפיטופלנקטון במחצית הדרומית משאיר את המינרלים במים, ואלה מוסעים צפונה ומשמשים את הפיטופלנקטון הגדל שם ומהווה בסיס לשרשרת האקולוגית. העשרת המחצית הדרומית בברזל עשויה לגרום להגברה של צמיחת הפיטופלנקטון באזורים אלה, אבל התוצאה תהיה צריכה של המינרלים וירידה בפיטופלנקטון הצפוני, שתלווה בפגיעה במערכת האקולוגית של המחצית הזו (שבה חיה רוב האנושות, ואת הדגים שהיא אוכלת היא דגה שם). בקיצור, ההשפעה נטו על כמות הפד"ח בים ובאטמוספרה תהיה קטנה אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
20 מיליון שיגורים בעצמם יחממו את כדור הארץ, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וזו לא תופעה מיוחדת לפתרון הזה. להרבה פתרונות בקנה מידה גדול, יש תופעות לוואי שיכולות לתרום להתחממות (אפילו נטיעת עצים). אבל במקרה הזה, זה יוצא משתלם - פרטים במאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאלה נוספת - L1, למיטב ידיעתי הצנועה, היא נקודת לאגרנז' מאוד לא יציבה. זה קצת כמו להניח כדורסל נפוח על פסגת גבעה מושלמת1. איך משאירים את טריליוני המתקנים במקומם? __ 1. כדי שהאנלוגיה תהיה מושלמת צריך גם להראות את ההשפעה של הירח והפלנטות האחרות על שיווי המשקל העדין בנקודה. אז נניח שהגבעה עשויה מגלי רוטט, ושילדים קופצים על שוליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמשתמשים בhalo orbit [Wikipedia] כמו שכבר עושים עם לוויינים קיימים. זהו מסלול תלת ממדי סביב נק' לגראנג שדורש תיקונים קטנים מדי פעם. מצד שני גם מסלול "רגיל" סביב כדור הארץ דורש תיקונים קטנים מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אבל האם המתקנים בקוטר של 60 ס"מ ששוקלים רק גרם אחד כוללים גם מנגנון שיכול לבצע תיקונים קטנים מדי פעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשקל הקל הוא לא רק חסרון, הוא גם יתרון. - לכל מתקן יהיו משטחי בקרה מתכווננים - אזניים שמנצלות את לחץ קרינת השמש. - בתוך הענן יהיו מספר חלליות מיוחדות עם משדרי רדיו שיהוו מעין מערכת GPS. בכל מתקן יהיה מקלט שיאפשר לו לזהות את מיקומו ומהירותו ביחס למערכת ה GPS עוד פרטים במאמר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקרים מראים ש-20 חברות אחראיות ל- 35% מפליטת גזי CO2 ומתאן שנוצרים בייצור אנרגיה. בראש החברות הממשלתיות נמצאת חברת אראמקו הסעודית ובראש החברות הציבוריות נמצאת שברון. החוקרים בדקו נתונים החל משנת 1965, השנה בה היה כבר ידוע לחברות ולממשלות על ההשפעה של דלק פוסילי על הסביבה. אחד החוקרים אמר שחברות הנפט, גז ופחם הכשילו נסיונות לטפל בעיה ובמקום להשתמש בהון ובידע העצומים שלהן, ובמחויבות המוסרית שיש להן, הן רק הגיבו באמירות שטחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מפתיע. המוסר התאגידי הוא לא מהמשובחים. חברות הסיגריות, התרופות, מוסדות פיננסיים- כולם פעלו בניגוד לחוק, למוסר ולטובת הצרכנים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Fatboy Slim מיקסס את מהנאום של גרטה בשיר שלו right here right now | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליה גדולה בכמות האנשים והחברות שמקזזים פליטת פחמן ע"י השקעה בפרוייקטים לצימצום הפליטה במדינות מתפתחות ב-18 החודשים האחרונים. לפי חברת ClimateCare, קיזוז פליטת פחמן עלה מ-2 מליון טון ל-20מ' טון בתקופה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוריאה הדרומית היא השיאנית השלילית בילודה. מפריון של מעל 6 ילדים לאשה בשנות החמישים, ו 5 בשנות הששים, הוא צנח אל מתחת ל 3 ב 1977, מתחת ל 2 ב 1984, 1.2 ב 2002- רמה שנשמרה עד 2016, וב 2018 ירד הפריון בדרום קוריאה אל מתחת ל 1! ממשלת קוריאה נקטה בעבר תעמולה לצמצום הילודה בהצלחה רבה, והיום מנסה לעודד ילודה ללא הצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראה זה פלא - הכלכלה הקוריאנית היום חזקה עשרות מונים מאשר היתה בשנות השמונים. זו דוגמה נגדית מצוינת לתיזה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור התלות בקוריאה הוא עדיין מהנמוכים ב OECD, אבל יעלה בטירוף כאשר ילידי שנות הששים והשבעים יצאו לפנסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא הרבה את הטענה שהגבלת ילודה היא הדבר הטוב ביותר, וכשכותבים את זה בישראל זה לפעמים מלווה בגלגול עיניים כלפי החרדים על שמונת הילדים למשפחה ממוצעת שלהם. ואני תוהה מי גורם יותר נזק לסביבה, שמונה חרדים במשך חייהם שלא טסים לחו"ל, כמעט לא נוסעים בארץ, לא תופסים הרבה שטח מגורים ולא אוכלים הרבה פרות (כי הם עניים), או חילוני ישראלי ממוצע. לא שהילודה החרדית לא מחרידה אותי מבחינת השלכותיה האחרות (תרבותיות, אידיאולוגיות, אלקטורליות), אבל אני תוהה אם באמת ההשלכה הסביבתית היא כזו נוראה. ואפשר אולי להשליך מזה גם על הטענה הגלובלית בדבר הילודה. ברור שבסדר ראשון, יותר ילודה = יותר אנשים = יותר נזק סביבתי, אבל אולי לא כל הילודות שוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים אוכלים לא פחות מחילונים. בטח לא ביחס של אחד לארבע. שטח מגורים לא רלבנטי לסביבה בקירוב ראשון. גם אני לא אוכל הרבה פרות (כבר טענתי כאן שאני עדיין עובד על הראשונה שלי - כמו רוב הישראלים?). כל אדם צורך משאבים יקרים של מערכת הבריאות (וטוב שכך). אצל חרדים גם מן הסתם יש הרבה פחות מודעות לפגעי האקולוגיה, כי הם לא קוראים עליה בעיתונים שלהם. שלא לומר שבזכות החינוך שהם מקבלים רובם לא היו מסוגלים לקרוא אפילו מאמר אחד על התחממות גלובלית בשפת המקור, קל וחומר להבין אותו, ותודה לממשלות ישראל לדורותיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ספציפית לאכילת פרות. אני מקווה שלפחות בנוגע לנסיעות וטיסות אתה מסכים איתי שהם הרבה יותר אקולוגיים, גם אם לא בכוונה. אני לא רואה שהמודעות הסביבתית של החילונים והמשכילים גורמת להם מאוד להוריד את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. מצד שני, אתה מוזמן להשיב לי שלא עשיתי נכון כשספרתי שמונה על אחד, כי אחרי דור השמונה יהיו 64... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שרוב החרדים בארץ עניים עד כדי כך שהם לא אוכלים פרות. כאן זה לא הודו. בנוגע לנסיעות אגב, לא בלתי סביר שרכב ישן בן 15 או 20 פולט יותר פחמן מרכב היברידי חדיש שעולה פי חמש. אז ייתכן שבענייני רכב עוני הוא לא יתרון פחמני. וכמובן, לגמרי 64, ואפשר להמשיך משם, ועוד להזכיר שלא רק המספר חשוב, אלא גיל הילודה ההתחלתי. בגיל שאני הפכתי לאב, יש חרדים שהם כבר סבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודע לכך שבכל דור ודור, לא מדבר ב-8 ילדים לחרדי אלא ב-8 ילדים לזוג חרדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, רובם המוחלט לא מחזיק ברכב. וחצי מהם (=גברים שלא עובדים) לא נוסע קילומטרים לעבודה מדי יום ולא עומד בפקקים שעות עם מזגן באוטו. הם גם לא מפעילים מזהמי משנה, כמו שליחים על טוסטוס שיביאו טייק אוואי. ומצד שלישי, המודעות למחזור נמוכה ובגלל הצריכה הגבוהה (זולה אך מזינה נפשות רבות) גם כמות האריזות המושלכות גדלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי הכל, כדאי גם להזכיר שרבים מאלה שנולדו חרדים מתחזקים בחילוניותם לאורך השנים - חלקם הקטן לחילונים גמורים, אבל חלקים ניכרים לדתיים לייט, כיפה סרוגה וכן הלאה. ככאלה, הם נוסעים, עובדים, מזמינים משלוחים וטסים לחו"ל כמו אחרים1. בהסתכלות יותר גלובלית (שאולי גם תנטרל חלק מהמטענים המקומיים שכולנו נושאים בסוגיה), אני לא רואה הבדל משמעותי בין החרדים בישראל לאוכלוסיות אחרות בעולם שמתאפיינות במעמד כלכלי נמוך מאד עד כדי עוני מצד אחד, וריבוי אוכלוסיה מצד שני. מי שטוען שעוני מחסן מחתימה אקולוגית גם עבור גידול אוכלוסיה משמעותי, אמור גם לטעון שעצם זה שבסין ובהודו (ובאינדונזיה, ועוד ועוד) יש כבר כמעט שלושה מיליארד אנשים, אין לזה השפעה משמעותית על ההתחממות הגלובלית ושאר פגעי האקולוגיה שהאדם משרה. זה נראה לי טיעון שקשה מאד לעמוד מאחוריו ברצינות. מתישהוא (למשל כבר עכשיו), מיליארדי האנשים האלה יעלו גם הם ברמת החיים, וירצו שני מזגנים בבית, מחשב וסמארטפון לכל ילד, טלויזיה 50 אינץ', מקדונלדס (כשר או לא כשר) במשלוחים, מכוניות פרטיות וטיסות לנופש2. ובצדק. 1 גם לא כל החילוניים והמסורתיים עשירים מופלגים שטסים פעם פעמיים בשנה לחו"ל. 2 בשתי המדינות המוזכרות גם נופש פנים ארצי יכול בקלות לכלול טיסה או שתיים פנימיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין החרדים לשאר האוכלוסיות שהזכרת הוא גם ובעיקר בהימנעות *מרצון*1 מצריכת מכשירי תקשורת ובידור אלקטרוניים (בהם למשל טאבלטים זולים עם תחלופה גבוהה, שילד חילוני ממוצע כבר העביר תחת ידיו 2-3 כאלה לכל הפחות). ופרט משני - אתה בטוח שחלקים ניכרים מהחרדים שיוצאים בשאלה עוברים לכיפה סרוגה? (ולא לחילוניות?) 1 גם אם ייפול לידי החרדים סכום חד פעמי קטן, יימנעו מצריכת חפצים כאלה. מה שמשפחה ענייה בארץ אחרת היתה ששה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח בכלל, נראה לי שזה תמהיל של חילוניים, מסורתיים וסרוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כמו שכבר הוזכר כאן, בהסתכלות ארוכת טווח של שניחם-שלושה דורות (בעצם עדיף שנים, כי אורך הדורות שונה), כל ההבדלים שאת מדברת עליהם בטלים בשישים. לזוג חילוני בן חמישים-שישים יש כ-3 צאצאים. לזוג חרדי בן חמישים-שישים יכולים להיות בקלות ארבעים או חמישים צאצאים1. זה מגמד כל הפרש סביר של שימוש בפחות מכוניות ופחות סלולריים. וכידוע, על פני מאה שנה ההפרש יגדל אקספוננציאלית. 1 מסקנה סבירה וקצת משעשעת: ייתכן מאד שאחרי חמישים שנה, לזוג חרדי יהיו יותר צאצאים חילוניים מלזוג חילוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי תהיה חברת התעופה הראשונה שתכלול במחיר הטיסה גם פיצוי על הפחמן? אני אישית מוכן לשלם. אם אני יודע שזה הולך למטרה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוחה שהאופציה קיימת, לפחות בגרמניה. כמו בחברות האוטובוסים וברכבת, יש אופציה לשלם טיפה יותר, והכספים עוברים לאיזה פרוייקט ירוק. אני זוכרת שהסתכלתי בפרטי הפרוייקט הירוק של ריינאייר. כנראה שתשלום על טביעת הפחמן הוא אופציה שיווקית כמו כל האופציות, אשר מוצעת לקהלים שיהיו מעוניינים ברכישתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה, אגב, האם חתימת הפחמן של נוסע אחד שטס מניו יורק לסן פרנסיסקו (עם עוד 350 נוסעים), אכן גדולה משמעותית מאשר חתימת הפחמן החילופית של נסיעה במכונית מחוף לחוף. כי אם לא, ניתן היה לטעון שהטיסה חוסכת פחמן (בהנחה שאנחנו לא משנים או מבטלים את הנסיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שכתוב כאן: In assessing the global warming impact of a trip from Philadelphia to Boston (about 300 miles), the environmental news website Grist.org calculates that driving would generate about 104 kilograms of carbon dioxide (CO2)—a leading greenhouse gas—per typical medium-sized car (regardless of the number of passengers) while flying on a commercial jet would produce some 184 kilograms of CO2 per passenger. כלומר חתימת הפחמן פר נוסע במכונית עם 4 נוסעים (למרחק הזה) היא בערך פי 7 נמוכה יותר בהשוואה לטיסה.בהמשך המאמר נכתב שככל שמרחק הטיסה גדול יותר, היא נעשית חסכונית יותר בפליטת פחמן (פר קילומטר-נוסע), אבל לא מצוינים מספרים קונקרטיים, אז אין שם תשובה לשאלתך. כמובן שרכבת ואוטובוס עדיפים מהבחינה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עוד לפני שקראתי את הפסקה האחרונה שלך, כבר הנחתי שהחישוב כאן מאד נוטה לטובת הטיסה. פילדלפיה-בוסטון היא כמעט 'טיסת קליע' - עד שמגיעים לגובה שיוט כבר מתחילים להנמיך לנחיתה, וסביר מאד שלפחות שלב ההמראה הוא בזבזני מאד מבחינת צריכת הדלק. בנוסף, רוב הנסועה בימינו היא של איש אחד במכונית. אז אם נחשב פר נוסע יחיד במכונית, נקבל פקטור של פחות מ-2,שסביר שהוא מתאזן ואולי אפילו מתהפך עבור טיסה ארוכה יותר. בענין הזה, אגב, דוגמא קיצונית ששמעתי לאחרונה ואולי שיאן החתימה הפחמנית - מטוסו הפרטי של שלדון אדלסון הוא ג'מבו (בואינג 747), וניתן לשער את כמות החתימה שלו כשהוא נוהג לטוס בו כשהוא הנוסע היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: אם כבר טסים, לטוס כמה שיותר בטיסות ישירות. אל על יכולה אולי לנסות לקדם בזהירות את המסר הזה מול כמה מתחרות זולות יותר שמטיסות טיסות לא ישירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מכונית עם נוסע אחד (וזה כמדומני ולצערי רוב מכריע של הנסועה בעולם) היא עם חתימת פחמן של פחות מפי שתיים מטיסה? זה גורם לזיהום מטיסות להראות משני בהשוואה, והבעיה האמיתית שצריך לפתור היא כלי רכב פרטיים ונסיעות יחידים. מצד שני, בצירים שבהם יש רכבת, טיסה היא פשוט אופציה לא הגיונית (פריז-לונדון למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הרכבת עולה פי שלוש מטיסה, יש שיטענו שהטיסה היא אופציה די הגיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא רוצה להתעכב על ההנחה שבסוגריים. את רוב הנסיעות כן אפשר לשנות או לבטל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אהבתי. על אותו משקל, צמיחת אוכלוסיה פוגעת בסביבה - אבל אי אפשר להסיק מזה שסרטן זה דבר טוב. מדיניות כלכלית צריכה לעודד צמיחה אבל גם להתחשב בצרכים אחרים. זה לא חידוש שצריך להתחשב בעוד דברים חוץ מצמיחה. וגם תמריצים כלכליים לשמירה על הסביבה זה לא רעיון חדשני. מעבר לכך, אמפירית, זה כן אפשרי לצמוח כלכלית ובמקביל להקטין את כמות פליטת הפח"ד. זה קורה באירופה ב 30 שנה האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מפח''דים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאירופה הפחיתה את הפליטה - אני לומד מכאן על הפחתה של 2.5% בין 2017 ל-2018. האם זה מספיק? ורק תחשוב בכמה היתה יורדת הפליטה אילו הם גם היו צומחים שלילית... אני לא מציע שהאנושות תעבור למדיניות כלכלית שמטרתה צמיחה שלילית, זה יהיה טפשי. הכיוון היותר רציני של הסיבתיות הוא הפוך, שהצלת הסביבה תגרור מיתון. הרי מה שמתבקש לעשות להצלת הסביבה הוא להטיל מיסים על דלק ועל פרות שהם בסדר גודל או שניים יותר ממה שהם היום. נראה לי שמיתון יהיה תוצאה די בלתי נמנעת, ושצריך להשלים עם זה, למרות שברור שלקבוצות גדולות של אנשים זה יהיה קטסטרופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> הרי מה שמתבקש לעשות להצלת הסביבה הוא להטיל מיסים על דלק ועל פרות שהם בסדר גודל או שניים יותר ממה שהם היום. נראה לי שמיתון יהיה תוצאה די בלתי נמנעת, ושצריך להשלים עם זה. אבל הבאתי גרף שבו אירופה הפחיתה את הפליטה *במקביל* לצמיחה כלכלית. וזה לא גרף של שנה אחת. זה גרף של 30 שנה או יותר. לאור זה, ולאור זה שמדיניות כלכלית באופן רגיל עושה שינויים באופן הדרגתי ומתחשבת בהרבה מטרות - קשה לי לראות את התרחיש של בוקר-בהיר-אחד-מכפילים-מס-מיתון בלתי-נמנע קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הבאת גרף? תביא שוב בבקשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהבאתי בתגובה הקודמת. הנה. פליטת פח"ד לנפש: https://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppj... תל"ג לנפש: https://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppj... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהירידה החדה באירופה (על פי הגרף שלך) החלה כבר ב-1980. יש לך מושג מה הגורם שהביא לזה? לא סביר שצמצום טיסות או צריכת בקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג.. אבל אם זה מעניין אותך יש שם כמה לינקים שמאפשרים להמשיך ולחפור. ותמיד אפשר לנסות לחפש נתונים של מדינה ספציפית, למשל בריטניה. שם יש יותר סיכוי שיהיה פילוח לפי מקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח ש(לפי סדר החשיבות) - הצמצום הדרסטי של הפקת חשמל מדלקים מאובנים - השיפור העצום בצריכת הדלק של מכוניות - המעבר לרכבות חשמליות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה זוכר/מכיר צמצום דרסטי כזה בשנות השבעים-שמונים? ולמה עברו? אנרגיה גרעינית או גז טבעי? נשמע לי קצת לא סביר בקנה מידה גדול, אבל אולי אני טועה. 2. כנ"ל. 3. ייתכן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |