עבודה שלא בנושא... 84349
רעיון לדיון בסקר או קריאה לדיון פתוח, בנושא, שהאייל מקום מצוין לדון בו. ה"משבר" בהייטק, התפתחויות והשלכות לגבי העתיד ובכללן האם יש עתיד למקצועות טכנולוגיים מסוימים כגון תכנות במדינת ישראל, בהתחשב בכמות הולכת וגדלה של מתכנתים במדינות מתפתחות הזולים בהרבה מעובדים מקומיים. האם מה שקרה לטקסטיל יקרה גם לתוכנה באופן כללי?
עבודה שלא בנושא... 84783
לשאלתך האחרונה: כן.
וגם לפיתוח חומרה? 84803
וגם לפיתוח חומרה? 84806
לא יודע. זה התחום של אשתי, לא שלי.
וגם לפיתוח חומרה? 84809
מה אתה יודע כאיש תוכנה (שאתה לא יודע כאיש לא-חומרה) שגורם לך לחשוב שמה שקרה לטקסטיל יקרה לפיתוח תוכנה?
וגם לפיתוח חומרה? 84876
משום שאיני יכול לפרט, בוא ונקרא לזה תחושת בטן, על-סמך היכרות עם המצב בשטח.
וגם לפיתוח חומרה? 84881
אפשר לחשוב על הרבה סיבות. היישום אינו תלוי תרבותית או בהקשר למקום שבו נדרשת התוצאה. בדיוק כמו בטקסטיל.
C זה C. גם בהודו וגם בישראל. לרמות הגבוהות בעלי ידע יחודי עדיין יהיה מקום. שזה אומר בעיקר יוצאי צבא. או מומחים לאלגורתמים. אבל לא סתם למתכנת. וכן הלאה.

זה כבר עכשיו ככה, במידה מסוימת. השאלה היא, עוד כמה זמן זה יקח עד שזה יהיה ממש מורגש.

שאלה נוספת, אז לאן עכשיו? סיימנו מדעי המחשב... ו?

נ.ב. ישנו הבדל מסוים שדורש התחשבות, בין טקסטיל ותכנות, והוא שלפיתוח התוכנה המקומי יש השלכות רבות מבחינה טכנולוגית, על המדינה. אז אולי יהיו הגבלות מסוימות במטרה לשמר חלק מהענף. בכל מקרה, אז במקרה הטוב יהיה למתכנתים משרות בשכר ממוצע או נמוך מכך. התואר בתחומים האלה הוא קשה יחסית ודרשוה התעדכנות תמידית עבור העובד.
לא נראה שממש ישתלם.
וגם לפיתוח חומרה? 84907
הגישה הזו שנפוצה בעיקר אצל מנהלים שאין להם רקע טכני משמעותי אבל יש להם הערכה עצמית גבוהה מאוד (נפוץ במיוחד אצל קציני צבא לשעבר אבל זו כבר נקודה אחרת) מעוררת כמה בעיות:
1. חברה שמחזיקה מרכז ידע של מדענים ואנשי מקצוע ברמה גבוהה וסביב פיתוחים (לפעמים תיאורטיים לחלוטין) שלהם בונה מוצרים, תתקשה להפריד גאוגרפית בין האנשים ה"חושבים" לאנשים שמתרגמים את הרעיונות לשפת מחשב.
חשוב על כך שבשלבים הראשונים של פיתוח פרוייקט ישנן שבועות שלמים שבהם כל הזמן יש ישיבות ושיחות מסדרון, קצת קשה לנהל תהליך כזה כשהוא מתבצע בין כמה מדינות.
2. חברות שמשלבות תחומים כמו אלקטרוניקה, אופטיקה, ותוכנה בדרך כלל לא יצליחו לבודד את תחום התוכנה משאר המערכת ולייצא אותו בפני עצמו.
3. בתעשיית ההי טק, לא נדיר שיש קשר ישיר בין ההנהלה הבכירה לבין מפתחים או בודקים, קשר כזה לא יוכל להתקיים אם ההנהלה יושבת בישראל והמפתח בהודו.
4. התעשיה צריכה בין היתר לגדל את אותם מומחים ועם כל הכבוד לאקדמיה, אין תחליף לנסיון מעשי בפיתוח ואם את הפיתוח יוציאו החוצה, תוך זמן לא ארוך יווצר מחסור באותם מומחים.

אם עכשיו סיימת ללמוד מדעי המחשב אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לעשות אם הכיוון הוא ניהול כדאי לך להשתלב בחברה גדולה ולנסות להתקדם לתפקידי מנהל צוות/פרויקט/פיתוח או לחילופין presale/postsale/ניהול מוצר (תואר שני במנהל עסקים יכול לעזור). אם הכיוון הוא מקצועי אז כדאי לך לבנות בסיס ידע רחב ככל האפשר בתחומים שונים או לחילופין להתמחות בתחום ספציפי שיש לו הרבה "קונים" בתעשיה (תואר שני במדעי המחשב יכול עזור כאן) הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להיכנס לחברת סטארט אפ מעניינת וכך תוכל במקרה שהנבואה הקודרת שלך תגשים את עצמה למצוא מקום גם בעולם ההוא אם בתור מנהל או בתור גורם שמתווך בין הפועלים להנהלה.

לשמחתי (כבעל עניין בנושא), שני הנסיונות להעביר חלקים מהפיתוח לעובדים בחו"ל שהייתי עד להם, נכשלו, מצד שני שמעתי כבר על כמה חברות ישראליות שהעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן לחו"ל או שפתחו מרכזי פיתוח שם תחת מנהלים מקצועיים ישראליים.
וגם לפיתוח חומרה? 84913
לגבי תוכנה - רמתם המקצועית של מתכנתים הודיים (כדוגמא מייצגת) מתאימה לתמיכה טכנית ובדיקות איכות אך (עדיין?) אינה מספיק גבוהה לצורך פיתוח תוכנה.
לגבי חומרה - *ייצור* החומרה הינו מרכיב קטן בעלויות חברות החומרה, והוא אכן מבוצע (במקרים רבים) בארצות בעלות עלות עבודה נמוכה. ארצות אלה אינן מתקרבות להתחרות במדינות "העולם הראשון" (ובתחום זה, לשם שינוי, ישראל כלולה) בתחום *פיתוח* החומרה - שהוא בעל הערך המוסף הגבוה.
אגב, מתכנתים ישראלים נחשבים כבעלי יחס איכות/עלות הגבוה בעולם.
וגם לפיתוח חומרה? 84919
- אני לא מכיר מתכנתים מהודו אבל הסכנה היא יותר במזרח אירופה, אני מכיר חברה אחת שהעבירה את רוב פעילות הפיתוח שלה לרומניה.
- ענף התוכנה שונה מענף החומרה בכך שבו אין כמעט ייצור, בגם בענף החומרה בדומה לענף הטקסטיל, רוב פעילות ה"פיתוח" (תכנון ועיצוב) מתבצע במערב ורק הייצור מתבצע במזרח הרחוק.
- אני שמח שמעריכים את המתכנתים הישראליים ואני מקווה שאני לא מוריד את הסטטיסטיקה (זה קצת קשה עם מה שמשלמים לי מצד שני הזמן שאני מעביר בשיטוטים חסרי תוחלת באינטרנט...:).
האיום המזרח אירופי 84947
אני לא ממש בקי ברומניה
אבל ה''סכנה'' היא מארצות כמו צ'כיה,פולין,והונגריה.
ושלושת הפרמטרים הן יציבות כלכלית ופוליטית ומערכת השכלה גבוהה ברמה אירופאית סבירה.
וצריך לזכור שרמת החיים עולה שם בהתמדה.
אני משער שהודו גם נופלת בקטגוריה הזו לפחות לגבי האליטות שם.
וגם לפיתוח חומרה? 84949
-מנסיוני לגבי בולגרים וצ'כים, האמור לגבי הודים חל גם עליהם. אולי האלבנים?:-) אני מעז לנחש שהפיתוח ברומניה אינו דורש רמה גבוהה מאוד.
וגם לפיתוח חומרה? 84959
דוקא המוצר שלהם מאוד מורכב ודורש ידע בנושאים יחסית כבדים (קומפיילרים במקרה הזה). יתכן שהצוות הישראלי המצומצם מטפל בנושאים הכבדים בעוד שהצוותים ברומניה עוסקים במה שמסביב, תוספות ושינויים קטנים, כך שיתכן מאוד שהניחוש שלך נכון, אני לא מכיר את החברה ההיא כל כך לעומק.
וגם לפיתוח חומרה? 84980
1. למרות שאני כופר בצורך להזיז אנשים ממקום למקום לצורך תקשורת ביניהם מאז המצאת הטלגרף, וביתר-שאת לאחר המצאת האינטרנט וועידת-החוזי, עדיין קיימת האפשרות, כמו שזה נעשה בחקלאות (שם יש אילוצים שהטכנולוגיות הנ"ל לא פותרות), לאפשר לעובדים הזרים לעבוד בארץ. לצערי זה נמנע בתקופה שהיה עודף-ביקוש גדול בארץ, וכתוצאה מכך רמות השכר בענף עלו מאד, אבל אין זה אומר שכך יהיה תמיד.
3. כנ"ל.
ועידאו! 84982
תגובה 37816
סליחה, התחדיש פרח מזכרוני 84988
ועידאו! 84989
אז זהו, שבלינק שעמית מנדלסון הביא היום לוועדות של האקדמיה הייתה גם וועדה למונחי תקשורת (או שמהו כזה) והם החליטו על ועידת חוזי.
ועידאו! 84992
הועידאו היא מילה שאני המצאתי‏1!

1 יכול להיות שככה אני קורא לכל מה שאני לא מצליח למצוא לו רפרנס, אבל בכל זאת.
ועידאו! 85008
הבנתי, מה שאמרתי זה שמאוחר לך מדי, כי האקדמיה קבעה לאחרונה מילה אחרת. אותו סיפור עם "עגבניה" ו"תפוח אהבה". אתה לא יכול ללכת עכשיו לירקן ולבקש "2 קילו תפוח אהבה". כלומר, אתה יכול, אבל סביר שלא תקבל מה שביקשת.
וגם לפיתוח חומרה? 85007
א. בתקופה האחרונה פוטרו כמה אלפי אנשי היי-טק בארץ יש לא מעטים שלא מצליחים למצוא עבודה ולהביא פועלים זרים במצב הנוכחי זה לא סביר ולא הוגן.
ב. בשום תחום לא מביאים עובדים זרים מקצועיים ואין סיבה שדוקא בהיי-טק כן יביאו.
ג. קריירה מקצועית של מפתח תוכנה הוא חסומה, הוא מתחיל בתפקיד פיתוח מתקדם לראש צוות ואז, אם הוא רוצה להשאר מקצועי, נתקע, והשכר נשאר על רמה פחות או יותר קבועה (מי שפונה לתפקידים ניהוליים יקבל שכר יותר גבוה אבל זה כבר מקצוע אחר שבו אף אחד לא יחלום להביא עובדים זרים) נכון שמדובר בשכר מכובד במיוחד בשלבים הראשונים של הקריירה אבל הוא לא עולה מעל רמה מסויימת, מסלול מקצועי של רואה חשבון למשל או עורך דין או רופא הוא כזה שככל שהוותק המקצועי שלו עולה הוא מקבל תפקידים *מקצועיים* יותר והשכר עולה בהתאם. חוץ מזה התנאים הכלכליים האחרים הם מינימאליים.
אחרי 5 שנים בתעשיה רוב החברים שלי שאינם מפתחי תוכנה (חלקם מהנדסים וחלקם למדו מנהל עסקים, משפטים וראיית חשבון) בני גילי מרוויחים בערך כמוני (עם שכלול תנאים סוציאליים ושעות עבודה) והשכר שלהם ימשיך לעלות ריאלית בעוד ששלי רק אולי קצת. ככה שהמיתוס של מתכנתים שמרוויחים משכורות עתק ודופקים את התעשיה הוא מוגזם.
וגם לפיתוח חומרה? 85021
א. האם ה"לא מצליחים למצוא עבודה" לא יצליחו גם אם יסתפקו ברבע מהשכר שלהם טרם הפיטורים? (אינני אומר שזה סביר או הוגן להביא עובדים זרים בתכנות או בחקלאות או בבנייה או בסיעוד. נראה לי שכשהיו עודפי ביקוש בענף התוכנה לפני כמה שנים, היה ראוי לשקול זאת באותן אמות מידה שבהן נשקלה הבאת עובדים זרים לחקלאות ולבניין).
ב. בבנייה לא מביאים עובדים זרים מקצועיים?
ג. לרגע לא טענתי שטוב או כיף או רווחי או משהו לעבוד בפיתוח תוכנה. לא טענתי גם שיש משום שחיתות בגובה השכר בענף – לא כיום ולא בעבר. הצבעתי על כך שעודף ביקוש בנקודת זמן מסויימת גרם לרמת השכר לעלות באופן שהיה נמנע אם הממשלה הייתה מאפשרת לייבא עובדים (אם תרצה: "הממשלה דופקת את התעשייה"). בדומה, הביקוש הקיים לעובדים בחקלאות ובבניין היה מעלה את השכר בענפים אלה, אלמלא איפשרה הממשלה ייבוא עובדים זרים בהם.
וגם לפיתוח חומרה? 85053
א. בנוגע לעובדי ההייטק - לא. הרבה מהם התפכחו מהבועה, שגם בזמנו היה ברור שהיא זמנית. היום הם חושבים על פרנסה נטו.

ב. מביאים עובדים זרים, אני לא יודעת מה הדרישות המקצועיות מהם. הסיבה היא שהם עובדים בחריצות ובמסירות יותר מהישראלים (להזכירך שעד שהובאו העובדים הזרים, רוב פועלי הבנין בארץ לא היו יהודים ולא ישראלים).

ג. מנין אתה יודע מהן האפשרויות הכלכליות הטמונות בעבודת חקלאות מבחינת המעביד?
וגם לפיתוח חומרה? 85089
א. רבע מהשכר של עובד הי-טק מהסוג שכן מצליח למצוא עבודה זה בערך מה שהוא היה מקבל אם הוא היה עושה הסבה לעובד במכון סקרים או מאבטח, אתה באמת חושב שהוא מוכן להמשיך לתכנת בתשלום כזה?
עובדי הי-טק זרים יהוו תחרות לעובדי ההי טק הישראליים, עובדים זרים בבניין או בחקלאות לא מהווים תחרות לעובדים הישראליים כיוון שאין ביקוש של ישראלים לעבודות האלו.
ב. עד כמה שידוע לי, לא.
ג. למה לממשלה יש אינטרס להוריד את שכר המתכנתים?
וגם לפיתוח חומרה? 85129
אני רוצה לתת תשובה יותר מפורטת לג.
הממשלה נועדה לדאוג לרווחת האזרחים. בתקופה המדוברת היו הרבה יותר אזרחי ישראליים מתכנתי מאשר אזרחי ישראליים בעלי חברות תוכנה ולכן הממשלה אמורה הייתה לדאוג רווחת הראשונים יותר, מה גם שבעלי חברות ההי טק הם לא בדיוק אנשים שצריך לדאוג להם.

הרבה מהכסף בהיי טק הוא מהשקעות חוץ, יש אינטרס ברור לממשלה שהכסף הזה ישאר בארץ, עובדים זרים (לא מהגרים) בדרך כלל לוקחים את הכסף איתם לחו"ל ככה שאולי הייתה נוצרת פה תעשיה יותר משגשגת אבל המרויחים העיקריים ממנה היו משקיעים זרים ועובדים זרים ולא הכלכלה הישראלית.

תעשיית ההי טק הישראלית שיגשגה יפה מאוד גם בלי עובדים זרים.

יש מאבק תמידי בין בעלי המעסיקים לעובדים על גובה השכר, התערבות בוטה וחריגה כזו במאבק הזה לטובת אחד הצדדים היא לא ראויה ובסופו של דבר, בראיה לאחור הייתה פוגעת מאוד במדינה (כמה מובטלי הי ק יש היום בארץ? כמה היו אם היו גם עובדים זרים בענף?).

אם השכר היה יורד בצורה משמעותית לעומת שכר המתכנתים בעולם הייתה מתגברת מאוד תופעת ההגירה של אנשי מקצוע לחו"ל (תופעה שכבר קיימת ויש אינטרס של המדינה להקטין אותה) ובסופו של דבר התעשיה כולה הייתה נפגעת.
וגם לפיתוח חומרה? 85139
מי נחשב אצלך "מובטל הי-טק"? מי שפוטר ממשרה בתעשיה, או כל מי ששילם ממיטב כספו כדי ללמוד מקצוע (או לרכוש השכלה שהיתה אמורה להקנות לו מקצוע) שבכלל לא עניין אותו, רק כי במקרה בנקודה מסוימת בזמן היה ביקוש גדול לבעלי אותו מקצוע, ולכן שכר גבוה, למרות שמדובר במקצוע אשר – אם להאמין לדברי טל כהן – עתידו כבר מאחוריו?
וגם לפיתוח חומרה? 85147
מובטל היי טק הוא מי שעבד בתעשיה בתפקיד מקצועי במשך תקופה משמעותית ומי שלמד מקצוע טכנולוגי ברמה של הנדסאי לפחות ולא מצליח למצוא עבודה.

בתקופת הפריחה היה גל של תרמיות שבהן בתי ספר פרטיים פתחו קורסי לימוד קצרים ולא רציניים במחירים מופקעים ומכרו לאנשים חלום להפוך לבעלי מקצוע שמרוויחים הרבה מאוד בכמה שבועות של לימוד אינטנסיבי. רוב התלמידים התקשו למצוא עבודה רצינית גם בתקופת הפריחה ורוב אילו שכן מצאו פוטרו בתחילת המשבר. לאנשים הללו ברובם אין סיכוי למצוא עבודה בתחום ורובם כבר עזבו אותו.
וגם לפיתוח חומרה? 85150
האוכלוסיה שאני מתעניין בה היא אנשים שהשלימו תואר ראשון במדעי המחשב (מה שממילא, לפי התרשמותי, לא מהווה הכשרה מקצועית רלוונטית לרוב המשרות בפיתוח תוכנה) באוניברסיטה או אפילו במכללה (ושילמו ביוקר) לא בגלל עניין אקדמי בתחום, אלא מכיוון שחשבו שזו דרך בטוחה להביא את המכה. האם לדעתך יש רבים כאלה?
וגם לפיתוח חומרה? 85164
יש לא מעט כאלו, העניין הוא שדרישות הקבלה למדעי המחשב באונברסיטאות ובמכללות הטובות הם כל כך גבוהים והלימודים עצמם קשים למדי כך שמדובר בחומר אנושי ברמה גבוהה.
מי שיתעקשו ויהיו מוכנים לרדת קצת בשכר כן ימצאו עבודה בתחום. אחרי כמה 2-3 שנות נסיון המצב שלהם בשוק העבודה והשכר שלהם יהיה הרבה יותר טוב גם כשאני התחלתי לעבוד בפיתוח הייתי מוכן לקבל שכר נמוך יותר בשביל ההזדמנות לצבור נסיון מקצועי וזה היה בתקופה שעיתונים חגגו עם סיפורים על התנאים הנהדרים והשכר האסטרונומי של המתכנתים.

אל תשכח גם שהרבה מפתחים עוברים לתפקידים אחרים (ניהול, שיווק, עיצוב רהיטי קש) אחרי כמה שנות עבודה, יש הרבה פחות מפתחים עם 7 שנות נסיון ממה שהיו מפתחים עם 3 שנות נסיון לפני 4 שנים.

בכל מקרה חלקם (מי שלא אוהב את הנושא או מי שאינו מתאים לו) יאלצו לעזוב את התחום וחלקם יוכלו למצוא בלימודים שלהם יתרון יחסי כשילכו לעסוק בנושאים שאינם תפקידי פיתוח כמו בדיקות, תמיכה, ניהול רשת, ניהול מסדי נתונים, השמה של עובדי היי טק, הוראה וגם ניהול שיווק ועיצוב רהיטי קש וכו', חלקם יאלצו לעזוב את התחום לחלוטין, זה קורה גם אצל עורכי דין ורואי חשבון. בכל מקרה מצבם של העוזבים אינו רע יותר משל בוגרי כלכלה, גאוגרפיה, מדעי המדינה ועוד הרבה תארים אחרים שלא מעניקים מקצוע.
וגם לפיתוח חומרה? 85167
אני רק לא חושב שהייתה עלייה בביקוש ללימודי גיאוגרפיה בגלל שמישהו (העתונות, התעשייה, החבר'ה) יצר רושם ששם אפשר לעשות את המכה‏1. לגבי מדעי המחשב והנדסת תוכנה – אני חושב שכן.

1 או שמא להביא אותה?
וגם לפיתוח חומרה? 85689
ובמה זה קשור? חברים אנשים שהלכו ללמוד משפטים, כלכלה, מנהל עסקים, ראיית חשבון, תעשיה וניהול, תאטרון, יחב"ל או רפואה מתוך כוונה לנהל אורח חיים ומקצוע מסוימים ועוסקים היום בדברים אחרים לחלוטין? מי שהלך ללמוד מדעי המחשב מתוך שאיפה לא ריאלית לפתוח סטארט אפ ולהפוך למליונר יש לו בעיה שהוא היום "תקוע" עם מקצוע שהוא פחות מבוקש ממה שהיה לפני 3 שנים (אם כי הוא עדיין אחד המקצועות היותר מבוקשים בארץ) והשכר שהוא יקבל אם וכאשר ימצא עבודה הוא רק פי אחד וחצי מהשכר הממוצע במשק ולא פי שניים.
וגם לפיתוח חומרה? 85698
מדובר על אנשים שלא היו נספרים על-ידך כ"מובטלי היי-טק" אילולא השכר בענף לפני 4-5 שנים היה גבוה כפי שהיה.
וגם לפיתוח חומרה? 85706
קודם כל, לא כל מי שבחר מקצוע בגלל שהוא מבוקש ולא בגלל שהוא נמשך אליו מגיל 3 הוא בהכרח מובטל (אני רציתי להיות פיזיקאי ולמדתי גם מדעי המחשב כי זה היה מקצוע מבוקש שהיה מאפשר לי לעבוד עד שאסיים את לימודי ואני לא מובטל בינתיים).

חוץ מזה אף אחד לא מבטיח להם שהם היו מוצאים עבודה אם היו לומדים כלכלה או פסיכולוגיה או לימודי ארץ ישראל ואז הם היו סתם מובטלים אקדמאיים (ובתור כאלו הם לא היו זוכים לדאגה הכנה שלך ולנסיונות של לימור ליבנת להפנות אותם למערכת החינוך).
וגם לפיתוח חומרה? 85746
אני לא יודע מה ואיך הסקת על הדאגות שלי. אתה שאלת "כמה מובטלי הי[י ט]ק יש היום בארץ? כמה היו אם היו גם עובדים זרים בענף?", לכן התעניינתי במובטלי-הייטק, ובקשר האפשרי בין מספרם לבין השכר בענף בשנים עברו.
וגם לפיתוח חומרה? 85781
אם היו עובדים זרים בתחום ההי-טק היו כנראה יותר מובטלים ישראליים בסך הכל למרות שיתכן שחלקם לא היו יכולים להתהדר בתואר מובטלי הי-טק.

אני לא בטוח שזה באמת היה משפיע במידה משמעותית. התקופה שבה השכר באמת קפץ התחילה לפני כארבע שנים, פרק הזמן שלוקח לעשות תואר בהנדסה. ככה שאני לא בטוח שזה היה כל כך משמעותי מבחינת מספר מובטלי ההי-טק.
וגם לפיתוח חומרה? 85137
א. תטל"א, אם בכלל.

ב. אז מאיפה מגיעים כל העובדים המקצועיים?

ג. יש לה? לפי איך שנהגה, נראה לי שאין לה. אפשר להגיד שיש לובי חקלאי ואין לובי של תעשיית התוכנה.
וגם לפיתוח חומרה? 85151
א. שאלת אם הלא מצליחים למצוא עבודה יסכימו לעבוד תמורת רבע מהשכר שהיה להם לפני שפוטרו, תשובתי היא שרבע מהשכר הוא נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק ולכן הם לא צריכים להכנס לעבודה דורשנית ומחייבת כמו פיתוח תוכנה כדי להרויח שכר כזה.
ב. יש עובדים מקצועיים ישראליים ויש עובדים זרים שלומדים ומתמקצעים במהלך שהייתם בארץ. עד כמה שידוע לי זו מדיניות של משרד העבודה שלא לאפשר לעובדים זרים מקצועיים שעלולים להוות תחרות לעובדים ישראליים להגיע לעבודה בישראל. ישנם גם מקרים של אחיות למשל שהגיעו לארץ ולא איפשרו להם לעבוד כאחיות אלא רק ככוח עזר או מטפלות.
ג. הלובי החקלאי לא מורכב מפועלים חקלאיים אלא מבעלי משקים. לובי תעשיית התוכנה מורכב מתעשיינים ובעלי חברות למזלי הוא לא התמקד בצורה חזקה בנושא העובדים הזרים אלא יותר בנושא הקלות מס והמענקים של קרן המדען הראשי, אם ראשי הלובי היו באמת עושים את כל המאמץ להביא עובדים זרים לתעשיה, סביר שהייתי נאלץ להחליף מקצוע.
וגם לפיתוח חומרה? 85154
ג. כמובן, ולכן האנלוגיה בין שתי השדולות. בכל אופן, שאלת ''למה לממשלה יש אינטרס להוריד את שכר המתכנתים'' ובתגובה שאלתי אותך אם אכן יש לה אינטרס כזה, אך טרם נעניתי.
וגם לפיתוח חומרה? 85172
יש לה אינטרס להוריד את השכר בצורה מתונה על מנת לסייע לתעשיה והיא ניסתה לעשות זאת ע''י פתיחת מכללות איזוריות והגדלת ההיצע מקרב אזרחי וצושבי המדינה. אין לה אינטרס להוריד את השכר בצורה קיצונית כפי שהבאת עובדים זרים הייתה גורמת.
וגם לפיתוח חומרה? 85160
אם תמורת *אותו שכר* הייתי צריך לבחור בין תכנות לבין שמירה או עבודה בחברת סקרים, הייתי מתכנת בשמחה מבוקר עד ערב.
וגם לפיתוח חומרה? 85169
השאלה היא אם היית מעדיף להיות מובטל ולהתעקש על עבודה בפיתוח תוכנה או לקבל עבודה אחרת באותו שכר ואף יותר גבוה?
וגם לפיתוח חומרה? 85434
לאפשר להם לעבוד בארץ לא פותר כלום. זה בסך הכל אומר שהם מייצאים כסף (כלומר, מוסיפים לצד ה''יבוא'' של המאזן שלנו), שזה בעייתי.
וגם לפיתוח חומרה? 85448
פותר את הבעיות של ''אי אפשר לקיים שיחות-מסדרון''. כל היתר תקף לגבי עובדים זרים בחקלאות ובסיעוד באותו אופן (גם אם לא באותה מידה, כמובן).
וגם לפיתוח חומרה? 85690
לגבי עובדים בחקלאות וסיעוד, כבר כתבתי, הם לא מתחרים בעובדים ישראליים, אין לך היום אנשים שרוצים / מוכנים לעסוק בחקלאות ולא מוצאים עבודה בגלל העובדים הזרים. אם השכר בענף יעלה במידה משמעותית שתהפוך את המקצוע לאטרקטיבי לישראלים. הוא יהפוך ללא משתלם כלכלית למעסיקים. זה לא היה המצב בתעשיית התוכנה אף פעם.

אותו דבר עם מטפל סיעודי מרומניה עולה 600 דולר לחודש. עובד ישראלי לא מוכן לעבור לגור בבית של המעסיק תמורת תשלום כזה. אם תעלה את השכר לחמשת אלפים שקל יהיו ישראלים שיהיו מוכנים לעשות את זה אבל הרוב המוחלט של אילו שזקוקים לשירות הזה לא יוכלו לממן אותו והם יאלצו לעבור לגור בבתי אבות שזו בהרבה מקרים ירידה משמעותית ברמת החיים שלהם, שוב מצב שונה לחלוטין מתעשית התוכנה.
וגם לפיתוח חומרה? 85687
עם כל הכבוד לטלגרף וממשיכי דרכו הם עדיין לא הגיעו לרמה שמאפשרת לבצע אינטגרציה סבירה, יש גם את הבעיה של הבדלי שעות בין מקומות שונים בעולם.

מה מצער אותך בכך שאנשים בעלי מקצועות מבוקשים הרוויחו בתקופה מסויימת שכר גבוה מהממוצע ומדוע לדעתך הממשלה צריכה הייתה להתערב בעניין?
וגם לפיתוח חומרה? 85750
נדמה לי שזה העלה את מחירי התוכנה, החומרה והתקשורת שאני צורך, אבל אולי סתם נדמה לי ומישהו אחר שילם את המשכורות האלה. אם זה כך, הריני מבטל בזאת את הצטערותי.
וגם לפיתוח חומרה? 85782
לגבי מחירי התקשורת, אין קשר בינה לבין השכר בענף.
לגבי מחירי התוכנה, שיטת התמחור מבוססת על כמה לקוחות יהיו מוכנים לשלם עבור התוכנה ולא על כמה יעלה לפתח אותה אם כי יתכן שבמידה שפיתוח מוצרים היה זול יותר היה יותר מבחר ויותר תחרות שהיו בסופו של דבר מורידים את העלות עבור הצרכן. אתה יכול להתנחם בעובדה שרוב החברות הישראליות לא עוסקות בפיתוח מוצרים ביתיים אלא בפיתוח מוצרים ללקוחות מסוגים אחרים.

במידה שהשכר בענף היה נמוך יותר משמעותית היו מחירי המניות פשוט עולים עוד יותר.
וגם לפיתוח חומרה? 85789
אשמח אם תוכל להראות לי קשר (במספרים) בין העליה בשכר עובדי התעשיה בארץ, לבין מחירי התוכנה שאתה רוכש.

מחירי התוכנה שאני משתמש בה כמעט ולא עלו, ולעיתים אף ירדו. כך גם באשר למחירי החומרה, ויותר מכל - מחירי התקשורת. בשביל להיות מחובר לרשת תקשורת (קל וחומר מהירה) במשך 24 שעות לפני 10 שנים הייתי צריך למכור חתול של אסף עמית.
וגם לפיתוח חומרה? 85817
טוב, ה"נדמה לי" הזה בהתחלה של תגובה 85750 לא יעזור. אלה שטויות, ואני חוזר בי. תגיד גם לדורון, טוב? :-)
וגם לפיתוח חומרה? 149683
ממשיכי דרכו של הטלגרף ממשיכים לנסות:
וגם לפיתוח חומרה? 85715
הדבר היחיד שמפריע לי כאן הוא ה"לצערי" שמשורבב שם. חוקי ביקוש והיצע פשוטים גרמו לעליית השכר. הכלכלה הישראלית לא נפגעה מכך, משום שמקור השכר היה ברובו המכריע משקיעים מחו"ל; כלומר, הכלכלה הישראלית רק הרוויחה.

בדיוק כמו שקרה עם עורכי-דין, שרבים מהם מתפרנסים היום שכר מינימום (פחות או יותר), כך יקרה גם בתחום זה, ושוב, בכלל שיקולי ביקוש והיצע. כבר כיום ניתן לשכור מתכנתים בעלי תואר אקדמי תמורת השכר הממוצע במשק (השווה זאת למצב בתקופת השיא). להבדיל מעורכי-דין, במקרה של גאות עולמית חדשה בתחום, השוק הישראלי יושפע לטובה והשכר עשוי לעלות שוב.

אגב, להערכתי חלק גדול מהפיטורים שנערכו בתקופה האחרונה היו משיקולי קיצוץ עלויות, ולא הקטנת מספר העובדים; כלומר, מספר חודשים לאחר הפיטורים החברות המפטרות תשכורנה עובדים חדשים, במשכורות "ריאליות" בהתחשב במצב השוק כיום. ומן הצד השני של המתרס, חלק גדול ממודעות ה"דרושים" המופיעות בעיתונים אינן אלא מודעות תדמית לחברות שאינן באמת צריכות, או אינן יכולות לאפשר לעצמן, עובדים חדשים. מודעות תדמית אלה נועדו להרגיע את המשקיעים ו/או את סגל העובדים הקיים.
מודעה אחת לדוגמה: 85719
דרוש מתכנת דוט-נט עם נסיון של שנתיים. אלא מה, דוט-נט נמצא בשוק בקושי שנה.
(ראיתי מודעה כזו, באמת, בדרושים של מעריב, לפני מספר שבועות. חשוד מאד.)
מודעה אחת לדוגמה: 85864
.NET Framework
יצא בגרסת בטא לפני טיפה יותר משנתיים.
מודעה אחת לדוגמה: 275601
I'm working with .Net - c#, more then 2 years
מודעה אחת לדוגמה: 275644
כלומר התחלת לעבוד איתו שנה אחרי שנכתבה התגובה אליה הגבת...
מודעה אחת לדוגמה: 275664
גרסת ראשונית של דוט נט יצאה החוצה למפתחים אי שם באוגוסט 2000 כך ששנתיים נסיון באוגוסט 2002 זה לא לגמרי מופרך.

וגם לפיתוח חומרה? 85751
חוקי ביקוש והצע + רגולטור שלא איפשר לייבא עובדים. כשיש רגולציה, צריך לשאול למי היא טובה. כפי שכתבתי עכשיו לדורון, אני חושש שהיא לא היטיבה עם הצרכנים.
וגם לפיתוח חומרה? 85758
ואיזו רגולציה במדינת ישראל מיטיבה עם הצרכנים?
וגם לפיתוח חומרה? 85761
אני מנחש שהממונה על ההגבלים העסקיים, במקרים שהוא מונע מיזוגים והסדרים כובלים, מיטיב עם הצרכנים בישראל. אני חושב שמכון התקנים הישראלי, בקביעת תקנים מחייבים, בד''כ מיטיב עם הצרכנים בישראל.
וגם לפיתוח חומרה? 85765
לגבי הדוגמא הראשונה אני נוטה להסכים אתך. לגבי השניה יש לי לא מעט פיקפוקים. אמנם, ישנם תקנים המחייבים את היצרנים השונים למכור לנו מוצרים תקינים, אבל לא חסרים תקנים המיועדים להכניס מוצרים מסוימים למיטת סדום של הגבלות שרירותיות, אשר משום מה רק היצרן המקומי המוביל עונה להן.
(אני לא משופע כעת בעודף זמן להביא דוגמאות, אבל דוגמא מפורסמת היא שקיות התה, אשר בכל העולם היה נהוג לחברן לחוט המשמש לטבילה באמצעות סיכה בלתי תקנית.)
וגם לפיתוח חומרה? 85767
מסכים עם ההסתייגות שלך מהשני. בדיוק משום כך הוספתי את התיבה ''בד''כ''.
וגם לפיתוח חומרה? 85422
''מצד שני שמעתי כבר על כמה חברות ישראליות שהעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן לחו''ל או שפתחו מרכזי פיתוח שם תחת מנהלים מקצועיים ישראליים.''

בדיוק, זה כמו מפעלי טקסטיל שהועברו לירדן ומופעלים על ידי ישראלים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים