 |
1 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
אני מרגיש חובה היסטורית לתקן את רצף הטעויות המביכות שגיליתי היום שנפל במשפט הראשון שאי פעם פרסמתי באייל הקורא. הסרט בסדרת הסיוט ברחוב אלם שכלל סצינה בתלת מימד היה השישי, לא החמישי, ובכלל נקרא 'פרדי מת: הסיוט האחרון', ולא רק שהוא לא היה מראשוני הסרטים שעשו שימוש בטכנולוגיה הזו, אלא שהיא הייתה קיימת עוד משנות החמישים. עם הקוראים הסליחה. |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוהבים אותך, דובי :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני (במעורפל) זוכר את הפעם הראשונה שראיתי בקולנוע סרט בהקרנת ״תלת מימד״. זה היה אי שם בתחילת שנות ה-80 בקולנוע בחיפה. הסרט (הזבלון) היה ״Treasure of the four crowns״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הביא אותך חזרה למחוזות הילדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצף ציוצים שפורסם במסטודון (או בלוסקיי?) על ההיסטוריה של טכנולוגית התלת מימד, מה שהזכיר לי את הטור הזה והחזיר אותי לקרוא אותו ולהזדעזע מהבורות שהפגנתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |