 |
אורבן הפסיד בבחירות בהונגריה | 4267 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ציון יום השואה בישראל 2026 הוא פארסה מבישה וביזיון המתים. כאשר שר המשטרה של ישראל מסתובב עם לולאת התליין על דש בגדו, יום השואה בישראל מזכיר יותר מכל את חגיגות יום הניצחון על הנאצים בבריה"מ הבולשביקית. מזל שעדיין לא "חוגגים" אותו עם מצעד צבאי. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וכך גם פארסת מדליקי המשואות, עם גל הירש שנבחר כדי לשפוך שמן על מדורת סבלם החטופים ומשפחותיהם שעזר להפקיר, והרב זרביב שהציע לשטח את עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיאת משואה חריגה היא הפרופ' דינה בן יהודה: רופאה בכירה בהדסה ומניחת התשתית להקמת מערך הנפגעים של צה"ל. אם זוכרים שהדלקת משואות אינה טקס קבלת פרס ישראל, מתגנב החשד שמדובר ב"הערת שוליים" (הסרט) הפוכה. העניקו את הפרס לאם במקום בתה, כדי לא להרגיז את המצביעים חובשי הכיפות. (אור בן יהודה מג"ד קרקל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף פברואר או תחילת מרץ 1945 מתו במחנה ברגן בלזן בגרמניה 2 נערות יהודיות: מרגוט (18) ואנה (15) פרנק. הן מתו מתשישות, רעב, קור וטיפוס הבהרות. בינואר 2024 נהרגה בעיר עזה הילדה הינד רג'ב (6). היא גססה במשך שעות ומתה בגלל אבדן דם מפגיעת רסיסי פגזים שנורו ממשוריינים ישראלים. יש כמה דברים משותפים לשני הארועים. שתיהם היו מקרים פרטיים בתוך ים של ייסורים ומוות. דבר אחר משותף הוא שאיש לא הרויח דבר ממותן של הנערות. שלושתן מתו מפני שהיו כאלו שסברו שמותן היה מוצדק מסיבות כלשהן. יש גם דברים רבים שונים בין שני המקרים. אם היו כאלו מבין נתיני העריצות הגרמנית שבכל זאת חשבו שמות הנערות לא היה מוצדק ויש ערך בפני עצמו לחייהן של הנערות, גם אם הן יהודיות, מוטב היה להם לשמור את דעתם לעצמם ולא לומר דבר. לעומת זאת, אנו חיים במדינה דמוקרטית (לפחות לעת עתה) ולכן אין זו זכות אלא חובה לומר שמות הילדה לא היה מוצדק וגם לחיי ילדה בת 6 יש ערך בעינינו, גם אם היא פלשתינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד כאשר שאני קורא פוסט כזה, זה מחזיר אותי לשאלה מעניינת אחרת, האם נכון להגביל את זכות הבחירה לכנסת (גם לרשויות מקומיות) לאנשים בעלי מוגבלות שכלית או הפרעה נפשית ואם כן - מהי מידת המוגבלות או ההפרעה, המצדיקה את ההגבלה ומהו המנגנון הראוי לקבוע אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיזה צד של הגבול יהיה מי שכותב ''כאשר שאני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על Ad Hominem שמעת? ניסית להתווכח עם הטענות ולא עם הטוען? מציע להתחיל בהגבלת הזכות להבחר לכנסת (גם לרשויות מקומיות) לאנשים בעלי מוגבלות שכלית או הפרעה נפשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע להרחיב את ההגבלות גם בבחירות לוועד הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפצ"ר חובש הכיפה משתף פעולה עם אויבינו ושופך את דמם של חיילי צה"ל הגיבורים. מי שרוצה לתלות אותו מוזמן. או שמא הכבוד הזה שמור לפצ"ריות אשכנזיות חילוניות? אכיפה בררנית כבר כתבנו? שירות לציבור: מנגנון התחקור המטכ"לי (כמובן אין הנחיתי, הוריתי, אין שמות ודרגות ואין ראיונות מצולמים. אולי לא רצו להופיע עם כובעי גרב ומסיכות) חקרו 150 מקרים של "אירועים משמעותיים שהתרחשו במהלך הלחימה בעזה". הם סיימו (בוקר טוב אליהו) לחקור 5 מקרים. האברך המשפטן המעולה המכונה פצ"ר החליט לסגור 3 מקרים מתוכם ולהעביר לחקירת מצ"ח 2 מקרים (רצח הילדה הינד ראג'ב ורצח הפרמדיקים). ברור למדי שהיחידים שזקוקים לחקירה של צה"ל-מצ"ח ב-2 המקרים האלו הם תומכי המפלגה הBBית בישראל. 2 המקרים האלו נחקרו במדיה הבינלאומית הלוך וחזור. ספק אם נשאר משהו שעדיין יתגלה בפרשיות אלו. רק הבייס של המרצחים ממתין לדו"ח של מצ"ח שיגלה שהילדה בת ה-6 נסעה בניגוד לכיוון התנועה וכיוב'. יחד עם זאת, כאמור, מי שרוצה לפרוץ למשרדו של הפצ"ר, לאיים על משפחתו ולגלגל אותו בזפת ונוצות, מוזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולענין האורבני - הלוואי וזה מבשר משהו גם לגבי מדינתנו הקטנטונת. לכל דיקטטור יש מועד תפוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נושא מעניין מאד. לדעתי, מצד אחד, מפלת אורבן מעלה נושאי מחלוקת אוניברסליים בנוגע למשטרים דמוקרטיים-ליברליים, כמו עריצות הרוב, שיטה יחסית מול רובנית, משילות במצב של פילוג חצי חצי, יחס למיעוטים ומהגרים, הפרדת רשויות. מצד שני, הונגריה נבדלת מישראל בלפחות שני הבדלים קריטיים. זה עושה את האנלוגיה בין שם לכאן, מאד קשה. ומצד שלישי, יש שם היבט אחד, די חשוב, שיש לו משמעות קרדינלית גם אצלנו. א. הימין הישראלי טוען שהדחת אורבן היא הוכחה שגם דמוקרטיה אוטוריטטיבית ולא ליברלית יכולה להיות דמוקרטית. זה לא ממש נכון. במציאות ה"גאון" אורבן נפל בפח שהוא טמן לעצמו. שיטת הבחירות ההונגרית היא רובנית וזה ההבדל הקריטי הראשון מישראל. בפועל השיטה ההונגרית היא מעורבת (יחסית ורובנית), אבל אורבן הפך אותה ב-2011 להרבה יותר רובנית. זה מאפשר ליריבו שזכה ב-53-54% מן הקולות לזכות ביותר מ2/3 של המושבים בפרלמנט. כעת יש לרוה"מ החדש את כל הכלים להפוך את כל ה"רפורמות" האורבניות שירצה. ב. ההבדל השני הקריטי הוא שבעוד שהונגריה היא מדינה הומוגנית יחסית עם מעט מאוד מיעוטים ומהגרים, ישראל היא מדינה שבטית ואתנית, שסועה ומפולגת עד כדי כך שהמושג ישראלי הפך למושג טכני שאין מאחוריו תוכן לאומי או חברתי. זה משול לכך שמישהו יקרא לנוסעי אגד, אומת אגד. הרטוריקה הלאומנית ההונגרית היא אפלה לא פחות מאחותה הישראלית. אבל זה מסתיר הבדל עקרוני, שלנו הליברלים קשה לעיכול. אם לאום מוכן לנקות את הרחובות והבתים שלו בעצמו ואינו מעוניין להיות מוצף ב"מיעוטים" או מהגרים, זו בחירה לגיטימית. הונגריה זכאית לכך בדיוק כמו יפן. ג. הצד השלישי שהוא כן רלאבנטי למקומותינו הוא שהליברלים ההונגרים בעצם ויתרו על ייצוגם בפרלמנט והצביעו עבור רשימת ימין שבראשה עומד מי שפרש ממפלגת השלטון של אורבן. משל היו מצביעי השמאל בישראל מחליטים להצביע עבור בנט. יתכן והרעיונות הליברליים הם נחלתם של אליטות חברתיות ומתקשים לשרוד בקשיי הקיום היומיומי של רוב הבוחרים. זה מחייב את הליברלים לפעול מתוך ברית עם גורמים שונים בחברה ולנסות להשפיע מבפנים. ד. בישראל המציאות כאמור סבוכה יותר. הרעיון הזה בישראלית מתרגם לרשימה משותפת של בנט+לפיד. כמו כל קונספט חדשני זה הימור נועז ומסוכן. רבים בודאי יחשבו שבקואליציה כזו השלם יהיה קטן מסכום חלקיו וזה סביר שחלק מן ההפרש יחזור למפלגת הBB. בראייה שלי צומת הדרכים הזה מתפצלת לשני נתיבים אפשריים. רשימה משותפת באזורים של בנט/לפיד/אייזנקוט עשוייה להתפתח לסוג של מפלגה כלל ישראלית בנוסח מפא"י (ואז אולי יזכו במספר דו ספרתי של מצביעים לא פוליטיים) או להצטמצם לרשימת מרכז עם 10-20 מנדטים שתהפוך לגורם קבוע (או זמני) חדש-ישן בפוליטיקה הישראלית. ה. עדיין, לדעתי בראש הרשימה המשותפת צריך לעמוד אייזנקוט ולא בנט. גם מפני שהוא סוג של מכנה משותף בתוכה, אבל בעיקר מפני שלדעתי מאגר חובשי הכיפות שיצביעו נגד BB מוצה. לדעתי יש עדיין במחנה BB, מספר (של כף יד אחת) מנדטים מזרחיים שעשויים להצביע לאייזנקוט, אך לא לבנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות בישראל אמנם סבוכה יותר, אבל התרגום הוא פשוט- יתכבדו השמאלנים ויצביעו לבנט כדי שזו תהיה המפלגה הגדולה ביותר ולא יהיה ספק על מי ימליצו המפלגות לנשיא להטיל עליו להקים את הממשלה הבאה. אתה ממש אומר את זה בסעיף ג' אבל מתעקש לתרגם את זה משל היית (סליחה על הביטוי) דליה אפרת. ואם כבר- יתכבדו הערבים ויצביעו לדמוקרטים (כמו שהצביעו למרצ בזמנה). אישית עברתי מהפך מטהרנות לפרגמטיות. במקום להצביע למי שקרוב אלי ביותר בעמדותיו אני אצביע באופן שישפיע על התוצאות באופן המתאים לי ביותר. זה מאוד מצער אותי להתנהג כך, אבל האלטרנטיבה התבררה כגרועה בהרבה. במבחן התוצאה הטהרנות (מה שקראתי לו עיקום האף) שלי ושל עוד כמה עשרות אלפי מצביעים הביאה עלינו את האסון הנורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאולי לא כתבתי במפורש בתגובתי הוא שתרגום המתצב ההונגרי לישראלית הוא הכרח ולא בחירה. א. אין לי אלא להדגיש שוב את השיטה הרובנית בהונגריה לעומת היחסית בישראל. בהונגריה הצבעה למפלגות השמאל היתה יכולה להביא לניצחון של אורבן. ב. אני לא אצביע לבנט כל עוד תהיה לי אפשרות אחרת משום שמבחינת מצע אין הבדל משמעותי בין בנט לBB. ג. במובן מסויים גם אני עובר "מהפך" ונכון לעכשיו אצביע ליאיר גולן, למרות שנשבעתי לא להצביע יותר עבור מפלגת העבודה. לצערי, מפלגת העבודה עברה שינוי תדמית ומיתוג (שלא לומר greenwashing) אך לא עדכון אמיתי של האידאולוגיה. דגליה הערכיים אינם עומדים במבחן הזמן. ד. שים לב שהתזה שלך עובדת רק בתסריט אחד: הקמת ממשלה שתתבסס על מפלגת מרכז + ליכוד. במקרה זה, לכאורה, חשוב מי המפלגה הגדולה. בפועל זה לא כך. רוה"מ אינו בהכרח העומד בראש המפלגה הגדולה. זה יכול להיות למשל מי שמביא את מירב המנדטים לקואליציה. גרוע מכך, סביר שזה יהיה עוד מופע של ההמצאה הישראלית המזיקה, הרוטציה. ה. גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתגודדות מסביב לדגל השקרי של "אנחנו העם", בזמן שבפועל העם הישראלי, גם הוא מושג אנכרוניסטי. כולנו אזרחי מדינת ישראל, אך "קהילתית", אמסלם; גולדקנופף ויריב לוין, זרים לי בדיוק כמו עבאס מנסור. BB הוא נושא הדגל של האחדות המזוייפת של הימין ואני לא רואה אותם מוותרים עליו. ממשלת בנט-נתניהו לא תהיה אלא וריאציה של ממשלת נתניהו-גנץ. זו תהיה ממשלת שיתוק שלא תוכל לקדם רפורמות חיוניות לעתיד מדינת ישראל. ו. במציאות של שיטת הבחירות היחסית של ישראל יש חשיבות לקיומה של מפלגה שתייצג את הערכים הליברליים, החילוניים והאנטי-לאומניים של השמאל, גם אם תהיה באופוזיציה. בפועל, מפלגה כזו, עשוייה להיות החיבור האחרון של הציבור שלה למדינת ישראל, בערך כמו שהמפלגות הערביות הן החיבור היחיד של חלק מערביי ישראל למדינה. ז. אני מסכים עם ההערכה שברית האחים בנט-לפיד משרתת את האינטרסים האישיים שלהם יותר מאשר את האינטרס של המחנה. להערכתי זה גם לא בהכרח יעבוד פוליטית. הניסיון מלמד שאייזנקוט אינו נלחץ ממהלכים פוליטיים. הוא יכול להמתין בחוץ עוד 2-3 חודשים ולראות בסקרים את מאזן המנדטים בינו לבין בנט-לפיד. את המקום השני במפלגת המרכז הוא יכול לתפוס גם ברגע האחרון. ח. לדעתי, המהלך הנכון עדיין הוא להעמיד את אייזנקוט בראש המחנה ולא את בנט. הוא פרופיל נכון יותר של מחנה המרכז-שמאל. לחברים הדתיים יש מקום של כבוד במחנה (בנט, מתן כהנא, שטרן, טרופר), אבל הם אינם מביאים מספיק מנדטים של חובשי כיפות כדי לעמוד בראש המחנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל ב.: גם אני הייתי טהרן והבאתי עלינו את האסון הנורא משום שעיקמתי את האף ולא בחרתי בגוש כפי שבחר המחנה הנגדי. מצע שמצע. ל ו.: מסכים. ומה המסקנה האופרטיבית? ל ח.: בנט כבר היה ראש ממשלה ולאייזנקוט יש קילומטרז' קצר מאוד בתפקידי שר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תגובתי נועדה להסביר את ב ו-ו. אילו השיטה כאן היתה רובנית, לא הייתי מצביע ליאיר גולן. בהיות השיטה יחסית, גולן הוא חלק מגוש המרכז-שמאל והצבעתי היא ממילא בעד הגוש שאני חפץ בו. להערכתי, עברת בבחירות אלו לקיצוניות ההפוכה. אתה מייחס משקל רב מדי למיקרו-טקטיקה פוליטית שספק אם תתממש מפני שהיא עוסקת בנסיבות עתידיות שאיננו יודעים אותן. כפי שכבר כתבתי, אתה מתיחס בעיקר לסיטואציה של הרכבת ממשלה של הליכוד ורשימת בנט-לפיד(-אייזנקוט) וחושש שגודל הסיעות יכתיר שוב את BB. מעבר לכך שזה לא בהכרח כך, פחות משנה לי מי יהיה רוה"מ ומי יהיה החליפי שלו. בשיטה שלנו היחסית, הממשלה היא קואליציונית ורוה"מ אינו שליט יחיד וכל יכול כמו נשיא ארה"ב. בשיטה שלנו היחסית יש חשיבות עצומה למפלגה פוליטית לא שולית שתייצג סקטוריאלית את השבט שלנו, השבט הדוגל במדינה יהודית-ליברלית ע"פ עקרונות מגילת העצמאות. והמפלגה היחידה המרימה את האלונקה הזאת ולא מתחזה ל"מפלגה של כולם" היא הדמוקרטים. הצבעה עבורה היא המסקנה האופרטיבית שלי. לגבי ההשוואה בין הרקורד של בנט ואייזנקוט: השני היה רמטכ"ל ולדעתי זה רקורד שווה ערך לשר. מצד שני הרקורד של בנט אינו כזה מזהיר בעיניי. בזיכרון שלנו ממשלתו נראית כגן העדן האבוד לעומת ממשלת הזוועות הנכחית, אבל אני לא זוכר הצלחות מרהיבות שלה, מלבד ההסכם הימי עם לבנון. הטיעון שלך יכול לשמש כנגד כל מי שנבחר לראשונה כרוה"מ ואני לא חושב שהאחרונים היו עד כדי כך טובים שאסור לנסות מישהו חדש. כנראה בניגוד לך (ולסקרים), אני משער שלאייזנקוט יש סיכוי טוב יותר להיות רוה"מ והוא כם יצליח בתפקיד יותר. להרגשתי מכונת הרעל תתקשה לפעול נגדו דווקא בגלל שהוא אינו מנפנף באידאולוגיות רדיקליות שאח"כ קשה לבצען. נכון שמדובר בטיעון של אילו היו לסבתא גלגלים, אבל נותר רק לשער מה היתה יכולה להיות ההשפעה של הקמת איחוד בנט-לפיד-אייזנקוט בראשות האחרון במקום האיחוד ההליוצנטרי שקם. תיתי לך שלמפלגת הדמוקרטים יש בעיית מיתוג קשה בעניין הגישה למסורת הדתית. אני חש מאד בחסרונה של מפלגת לווין של חובשי כיפות בנוסח מפלגת מימד של הרב יהודה עמיטל. מפלגה כזו ברשימת הדמוקרטים היתה מסייעת לה לנסח עקרונות פרגמטיים ליחסים עם הציבור הדתי. הרב אורי קריב לא יכול למלא את המשבצת הזו מפני שהקהילה הרפורמית בארץ זניחה ביחס למספר חובשי הכיפות שהם שמאלנים וליברלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להוסיף עוד משהו. גם מקרב הרבנים שבאו מבית היוצר של מרכז הרב והרצי''ה קוק יש דמויות רבניות ומוסריות מרשימות (למשל הרב תמיר גרנות). וחבל שהשמאל לא עושה מאמץ גדול יותר להגיע איתם לשיח ולחיבורים. במקום זה מרבים להתרפק על החברותא מן המילואים ועל הרבבודיה שאמנם היה רחוק מלאומנות ומקיצוניות, אבל ספק אם השבט השמאלני-ליברלי היה בכלל בסקופ שלו (כל כולו היה שקוע במאבקים שלו עם הרבנים האשכנזיים של דגל התורה). גישתו לשיח כזה התבטאה בקללות כלפי שולמית אלוני ויוסי שריד. על המשקל הפוליטי של החברותא מן המילואים יעיד הכוח האלקטורלי המשותף של גנץ ויועז הנדל. זה כמו האחדות של נוסעי אוטובוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בדיוק „חיבורים”? יש כיום קבוצה שנקראת „השמאל האמוני”: הגלגול המודרני של מימד. יש כמה אנשים על הספקטרום הדתי במקום די בולט במפלגת הדמוקרטים (לדוגמה: אבי דבוש ויאיא פינק). לא צריכים להידבר עם הימין הדתי מנקודת מוצא של התבטלות כלפי ערכיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיבורים"? למשל כמו שהתנועה לשחרור החטופים יצרה עם הרב תמיר גרנות. בעידן המדיה ה"נראות" היא לפעמים הרבה %ים של המהות. די בפוטו-אופורטוניטיס כדי ליצור בציבור תחושה של שיג ושיח. הדמויות שהזכרת הם אנשי שמאל שהם גם קרובים לדת. אני מדבר על דמויות שיש להן מעמד עצמאי בציבור הד"ל. "התבטלות"? בודאי לא. ניסיון לזהות מכנים משותפים אינו התבטלות בעיניי. זה בודאי פחות מהליכה בחזית משותפת עם בנט וגם לכך איני מתנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו מוכן לפרסם את השמיניה שלו לפריימריז של הדמוקרטים? מתברר שדי קשה לי לבחור. יש הרבה מועמדים ראויים. מצד שני, אחרי כל כך הרבה שנים באופוזיציה אין רבים עם רקורד עשיר. למשל קצינים בכירים בצה"ל יש רק את נמרוד שפר. אפאחד לא כיהן כשר או סגן שר. רשימת המועמדים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לגבי נעמה לזימי יש לי ספיקות. אינספק שפעילותה בעשורים האחרונים מזכה אותה לעמוד בראש הרשימה. רציתי לשאול אותה לגבי שני נושאים (פעילות בפרשת ילדי תימן החטופים ותמיכה לחוסמי כבישים במחאה) אבל המייל שלה למתפקדים הוא חד-כיווני וזה לא מבשר טובות (ע''ע מירב מיכאלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי להיות איתה בחוג בית. לצערי לא הצלחתי לשאול אותה על עניין ילדי תימן. אבל לא שמעתי כלום על זה מכיוונה בשנים האחרונות. תמיכה לחוסמי כבישים: למה בדיוק הכוונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא היתה בזמנו בין הפעילים בפרשת ילדי תימן. אין לי משהו לומר נגדה בעניין זה שאי אפשר לומר נגד כל הפוליטיקאים האחרים. לדעתי הם נכשלו באיזון בין הצורך באמפטיה לאלו שחשו עצמם נפגעים בפרשה לבין הצורך להיות הוגנים למוסדות המדינה ושלוחיה שפעלו למיטב הבנתם לטובת הכלל. רציתי לשאול אם יש לה תובנות בדיעבד. בפעילותה הברוכה במחאה לא ראיתי שהיא הקפידה להפריד בין מחאה חוקית להפרת החוק. לדעתי זה היה נחוץ מפני שפעילי מחאה בולטים תמכו בגלוי בחסימות כבישים והבערת צמיגים. תהיתי אם גם בעניין זה יש לה מחשבות שניות. יחד עם זאת צריך לומר לזכותה ש"מי שלא עושה, לא טועה". חוצמזה ברצוני להעיר לכל המועמדים: לא נראה לי ראוי לשלוח למתפקדים מייל חד-כיווני. לא חייבים לענות, אבל להפוך את התקשורת לערוץ ספאם, לא יפה. אפשר לסבול את הטרחה למשך שבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רוצים להיות קונקרטיים לגבי פרשת ילדי תימן הייתי שואל אותה איך הפכו הרשויות את פסיקת ביה"מ שהורה לפצות אנשים שהמדינה לא עמדה בחובת הדיווח להם על גורל יקיריהם שנעלמו (יש כ-60 מקרים שעד היום לא נמצא שום רמז למה עלה בגורלם) לחלוקת כספים לכל מי שהגיש תלונה כולל כאלו שהשמיצו את המדינה ללא כל הצדקה. למרות שהדיווח האחרון היה שרק כמחצית מן הזכאים לקחו את הפיצוי, יתכן שהוא תרם להרגעת הרוחות בפרשה, כפי שתארת. לפני כמה שנים הפרשה הזו היתה הסימפטום הבולט לפתולוגיה שביחסי השבטים בישראל. ולכן בעיני היא בעלת חשיבות מייצגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד לזימי, ותמיכתה במחאה - גם בחסימת הכבישים לפרקים - היא פלוס גדול, לא מינוס מבחינתי. לגמרי ברשימה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין ילדי תימן נשמע לי כמו אם כל האזוטריות בהקשר של הבחירות המתקרבות. זה כמו שהבית שלך נשרף, וכשאתה צריך לבחור את הכבאי אתה שואל אותו אם הוא מעדיף טפט בז' או ורוד בחדר הילדים הבוער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנו חלוקים בדעותינו בשני הנושאים. נאור נרקיס - יש פיתוי רב להשיב ליריבים באותם אמצעים בהם הם משתמשים. נכון שהעוינות שמגלים אנשי הימין כלפי נרקיס מפתה מאד דוקא לתמוך בו. המלכודת כאן היא בהגעה לנקודה בה אתה פועל בניגוד לאידיאולוגיה שלך עצמך. נאור נרקיס פועל בטקטיקות של עין תחת עין. הוא אתאיסט קנאי שיש לו אג'נדה של להוכיח לדתיים שאין אלוהים. הוא מציב בבני ברק דוכנים להחזרה בתבונה ומחלק לחרדים סמארטפונים. ויש עוד פרובוקציות שלא עקבתי. בעיניי, זה סותר את ההשקפה הליברלית שגורסת "חייה ותן לחיות". מצדי אנשי בני ברק יכולים להאמין בחייזרים כחולים על המאדים. זה לא אמור לזכות אותם בסובסידיה כלכלית מצידי. האידיאולוגיה של להתנכל לאנשים שלא עשו רע ו"אין חפים מפשע" היא לא האידיאולוגיה שלי. הנימוק שאנשי הימין מאד לא יאהבו מישהו, לא צריכה להיות נימוק בשבילנו לבחור בו. פרשת ילדי תימן - אני חושב שהפרשה היתה סינדרום מקדים שחשף את הפתולוגיה ביחסים הבין-שבטיים בישראל. מי שעקב אחרי אותה פרשה לא הופתע ע"י מלחמת השבטים שפרצה בעקבות ההפיכה המשפטית. פרשה שראשיתה במהומה ובמבולקה ששררו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל בתחומי הקליטה, הבריאות והרווחה, התגלגלה ע"י "פעילים חברתיים" לעלילת דם אנטישמית שהאשימה את המדינה ואת מפא"י בחטיפה מאורגנת של ילדים לצורך אימוץ ואף ברצח וניסויים רפואיים למטרות סחר ורווח. ההוכחות היו טענות חסרות שחר וחצאי אמיתות מן הסוג המוכר לנו כיום כfake. למשל חה"כ נורית קורן ואמיר אוחנה השתמשו במכתב שכתבה רופאה שהסתכסכה עם הקולגות שלה בביה"ח לילדים של הדסה במעברת ראש העין. במכתב כתבה הרופאה שהתנאים בביה"ח מסכנים את חייהם של המאושפזים. אוחנה השתמש במשפט הזה כדי לטעון שהרופאים רצחו את הילדים כדי לסחור באיבריהם לניסויים רפואיים. חה"כ לזימי אינה בקטגוריה זו. עד כמה שידוע לי, פעילותה לא חרגה מסיוע שנותנים אנשי ציבור לקבוצות אזרחים בעלי אג'נדה כלשהי. אני טוען שהיא וכמוה כל אנשי הציבור הפוליטיים האחרים חטאו לאיזון המתחייב שבין האמפטיה לאזרחים החשים עצמם פגועים לבין ההגינות כלפי הממסד ואנשיו שעשו למיטב הבנתם לטובת הכלל. הייתי שמח לדעת אם לחה"כ לזימי יש איזשהו חשבון-נפש בדיעבד לאור ההתפתחויות. האם למשל היא מוכנה להודות שעיקר הטענות של פעילי הפרשה היו עורבא פרח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוכנים להחזרה בתבונה הם תמונת ראי לדוכנים להנחת תפילין והחזרה בתשובה במערכת החינוך הממלכתית. הם חושפים לאור השמש את אי-הסימטריה המעוותת בראייה הציבורית - גם בציבורים ממלכתיים - שנותנת צ'ק פתוח לצד אחד של המפה לחנך מחדש את הצד השני, אבל לא להיפך. בתור שכאלה, זו יוזמה מבורכת מבחינתי. אני בעד שעל כל דוכן להנחת תפילין שייפתח ליד בית ספר ממלכתי, מיד יוקם דוכן להחזרה בתבונה מול בית ספר דתי או חרדי. המטרה היא כמובן שכולם יבינו שלשטוף מח לילדים בבית הספר זה לא מקובל במדינה מתוקנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למה? להניח תפילין זה לא בלתי חוקי במדינת ישראל. מה שאנו רוצים זה שבבי"ס דתי יהיה דוכן להנחת תפילין ובבי"ס חילוני לא. כל אחד כמנהג המקום. לשים דוכני חילון בב"ב זו פרובוקציה. אם אתה תומך בנאור נרקיס, אתה תומך בדוכני תפילין בבתי ספר ממלכתיים (יעבירו חוק מתאים ויאללה). כל בי"ס שוטף לילדים את המוח. הליברל שואף שלהורים תהיה לפחות חלקית אפשרות לבחור את שטיפת המוח שהוא מעדיף. ב. כפי שכתבתי יש פיתוי עצום לבחור בנבחרי ציבור שירגיזו את אנשי הימין. אבל אח"כ שואלים איך הגיעו לכנסת אנשים כמו ערסלם, מאי גולן וגוטליב. ג. חידוש נוסף משולחנו של נרקיס הוא הטענה שבני ישיבות ההסדר נהרגים יותר בשירות צה"ל מפני שבסדיר הם משרתים רק 14 חודשים (ולכן יש להם פחות ניסיון). אני לא יודע מה הקרדיטציה הצבאית של נרקיס לקבוע קביעות בעניין. ואם זה נכון, הייתי מניח את העניין לטיפולם של נציגי המגזר הדתי-לאומי ולא הייתי ממנה עצמי לגננת שלהם. גם מן הדאגה הפתאומית הזו עולה ריח כבד של פרובוקציית מראה לטענות של הדת"לים שהם נפגעים בצבא יותר מאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. להקים דוכן תפילין ליד בית ספר זה לא חוקי. ועצם זה שאתה לא מבדיל בין להניח תפילין בבית לבית מיסיונריות מול ילדים במקום שבו הם חייבים להיות, רק מראה כמה המערכת בארץ מעוותת בבסיסה. ג. פרובוקציות מראה זה נוהל עם תועלת. זה משקף את העיוות ושטיפת המח ה'שקופים'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, החוק אוסר להקים דוכנים מכל סוג שהוא מסביב לבתי ספר, עד מרחק מסויים. אני לגמרי בעד חוק זה. פשוט ניסיתי לדלג מעל הלגליסטיקה הזאת. אני לא חושב שצריך להדרדר לויכוח עם רמת הטיעונים המקובלים בימין הדתי/מסורתי-לאומי. במחשבה שנייה השימוש בצידוקים דתיים כדי להפר חוקים הוא אכן בעיה בארץ. לענ"ד הבעיה האמיתית היא בתוך ביה"ס. יש כנראה הרבה הורים מסורתיים ששולחים ילדים לבתי ספר ממלכתיים. בין הלחץ מבפנים של הורים אלו ללחץ מבחוץ של השר קישקשתא, מנהלים נאלצים להקים פינות להנחת תפילין בתוך ביה"ס. אני חושב שזה לגיטימי שבבתי ספר ממלכתיים לא יהיו פינות תפילין כשם שאין בתי כנסת. ילדים מסורתיים לא צריכים להניח תפילין בבית הספר כשם שהם לא מתרחצים שם. בבתי ספר ממלכתיים-דתיים מן הסתם יש בית כנסת ופינות תפילין. כלומר, אני לא רוצה פינות הנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים ולא פינות החזרה בתבונה מול בתי כנסת בבני ברק (גם אם לא מדובר בהיינו הך מבחינת החוק). אני לא חושב שהמלחמה שלנו צריכה להיות על מה שמתרוצץ במוח של אנשים דתיים בעניין אלוהים קיים או לא. המלחמה צריכה להיות על כך שלא יאלצו אותנו לממן אנשים דתיים ולא יגידו לנו מה צריכה להיות היהדות שלנו. בנסיבות אלו, אני לא מוצא שום סיבה להזדהות עם האג'נדה של נאור נרקיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אוסר אבל המיסיונרים החבדניקים וחבריהם עוברים על החוק בלי בעייה (כמו כל המגזר החרדי ששם עצמו מעל החוק בהמון תחומים). זו בדיוק הנקודה, וחבל שאתה מתעלם ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. זו לא באמת תשובה אליך אלא יותר התייחסות אישית להרכב שימשוך או ידחה אותי מלהצביע לרשימה. כיוון שאני לא ה"בייס" אז כנראה שדעתי יותר חשובה אלקטורלית מאשר מי שיצביע לרשימה בכל מקרה. 1. אישית הייתי רוצה לראות את רדמן, עמרי רונן, נאור נרקיס וגלעד קריב בכנסת. אלו אנשים שאני מעריך את העשייה שלהם. שוב אישית, נעמה לזימי היא שלי יחימוביץ' בזעיר אנפין עבורי- היא מצליחה לעורר בי אנטגוניזם גם כשאני מסכים עם מה שהיא אומרת. 2. ככל שיהיו פחות אנשים ש"די לכיבוש" הוא הדגל שלהם1 ויותר אנשים עם עשיה ציבורית מוכחת2 ברשימה יהיה לי קל יותר להצביע עבורה. ___________ 1 מוסי רז, יריב אופנהיימר וגם יאיא פינק 2 אפרת רייטן וגבי לסקי יהיו פלוס מבחינתי. פחות מכיר את מיכל רוזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עזרת לי. אני חולק עליך לגבי 2 אנשים. נאור נרקיס הוא לדעתי פרובקטור שלא הייתי רוצה לראותו בכנסת. אני מניח שהוא אחד מנפגעי מערכת החינוך הדתית והוא מנסה לנקום בהם בכל דרך. מה התועלת בויכוחים עם עוברי אורח שלא רוצים להתווכח? לגבי נעמה לזימי, יש לי את ההיסוסים שלי, אבל אני סבור שהרושם שלך מוטעה. שלי יחימוביץ כדרכם של אנשי תקשורת בעיקר דיברה את עצמה לדעת. נעמה לזימי היא פעילת ציבור כבר שנים רבות, עוד מפעילותה בעיריית חיפה והיתה פעילה מאד בחקיקה ועזרה לאנשים וארגונים רבים. אני חושב שהיא צריכה להיות שרה לא בגלל דעותיה אלא בגלל הרקורד שלה בפעילות למען אנשים. אישית היא מעוררת כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוקח לתשומת לבי את דעתך לגבי נרקיס. ההיכרות שלי עם פועלו שטחית. אני מעריך אנשים שהקימו מערך עובד במו ידיהם (בראש כמובן ''אחים לנשק'' וגם גבי לסקי דוגמה חיובית) אפילו אם דעותיהם לא עוברות לי חלק בגרון וגם הוא מאלה. בענין לזימי זה לא היא, זה אני. יש אנשים שזה פשוט מעיק עלי לשמוע אותם. יחימוביץ' היא דוגמה קיצונית כי ממש החלפתי תחנה בכל פעם אחרי שתי מלים שיצאו לה מהפה. אצל לזימי (ואיילה חסון ורני רהב גם) זה בדרך כלל שני משפטים, בלי קשר לתוכן. מעניין שאת ברדוגו או שמעון ריקלין אני מסוגל לשמוע (עד שאני מתפלץ מהתוכן, לא מהצליל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו השביעיה שלי 1. נעמה לזימי 2. אפרת רייטן 3. גלעד קריב 4. גבי לסקי 5. יאיא פינק 6. נמרוד שפר 7. עלי סלאלחה שמיני א. אשמח לשמוע ביקורת ב. אשמח לעזרה בהוספת שמיני (חשבתי על מורן זר קצנשטיין וסומיה בשיר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בלי רדמן? הוא פצצת אנרגיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם פרשה עם עו"ד גונן בן יצחק (מעוטף עצורים) שטוען שרדמן מושחת ומתפרנס מכספים שנתרמו למחאה. אני מעדיף לא להסתבך (מה אנו יודעים על עברו העסקי של רדמן?). אני חושב שצריך להחיל כאן את הכלל של "אשת קיסר חייבת להיות מעל לכל חשד". אני מאד מעריך את עזרתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אוסיף את מורן זר קצנשטיין (מייסדת ''בונות אלטרנטיבה'' מארגנות מחאת השפחות באדום) כנציגת אנשי המחאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, מושחת זה לא פלוס? אה, סליחה, לא המפלגה הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לכתבה הזו בהארץ. היא מתייחסת לשימוש של משה רדמן ועוד כמה מסביבתו במשאבי עמותת עוגן לכולנו לקידום עצמי בפריימריז. אם זה כל מה שהצליחו לגרד על מועמדים, יפה, כי זה באמת הרבה אוויר חם. משה רדמן היה איפשהו בין מנהל ליועץ. עם תחילת המחאה של 2023 רדמן פרש מעיסוקיו והחליט לעבוד במחאה. לכן הוא עובד בזה במשרה מלאה. את עוגן לעתיד הוא ניסה להקים בהתחלה כחברה מסחרית. כשהתברר שאין כדאיות כלכלית, זה הפך לעמותה. המטרה היא להפיץ תוכן שמתאים יותר לנו ברשת, כי לא חסר תוכן הסתה. הזכרתי כבר את קרן ברל כצנלסון. גם עוגן לעתיד שהוא הקים הם מיצרני המידע ומפיצי האידאולוגיה החדשים של השמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכתבה יש סכסוך בין רדמן לעו''ד גונן בן יצחק שהוא מי שהעלה את הטענות נגד רדמן. אני לא מעוניין להכנס לפרטי הטענות, מפני שהמידע שיש לי אולי לא מדוייק. דבר אחד ידוע לי בודאות. ישנה טענה (אתה לא טענת זאת אבל זה משתמע) שלא הוגן להעלות טענות כאלו ברגע האחרון, באופן שאינו מאפשר לרדמן להוכיח את חפותו לפני הבחירות. טענה זו אינה נכונה, מפני שהטענות עלו כבר לפני חודשים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שגונן בן יצחק היה בעבר עורך דינו של משה רדמן. נראה לכן שברקע יש סכסוך בין עו''ד ללקוחו, שאת פרטיו שניהם אינם חושפים. שומר נפשו ירחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשה היא הכפשה ורדמן כבר ענה לזה היטב כמה פעמים. מצטרף לאריק שרדמן חייב להיות ברשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להבין במה מדובר. אני יכול להבטיח לך שלא מדובר בהכפשה מופרכת מיסודה. מי שהעלה את הטענות נגד רדמן היה עו"ד גונן בן יצחק (מראשי ארגון עוטף עצורים שסיפק הגנה משפטית לעצורי המחאה). הטענות הן ספציפיות לגמרי. יש שם ערבוב לא בריא בין ארגונים ציבוריים לעסקים פרטיים ושימוש בכספים שגויסו לצורך מסויים לצורך אחר בעסק פרטי. כלל נקוט בידי בעניין נבחרי ציבור להיזהר מטהרנות יתר בענייני פרנסה שכן אנו עלולים להשאר רק עם מועמדים שלא עשו בחייהם דבר. אך מקרה זה הוא מסוג המקרים עם חשד סביר שלבטח יצופו ויעלו שוב ושוב. יש כאן שני סימפטומים מעלי עשן: א. מתברר שגונן בן יצחק היה בעבר עוה"ד של משה רדמן. נראה ששורש העניין בסכסוך בין עו"ד ללקוח שאפאחד משניהם לא טורח לחשוף אותו. ב. עשייתו הידועה לציבור של רדמן היא היותו איש מדיה, המופיע חדשות לבקרים בתקשורת ובמדיה. מוזר שהוא לא עשה שימוש בכישוריו אלו כדי להפריך את החשדות שהועלו נגדו. במצב זה, בו רב הנסתר על הגלוי בטענות על המועמד רדמן, לא טוב עשו אלו שבחרו בו. לפני שאנו נותנים לאדם את החסינות מהעמדה לדין, חובת הזהירות מחייבת לבדוק את מעשיו בשבע עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עשה שימוש בכישוריו והפריך זאת כמה פעמים, בכמה קבוצות חברתיות שאני חשוף אליהן. זה מספיק מבחינתי, וטוב שהוא נבחר במקום נאה מאד ב''דמוקרטים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד נרקיס. המאבק בכפייה הדתית וההשתלטות על המרחב החילוני - בעיקר בבתי הספר מול תלמידים צעירים ונוחים להשפעה - הוא אחד המאבקים הכי חשובים לעתיד המדינה והסיכוי לשינוי אחרי הממשלה הכושלת הנוכחית. וזו ההזדמנות האחרונה להזיז את הספינה בכיוון הזה, לא תהיה נוספת. נרקיס פרובוקטור ולא מתנחמד וזה יתרון גדול לדעתי, והוא ממוקד במאבק הזה. הגיע הזמן שכל פעם שגפני או גולדקנופף פולטים את ההסתה וההתנשאות שלהם מעל דוכן הכנסת ובוועדות, יהיה מולם מישהו לא פוליטיקאי ולא כזה שימתן את ההתנגדות שלו כי ככה צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד עם 1 וגם 2. ספציפית אצביע כנראה גם יאיא פינק. רוחב היריעה שהוא מביא, לא רק מבחינת הכיבוש, מספיק משכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתר המשווה בין מועמדים לפריימריז בדמוקרטים: אתר פרופיל קצר על כל מועמד.. אבל יותר חשוב: מאפשר להשוות לפי נושאים שונים; ומספק מקורות לעמדה של כל מועמד בכל נושא. על פניו אתר מרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי. לא עבד לי. הוציא לי רשימה מומלצת, לא דומה אפילו ובעיקר, לא חשוב מה, יאיא פינק יוצא ראשון. תוכנה נפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי אחד מה top 3 אפילו לא ברשימה. זה צפוי; לדעתי הערך של האתר הזה הוא לימודי. ללמוד על מועמדים שאתה מתלבט לגביהם או כמעט ולא מכיר. פחות עוזר לגבי מועמדים שיש לך רגשות חזקים (שליליים או חיוביים) לגביהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלבטתי הרבה, ומועמדי הם: נעמה לזימי גלעד קריב אפרת רייטן תומר אביטל ענבל וורטמן שהם גבי לסקי יאיא פינק גאלב סלאמנה ענבל: בין השאר בגלל שהיא נציגה מקומית. גאלב: החלטתי שאני שומר קול אחד לנציג מיעוטים. למה דווקא הוא? שאלה טובה. את סומיה בשיר לא רציתי בגלל דעותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינויים של הרגע האחרון: נעמה לזימי גלעד קריב אפרת רייטן תומר אביטל אמילי מואטי גבי לסקי יאיא פינק אחסאן חלאילה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסמו התוצאות לזימי, קריב, רייטן יאיא פינק, גבי לסקי, עמרי רונן, מיכל רוזין משה רדמן, סומיה באשיר, נמרוד שפר, מורן זר קצנשטיין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם יש לך זמן, נסה להאזין ל"השיטה הטרויאנית" (אם תרצה, תמשיך משם לפרק השני, השלישי, הרביעי וכו')) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, המון זועם ניסה לפרוץ לאולם הדיונים של בג''ץ. ח''כ גוטליב צולמה כשהיא מנסה להרגיע מוחים, בנראה נבהלה מהטרנד שהתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק "המון" אבל אוסף של מוסתים שצועקים "לשחוט את השופטים". ממש מחוץ לדלת האולם. בלי בושה. הדיון הופסק ופינו את השופטים מחוץ לאולם מחשש לבטחונם. ממש תקופה של נס, חזון ה D9 הולך ומתקרב. לגבי טלי גוטליב, ייתכן שהיא נבהלה מזה שהיא איבדה את הכותרת. הרי היא תכננה להפריע לדיון בעצמה (ובאמת הוציאו אותה). יותר מזה, הורים שכולים מפורום גבורה (פרו-ביבי) מנעו מהורים שכולים אחרים לשאת הצהרה. גם החזון הזה הוא עם יד מכוונת, ראה תגובה 783560 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳אוסף של מוסתים שצועקים "לשחוט את השופטים"׳ > הנשק הפונטי בתרבות הישראלית הוא נשק מהפנט. כשהשלוך נהפך לשלוף, גם השופט נהפך לשוחט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומר הפעם ששמעתי מישהו ברדיו טוען שצעקו ''לשפוט את השופטים'' ולא לשחוט. הלכתי לסרטון ששלחת ואפילו אני לא הייתי בטוח מה נכון. אולי בעלי השמיעה היותר מוזיקלית כאן יוכלו לומר בבטחה מה נאמר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי לשפוט. אבל יש לבדוק את הקריאה האחרונה שנאמרה בקול רם ׳לשחוט׳ מתי היא הוכנסה. בכל מקרה וכאמור - גם לשפוט וגם לשחוט את השופטים אילו אמירות קשות בהקשר הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הרי הם רק ניסו להציב מראה וגו וכלל לא עלה על דעתם להפריע לדיון. וגם גוטליב בסה''כ היתה באה עדה מומחית לפשעי היועמשית, למרבה הצער השופטים השמאלנים מנעו ממנה לדבר.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתווכח לגבי היתר, אבל לעניין הנאמר השאלה בעינה, האם זה בימי שפוט השופטים או שחוט השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שמגר, התשובה ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המומחים בדקו, וישקוט הפייסבוק ל 40 דקות """ המשטרה החליטה לפתוח בחקירה פלילית של האירוע בבית המשפט העליון, שבו מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ניסו להתפרץ לאולם בית המשפט במהלך דיון בעתירות בנושא - כך נודע היום (שבת) ל-N12. ההחלטה התקבלה אחרי התייעצות עם פרקליטות המדינה. במסגרת השלבים הראשוניים בחקירה, המשטרה אספה תיעודים של האירוע. בתחילה החוקרים בחנו אם נשמעו קריאות "לשחוט את השופטים", אך אחרי בחינה של הסרטונים נקבע שהקריאות שנשמעו היו "לשפוט את השופטים". בכל מקרה, החקירה הפלילית מתנהלת נגד אלה שניסו לפרוץ בכוח לאולם. """ מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אז אחרי כל המהומה, בג"צ נתן לממשלה עוד חודשיים "להציג מתווה" לחקירת המחדל - כתבה ב ynet מספרת שמקורות בממשלה "מודים שהפ סקפטייפ" בנוגע לזה שהממשלה תקדם משהו בנידון. לא מפתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים בג״צ דורש מהממשלה צעדים מעשיים יותר בחזית אחרת, וכבר גרם לחרדים להתגייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחקיר מעניין (אבל ארוך) של זמן אמת (כאן 11) על הטענות שבג"צ אשם ב 7 באוקטובר. התחקיר מראה ש: א. הטענות מקורן בדוח של התנועה למשילות ודמוקרטיה [ויקיפדיה] שהוקמה ע"י מיועדנו שמחה רוטמן ב. הן חלשות עד כדי מופרכות (כולן מבוססות בגדול על מקרים ספציפים בהם בג"צ דחה עתירה וקיבל את עמדת צה"ל והממשלה) ג. כמה חודשים אחרי ה 7 באוקטובר, הממשלה אמצה את הדו"ח והתחילה לדחוף אותו ברשת כפי הנראה בתור מענה לדרישה הציבורית המתגברת לועדת חקירה ממלכתית כל זה מתחבר למדיניות הפרד ושכול של פילוג בין משפחות שכולות, שכתבתי עליה בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לציין את עורך התחקיר אבי עמית הזכור לי לטוב מתקופת עבודתו עם רביב דרוקר בתכנית 'המקור'. ממליץ על התכנית. לא היה לי ארוך בכלל. כדי להציף את הפייק של מכונת הרעל, חייבים לפשפש במסמכים ובתעודים הרלאבנטים. הבדיקה שנעשתה מחזקת מאד את מה שחשנו באופן אינטואיטיבי קודם: הטענות על קשר בין פסיקות הבג"ץ לארועי 7.10 הם ערימת כזבים ודברי הבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת תחקיר ארוכה ומטרידה של "זמן אמת" בערוץ כאן 11. הגמ"ר הוא מעין תת ארגון בצה"ל המאויש במתנחלים תושבי יו"ש ומעורב לאחרונה בהרבה תקריות אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול (שישי) פורסם דוח שנתי על בריאותו של ראש הממשלה בו פורסם שהתגלה אצלו "נגע זעיר" שהוא "שלב מוקדם של סרטן הערמונית". בנגע מסוג זה ניתן לבחור במעקב או טיפול. נתניהו בחר בטיפול והנגע הוסר באופן מלא. נאחל לנתניהו בריאות שלמה. אל הדוח התלוותה הודעה של רוה"מ למשל כאן שבו הוא מודה שהוא הסתיר את הטיפול למשך חודשיים כדי "לא לאפשר לאיראן להפיץ תעמולת כזב". זה כמובן אירוני כי באיראן עצמה מסתירים מידע על בריאותו של המנהיג שלהם. אגב, אם הטיפול נערך לפני חודשיים (או חודשיים וחצי? תלוי במקור) - הגילוי היה לפני כן. עוד ראוי לציין שגם את ההודעה הזו ניצל נתניהו להאדרה עצמית. """ אתם כבר מכירים אותי. כשמעבירים לי מידע בזמן על סכנה אפשרית, אני רוצה לטפל בה מיד. זה נכון ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. זה מה שעשיתי. עברתי טיפול ממוקד שהסיר את הבעיה ולא השאיר לה זכר. הגעתי לכמה טיפולים קצרים, קראתי ספר, והמשכתי לעבוד. הכתם נעלם לחלוטין. ברוך השם ניצחתי גם את זה """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ניצח אותו ניצחון מוחלט (הסיבוב הבא יהיה כעבור שמונה חודשים, כלומר: בערך בזמן הבחירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתמן: דוכן העדים קרצינוגני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- "אי אפשר להגיד שזה שקר, אבל זה לא תיאור מלא" - "כנראה שהכתיבו לבית החולים מה ייצא ומתי, והלשכה לחצה להוציא דברור מסוים כי היא מאוד דומיננטית" כתבה ב ynet |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיווח ב"הארץ": קצין משטרה החרים בשבוע שעבר ממפגין בצומת כרכור דגל הונגריה בטענה שהוא דומה לדגל פלסטין. המפגין שהדגל הוחרם ממנו סיפר שהבהיר לשוטרים כי לא מדובר בדגל פלסטין, אך קצין המשטרה אמר לו: "אתה אולי מבין את זה, אחרים לא". וזה מזכיר לי את המערכון ההוא. קוסנם משטרת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אני מעריך שהאיחוד בין בנט ללפיד יקשה על נתניהו לעשות הפרד ומשול ולמשוך אליו את בנט. מבחינה אלקטורלית אני לא בטוח כמה משמעות יש לזה. - אתמול הודיע עופר גולן, יועצו של נתניהו זה עשור הודיע שהוא עוזב ועובר לעוצמה יהודית. "עובר דירה אבל נשאר באותו בניין". עצוב אבל נכון. עוזב משפחת פשע אחת ועובר למשפחת פשע אחרת. אגב, בעיתונות הוא נקרא "יועץ משפחת נתניהו", ממש ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב הפוך. ממשלת נתניהו-בנט אינה קשורה ליכולתיו המאגיות של נתניהו אלא לעובדות הפוליטיות. ה-Appeal האלקטורלי הוא שם המשחק. כל הסקרים מלמדים שאף גוש לא זוכה ברוב אקסקלוסיבי (בהנחה שהקול הערבי הוא ברובו אירדנטי/אופוזיציוני במהותו). קואליציה בין המפלגות הראשיות של הימין והמרכז תספק בסיס של כ-60 מנדטים שהוא בסיס טוב לקואליציה ולכן היא המסתברת מבחינה פוליטית. ללפיד יש קרדיט של התנגדות לממשלות של נתניהו, אבל צריך לזכור שהווטו שלו לא היה על נתניהו אלא על בנגביר וגולדקנופף. אני מניח שש"ס או ליברמן יוכלו לספק את אבן הראשה. להתארגנות של האופוזיציה מאחורי מועמד מוסכם לרוה"מ יכולה להיות משמעות אלקטורלית מכריעה. לא לחינם הימין, ששקוע עד צוואר בפולחן אישיות של הוד מלכותו הBB, נלחם מלחמה טוטאלית ברל"ביזם. ברגע שיותר ויותר בוחרים יבינו שהבחירות הם קודם כל על זהותו של רוה"מ הבא, יותר מהם עשויים לגלות שמאסו בBBיזם. האופוזיציה נמצאת בנחיתות מובנית הנובעת מאופן החלוקה הנוכחי של הקולות המתנדנדים. להשערתי לפחות 2/3 מן הקול הזה נמצא כרגע באופוזיציה. להתלכדות מאחורי מועמד אופ' מוסכם, עשוייה להיות משמעות מכריעה בשמירה על ה"מגזר" הזה ואף הרחבתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הטענה שלך. אני אומר שעכשיו יהיה קשה יותר לנתניהו למשוך את בנט. למה? זה לא קשור למתמטיקה פוליטית בכלל. וגם לא קשור להתנהגות של קהל הבוחרים. זה אפילו לא קשור להיסטוריה של לפיד. מה כן? עד האיחוד בנט קבע בעצמו. ועכשיו הוא צריך לשכנע את לפיד או לחלופין לפרק את החבילה. אני ממש לא אומר שזה בלתי אפשרי, הרי גנץ עשה את זה. זה פשוט יותר קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. זה נראה לי דקדוקי עניות. קשה מאד או קשה יותר, ברגע שהבוחר "יעביר את הצ'ק" , בנט ולפיד "יחלקו את הכסף" ביניהם ויעשו איתו, פחות או יותר, מה שירצו. (ע"ע רשימת סמוטריץ ובנגביר או רשימת כחול לבן). מנקודת המבט האופוזיציונית שלנו, הדבר החשוב היחיד שקיים במרחב הזה זו סינרגיה כלשהי של מרכיבי האופוזיציה שתאפשר לה לזכות ב-61 מנדטים. כל דבר שאיננו זה, לוקח אותנו למרחב של בחירות ללא הכרעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו על גנץ. דעיכתו של גנץ חושפת באור העלוב ביותר את מגרעותיו. יאיר לפיד שרץ בפוליטיקה לטווח הארוך מיהר לסגור לעצמו שיריון ברשימת בנט. לעומתו גנץ שנשאר כעת רק עם אייל ברקוביץ לא ממהר לשומקום. מה שנחשף כאן הוא שגנץ לא הגיע לפוליטיקה כדי לאכלס את מושבי הכנסת. הוא הגיע להיות רוה''מ או מינימום שרהב''ט. אם הוא לא יכול לקבל את זה, הוא במוקדם או מאוחר ילך לביתו. אין זה ראוי להצמיד כינויים לאנשי ציבור שלא התכוונו להרע לנו, אבל הכינוי ''חלול'' נראה אינפורמטיבי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שמגרעותיו של גנץ גדולות, אבל מסתייג מהתואר ''חלול''. בעיני גנץ הוא בעיקר פוליטיקאי גרוע במיוחד. ''חלול'' צריך להתייחס לאדם שאינו נושא עמו מטען ערכי משמעותי. מבין ראשי המפלגות יותר קרובים לתואר הזה לדעתי יאיר לפיד ואריה דרעי. שניהם פוליטיקאים מוצלחים לאין שיעור מגנץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פה לא נסכים. אני לא מדבר על מחסור באידאולוגיזם רדיקלי או שמרני. אני רואה בגנץ העדר של כישורים ומסירות פרופסיונליים. מנחם בגין לשיטתו שרת את עמישראל ממושבי האופוזיציה במשך 30 שנה, עד שהגיע לראשות הממשלה. השווה את גנץ לדיכטר או ברקת. אני לא מפקפק בכוונותיו הטובות של גנץ ובאופיו החיובי. אני פשוט רואה שם ביטחון עצמי על גבול ההיבריס. איזה הישגים גדולים השיג גנץ בעברו למען עמישראל שעושים אותו, ורק אותו, כל כך "זכאי" למשרה הגבוהה מכולן? מה האסון אם ישרת את המדינה בתור שר תחבורה? מדובר בקפיצה מסג"מ לרמטכ"ל. אותו דבר אפשר לומר לכאורה על אייזנקוט. אבל לאייזנקוט היה משהו שלא היה לגנץ. היה לו את בני גנץ. הוא לא מיצב עצמו למן הרגע הראשון כקיסר הגואל. הוא ישב עם עוד 3 רמטכ"לים ואח"כ כסגנו של גנץ וגם היום אינו "מאיים" על מצביעיו שיפרוש אם לא יוכתר. נדמה לי בעיקר שיש לו הרבה סבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את כוונתך. הייתי קורא לזה ''יומרני'' (עם הסיומת המתבקשת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקאי שהכי ראוי לתואר ''לא נושא עימו מטען ערכי משמעותי'' הוא - כידוע - נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסכים. נראה לי שנתניהו פשוט נטש את המטען שלו מתישהו היתה לו אג'נדה שגריר והוא היה שגריר מעולה. היתה לו אג'נדה כשר אוצר הוא ושר אוצר יוצא מכלל. נראה לי שהתחיל לאבד את דרכו כאשר רץ לראשונה לראשות הממשלה, שב ומצא אותה כשר, וככל שהתמשכו השנים בהן כיהן כראש המדינה הפרסונה הלכה והשתלטה על האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מדבר על עשרים השנה האחרונות. אני לא מנקה אותו מהליוצנטריות לפני זה - הי, הוא לחץ את ידו של עראפת ולא ביטל את הסכמי אוסלו - אבל לא שווה לי להתווכח על זה. מאז 2009 הוא הליוצנטרי למופת, שזו הגדרת הבסיס ל"אין מטען אידיאולוגי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנס של המפלגה החדשה "אתם יודעים למה כל כך הרבה ליכודניקים טובים זורמים אלינו עכשיו? מפני שהמפלגה שהייתה פעם הבית שלהם, הפכה לקליפה ריקה בלי נשמה. השם ליכוד נשאר, אבל הערכים נעלמו ז'בוטינסקי, בגין ושמיר מתהפכים בקברם כשהם רואים קוקטייל של כהניסטים, משתמטים ומושחתים, שהשתלטו על המפלגה שלהם." ו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי גם האופוזיציה הראשית בישראל אימצה את משנתו של ארתור פינקלשטיין, איך מנצחים בבחירות: צריך לזהות את קווי השבר המפלגים את החברה ולהתייצב בעקביות בצד שיביא לכם את הניצחון. נראה שהאופוזיציה זהתה את הקו של השתמטות ו'ברית המשרתים' כקו שעשוי להביא אותה לחצות את קו ה-60. אם היא תתמיד ולא תעשה שגיאות טקטיות זה עשוי לעבוד. אני מאחל לאופוזיציה הצלחה, אבל מפקפק מאד אם שאלת ההשתמטות היא באמת הנושא שצריך לעמוד במרכז הויכוח הציבורי. אני מפקפק גם באותנטיות וגם בתועלת של הדיון. א. אנו רואים שמפלגות המציבות את ברית המשרתים בראש המצע שלהן לא עוברות את % החסימה. ב. הפיתרון המדוייק של סוגיית השירות צריך להוציא את השאלה מן הכנסת ולמסור אותו בידי הרשות המבצעת. ג. הפיתרון הזה גם קיים וגם טריביאלי. החוק צריך לקבוע את חובת הגיוס לכל האזרחים ולהניח את שאלת המימוש בידי הממשלה והצבא. הממשלה תוכל להחליט על מי לאכוף את חובת הגיוס ועל מי לא. אבל אזרח שיסרב להתגייס לא יוכל לראות עצמו כאזרח "נורמטיבי" ועשוי לסבול מסנקציות שונות. ד. כל עוד החרדים מתעקשים על חוק שיפטור אותם משירות, אסור לכלול אותם בקואליציה. ה. אני בערך ההיפך מאיש צבא בכיר ולכן קשה לי להתווכח עם קריאות המטכ"ל בנוגע למצוקת הגיוס. בכל זאת, אני מפקפק מאד בחיוניות ויותר מכך בתועלת של גיוס השבאבניקים החרדים. אחרי שההוא עם לולאת התליין חלק נשק ארוך לכל זב ומצורע, לספק למטורפים החרדים גישה לרימונים וחומרי נפץ, לא נראה דבר מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. וחוץ מזה, להפסיק את המלחמה: להפסיק לחשוב שהפתרון לכל בעיה מדינית הוא רק צבאי. אני מתפלא על כך שהחרדים לא לחצו בכוח לסיים את הלחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינינו לבין עצמנו (אני מתכוון למצביעי מפלגת השמאל הציוני) אני רוצה להציע לך נקודה למחשבה. א. האם הנכחות של יאיר גולן, מתן וילנאי, ... בשמאל היא מקרית? ב. כהצעה לדיון אני רוצה להציע שנטיות אנטי-מיליטרסטיות מסויימות עשויות להתרגם בריאליה הפוליטית לעמדות מסוכנות שבסופו של דבר גורמות ליותר אבידות מאשר עמדות צבאיות -תוקפניות. אפרט 2 דוגמאות. ג. הנשיאים האמריקניים שני הבושים, קלינטון ואובמה ידעו להשתמש בצבא ארה"ב כמגפיים על הקרקע. האם זה תמיד הסתבך לנכחות קרקעית ארוכה ויקרה? התשובה היא לא. כל מקרה לגופו. ואז הגיע הג'ינג'י האינפנטילי שהיה חייב להתפאר כגאון מול כל קודמיו החגבים ולהבטיח נצחונות "שלא היו כמותם" בלי מגפיים על הקרקע. מה התוצאה בינתיים? בזבוז של יתרון צבאי מכריע לריק והסתבכות ללא נקודת יציאה נראית לאין פרט להרמת ידיים מוחלטת והסתלקות עם זנב מקופל. ד. צריך לעיין איך צה"ל הגיע גם בעזה וגם בדרום לבנון לפגיעות חריגות באוכלוסיה אזרחית (עיין במאמרים של יגיל לוי) עד כדי האשמות בפשעי מלחמה מאורגנים, ג'נוסייד וטיהור אתני? האם זה קרה בגלל מדיניות רשמית של ההנהגה הבטחונית והמטכ"ל? לא חושב. הסבר יותר משכנע: נראה שהזרוע הבטחונית של ישראל, בכל הרמות, מן ההנהגה המדינית ועד אחרון החיילים, פועלת מתוך חרדה מפני אבידות. או לשון אחר, פועלים מתוך צפייה לאפס אבידות. זה מתבטא גם בירי לכל עבר, נירמול של נזק סביבתי חסר פרופורציה והפצצה מן האויר של מטרות אזרחיות ללא סיבה צבאית אמיתית. ה. ההצעה שאני מציע היא שמדיניות צבאית אקטיביסטית יותר עשוייה להיות עדיפה ולהחליף מצבים בהם אולי מספר האבידות קטן יותר, אבל גם הוא לא מצדיק את עצמו במבט ארוך טווח. ו. בקיצור, אם לצטט את טדי רוזבלט: דבר בקול רך ושא מקל גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת משנה: אין ציונים אין דאגות. שר החינוך קיש הורה לרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לעצור את פרסום תוצאות מבחני מיצ"ב במדעים. זאת לאחר שהתברר שהציונים נמוכים במיוחד. מקור שאלות - התירוץ של קיש: היו כשלים מקצועיים סביב הבחינות. אדיוט, איך לא האשמת את השמאל? - ואם הציונים היו טובים במיוחד, האם גם אז היה נעצר הפרסום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה משעשע אותי אם לא היו לי ילדים במערכת החינוך. חדל אישים שמונה מסיבה עיקרית אחת ועכשיו הילדים משלמים את המחיר. הצרחות של קיש: "גורמים במשרד החינוך מתארים בימים האחרונים אווירה של כאוס ואובדן שליטה סביב שר החינוך יואב קיש, על רקע חשיפת נתוני הישגים נמוכים במיוחד של תלמידי ישראל" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסתרא בלגינא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיש פותח ב"הליך משמעתי" נגד מנכ"ל הראשות הארצית להערכה ומדידה. היי-היי זה כי הוא היה לא ממושמע! לא להבהל. כתבה ב ynet ועדה חשאית במשרד החינוך, בראשות איש שב"כ בדימוס, מרגלת אחרי מורים שמבקרים את הממשלה. רובם ערבים. שוב אין מה להבהל. גם מורים גם ערבים וגם נגד הממשלה? הרי ברור שהם מחפשים צרות. כתבה בהארץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיש פרסם פוסט בו הוא מתגאה שהוא הסדיר את עניין הנחת התפילין בבתי הספר. תודה. רק תסדיר את עניין לבישת ציצית בשיעור התעמלות ובאמת הכל יהיה מושלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי טענה שכבר היום מותר לתלמיד להביא תפילין מהבית ולהניח כרצונו. מה שאסור זה להקים דוכנים מיסיונריים של אגודות חיצוניות לבית ספר ולשדל תלמידים להניח תפילין בשעות ובמרחב הקרובים לבית הספר. כמובן שאם מתירים לילד מדת אחת לבצע טקס דתי בבית הספר, ראוי להתיר גם לילד מדת אחרת לעשות טקס דתי אחר1. 1 וממילא עדיף שכולם יעשו את הטקסים הדתיים שלהם בדלת אמותיהם בבית ולא בבית ספר ממלכתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוכן הנחת מסננות? שבו מחלקים פסטה חינם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |