על הצורך והחובה של מדינה לתמוך בתרבות: 721145
"התמיכה הציבורית היא שמאפשרת תרבות רבת פנים שמזמינה קהלים שונים ליהנות מעוד סוגים של אמנות. גם לאזרחים שאינם מחסידיה של קירל יש זכות ליהנות מתרבות, ומעבר לכך: תרבות מגוונת ועשירה היא אינטרס כללי, חברתי ולאומי, ולא רק קוריוז של קבוצת מיעוט אזוטרית. זהו צורך אנושי קיומי ובסיסי, חלק בלתי נפרד מהחיים, ולכן כפי שאנחנו מצפים מהמדינה לדאוג לחוסן כלכלי, צבאי וביטחוני, אין זה אלא טבעי שנדרוש ממנה לתמוך גם בצרכים הרוחניים והתרבותיים — המגוונים — של אזרחיה. תודה, אבל ממש לא בא לנו לחיות בספרטה.

אין זה מקרה שברוב מדינות המערב אימצו את המודל של תמיכה ממשלתית בתרבות. לא רק שנכון להיום ענפי תרבות שלמים אינם יכולים להתקיים בהיעדר סיוע שכזה, אלא שכבר מזמן רווחת ההכרה כי לאמנות יש גם ערך כלכלי. תחום התרבות מהווה מנוע צמיחה לא מבוטל, ואפשר היה להיווכח בכך ביתר שאת בשבועות האחרונים בישראל, כאשר משבר הקורונה שיתק לחלוטין את תחום התרבות, הותיר 150 אלף איש — שרק מיעוטם אמנים — נטולי פרנסה והשבית אלפים רבים של מוסדות, חברות ובתי עסק. לא סתם נחלצו במשרד האוצר — שפקידיו לא ממש נוטים להרעיף תקציבים על מטרות מיותרות — והסכימו להזרים תקציבים לתחום זה.

אם המדינה אינה צריכה לתמוך בתרבות, כפי שטוען בן דוד, אז בעצם למה לה לתמוך בספורט? אפשר לזרוק כמה שקלים לכדורגל ולסגור עניין. ולמה לה לתמוך במדע? אפשר אולי להשקיע מעט בחקר הסרטן, אבל להמונים הרי לא ממש אכפת מחקירת הרגלי תזונה של עכבישים. אך תמיכה בתרבות — כמו בספורט ובמדע — היא הרבה מעבר לדבר עצמו. היא לא רק הזרמת מזומנים לקופת הפילהרמונית או התזמורת האנדלוסית. היא הכרה של המדינה בזכותו של כל אחד לחגוג את האנושיות שלו בדרכו."

נירית אנדמן במאמר דעה על תמיכה ממלכתית בתרבות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים