לא בדיוק משתמטים 91454
ההבדל בין ה"סרבנים" הללו לבין סרבני המצפון הוא הבדל של שמים וארץ. כמו רבים אחרים, טענתי כי טוב יעשו אנשי מצפון אם *כן* ישרתו בשטחים, אבל ינהגו בהומאניות, וידווחו ויתריעו (וגם יענישו, אם הם בדרג המתאים) כל התנהגות לא הולמת.

כאן מדובר באנשים שעשו בדיוק זאת, וכעת עליהם לשרת תחת המפקד שעליו התלוננו. לא סביר שיזכו ממנו ליחס ידידותי במיוחד.

הפתרון לדעתי פשוט - במקרים כאלה יש להאיץ את החקירה, ובמידת הצורך לא לזמן את הנחקר לשירות מילואים עד לסיומה. כך איש לא נפגע: הוא לא מודח, אפילו לא מושעה, סתם לא משמש בתפקיד. אם יתגלה בחקירה שאינו אשם בכלום, הרי שבסך-הכל נחסכו ממנו שירות מילואים אחד או שניים - לא בדיוק עונש. אם יתגלה כי הוא אכן אשם, הרי שחסכנו מחייליו המתלוננים אי-נעימות מיותרת ורבה, וגם מנענו ממי שאינו ראוי לכך לפקד.
לא בדיוק משתמטים 91632
אתה אומר שההבדל הוא של שמים וארץ אבל לא מסביר למה.

הם דיווחו והתריעו, עד כאן הכל טוב ויפה, כן ירבו.

הבעיה היא בשימוש בכלי הסרבנות על מנת להפעיל לחץ לשם שינוי החלטות. זה נראה למישהו תקין?

אם הם היו מבקשים לשרת, אך לא תחת פיקודו של זה, המקרה היה שונה.
לא בדיוק משתמטים 91653
אז באותה מידה ניתן להגיד על פקודה לא חוקית בעליל שחובה על החייל קודם כל לקיים אותה תוך כדי שהוא מקטר, ואז לאחר מעשה להגיש תלונה.
אז או.קיי זו לא פקודה לא חוקית בעליל, אבל מצד שני הם גם לא מקבלים את ההגנה של פקודה לא חוקית בעליל. ובכל זאת אותו עקרון מחייב אותם גם כאן.

בוא נשאל את זה באופן שונה: אתה היית הולך למילואים עם המג"ד הזה, נכנס איתו לחיפוש נשק בבתים, רואה אותו מתעלל בחשודים ומבצע מעשי סדום באנשים, ונשאר אדיש לחלוטין לכל הסיפור הזה ? פשוט עומד שם ומסתכל ? ואם הוא היה אומר לך לעשות את זה ? איפה הגבול שלך ? ואם יש לך אחד, אז המרחק בין לעשות ללראות מישהו עושה את זה ממש לידך הוא מספיק לך בשביל לשתוק ?

יש משהו מטריד בגישה שלך של "סרבנות זה סרבנות זה סרבנות" בעיני...
לא בדיוק משתמטים 91770
כאשר אני אומר שסרבנות היא סרבנות אינני קובע אם הסרבנות היא לגיטימית או לא לגיטימית.

אני אישית לא הייתי מבצע אף אחד מהדברים מרשימתך (המתחילה ב"אם היית הולך...").

לא אמרתי דבר וחצי דבר על אי הלגיטימיות של התנהוגתם של אלה. אני פשוט מנסה לברר מדוע אתם* רואים מקרה זה כמקרה שונה מהסרבנות אותה למדנו להכיר (ולהכניס לכלא).

אינני מבין מדוע מניע פוליטי הופך את הסרבנות לדבר משוקץ (כאילו המניע לפוליטיקה לא יכול להיות מניע מוסרי) והמניע המוסרי-אישי הופך את הסרבנות לדבר מבורך.

האם אי אפשר לראות את מעשה שליחת המכתב לרמטכ"ל כעשיה פוליטית?

-----------------
*אני מרשה לעצמי לפנות ברבים משום שעד כה יש 0 מגיבים בפורום זה המסכימים איתי (אפילו קצת) בנושא זה.
לא בדיוק משתמטים 91779
"אני אישית לא הייתי מבצע אף אחד מהדברים מרשימתך (המתחילה ב"אם היית הולך...")."

בלי לנסות לפגוע, אני חושב שזו הסיבה לאי היכולת שלך להבין את ההפרדה שכ"כ ברורה לי.
וד"א יש הבדל אחד שאולי כן נראה לעין הלא מנוסה - ה"סרבנים" האלו לא מסרבים לשרת, הם מסרבים לשרת תחת אותו מג"ד.
עוד לא שמעתי על סרבנים פוליטים/מוסריים שאמרו "אין לנו בעייה לשרת בגבול עם מצריים או בקרייה, רק אל תשלחו אותנו לשטחים !"...
כן בדיוק סרבנים 91785
חלק נכבד מסרבני הגיוס (אם לא רובם) אומרים : נשרת בכל מקום בארץ, רק לא בשטחים הכבושים (איו"ש/עזה). גם אלו אשר אמרו זאת, מצאו את עצמם בכלא.

מדוע זה שלא הייתי מבצע אף אחד מהדברים (הפסולים לדעתי מוסרית) אשר פירטת בהודעתך גורם לך לחשוב שזאת הסיבה לאי היכולת שלי להבין? לא הצלחת לפגוע וגם לא הצלחתי להבין.

עד כמה שאני הבנתי, הם מסרבים לשרת כל עוד אותו מג"ד מפקד על חיילים כלשהם ולא עליהם ספציפית.

"הקצינים ביקשו ממפקד האוגדה *להדיח* את שגיא, או לחילופין ל*השעותו* עד לגמר בירור הפרשה, אולם נענו בסירוב."

"האם אדם זה אמור להמשיך ולחנך חיילים?"

אם מכתבם לרמטכ"ל היה מכתב של בקשת מעבר, הייתי מבין על מה אתה מדבר.
מכתבם היה מכתב של סרבנות בנוסח של : "או שהצבא יפעל בדרך א' או שאנחנו לא משרתים". אני לא רואה הבדל מהותי בין סרבנותם לבין סרבנות הגיוס הפסולה (על פי שיטתך).

אשאל שוב : האם אי אפשר לראות את מעשה שליחת המכתב לרמטכ"ל כעשיה פוליטית?

--------------------------
כדי שיהיה יותר ברור. תשובה מדויקת לאותה רשימה.

"בוא נשאל את זה באופן שונה: אתה היית הולך למילואים עם המג"ד הזה, נכנס איתו לחיפוש נשק בבתים, רואה אותו מתעלל בחשודים ומבצע מעשי סדום באנשים, ונשאר אדיש לחלוטין לכל הסיפור הזה ?"

תשובה: לא הייתי נשאר אדיש.

"פשוט עומד שם ומסתכל?"

תשובה: מה פתאום, הייתי שובר לו את הבקבוק שהוא ניסה לדחוף לתוך הפלסטינאי על הראש.

"ואם הוא היה אומר לך לעשות את זה?"

תשובה: הייתי מסרב פקודה.

"איפה הגבול שלך?"

תשובה: בהתנהגות אלימה ופושעת.

"ואם יש לך אחד, אז המרחק בין לעשות ללראות מישהו עושה את זה ממש לידך הוא מספיק לך בשביל לשתוק?"

תשובה: איפה אמרתי שמישהו היה צריך לשתוק?
כן בדיוק סרבנים 91791
"אני אישית לא הייתי מבצע אף אחד מהדברים מרשימתך (המתחילה ב"אם היית הולך...")."
- כנראה שלא הבנתי אותך, אבל זה נשמע לי כמו הצהרה של אדם שלא עושה מילואים ולא שירת בשטחים.

"מדוע זה שלא הייתי מבצע אף אחד מהדברים (הפסולים לדעתי מוסרית) אשר פירטת בהודעתך גורם לך לחשוב שזאת הסיבה לאי היכולת שלי להבין?"
- זה לא, ועיין ערך הערה קודמת.

בקשר לשאר אני מסכים איתך. והייתי מוסיף מונולוג קצר על נטיות הומוסקסואליות מודחקות בתוך מערכת מצ'ואיסטית שמרנית ונוקשה.

אז אם אני מבין - אתה במקומם לא היית שותק אבל גם לא היית מסרב, או לחליפין היית מסרב, ומצפה להכנס לכלא על זה ?
כן בדיוק סרבנים 91828
א. אכן לא הבנת אותי. אינני סרבן גיוס ובשנתיים האחרונות יצא לי להתגיס בצו חירום כבר פעמיים (בנוסף לימי המילואים הרגילים). אינני משרת בשטחים באופן סדיר אך יצא לי יותר מפעם אחת להעביר שם מס' שבועות במהלך השירות ומעולם לא הבעתי שום התנגדות (אני מודה שאמרתי "אוף" כמה פעמים כשקיבלתי צו אבל זה הכל).

ב. עיינתי.

ג. אכן הייתי מסרב לשרת תחת פיקודו של זה ומבקש העברה. כל פעילות מעבר לכך (הפעלת לחץ ע"י כלי הסירוב ושליחת מכתבי איום לרמטכ"ל, כולל הדלפה לתקשורת) היא פעילות הזהה מהותית למה שעשו שולחי מכתב הסירוב ממניעי התנגדות לכיבוש וכן הייתי מצפה להכנס לכלא בשל כך. מדובר בפעילות *פוליטית* בשני המקרים. פוליטיקה זה לא שם נרדף ל-"כן שטחים/לא שטחים".

ד. הכנסת אנשים לכלא, משום שהמניע שלהם לסירוב רחוק מהקונצנזוס והשארת אנשים אחרים מחוץ לכלא, משום שהמניע לסירוב שלהם בקונצנזוס, נראות לי תמוהות ואף פסולות.
רק הערה 91700
במקרה זה, החקירה (מואצת או לא) כבר הסתיימה, והוגש כבר כתב אישום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים