על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78226
ראשית, אני חייב להסכים איתך לגבי הכתבים הכלכליים: קריאה קבועה של דבריהם מובילה את הקורא לתהות למה, בעצם, לא נותנים להם לנהל את המדינה. עם זאת, בזמן האחרון אני מקפיד על קריאה קפדנית יותר, ומוצא טעויות רבות (עובדתיות ואחרות) אצל הכתבים הללו - ומדובר בתחום שאני רחוק מלהיות מומחה בו.

כך למשל, ביום ו' האחרון כותב גדעון עשת ב"מוסף ממון" כי 80% מהאשמה בנוגע לעליית הדולר נעוצה בממשלה, ורק 20% במדיניות בנק ישראל. עשת, שלמיטב זכרוני קרא בעבר (כמו רבים אחרים) להורדה חדה יותר של הריבית, קורא להורדת הריבית האחרונה "עסקה מפוקפקת עם הממשלה".

הוא גם כותב, באותה כתבה אך בנושא אחר: "יש הרבה דמגוגיה סביב פרשת החשמל חינם. בעיקרון זה לא שונה מחלקאי, שאוכל את פרי העצים שהוא מגדל, מעובד דפוס שמקבל ספרים ללא תשלום, מעובד רשות מקומית שנהנה מהנחה בארנונה, או מעורך-דין שמשלם דמי חבר בלשכת עורכי-הדין על חשבון מס הכנסה". כמה דמגוגיה יש בפסקה הזו! מעבר להבדל העקרוני בין הסקטור הפרטי לציבורי, שקיים בשלוש מתוך ארבעת הדוגמאות, גם החקלאי וגם עובד הדפוס, בזה שהם לוקחים לעצמם מתוצרתם, מקטינים את יכולת המכירה שלהם. לא כך עובדי חברת החשמל. אף בעל מפעל דפוס לא יתן לעובדים שלו לקחת הביתה *כמה ספרים שהם רוצים*, ואף חקלאי לא יאפשר לעובדיו לקטוף לביתם ככל שרק ירצו. גם עובד העיריה ועורך הדין נהנים מהטבה *מוגבלת*, חסומה במחיר. הבעיה העיקרית עם החשמל חינם היא בדיוק זו - היעדר חסם עליון. אני בטוח שאם כל עובד חברת חשמל היה מקבל הנחה של 50% על השימוש בחשמל, או הנחה של 300 ש"ח לחודש, התרעומת הציבורית היתה קטנה בהרבה.

-----

ומה באשר למצור? כפי שכתבו כאן אחרים, הוא לא יוכל להמשך לעד, מסיבות שונות. יקח לפלשתינאים זמן קצר יחסית (חודשים ספורים לכל היותר) "להשתקם" דיים כדי להיות מסוגלים לפגע שוב, לאחר תום המבצע. מדובר במשחק חתול ועכבר שלא יסתיים, אלא אם יתבצע צעד נחוש בכיוון זה או אחר (החל ממחיקת הרשות והקמת מערכת ניהול אזרחית בשטחים, עבור דרך נסיגה מלאה חד-צדדית והקמת חומה, וכלה בהסכם מדיני).
על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78236
הכתבים הכלכליים לא מנהלים את המדינה מאותה סיבה שמבקרי התיאטרון אינם מביימים הצגות, ומבקרי הספרות אינם (בהכרח) סופרים.
על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78258
להבדיל ממבקרים, שאומרים מה לא בסדר, הכתבים הכלכליים נוטים להגיד גם מה *כן* צריך לעשות...
על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78259
עובדי חברת החשמל מוגבלים בצריכת החינם עד פי ארבעה מהצריכה הממוצעת, כמדומני.
על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78275
כלומר, לא מוגבלים מכל בחינה מעשית.
משמעות ההגבלה 78332
אם אכן ישנה הגבלה זו והיא נאכפת, הרי אין חשש שעובד חברת החשמל ''משווק'' לשכניו חשמל מרשת החשמל בביתו.
סליחה על הפרנויה, אך זהו חשש שמקנן בי.
משמעות ההגבלה 78337
לפחות לא יותר מ 2-3 שכנים.
לא מדויק 78341
לא שאני חסיד גדול של חלוקת חשמל חינם, אבל למען הדיוק יש לציין שצריכת החשמל הממוצעת במשק נמוכה באופן ניכר מצריכת החשמל הממוצעת של העשירונים העליונים (עליהם נמנים גם עובדי חברת החשמל), כך שאם עובד ח"ח משתמש בכמות סבירה של חשמל יחסית להכנסתו, לא יוותר לו הרבה לתרום לשכניו - אולי לשכן אחד אבל לא יותר.

נדמה לי גם שהחורגים מהמכסה אינם נדרשים לשלם על החשמל, אלא שמם מופיע באיזו רשימה שחורה שנבדקת (פנימית, אלא מה?) והם נקראים לתת הסבר. לא יודע עד כמה ההתייחסות לחריגה נלקחת ברצינות - המקור שלי לא חרג אף פעם.
משמעות ההגבלה 78339
''פי ארבע מהצריכה הממוצעת'' אומר שהוא יכול בכיף לשווק חשמל לשני שכנים. זכור לי במעומעם כי כבר היו מקרים של עובדים ששווקו חשמל לשכנים (בעבר הרחוק), והם התגלו בד''כ בשל הירידה הדרסטית בצריכת החשמל של השכנים...
משמעות ההגבלה 78860
אפשר להניח שהצריכה הממוצעת של המשק קטנה מהצריכה הממוצעת של חתך האוכלוסייה המאפיין את עובדי חברת החשמל. נניח שהם משתמשים בפי 2 מהשכר הממוצע במשק. זה עדיין אומר שהם יכולים לממן שכן אחד. נו שיהיה.

זו הטבה לגיטימית, לדעתי, כשמדובר בחברה בסקטור הציבורי המתחרה על כוח-אדם איכותי עם הסקטור הפרטי.
על כתבים כלכליים ועל מצבי מצור 78260
לפסקה האחרונה שלך: אם רק נצור עליהם מבחוץ, כפי שכתבת, הם אכן יוכלו לשקם את תשתית הטרור (כפי שעשו לאחר "חומת מגן"). אם נשהה בשטחי עריהם תוך מצוד מתמיד אחר המחבלים, הדבר יקשה עליהם מאוד.
"תום המבצע" ? 78266
אני זוכר שאחד הדברים שהרגיזו אותי מאד הייתה שאלה של חיים יבין (איני זוכר אפילו למי הופנתה השאלה), שאותה שאל מספר ימים מועט אחרי תחילת הפעולה הנוכחית של כוחותינו ביו"ש, בנוסח כזה: "נו. האם הפעולה לא הסתיימה ? מתי אנו מתכוונים לצאת מהערים הפלשתיניות ?"
יש בשאלה הזאת, לדעתי, חוסר הבנה מוחלט של הסיטואציה שבה אנו נמצאים ושל חומרת המצב. זה כמו לשאול מישהו: "מתי אתה מפסיק לנשום ? האם לא נשמת די ?"
המילים "תום המבצע" בדבריך מצביעים על תפיסה "חיים יבינית": מתקיים מבצע. הכוחות יגמרו את משימותיהם ויחזרו לבסיסם. אחר כך נחכה עד שהטרוריסטים ישתקמו, ואז נעשה אולי עוד מבצע. זו בדיוק אותה הורדת רבית בלתי אחראית.
הדרך שאותה הצגתי במאמר מייצגת תפיסה שונה לגמרי: להיות שם זה כמו לנשום. אין דבר כזה "תום המבצע". "תום המבצע" יגיע רק כשהפלשתינים יגיעו למסקנה שהטרור אינו מביא להם שום תועלת, ויבחרו בדרכים אחרות.
אין זה נכון שלא נוכל לעמוד בכך כלכלית. המציאות הוכיחה שמדינת ישראל התחזקה גם כלכלית והפכה ל"מעצמה אזורית" דווקא אחרי מלחמת ששת הימים.
פתרון "אלכסנדר מאני" – "פתרון החומה", שבו אנו נמצאים רק מצדה האחד, הוא פתרון עוועים. אם חלילה נתפתה לו כמו שהתפתינו לתהליכי השלום למיניהם, נמצא את עצמנו בסופו של דבר שוב בלב הערים הפלשתיניות, כשכיסנו ריק לאחר השקעות העתק שהשקענו בפיל הלבן, ובניסיונות הסרק לתחזק אותו.
אנלוגיה היסטורית כוזבת 78270
בלי קשר לצורך לקיים בשליטה בערי הגדה כדי למנוע טרור, ההשוואה בין הפריחה הכלכלית אחרי מלחמת ששת הימים ובין המלחמה הנוכחית מטעה:

מלחמת ששת הימים, כשמה, הייתה קצרה ביותר, והוציאה את הרוח ממפרשי ההתנגדות הערבית לשנים אחדות; בנוסף לכך נפתח בעקבותיה המשק לכלכלה הבינלאומית. כעת המצב שונה: המלחמה מתארכת, דעיכת ההתנגדות הערבית אינה נראית בקו האופק והכלכלה הגלובלית מתעבת את המלחמה הזאת. היא כבר גרמה לנו נזקים כלכליים קשים ועוד תגרום לנו.
אנלוגיה היסטורית כוזבת 78383
הויכוח נוטה לכוון שהמאמר ביקש להתרחק ממנו. כוון ההערכות: זה חושב שיהיה כך, וזה חושב שיהיה כך.
מה שבקשתי במאמר הוא להתבונן במציאות לבדוק את הקשר בינה ובין פעולותינו, ולא איך "הגיוני" שיהיה הקשר הזה, ולפעול בהתאם.
ומי יודע ? אולי בעתיד ייאלץ ההיסטוריון להסביר איך זה שבתנאים של אמצע 2002 פרצה לה כלכלת ישראל לגבהים שלא הייתה בהם אפילו אחרי מלחמת ששת הימים. אני בטוח שאם זה מה שייקרה בודאי יהיה לו הסבר טוב . . .
אנלוגיה היסטורית כוזבת 78393
דוב,

ובינתיים האנלוגיה ההיסטורית שלך כוזבת. כדי שכלכלת ישראל תנסוק באמצע שנת 2002 צריכים להשתנות התנאים הקשורים במלחמה אותם למדנו להכיר בשנתיים האחרונות.

אמנם תיאורטית יכול להכנס למשוואה גורם בלתי תלוי במלחמה ולאזן את הנזקים, לדוגמה, שוק ההייטק הגלובלי יכפיל עצמו באורח נס פי עשר תוך זמן קצר וגם ישראל תהנה מכך. אולם משתנה שאינו תלוי במלחמה אכן אינו רלוונטי לטיעון שניסית לרמוז בכיוונו באמצעות האנלוגיה למלחמת ששת הימים, קרי, המלחמה הנוכחית המתמשכת יכולה באיזושהי דרך להביא תועלת כלכלית.
כשלים לוגים 78379
''אם כן, זה מספר רב של ימים שאנו שוהים בשטחים, ושוב, כמו במבצע הקודם, ירדה רמת הפיגועים לאפס''.
לא מדויק. היו עשרות נסיונות לפיגועים ולמרבה המזל הם טורפדו. כמצב תמידי בודאי שזה לא אפשרי לחיות כך לאורך זמן.
''להיות שם זה כמו לנשום''. ההפך הוא הנכון. שהייתנו שם היא מקור צרותנו (ולא הנסיון הכושל לפתור אותן) והמשכת המצב הקיים רק מנציחה את הבעיה שלכאורה היא באה לפתור.
כשלים לוגים 78385
המאמר נכתב פחות מעשרה ימים אחרי תחילת המבצע. התושבים היו בזמן הכתיבה בעוצר מוחלט, ורמת הפיגועים ירדה אז באמת לאפס.
היום אנו כמעט חודש ימים לאחר תחילת המבצע.
על מכונית התופת שיצאה מקלקיליה והמחבל שנתפס באום אל פאחם שמענו בדיוק יומיים אחרי ששמענו על הקלות משמעותיות מאד בעוצר, בקלקיליה ועוד ערים, ככל הנראה לכבוד השיחות המיותרות בשלב כה מוקדם, שמנהל שר החוץ עם בכירים פלשתינים.
נראה שהורדנו את הרבית ביותר מעשירית נקודת אחוז, ולא שומעים על שום ניסיון לתקן את המעוות. נורת האזהרה נדלקה. זה עלול לעלות בחיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים