 |
אורבן הפסיד בבחירות בהונגריה | 4267 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ציון יום השואה בישראל 2026 הוא פארסה מבישה וביזיון המתים. כאשר שר המשטרה של ישראל מסתובב עם לולאת התליין על דש בגדו, יום השואה בישראל מזכיר יותר מכל את חגיגות יום הניצחון על הנאצים בבריה"מ הבולשביקית. מזל שעדיין לא "חוגגים" אותו עם מצעד צבאי. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וכך גם פארסת מדליקי המשואות, עם גל הירש שנבחר כדי לשפוך שמן על מדורת סבלם החטופים ומשפחותיהם שעזר להפקיר, והרב זרביב שהציע לשטח את עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משיאת משואה חריגה היא הפרופ' דינה בן יהודה: רופאה בכירה בהדסה ומניחת התשתית להקמת מערך הנפגעים של צה"ל. אם זוכרים שהדלקת משואות אינה טקס קבלת פרס ישראל, מתגנב החשד שמדובר ב"הערת שוליים" (הסרט) הפוכה. העניקו את הפרס לאם במקום בתה, כדי לא להרגיז את המצביעים חובשי הכיפות. (אור בן יהודה מג"ד קרקל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף פברואר או תחילת מרץ 1945 מתו במחנה ברגן בלזן בגרמניה 2 נערות יהודיות: מרגוט (18) ואנה (15) פרנק. הן מתו מתשישות, רעב, קור וטיפוס הבהרות. בינואר 2024 נהרגה בעיר עזה הילדה הינד רג'ב (6). היא גססה במשך שעות ומתה בגלל אבדן דם מפגיעת רסיסי פגזים שנורו ממשוריינים ישראלים. יש כמה דברים משותפים לשני הארועים. שתיהם היו מקרים פרטיים בתוך ים של ייסורים ומוות. דבר אחר משותף הוא שאיש לא הרויח דבר ממותן של הנערות. שלושתן מתו מפני שהיו כאלו שסברו שמותן היה מוצדק מסיבות כלשהן. יש גם דברים רבים שונים בין שני המקרים. אם היו כאלו מבין נתיני העריצות הגרמנית שבכל זאת חשבו שמות הנערות לא היה מוצדק ויש ערך בפני עצמו לחייהן של הנערות, גם אם הן יהודיות, מוטב היה להם לשמור את דעתם לעצמם ולא לומר דבר. לעומת זאת, אנו חיים במדינה דמוקרטית (לפחות לעת עתה) ולכן אין זו זכות אלא חובה לומר שמות הילדה לא היה מוצדק וגם לחיי ילדה בת 6 יש ערך בעינינו, גם אם היא פלשתינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד כאשר שאני קורא פוסט כזה, זה מחזיר אותי לשאלה מעניינת אחרת, האם נכון להגביל את זכות הבחירה לכנסת (גם לרשויות מקומיות) לאנשים בעלי מוגבלות שכלית או הפרעה נפשית ואם כן - מהי מידת המוגבלות או ההפרעה, המצדיקה את ההגבלה ומהו המנגנון הראוי לקבוע אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיזה צד של הגבול יהיה מי שכותב ''כאשר שאני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על Ad Hominem שמעת? ניסית להתווכח עם הטענות ולא עם הטוען? מציע להתחיל בהגבלת הזכות להבחר לכנסת (גם לרשויות מקומיות) לאנשים בעלי מוגבלות שכלית או הפרעה נפשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע להרחיב את ההגבלות גם בבחירות לוועד הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולענין האורבני - הלוואי וזה מבשר משהו גם לגבי מדינתנו הקטנטונת. לכל דיקטטור יש מועד תפוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נושא מעניין מאד. לדעתי, מצד אחד, מפלת אורבן מעלה נושאי מחלוקת אוניברסליים בנוגע למשטרים דמוקרטיים-ליברליים, כמו עריצות הרוב, שיטה יחסית מול רובנית, משילות במצב של פילוג חצי חצי, יחס למיעוטים ומהגרים, הפרדת רשויות. מצד שני, הונגריה נבדלת מישראל בלפחות שני הבדלים קריטיים. זה עושה את האנלוגיה בין שם לכאן, מאד קשה. ומצד שלישי, יש שם היבט אחד, די חשוב, שיש לו משמעות קרדינלית גם אצלנו. א. הימין הישראלי טוען שהדחת אורבן היא הוכחה שגם דמוקרטיה אוטוריטטיבית ולא ליברלית יכולה להיות דמוקרטית. זה לא ממש נכון. במציאות ה"גאון" אורבן נפל בפח שהוא טמן לעצמו. שיטת הבחירות ההונגרית היא רובנית וזה ההבדל הקריטי הראשון מישראל. בפועל השיטה ההונגרית היא מעורבת (יחסית ורובנית), אבל אורבן הפך אותה ב-2011 להרבה יותר רובנית. זה מאפשר ליריבו שזכה ב-53-54% מן הקולות לזכות ביותר מ2/3 של המושבים בפרלמנט. כעת יש לרוה"מ החדש את כל הכלים להפוך את כל ה"רפורמות" האורבניות שירצה. ב. ההבדל השני הקריטי הוא שבעוד שהונגריה היא מדינה הומוגנית יחסית עם מעט מאוד מיעוטים ומהגרים, ישראל היא מדינה שבטית ואתנית, שסועה ומפולגת עד כדי כך שהמושג ישראלי הפך למושג טכני שאין מאחוריו תוכן לאומי או חברתי. זה משול לכך שמישהו יקרא לנוסעי אגד, אומת אגד. הרטוריקה הלאומנית ההונגרית היא אפלה לא פחות מאחותה הישראלית. אבל זה מסתיר הבדל עקרוני, שלנו הליברלים קשה לעיכול. אם לאום מוכן לנקות את הרחובות והבתים שלו בעצמו ואינו מעוניין להיות מוצף ב"מיעוטים" או מהגרים, זו בחירה לגיטימית. הונגריה זכאית לכך בדיוק כמו יפן. ג. הצד השלישי שהוא כן רלאבנטי למקומותינו הוא שהליברלים ההונגרים בעצם ויתרו על ייצוגם בפרלמנט והצביעו עבור רשימת ימין שבראשה עומד מי שפרש ממפלגת השלטון של אורבן. משל היו מצביעי השמאל בישראל מחליטים להצביע עבור בנט. יתכן והרעיונות הליברליים הם נחלתם של אליטות חברתיות ומתקשים לשרוד בקשיי הקיום היומיומי של רוב הבוחרים. זה מחייב את הליברלים לפעול מתוך ברית עם גורמים שונים בחברה ולנסות להשפיע מבפנים. ד. בישראל המציאות כאמור סבוכה יותר. הרעיון הזה בישראלית מתרגם לרשימה משותפת של בנט+לפיד. כמו כל קונספט חדשני זה הימור נועז ומסוכן. רבים בודאי יחשבו שבקואליציה כזו השלם יהיה קטן מסכום חלקיו וזה סביר שחלק מן ההפרש יחזור למפלגת הBB. בראייה שלי צומת הדרכים הזה מתפצלת לשני נתיבים אפשריים. רשימה משותפת באזורים של בנט/לפיד/אייזנקוט עשוייה להתפתח לסוג של מפלגה כלל ישראלית בנוסח מפא"י (ואז אולי יזכו במספר דו ספרתי של מצביעים לא פוליטיים) או להצטמצם לרשימת מרכז עם 10-20 מנדטים שתהפוך לגורם קבוע (או זמני) חדש-ישן בפוליטיקה הישראלית. ה. עדיין, לדעתי בראש הרשימה המשותפת צריך לעמוד אייזנקוט ולא בנט. גם מפני שהוא סוג של מכנה משותף בתוכה, אבל בעיקר מפני שלדעתי מאגר חובשי הכיפות שיצביעו נגד BB מוצה. לדעתי יש עדיין במחנה BB, מספר (של כף יד אחת) מנדטים מזרחיים שעשויים להצביע לאייזנקוט, אך לא לבנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציאות בישראל אמנם סבוכה יותר, אבל התרגום הוא פשוט- יתכבדו השמאלנים ויצביעו לבנט כדי שזו תהיה המפלגה הגדולה ביותר ולא יהיה ספק על מי ימליצו המפלגות לנשיא להטיל עליו להקים את הממשלה הבאה. אתה ממש אומר את זה בסעיף ג' אבל מתעקש לתרגם את זה משל היית (סליחה על הביטוי) דליה אפרת. ואם כבר- יתכבדו הערבים ויצביעו לדמוקרטים (כמו שהצביעו למרצ בזמנה). אישית עברתי מהפך מטהרנות לפרגמטיות. במקום להצביע למי שקרוב אלי ביותר בעמדותיו אני אצביע באופן שישפיע על התוצאות באופן המתאים לי ביותר. זה מאוד מצער אותי להתנהג כך, אבל האלטרנטיבה התבררה כגרועה בהרבה. במבחן התוצאה הטהרנות (מה שקראתי לו עיקום האף) שלי ושל עוד כמה עשרות אלפי מצביעים הביאה עלינו את האסון הנורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאולי לא כתבתי במפורש בתגובתי הוא שתרגום המתצב ההונגרי לישראלית הוא הכרח ולא בחירה. א. אין לי אלא להדגיש שוב את השיטה הרובנית בהונגריה לעומת היחסית בישראל. בהונגריה הצבעה למפלגות השמאל היתה יכולה להביא לניצחון של אורבן. ב. אני לא אצביע לבנט כל עוד תהיה לי אפשרות אחרת משום שמבחינת מצע אין הבדל משמעותי בין בנט לBB. ג. במובן מסויים גם אני עובר "מהפך" ונכון לעכשיו אצביע ליאיר גולן, למרות שנשבעתי לא להצביע יותר עבור מפלגת העבודה. לצערי, מפלגת העבודה עברה שינוי תדמית ומיתוג (שלא לומר greenwashing) אך לא עדכון אמיתי של האידאולוגיה. דגליה הערכיים אינם עומדים במבחן הזמן. ד. שים לב שהתזה שלך עובדת רק בתסריט אחד: הקמת ממשלה שתתבסס על מפלגת מרכז + ליכוד. במקרה זה, לכאורה, חשוב מי המפלגה הגדולה. בפועל זה לא כך. רוה"מ אינו בהכרח העומד בראש המפלגה הגדולה. זה יכול להיות למשל מי שמביא את מירב המנדטים לקואליציה. גרוע מכך, סביר שזה יהיה עוד מופע של ההמצאה הישראלית המזיקה, הרוטציה. ה. גם הקואליציה וגם האופוזיציה מתגודדות מסביב לדגל השקרי של "אנחנו העם", בזמן שבפועל העם הישראלי, גם הוא מושג אנכרוניסטי. כולנו אזרחי מדינת ישראל, אך "קהילתית", אמסלם; גולדקנופף ויריב לוין, זרים לי בדיוק כמו עבאס מנסור. BB הוא נושא הדגל של האחדות המזוייפת של הימין ואני לא רואה אותם מוותרים עליו. ממשלת בנט-נתניהו לא תהיה אלא וריאציה של ממשלת נתניהו-גנץ. זו תהיה ממשלת שיתוק שלא תוכל לקדם רפורמות חיוניות לעתיד מדינת ישראל. ו. במציאות של שיטת הבחירות היחסית של ישראל יש חשיבות לקיומה של מפלגה שתייצג את הערכים הליברליים, החילוניים והאנטי-לאומניים של השמאל, גם אם תהיה באופוזיציה. בפועל, מפלגה כזו, עשוייה להיות החיבור האחרון של הציבור שלה למדינת ישראל, בערך כמו שהמפלגות הערביות הן החיבור היחיד של חלק מערביי ישראל למדינה. ז. אני מסכים עם ההערכה שברית האחים בנט-לפיד משרתת את האינטרסים האישיים שלהם יותר מאשר את האינטרס של המחנה. להערכתי זה גם לא בהכרח יעבוד פוליטית. הניסיון מלמד שאייזנקוט אינו נלחץ ממהלכים פוליטיים. הוא יכול להמתין בחוץ עוד 2-3 חודשים ולראות בסקרים את מאזן המנדטים בינו לבין בנט-לפיד. את המקום השני במפלגת המרכז הוא יכול לתפוס גם ברגע האחרון. ח. לדעתי, המהלך הנכון עדיין הוא להעמיד את אייזנקוט בראש המחנה ולא את בנט. הוא פרופיל נכון יותר של מחנה המרכז-שמאל. לחברים הדתיים יש מקום של כבוד במחנה (בנט, מתן כהנא, שטרן, טרופר), אבל הם אינם מביאים מספיק מנדטים של חובשי כיפות כדי לעמוד בראש המחנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל ב.: גם אני הייתי טהרן והבאתי עלינו את האסון הנורא משום שעיקמתי את האף ולא בחרתי בגוש כפי שבחר המחנה הנגדי. מצע שמצע. ל ו.: מסכים. ומה המסקנה האופרטיבית? ל ח.: בנט כבר היה ראש ממשלה ולאייזנקוט יש קילומטרז' קצר מאוד בתפקידי שר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תגובתי נועדה להסביר את ב ו-ו. אילו השיטה כאן היתה רובנית, לא הייתי מצביע ליאיר גולן. בהיות השיטה יחסית, גולן הוא חלק מגוש המרכז-שמאל והצבעתי היא ממילא בעד הגוש שאני חפץ בו. להערכתי, עברת בבחירות אלו לקיצוניות ההפוכה. אתה מייחס משקל רב מדי למיקרו-טקטיקה פוליטית שספק אם תתממש מפני שהיא עוסקת בנסיבות עתידיות שאיננו יודעים אותן. כפי שכבר כתבתי, אתה מתיחס בעיקר לסיטואציה של הרכבת ממשלה של הליכוד ורשימת בנט-לפיד(-אייזנקוט) וחושש שגודל הסיעות יכתיר שוב את BB. מעבר לכך שזה לא בהכרח כך, פחות משנה לי מי יהיה רוה"מ ומי יהיה החליפי שלו. בשיטה שלנו היחסית, הממשלה היא קואליציונית ורוה"מ אינו שליט יחיד וכל יכול כמו נשיא ארה"ב. בשיטה שלנו היחסית יש חשיבות עצומה למפלגה פוליטית לא שולית שתייצג סקטוריאלית את השבט שלנו, השבט הדוגל במדינה יהודית-ליברלית ע"פ עקרונות מגילת העצמאות. והמפלגה היחידה המרימה את האלונקה הזאת ולא מתחזה ל"מפלגה של כולם" היא הדמוקרטים. הצבעה עבורה היא המסקנה האופרטיבית שלי. לגבי ההשוואה בין הרקורד של בנט ואייזנקוט: השני היה רמטכ"ל ולדעתי זה רקורד שווה ערך לשר. מצד שני הרקורד של בנט אינו כזה מזהיר בעיניי. בזיכרון שלנו ממשלתו נראית כגן העדן האבוד לעומת ממשלת הזוועות הנכחית, אבל אני לא זוכר הצלחות מרהיבות שלה, מלבד ההסכם הימי עם לבנון. הטיעון שלך יכול לשמש כנגד כל מי שנבחר לראשונה כרוה"מ ואני לא חושב שהאחרונים היו עד כדי כך טובים שאסור לנסות מישהו חדש. כנראה בניגוד לך (ולסקרים), אני משער שלאייזנקוט יש סיכוי טוב יותר להיות רוה"מ והוא כם יצליח בתפקיד יותר. להרגשתי מכונת הרעל תתקשה לפעול נגדו דווקא בגלל שהוא אינו מנפנף באידאולוגיות רדיקליות שאח"כ קשה לבצען. נכון שמדובר בטיעון של אילו היו לסבתא גלגלים, אבל נותר רק לשער מה היתה יכולה להיות ההשפעה של הקמת איחוד בנט-לפיד-אייזנקוט בראשות האחרון במקום האיחוד ההליוצנטרי שקם. תיתי לך שלמפלגת הדמוקרטים יש בעיית מיתוג קשה בעניין הגישה למסורת הדתית. אני חש מאד בחסרונה של מפלגת לווין של חובשי כיפות בנוסח מפלגת מימד של הרב יהודה עמיטל. מפלגה כזו ברשימת הדמוקרטים היתה מסייעת לה לנסח עקרונות פרגמטיים ליחסים עם הציבור הדתי. הרב אורי קריב לא יכול למלא את המשבצת הזו מפני שהקהילה הרפורמית בארץ זניחה ביחס למספר חובשי הכיפות שהם שמאלנים וליברלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להוסיף עוד משהו. גם מקרב הרבנים שבאו מבית היוצר של מרכז הרב והרצי''ה קוק יש דמויות רבניות ומוסריות מרשימות (למשל הרב תמיר גרנות). וחבל שהשמאל לא עושה מאמץ גדול יותר להגיע איתם לשיח ולחיבורים. במקום זה מרבים להתרפק על החברותא מן המילואים ועל הרבבודיה שאמנם היה רחוק מלאומנות ומקיצוניות, אבל ספק אם השבט השמאלני-ליברלי היה בכלל בסקופ שלו (כל כולו היה שקוע במאבקים שלו עם הרבנים האשכנזיים של דגל התורה). גישתו לשיח כזה התבטאה בקללות כלפי שולמית אלוני ויוסי שריד. על המשקל הפוליטי של החברותא מן המילואים יעיד הכוח האלקטורלי המשותף של גנץ ויועז הנדל. זה כמו האחדות של נוסעי אוטובוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בדיוק „חיבורים”? יש כיום קבוצה שנקראת „השמאל האמוני”: הגלגול המודרני של מימד. יש כמה אנשים על הספקטרום הדתי במקום די בולט במפלגת הדמוקרטים (לדוגמה: אבי דבוש ויאיא פינק). לא צריכים להידבר עם הימין הדתי מנקודת מוצא של התבטלות כלפי ערכיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיבורים"? למשל כמו שהתנועה לשחרור החטופים יצרה עם הרב תמיר גרנות. בעידן המדיה ה"נראות" היא לפעמים הרבה %ים של המהות. די בפוטו-אופורטוניטיס כדי ליצור בציבור תחושה של שיג ושיח. הדמויות שהזכרת הם אנשי שמאל שהם גם קרובים לדת. אני מדבר על דמויות שיש להן מעמד עצמאי בציבור הד"ל. "התבטלות"? בודאי לא. ניסיון לזהות מכנים משותפים אינו התבטלות בעיניי. זה בודאי פחות מהליכה בחזית משותפת עם בנט וגם לכך איני מתנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם יש לך זמן, נסה להאזין ל"השיטה הטרויאנית" (אם תרצה, תמשיך משם לפרק השני, השלישי, הרביעי וכו')) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל, המון זועם ניסה לפרוץ לאולם הדיונים של בג''ץ. ח''כ גוטליב צולמה כשהיא מנסה להרגיע מוחים, בנראה נבהלה מהטרנד שהתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק "המון" אבל אוסף של מוסתים שצועקים "לשחוט את השופטים". ממש מחוץ לדלת האולם. בלי בושה. הדיון הופסק ופינו את השופטים מחוץ לאולם מחשש לבטחונם. ממש תקופה של נס, חזון ה D9 הולך ומתקרב. לגבי טלי גוטליב, ייתכן שהיא נבהלה מזה שהיא איבדה את הכותרת. הרי היא תכננה להפריע לדיון בעצמה (ובאמת הוציאו אותה). יותר מזה, הורים שכולים מפורום גבורה (פרו-ביבי) מנעו מהורים שכולים אחרים לשאת הצהרה. גם החזון הזה הוא עם יד מכוונת, ראה תגובה 783560 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳אוסף של מוסתים שצועקים "לשחוט את השופטים"׳ > הנשק הפונטי בתרבות הישראלית הוא נשק מהפנט. כשהשלוך נהפך לשלוף, גם השופט נהפך לשוחט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומר הפעם ששמעתי מישהו ברדיו טוען שצעקו ''לשפוט את השופטים'' ולא לשחוט. הלכתי לסרטון ששלחת ואפילו אני לא הייתי בטוח מה נכון. אולי בעלי השמיעה היותר מוזיקלית כאן יוכלו לומר בבטחה מה נאמר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי לשפוט. אבל יש לבדוק את הקריאה האחרונה שנאמרה בקול רם ׳לשחוט׳ מתי היא הוכנסה. בכל מקרה וכאמור - גם לשפוט וגם לשחוט את השופטים אילו אמירות קשות בהקשר הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, הרי הם רק ניסו להציב מראה וגו וכלל לא עלה על דעתם להפריע לדיון. וגם גוטליב בסה''כ היתה באה עדה מומחית לפשעי היועמשית, למרבה הצער השופטים השמאלנים מנעו ממנה לדבר.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתווכח לגבי היתר, אבל לעניין הנאמר השאלה בעינה, האם זה בימי שפוט השופטים או שחוט השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שמגר, התשובה ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המומחים בדקו, וישקוט הפייסבוק ל 40 דקות """ המשטרה החליטה לפתוח בחקירה פלילית של האירוע בבית המשפט העליון, שבו מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ניסו להתפרץ לאולם בית המשפט במהלך דיון בעתירות בנושא - כך נודע היום (שבת) ל-N12. ההחלטה התקבלה אחרי התייעצות עם פרקליטות המדינה. במסגרת השלבים הראשוניים בחקירה, המשטרה אספה תיעודים של האירוע. בתחילה החוקרים בחנו אם נשמעו קריאות "לשחוט את השופטים", אך אחרי בחינה של הסרטונים נקבע שהקריאות שנשמעו היו "לשפוט את השופטים". בכל מקרה, החקירה הפלילית מתנהלת נגד אלה שניסו לפרוץ בכוח לאולם. """ מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אז אחרי כל המהומה, בג"צ נתן לממשלה עוד חודשיים "להציג מתווה" לחקירת המחדל - כתבה ב ynet מספרת שמקורות בממשלה "מודים שהפ סקפטייפ" בנוגע לזה שהממשלה תקדם משהו בנידון. לא מפתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים בג״צ דורש מהממשלה צעדים מעשיים יותר בחזית אחרת, וכבר גרם לחרדים להתגייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחקיר מעניין (אבל ארוך) של זמן אמת (כאן 11) על הטענות שבג"צ אשם ב 7 באוקטובר. התחקיר מראה ש: א. הטענות מקורן בדוח של התנועה למשילות ודמוקרטיה [ויקיפדיה] שהוקמה ע"י מיועדנו שמחה רוטמן ב. הן חלשות עד כדי מופרכות (כולן מבוססות בגדול על מקרים ספציפים בהם בג"צ דחה עתירה וקיבל את עמדת צה"ל והממשלה) ג. כמה חודשים אחרי ה 7 באוקטובר, הממשלה אמצה את הדו"ח והתחילה לדחוף אותו ברשת כפי הנראה בתור מענה לדרישה הציבורית המתגברת לועדת חקירה ממלכתית כל זה מתחבר למדיניות הפרד ושכול של פילוג בין משפחות שכולות, שכתבתי עליה בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לציין את עורך התחקיר אבי עמית הזכור לי לטוב מתקופת עבודתו עם רביב דרוקר בתכנית 'המקור'. ממליץ על התכנית. לא היה לי ארוך בכלל. כדי להציף את הפייק של מכונת הרעל, חייבים לפשפש במסמכים ובתעודים הרלאבנטים. הבדיקה שנעשתה מחזקת מאד את מה שחשנו באופן אינטואיטיבי קודם: הטענות על קשר בין פסיקות הבג"ץ לארועי 7.10 הם ערימת כזבים ודברי הבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול (שישי) פורסם דוח שנתי על בריאותו של ראש הממשלה בו פורסם שהתגלה אצלו "נגע זעיר" שהוא "שלב מוקדם של סרטן הערמונית". בנגע מסוג זה ניתן לבחור במעקב או טיפול. נתניהו בחר בטיפול והנגע הוסר באופן מלא. נאחל לנתניהו בריאות שלמה. אל הדוח התלוותה הודעה של רוה"מ למשל כאן שבו הוא מודה שהוא הסתיר את הטיפול למשך חודשיים כדי "לא לאפשר לאיראן להפיץ תעמולת כזב". זה כמובן אירוני כי באיראן עצמה מסתירים מידע על בריאותו של המנהיג שלהם. אגב, אם הטיפול נערך לפני חודשיים (או חודשיים וחצי? תלוי במקור) - הגילוי היה לפני כן. עוד ראוי לציין שגם את ההודעה הזו ניצל נתניהו להאדרה עצמית. """ אתם כבר מכירים אותי. כשמעבירים לי מידע בזמן על סכנה אפשרית, אני רוצה לטפל בה מיד. זה נכון ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. זה מה שעשיתי. עברתי טיפול ממוקד שהסיר את הבעיה ולא השאיר לה זכר. הגעתי לכמה טיפולים קצרים, קראתי ספר, והמשכתי לעבוד. הכתם נעלם לחלוטין. ברוך השם ניצחתי גם את זה """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ניצח אותו ניצחון מוחלט (הסיבוב הבא יהיה כעבור שמונה חודשים, כלומר: בערך בזמן הבחירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתמן: דוכן העדים קרצינוגני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- "אי אפשר להגיד שזה שקר, אבל זה לא תיאור מלא" - "כנראה שהכתיבו לבית החולים מה ייצא ומתי, והלשכה לחצה להוציא דברור מסוים כי היא מאוד דומיננטית" כתבה ב ynet |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיווח ב"הארץ": קצין משטרה החרים בשבוע שעבר ממפגין בצומת כרכור דגל הונגריה בטענה שהוא דומה לדגל פלסטין. המפגין שהדגל הוחרם ממנו סיפר שהבהיר לשוטרים כי לא מדובר בדגל פלסטין, אך קצין המשטרה אמר לו: "אתה אולי מבין את זה, אחרים לא". וזה מזכיר לי את המערכון ההוא. קוסנם משטרת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אני מעריך שהאיחוד בין בנט ללפיד יקשה על נתניהו לעשות הפרד ומשול ולמשוך אליו את בנט. מבחינה אלקטורלית אני לא בטוח כמה משמעות יש לזה. - אתמול הודיע עופר גולן, יועצו של נתניהו זה עשור הודיע שהוא עוזב ועובר לעוצמה יהודית. "עובר דירה אבל נשאר באותו בניין". עצוב אבל נכון. עוזב משפחת פשע אחת ועובר למשפחת פשע אחרת. אגב, בעיתונות הוא נקרא "יועץ משפחת נתניהו", ממש ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב הפוך. ממשלת נתניהו-בנט אינה קשורה ליכולתיו המאגיות של נתניהו אלא לעובדות הפוליטיות. ה-Appeal האלקטורלי הוא שם המשחק. כל הסקרים מלמדים שאף גוש לא זוכה ברוב אקסקלוסיבי (בהנחה שהקול הערבי הוא ברובו אירדנטי/אופוזיציוני במהותו). קואליציה בין המפלגות הראשיות של הימין והמרכז תספק בסיס של כ-60 מנדטים שהוא בסיס טוב לקואליציה ולכן היא המסתברת מבחינה פוליטית. ללפיד יש קרדיט של התנגדות לממשלות של נתניהו, אבל צריך לזכור שהווטו שלו לא היה על נתניהו אלא על בנגביר וגולדקנופף. אני מניח שש"ס או ליברמן יוכלו לספק את אבן הראשה. להתארגנות של האופוזיציה מאחורי מועמד מוסכם לרוה"מ יכולה להיות משמעות אלקטורלית מכריעה. לא לחינם הימין, ששקוע עד צוואר בפולחן אישיות של הוד מלכותו הBB, נלחם מלחמה טוטאלית ברל"ביזם. ברגע שיותר ויותר בוחרים יבינו שהבחירות הם קודם כל על זהותו של רוה"מ הבא, יותר מהם עשויים לגלות שמאסו בBBיזם. האופוזיציה נמצאת בנחיתות מובנית הנובעת מאופן החלוקה הנוכחי של הקולות המתנדנדים. להשערתי לפחות 2/3 מן הקול הזה נמצא כרגע באופוזיציה. להתלכדות מאחורי מועמד אופ' מוסכם, עשוייה להיות משמעות מכריעה בשמירה על ה"מגזר" הזה ואף הרחבתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הטענה שלך. אני אומר שעכשיו יהיה קשה יותר לנתניהו למשוך את בנט. למה? זה לא קשור למתמטיקה פוליטית בכלל. וגם לא קשור להתנהגות של קהל הבוחרים. זה אפילו לא קשור להיסטוריה של לפיד. מה כן? עד האיחוד בנט קבע בעצמו. ועכשיו הוא צריך לשכנע את לפיד או לחלופין לפרק את החבילה. אני ממש לא אומר שזה בלתי אפשרי, הרי גנץ עשה את זה. זה פשוט יותר קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. זה נראה לי דקדוקי עניות. קשה מאד או קשה יותר, ברגע שהבוחר "יעביר את הצ'ק" , בנט ולפיד "יחלקו את הכסף" ביניהם ויעשו איתו, פחות או יותר, מה שירצו. (ע"ע רשימת סמוטריץ ובנגביר או רשימת כחול לבן). מנקודת המבט האופוזיציונית שלנו, הדבר החשוב היחיד שקיים במרחב הזה זו סינרגיה כלשהי של מרכיבי האופוזיציה שתאפשר לה לזכות ב-61 מנדטים. כל דבר שאיננו זה, לוקח אותנו למרחב של בחירות ללא הכרעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו על גנץ. דעיכתו של גנץ חושפת באור העלוב ביותר את מגרעותיו. יאיר לפיד שרץ בפוליטיקה לטווח הארוך מיהר לסגור לעצמו שיריון ברשימת בנט. לעומתו גנץ שנשאר כעת רק עם אייל ברקוביץ לא ממהר לשומקום. מה שנחשף כאן הוא שגנץ לא הגיע לפוליטיקה כדי לאכלס את מושבי הכנסת. הוא הגיע להיות רוה''מ או מינימום שרהב''ט. אם הוא לא יכול לקבל את זה, הוא במוקדם או מאוחר ילך לביתו. אין זה ראוי להצמיד כינויים לאנשי ציבור שלא התכוונו להרע לנו, אבל הכינוי ''חלול'' נראה אינפורמטיבי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שמגרעותיו של גנץ גדולות, אבל מסתייג מהתואר ''חלול''. בעיני גנץ הוא בעיקר פוליטיקאי גרוע במיוחד. ''חלול'' צריך להתייחס לאדם שאינו נושא עמו מטען ערכי משמעותי. מבין ראשי המפלגות יותר קרובים לתואר הזה לדעתי יאיר לפיד ואריה דרעי. שניהם פוליטיקאים מוצלחים לאין שיעור מגנץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פה לא נסכים. אני לא מדבר על מחסור באידאולוגיזם רדיקלי או שמרני. אני רואה בגנץ העדר של כישורים ומסירות פרופסיונליים. מנחם בגין לשיטתו שרת את עמישראל ממושבי האופוזיציה במשך 30 שנה, עד שהגיע לראשות הממשלה. השווה את גנץ לדיכטר או ברקת. אני לא מפקפק בכוונותיו הטובות של גנץ ובאופיו החיובי. אני פשוט רואה שם ביטחון עצמי על גבול ההיבריס. איזה הישגים גדולים השיג גנץ בעברו למען עמישראל שעושים אותו, ורק אותו, כל כך "זכאי" למשרה הגבוהה מכולן? מה האסון אם ישרת את המדינה בתור שר תחבורה? מדובר בקפיצה מסג"מ לרמטכ"ל. אותו דבר אפשר לומר לכאורה על אייזנקוט. אבל לאייזנקוט היה משהו שלא היה לגנץ. היה לו את בני גנץ. הוא לא מיצב עצמו למן הרגע הראשון כקיסר הגואל. הוא ישב עם עוד 3 רמטכ"לים ואח"כ כסגנו של גנץ וגם היום אינו "מאיים" על מצביעיו שיפרוש אם לא יוכתר. נדמה לי בעיקר שיש לו הרבה סבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את כוונתך. הייתי קורא לזה ''יומרני'' (עם הסיומת המתבקשת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקאי שהכי ראוי לתואר ''לא נושא עימו מטען ערכי משמעותי'' הוא - כידוע - נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסכים. נראה לי שנתניהו פשוט נטש את המטען שלו מתישהו היתה לו אג'נדה שגריר והוא היה שגריר מעולה. היתה לו אג'נדה כשר אוצר הוא ושר אוצר יוצא מכלל. נראה לי שהתחיל לאבד את דרכו כאשר רץ לראשונה לראשות הממשלה, שב ומצא אותה כשר, וככל שהתמשכו השנים בהן כיהן כראש המדינה הפרסונה הלכה והשתלטה על האדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מדבר על עשרים השנה האחרונות. אני לא מנקה אותו מהליוצנטריות לפני זה - הי, הוא לחץ את ידו של עראפת ולא ביטל את הסכמי אוסלו - אבל לא שווה לי להתווכח על זה. מאז 2009 הוא הליוצנטרי למופת, שזו הגדרת הבסיס ל"אין מטען אידיאולוגי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנס של המפלגה החדשה "אתם יודעים למה כל כך הרבה ליכודניקים טובים זורמים אלינו עכשיו? מפני שהמפלגה שהייתה פעם הבית שלהם, הפכה לקליפה ריקה בלי נשמה. השם ליכוד נשאר, אבל הערכים נעלמו ז'בוטינסקי, בגין ושמיר מתהפכים בקברם כשהם רואים קוקטייל של כהניסטים, משתמטים ומושחתים, שהשתלטו על המפלגה שלהם." ו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כי גם האופוזיציה הראשית בישראל אימצה את משנתו של ארתור פינקלשטיין, איך מנצחים בבחירות: צריך לזהות את קווי השבר המפלגים את החברה ולהתייצב בעקביות בצד שיביא לכם את הניצחון. נראה שהאופוזיציה זהתה את הקו של השתמטות ו'ברית המשרתים' כקו שעשוי להביא אותה לחצות את קו ה-60. אם היא תתמיד ולא תעשה שגיאות טקטיות זה עשוי לעבוד. אני מאחל לאופוזיציה הצלחה, אבל מפקפק מאד אם שאלת ההשתמטות היא באמת הנושא שצריך לעמוד במרכז הויכוח הציבורי. אני מפקפק גם באותנטיות וגם בתועלת של הדיון. א. אנו רואים שמפלגות המציבות את ברית המשרתים בראש המצע שלהן לא עוברות את % החסימה. ב. הפיתרון המדוייק של סוגיית השירות צריך להוציא את השאלה מן הכנסת ולמסור אותו בידי הרשות המבצעת. ג. הפיתרון הזה גם קיים וגם טריביאלי. החוק צריך לקבוע את חובת הגיוס לכל האזרחים ולהניח את שאלת המימוש בידי הממשלה והצבא. הממשלה תוכל להחליט על מי לאכוף את חובת הגיוס ועל מי לא. אבל אזרח שיסרב להתגייס לא יוכל לראות עצמו כאזרח "נורמטיבי" ועשוי לסבול מסנקציות שונות. ד. כל עוד החרדים מתעקשים על חוק שיפטור אותם משירות, אסור לכלול אותם בקואליציה. ה. אני בערך ההיפך מאיש צבא בכיר ולכן קשה לי להתווכח עם קריאות המטכ"ל בנוגע למצוקת הגיוס. בכל זאת, אני מפקפק מאד בחיוניות ויותר מכך בתועלת של גיוס השבאבניקים החרדים. אחרי שההוא עם לולאת התליין חלק נשק ארוך לכל זב ומצורע, לספק למטורפים החרדים גישה לרימונים וחומרי נפץ, לא נראה דבר מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. וחוץ מזה, להפסיק את המלחמה: להפסיק לחשוב שהפתרון לכל בעיה מדינית הוא רק צבאי. אני מתפלא על כך שהחרדים לא לחצו בכוח לסיים את הלחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינינו לבין עצמנו (אני מתכוון למצביעי מפלגת השמאל הציוני) אני רוצה להציע לך נקודה למחשבה. א. האם הנכחות של יאיר גולן, מתן וילנאי, ... בשמאל היא מקרית? ב. כהצעה לדיון אני רוצה להציע שנטיות אנטי-מיליטרסטיות מסויימות עשויות להתרגם בריאליה הפוליטית לעמדות מסוכנות שבסופו של דבר גורמות ליותר אבידות מאשר עמדות צבאיות -תוקפניות. אפרט 2 דוגמאות. ג. הנשיאים האמריקניים שני הבושים, קלינטון ואובמה ידעו להשתמש בצבא ארה"ב כמגפיים על הקרקע. האם זה תמיד הסתבך לנכחות קרקעית ארוכה ויקרה? התשובה היא לא. כל מקרה לגופו. ואז הגיע הג'ינג'י האינפנטילי שהיה חייב להתפאר כגאון מול כל קודמיו החגבים ולהבטיח נצחונות "שלא היו כמותם" בלי מגפיים על הקרקע. מה התוצאה בינתיים? בזבוז של יתרון צבאי מכריע לריק והסתבכות ללא נקודת יציאה נראית לאין פרט להרמת ידיים מוחלטת והסתלקות עם זנב מקופל. ד. צריך לעיין איך צה"ל הגיע גם בעזה וגם בדרום לבנון לפגיעות חריגות באוכלוסיה אזרחית (עיין במאמרים של יגיל לוי) עד כדי האשמות בפשעי מלחמה מאורגנים, ג'נוסייד וטיהור אתני? האם זה קרה בגלל מדיניות רשמית של ההנהגה הבטחונית והמטכ"ל? לא חושב. הסבר יותר משכנע: נראה שהזרוע הבטחונית של ישראל, בכל הרמות, מן ההנהגה המדינית ועד אחרון החיילים, פועלת מתוך חרדה מפני אבידות. או לשון אחר, פועלים מתוך צפייה לאפס אבידות. זה מתבטא גם בירי לכל עבר, נירמול של נזק סביבתי חסר פרופורציה והפצצה מן האויר של מטרות אזרחיות ללא סיבה צבאית אמיתית. ה. ההצעה שאני מציע היא שמדיניות צבאית אקטיביסטית יותר עשוייה להיות עדיפה ולהחליף מצבים בהם אולי מספר האבידות קטן יותר, אבל גם הוא לא מצדיק את עצמו במבט ארוך טווח. ו. בקיצור, אם לצטט את טדי רוזבלט: דבר בקול רך ושא מקל גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת משנה: אין ציונים אין דאגות. שר החינוך קיש הורה לרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לעצור את פרסום תוצאות מבחני מיצ"ב במדעים. זאת לאחר שהתברר שהציונים נמוכים במיוחד. מקור שאלות - התירוץ של קיש: היו כשלים מקצועיים סביב הבחינות. אדיוט, איך לא האשמת את השמאל? - ואם הציונים היו טובים במיוחד, האם גם אז היה נעצר הפרסום? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |