![]() |
הפרות סדר נרחבות ברחבי צרפת | 4272 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
|||||||
![]() |
הפרות סדר נרחבות ברחבי צרפת | 4272 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
|||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החדשות הזכירו לי את ארועי מאי 1968 (הפגנות הסטודנטים בהובלתו של דני האדום). גם אז זה התחיל בגלל שלא הרשו להכניס בנות למעונות של סטודנטים או משהו כזה. הBBאים ועוזריהם האברי אלעדים ממהרים כמובן ליחס את זה לכיבוש האיסלמי (הגרסה הישראלית של "לא תחליפו אותנו"). מן השידורים המעטים שראיתי, הפורעים ברובם שחורים מאפריקה. אבל מרוב PC, אף אחד מן הכתבים לא מעז לתת איפיון זהותי של הפורעים, כך שמניעיהם של מחוללי המהומות נותרים עמומים ונשארת רק החרדה הבורגנית לבאגט הטרי מהבולאנז'רי. מה שאני יכול לתרום זה בהעלאת האפשרות שמדובר באחת התוצאות של ההתחממות הגלובלית. לתופעה האקלימית-אנושית הזו יש השפעות כל כך מרחיקות לכת, שברור שיש קשר. מה שלא ברור, זה אם הקשר הוא סיבתי. אני רוצה להעלות לדיון קשר שהוא פחות בולט לעין הלא מעמיקה. אחת הדוגמאות הקלאסיות להתמוטטות ציביליזציה בנוסח ג'ארד דיאמונד היא ההתמוטטות של הציביליזציה הקלאסית של ערי המאיה במרכז אמריקה במאה ה-9 לספירה. ערי המאיה נשלטו ע"י אוליגרכיה דתית. המעמד השליט היו גם כוהני דת, האחראים להקרבת קרבנות האדם לאלים השונים, הם היו אחראים למחזור השנה החקלאי-תעשייתי ובפרט לירידת הגשם הסדירה. שינויי אקלים או שינויים באספקת המים או היבולים, שנגרמו באקראי או ע"י הפעילות הציבילזציונית, גרמו לתקופות בצורת או משברי מזון ארוכים. האי סדירויות הללו גרמו שחרדת ההמון הפכה מיראה דתית לשנאה ומרי נגד המלכים - כוהני הדת. המעמדות השליטים הופלו ע"י המעמדות הנמוכים ו/או פולשים זרים. ההיכלות והמקדשים של המעמד השליט נשרפו ומוקדי הכוח נדדו בין ערים שונות. החל מן המאה ה-10 ואילך האוכלוסיה העירונית הלכה והדלדלה, בניית ההיכלות נפסקה ובני המאיה עברו להתגורר בכפרים שלא היתה בהם הרארכיה מעמדית. האם הכישלון של השלטונות באיחוד האירופי ובשאר הדמוקרטיות המערביות להתמודד עם אתגר ההתחממות הגלובלית ועם אתגר ההגירה מן העולם השלישי ואתגר הג'האד האיסלאמי הוא שגרם לאובדן האמון של ההמון בשלטונות ולתחושה כי הבדלי המעמדות וההרארכיה בתוך החברה הם בלתי מוצדקים פונקציונלית? מה גורם לדור השני של המהגרים מן העולם השלישי לחזור אל המסורת הדתית ממנה נמלטו הוריהם? האם הכשל השלטוני לספק את רמת החיים והשרותים המערבית והביטחון האישי והסוציואקונומי היא שגרמה להמון לאבד את הסבלנות כלפי הריבוד החברתי הקיים? בצרפת עצמה החוקה ערוכה למצב מהומות שכזה. השלטון יכול להכריז מצב חירום ולהורות לכוחות הביטחון לפתוח באש על מתפרעים ובוזזים או לחילופין להודיע על התפטרות הממשלה והליכה לבחירות חדשות. באופן פרדוקסלי, לכאורה, הסדר החברתי הקיים אומר, שהפורעים "מבקשים". בין אם בצורה של הפעלה יותר אינטנסיבית של כוחות שיטור ע"י הממשלה הקיימת ובין בצורה של ממשל יותר סמכותני שיבחר בבחירות. אני סקרן מה דעת המגיבים על טענה שכזו. למי שחושב שהאפשרות ששלטון דמוקרטי ליברלי יפעיל אמצעים דראסטיים נגד פורעים היא קלושה, אין לי אלא לאשר. לתומי זכרתי שהקנצלר שמידט מגרמניה המע' הורה לירות בבוזזים בזמן שטפונות בהמבורג פברואר 1962. והנה הChatGPT טוען שמדובר במיתוס אורבני. לא קרה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בארץ כמובן ממסגרים את זה כ"מגיע להם" ו"הכיבוש האסלאמי" בחו"ל סוכנויות הידיעות הראשיות אומרות שזה על יוקר מחיה וכיוצ"ב. אני חושב שהאמת היא באמצע, כלומר המהומות הן על יוקר המחיה אבל הגורמים האנטישמיים מנצלים אותן גם כן. העובדה היא שבית כנסת נפרץ ונבזז אבל לא כנסיות ומסגדים. כמו שאמרת עודף PC בחו"ל וההתקרבנות אצלנו |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אינני מתמצא מאוד בפרטים אבל לא ראיתי סימנים לכך שהמוחים מודאגים מאוד מהתמודדות הממשלה עם משבר האקלים. עם זאת, אפשר ליחס להגירה עצמה קשר אל משבר האקלים: בצורות, שטפונות וגשם לא סדיר תרמו בוודאי לקושי לקיים חיים בחלקים נרחבים של אפריקה. לגבי "לחזור אל המסורת הדתית ממנה נמלטו הוריהם" - עצם השאלה מניחה שמישהו נמלט ממסורת דתית. אם לשפוט לפי עשר שנותיי של מגורים באירופה, עוד לא נתקלתי במהגר שסיפר שהמסורת הדתית היא מה שהוא רצה להמלט ממנה. אנשים בורחים ממלחמה, מרעב, משחיתות שלטונית. זה שאולי יש קשר כלשהו בין הבעיות הללו למסורת דתית זה אפשרי, למרות שמלכתחילה מעטות המסורות הדתיות שאי-אפשר לקשור אל מלחמה או אל שחיתות שלטונית. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה צודק בשני העניינים. להצדקתי אומר שהניסיון להתיחס לתמונה הגדולה אולי חוטא לדיוק בפרטים. גם אני חושב שרוב המפגינים אינם פעילים סביבתיים או פעילים נגד שינוי האקלים. אבל צריך לזכור שבשוליים היותר אקטיביסטים ואפילו אנרכיסטים (בהעדר ביטוי מדוייק יותר) שתמיד נספחים לכל מהומה יש רבים שהיו פעילי אקלים (גרטה טונברי השבדית למשל). אני חושב שהמודעות לכשלון הממסד בטיפול בנושא של שינוי האקלים קיימת והיא חלק מן הטרנד המהפכני והאנטי-ממסדי. בעיניי הכישלון השלטוני לטפל בגשלים הסביבתיים (במובן הרחב ביותר) מתדלק את הסלידה והעוינות לריבוד החברתי והסוציו-אקונומי שיוצרים מבני השלטון. (ע''ע העוינות הבלתי ספציפית כלפי הח''כים בישראל). הביטוי ''נמלטו מן הממסד הדתי'' ביחס למהגרי הדור הראשון הוא בודאי לא נכון ברמה ההיסטורית. כוונתי לכך שלמשל בעולם המוסלמי, מי שערכי הדת האיסלמית מובילים אותו לא אמור להיות בין המהגרים למערב הנוצרי (למרות שבודאי יש גם כאלו). בנוסף נוהגים לשכוח שרבים מן המהגרים מן העולם השלישי הם נוצרים שיכולים להסתייע במוסדות כנסייתיים ומיסיונרים. ממה שראיתי בימים האחרונים עושה רושם שההפגנות והמהומות בשוליהן באירופה, ניזונות מדלק שהוא מצב כלכלי בעייתי ולאו דוקא ענייני מהגרים ופלשתינאים כפי שאוהדי הימין בישראל אוהבים להבליט. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי יכול להיות אופטימי כשדגלי פלשתין "מקשטים" את השאנז אליזה? מה עוד צופה לנו העתיד? בוהמיינים צרפתים שמחפשים אויר לנשימה בכיכר המדינה בת"א? מצב הרוח שלי מתחפר שלוש קומות מתחת לקרקע. א. בקומה הראשונה שמתחת למפלס הרחוב, אנו יודעים שאפילו "נס האיזנקוט" אם יתרחש אינו אלא הפוגה זמנית בהתפיידות המולדת. ליאיר לפיד יש נכד אחד, בזמן שלמשה אשר המנהיג החדש של אגודת ישראל יש 35. ואם לא די בכך מתרחש תהליך של חילופי אוכלוסיה כאשר עולים חדשים חובשי כיפות נפגשים בנתב"ג עם ישראלים חילונים שמחפשים רילוקיישן. כל תיקון זמני שיושג בקלפי בודאי ימחק בבחירות הבאות. ב. בקומה שמתחתיה, אומרים לנו הסקרים בערוצים שלנו, כי המיטב שלו אנו יכולים לצפות היא ממשלת שמאל-ימין שפוייה שתנסה להנמיך את גובה הלהבות ולנווט בזהירות בין גלי אנרכיה וטרור. מה הוא הטווח הארוך של ממשלה שתחיה על האצבעות של ליברמן ואחמד טיבי? הליכה חוזרת לבחירות שבהן יקרה סופסוף מה שלא קרה בכל ההזדמנויות הקודמות? ג. ובקומה התחתונה מתגנב ללב החשש שהסוקרים "שלנו" הם שרלטנים או תמימים המשוטים ע"י מצביעי הימין השקרנים וביום ד' נתעורר עם 61 מנדטים של BB כפי שחוזים פילבר ושות'. על הצד שלנו מטיל את יהבו? על כמה אלפי ישראלים שיטוסו להצביע מתוך המיליון שנמצאים בחו"ל ועל העלאת %-י ההצבעה במעוזי האופוזיציה (מה שנראה בלתי סביר בהתחשב במספר הישראלים שנמצאים בחו"ל). הסיפור של הבחירות האלו מתנקז להימורים שלקחו הקוא' והאופ'. ד. BB הלך על קמפיין של הפחדה. סופר ספרטה עם פלנגות של אברכי משי, כלכלת ביטקוין שחורה ופטריה אטומית בשמי ת"א הונחתו על ציבור הבוחרים. מצד אחד, פחד וחרדה הם מניעים פוליטיים ממדרגה ראשונה. מצד שני, הבוחרים נוטים לקבל חזון של דם, יזע, דמעות ועמל, בעיקר כאשר אין להם ברירה ולאו דוקא בבחירה חופשית בקלפי. אלמלא כך היו פני הדברים, מספר הבטחות השווא בתעמולת הבחירות היה פוחת מאד. ה. בזמנו הצעתי לאופ' להתאחד לחזית משותפת וללכת ברשימה אחת. האופ' בחרה באופציה ההפוכה. בהמשך היא גם התאהבה בה והציגה אותה כבחירה המאפשרת לכל גווני האופ' לבחור בגוון התפור לצרכיהם. לאור הגיוון באופ' זה נשמע נכון. הבעיה היא שהבחירה הזאת התגלתה כמחפה על חוסר היכולת של האופ' להסכים על משהו. מול הר הבטחות השווא שכולם מבטיחים לכולם, האופ' לא היתה מסוגלת להבטיח לבוחריה אפילו מי יהיה המועמד שלה לרוה"מ. אני לא חושב שליברמן יכל להיות מועמד משותף (חלק גדול ממצביעי האופ' לא היה מסכים לכך). כל הסקרים מגלים שאיזנקוט היה צריך להיות המועמד הזה בהיותו זה שנהנה ממינימום התנגדות. בנט לא היה מסוגל לגדלות הנפש שגלה גנץ בזמנו ונאחז בניסיון שלו בתפקיד (טענה די משונה בהיותו רוה"מ כושל במובן הזה שממשלתו החזיקה רק שנה ומשהו). לטענת ראשי האופ' הבחירה שלהם מיצתה את מאגר קולות האופ'. אולי הם צודקים. לעולם לא נדע מה היה קורה אילו הסכימו מראש על מועמד מוסכם. (במקרה של איזנקוט קשה לי לראות ירידה משמעותית בתמיכה). ו. לסיום הייתי רוצה להמליץ לכולם להימנע מלהצביע לרשימת הנדל-זליכה. זוהי הצבעה לבחירות חוזרות או לממשלה עם הליכוד. הבטחת הבחירות המרכזית שלהם היא כזב. הם מבטיחים להקים ממשלת אחדות ציונית. אם תהיה אופציה להקמת ממשלה כזו, איזנקוט, בנט וליברמן יקחו אותה מיד, כולל השלכת הדמוקרטית מן הסיפון ללב ים. הנדל-זליכה לא מוסיפים לאופציית האחדות כלום וממילא מאגר הקולות שלהם הוא מן האופ'. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ג. ״החשש שהסוקרים "שלנו" הם שרלטנים או תמימים המשוטים ע"י מצביעי הימין השקרנים״ >> בפודקסט ששמעתי מהסוקר של 11, עולה שהסוקרים שואלים שאלות הכוונה בסקרים (לא הסקרים הפשוטים של משלוחי סמס שבהם אפשר לשקר בקלות, אלא הסקרים האישיים שנערכים טלפונית) וזאת כדי לשלול שקרים. אני מניח שהמספרים בסקרים הנוכחיים מתבססים יותר על סקרים טלפונים ולא על סקרי סמס. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנחה לא ממש נכונה. החוק מחייב לפרסם סקרים שנערכים פחות מ־90 יום לפני הבחירות, עם מידע מלא. המידע מפורסם באתר ועדת הבחירות המרכזית. לדוגמה, בסקר שבראש הרשימה כרגע, של שמואל רוזנר, שיטת המדגם: תשאול משולב –2,048נשאלים, מהם 1,347 מהאוכלוסייה היהודית בסקר אינטרנטי,201מהאוכלוסייה החרדית בתשאול טלפוני ו-500 מהאוכלוסייה הלא יהודית בתשאול טלפון. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה רק החרדים והערבים מתושאלים טלפונית והיתר אינטרנטי? זה אמור להיות הפוך. הצבעות שבטיות הן הצבעות סגורות בניגוד לאחרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה? לא יודע. זוהי הבחירה של אותו הסוקר. בדקתי שלושה סוקרים לפניו: קנטאר ודיאלוג משתמשים בפאנל השתמשו אינטרנטי בלבד. בזה של מאגר מוחות: משולב: פאנל אינטרנטי קיים ורב-משתתפים +ראיונות טלפוניים (3מוקדים, כולל מגזרים). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי כי לחרדים אין אינטרנט? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוקי. ומה בדבר הערבים? מה יחודי בהם שנדרש לגביהם תשאול טלפוני? ומעבר לכך, דפוסי ההצבעה המפלגתיים במגזרים הללו יציבים יחסית. ש״ס או יהדות התורה אצל החרדים, רע״מ והמשותפת אצל הערבים. ממה שהצלחתי להבין, ההסברים העיקרים לתשאולים הטלפונים אצל החרדים והערבים - בנוסף לחסם התרבותי אצל החרדים בנושא השימוש באינטרנט - הוא חשיבותם של שיעורי ההצבעה ואחוזי החסימה במגזרים הללו, שעשויים לשנות את חלוקת המנדטים הכללית, וכן סוגיות כלכליות שכן תשאולים טלפוניים יקרים משמעותית מתשאולי אינטרנט, ולכן השימוש בו נעשה באופן סלקטיבי. אבל סוגיית אחוז החסימה היא מהותית גם בציבור היהודי הלא חרדי וזאת דווקא בשל ריבוי המפלגות המתנדנדות סביבו, כדוגמת ״עמך ישראל״ ו״המילואימניקים״ ועוד, וגם בשל האפשרות למעבר קולות בין מפלגות וגושים, כדוגמת מעבר מהליכוד לאגף הימני בגוש השינוי. לאור פוליטיקת הזהויות המוקצנת (וההצבעות האסטרטגיות בעקבותיהן ) עולה שאלה עקרונית, האם מתודולוגיית הסקרים הפוליטיים בישראל כיום מותאמות למציאות הפוליטית או שהן מתמקדות יותר מדי בשיוך המפלגתי ופחות מדי בשאלה הפוליטית המכרעת, לאיזו גוש מבקש הבוחר לתת את קולו? עפ״י ג׳ימני וג׳פטו 1 התשובות לא ברורות והן נותנות מענה חלקי. 1 ׳התשובה שלי היא שמתודולוגיות הסקרים בישראל מותאמות רק באופן חלקי למציאות הפוליטית בבחירות 2022 ובמערכת הבחירות הנוכחית של 2026׳ |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כנראה שמחר נקבל תשובה. (נראה את דיוק החיזוי של הסקרים. בגדול יש שתי קבוצות ונראה אם לפחות אחת מהן היתה קרובה). לא נראה לי שיש כאן איזה קיפוח של חרדים או ערבים. אפשר לשער זמינות אינטרנט נמוכה בשני המגזרים ויותר מכך חוסר רצון ל''שתף פעולה''. יתכן שיותר קל להשיג שת''פ בשיחת טלפון אנונימית. צריך להניח שמצביעים במגזרים האלו שאינם מצביעים למגזר (ויש קבוצה משמעותית כזאת) לא ירצו לשתף בכך את הציבור. יותר מזה נראה לי שהרוב לא ירצו לשתף למי הם מצביעים ואפילו את עצם ההצבעה (ע''ע המנהג הליכודי לאיים בהצבת מצלמות בקלפיות הערביות). יחד עם זאת אני שותף לסקפטיות שלך. תמהני עד כמה המדגם שמוכן להשתתף בפאנלים או אפילו בסקר טלפוני מייצג מהימן של כלל האלקטורט. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קיבלתי מקודם טלפון מ׳הדמוקרטים׳ (פינק) שהם בסכנה בגלל שאייזנקוט שותה אותם. אני מניח שזה ׳גיוועלד׳ טיפוסי ואופייני ליום הבחירות , אבל מניין שזה לא אמיתי ובאמת מצביעי הדמוקרטים יבצעו הצבעה אסטרטגית ויתנו את כוחם לאייזנקוט בגלל הספין שהמפלגה הגדולה היא זאת המנצחת או לרע״מ? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גוואלד לגמרי. הדמוקרטים היא מפלגת השמאל היחידה בישראל (וזה כולל את הערביות). לרוב מצביעיה אין אלטרנטיבה אחרת. 'ישר' היא מפלגת ימין גם בדעותיה המוצהרות וגם במפת הזהויות של מועמדיה. עצם זה שיש מצביעים שמתלבטים בין שתי המפלגות הוא ראוי לציון. יחד עם זאת כדאי לחזור על המסר של יאיא פינק: מי שמקבל את המינוי לנסות להרכיב קוא' הוא מי שמומלץ ע"י המספר הגדול של ח"כים נבחרים מכל המפלגות. כל קמפיין המפלגה הגדולה הוא בעל חשיבות משנית. (אני מתקשה לראות את הנבחרים של הדמוקרטית ממליצים על בנט או ליברמן. נא זכרו עם מי יש לדמוקרטית הסכם עודפים). ועוד משהו: למי שנחפז לאמץ את הדמות החדשה של בנט הקפלניסט, כדאי לזכור את שתי ה"תרומות" האחרונות שלו לניצחון הגוש: האיחוד ההיסטרי עם לפיד שמחק את 'יש עתיד' ו"הצלחתו" למנוע מן הגוש מועמד מוסכם. (ע"ע סקרי ההתאמה לרוה"מ). |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יצא לי להיתקל בלא מעט אנשים שתומכים מאוד בדרך השלום, אבל מצביעים לאייזנקוט, כדי שזו תהיה המפלגה הגדולה ביותר. נראה שהיא לא המפלגה הגדולה ביותר. ועכשיו הטיעון הזה יבחן במציאות. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובכן לא קבלנו תשובה, נצטרך להמתין עוד ימים בודדים עד לקבלת תוצאות האמת. ההבדל בין מדגמי 11-13 לבין מדגם 14 הוא שמדגם 14 מוסיף 10 מנדטים לקוא' ע"ח גוש השינוי. מאחר ומדובר במצביעי ימין, הסבר אפשרי הוא שהללו פשוט שקרו למדגמי 11-13, מה שאומר שתוצאות האמת יהיו קרובות יותר לפילבר (14). נמתין ונראה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שגישת מקסום המנדטים ע"י ריצה ב-4 ראשים נחלה כישלון צורב. מה שצריך לעשות עכשיו ומיד, זה לאחד את 'ישר' ו'ביחד' לרשימה משותפת בראשות איזנקוט. ההשערה שלי היא שאילו ארבעת/שלושת ראשי השינוי היו רצים ברשימה משותפת, הערבים היו נשארים בבית וגוש השינוי היה קרוב ל-60 או מעבר לו. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא יודע פרטים אבל עניין הנסקרים השקרנים הוא כבר סיפור ותיק. כל הסוקרים משתמשים בכל מיני שיטות כדי לסנן שקרנים. שיטה אחת היא עניין הפאנל עצמו. הפאנל הוא קבוצת מדגם קבועה שמתעדכנת לעתים רחוקות יותר ולסוקרים יש שליטה רבה יותר על הרכבה. שימוש בכמה שיטות מאפשר בקרה ואימות של השינויים. הבעיה היא שבגלל כל הטכניקות האלו התוצאות אינן פשוטות ויש הרבה בחירת מדגם ועיבוד של הנתונים הראשוניים ע''י הסוקרים. זה מתבטא בהבדלים לעתים משמעותיים גם בין סקרים קרובים. זה פוגע באמינות התוצאות. בנוסף כפי שכתבתי אפאחד לא ערב לכך שאמצעי הזהירות עובדים ותמיד יתכנו שקרנים. מטרת התגובה הקודמת שלי היתה לנתק מעט את הקוראים מן הסקרים ולהמעיט באמינותם. מחרתיים בבוקר נדע מה יום מימים וכפי שכתבתי תוצאות הבחירות הן רק רכיב אחד ולא בהכרח גדול מאוד מכל האירועים שישפיעו על עתיד ישראל. גם ביום רביעי שוקו לא יזרום בברזים. אפשר רק לקוות שמי שתייה עדיין יזרמו בהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
והתשובה הנכונה היא בקומה הרביעית מתחת לקרקע: אפאחד מן הסוקרים לא ממש דייק. נראה שכאשר הסוקרים צריכים להתחיל לנחש מי מן הנסקרים משקר להם, זה פוגע מאד בדיוק הסקרים ובפרט כשהאלקטורט חצוי. אפשר להתחיל לשכוח מBB ובנגביר: ציבור המצביעים של הליכוד הוא מסוכן. הצורך שלהם לשקר בסקרים הוא סימן אזהרה ראשון. סימן האזהרה השני הוא בכיינות הקיפוח העדתי שנראית עכשיו לא אותנטית, אלא מסווה לשנאת האחר. זמן הרילוקיישן דה לוקס חלף. צריך להתחיל לחשוב במונחים של חילופי אוכלוסיה. פליטים ישראלים שמאלנים יחליפו מקום עם יהודים חובשי כיפות שיעלו ארצה. ללא תחושת דחיפות, מה שיקרה הוא שהמשאב המוגבל של אפשרויות הגירה יתפס ע"י טרמפיסטים ימניים מישראל. מתחת לפני המים הקרחון כבר קרע את שיפולי הספינה ומספר המקומות בסירות ההצלה מצומצם מאד. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שים לב שהטעות העיקרית של הסקרים היתה לגבי חלוקה פנימית בתור הגושים. הקפיצה של הליכוד נובעת ברובה מזה שהוא שתה מפלגות בתוך הגוש שלו - בנגביר וש"ס ירדו מאד, ומן הסתם גם את וינטר. אם בסה"כ גוש קואליצית החורבן יגיע ל-54 (הלוואי 53 או פחות) מנדטים לעומת ה-68 שהיו לו לשלום - זו כנסת מאד מאד אחרת מזו הקודמת. וזה שינוי מאד משמעותי, גם אם הוא לא מתבטא בקלות בהרכבת ממשלה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא מסכים. א. ביחס לארבע השנים האחרונות הירידה מ-64 ל-55 היא לעג לרש. בניכוי הקול הערבי, הקוא' ירדה מ-70 ל-64. ב. יש הבדל משמעותי בין המדיניות של BB לבין זו של התנינים בנגביר, גוטליב, סמוטריץ, פייגלה וסטרוק, אבל זה אינו מעינייננו ולא רלאבנטי לפתיל. ג. הטעות המשמעותית של הסקרים היתה ביחס לגודל הגושים. אפאחד מן הסקרים לא ניחש נכון את גודל שלושת הגושים. למשל סקרי 11-13 חזו לאופוזיציה א 60 מנדטים והתוצאה כעת היא 53 במקרה הטוב. הרשימה המשותפת בודאי אינה חלק מן האופו' אלא אופו' נוספת. גם בתנאים הרבה יותר טובים מן הנוכחים לא ניתן להקים ממשלה יציבה עם תמיכת המשותפת. בכל רגע יהרס בית אחד יותר מדי, המשטרה תירה באיזה עבריין בדואי או המתנחלים יהרגו סבתא פלשתינאית עם שק זיתים. ד. בכל מקרה לBB יש את כל הסיבות בעולם ללכת לעוד מערכת בחירות. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ג. נראה לי שהנתונים שלך שגויים. לא היה אף סקר שחזה 60 לגוש אייזנקוט. היו סקרים שחזו 60 לקואליציה, כמובן. הסקרים האחרונים של הערוצים: 11: גוש א: 52, גוש ב: 50, בין: 4, ערבים: 14 12: גוש א: 56, גוש ב: 50, בין: 0, ערבים: 14 13: גוש א: 54, גוש ב: 50, בין: 0, ערבים: 16 14: גוש א: 44, גוש ב: 62, בין: 0, ערבים: 14 15: גוש א: 47, גוש ב: 59, בין: 0, ערבים: 14 16: גוש א: 50, גוש ב: 52, בין: 4, ערבים: 14 ערוץ 13 היה היחיד שהעריך קצת יותר למעלה את אחוזי ההצבעה אצל הערבים. אבל גם אצלם זו הערכת חסר קלה. אצל 14 ואצל 15 הייתה הערכת יתר של גוש ביבי. 12 ו־13 העריכו הערכת יתר קלה את גוש אייזנקוט. 11 ו־16 נתנו הערכה לא רעה, למעט אומדן קולות הערבים. אבל דווקא שניהם היו מי שהעריכו שיהיו מפלגות ביניים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ממש לא. קצת בלבול. לקחתי גוש השינוי 54 + רע"מ 6, ביחד 60. אבל לשם פשטות, אם נאחד את הערבים לגוש אחד, ממוצע 11-13 היה בערך 50 קוא', 54 שינוי, 16 ערבי. אף סקר לא קלע באף אחד משלושת הגושים (ימין, שמאל, ערבי) ויותר מובהק אפילו קלפיות המדגם ביום הבחירות טעו. ההסבר הפשוט ביותר: משהו כמו 5-10 מנדטים שקרו בסקר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני נותן הסבר יותר פשוט- נתניהו הצליח להפחיד ביומיים האחרונים 5 מנדטים שאמנם עברו ממנו לאייזנקוט בסקרים אבל לא היו בטוחים בהחלטה שלהם. ברגע האחרון הוא החזיר אותם הביתה. במקום 26-21 לצד אחד קיבלנו 26-21 לצד השני. עד יום הבחירות עצמו הניחוש בפולימרקט היה שהליכוד מקבל 20-24 מנדטים. על יותר מ 24 קיבלת פי 3 ויותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הליכוד התחזק בתוצאות האמת הנוכחיות לעומת הסקרים בעיקר על חשבות שותפותיו לגוש, לא? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גוש השינוי איבד 5-6 מנדטים (מ53 ל48) ואלו בדיוק המנדטים שהליכוד הרויח (מ20 ל26). | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לדעתי הקשר בין הדברים מתון ולא חד משמעי. יותר קל לקשור את ההחלשות של בן גביר שקיבל כתף קרה מנתניהו ברגע האחרון מאשר את ש"ס, שנחלשה עוד קודם מסיבותיה שלה. אבל בן גביר אלו שני מנדטים, והליכוד מעל הסקרים ב 4-5 (ועוד אחד מאי זיהוי שיעור ההצבעה של הערבים). שים לב להבדל בין הגושים בין הסקרים האחרונים (שהיו עם מדגם כפול וטעות מדגם נמוכה יחסית) לתוצאות האמת. היה מעבר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איפה הם אמרו שהם עוברים מBB לאיזנקוט? המקום היחיד בו הם אמרו דבר כזה זה בסקרים. תסביר בבקשה את התוצאות בקלפיות המדגם ביום הבחירות. איך ה53 הפכו ל48 וה50 ל53? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תגובה 787461 | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ושימו לב שהסקרים הכי רחוקים מהמציאות הם ערוץ 14 ו-15. לא שזה מפתיע. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ד. מסתבר שלא רק לנתניהו יש את כל הסיבות בעולם, גם בגוש השינוי יש עוד גורמים שרוצים לערבב את הקלפים מחדש. בנסיבות החדשות זה רק ידרבן אותם להתמיד בכך. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי תיזת הירידה שאתה מעלה בעניין הליכוד מ-68 ל-53-55, אתה ככל הנראה בלא משים לב, מפספס את נקודת הפתיחה שהיא 61 ולא 68 מנדטים. ראה להלן, ניתוח מעניין שמצאתי ברוטר תחת המגיב ׳הפלמי׳ שמצאתי לנכון להביאו כאן, אם כי יתכן והניתוח זקוק לעדכון מה כי הוא פורסם היום בצהרים : ניתוח עומק מהקלפיות: לאן נעלמו 8 מנדטים של הימין. וינטר שרף קולות ימין, לא אופוזיציה. 71% ממצביעי בנט באו מלפיד. איפה זה ייגמר ? 53 לימין. 48 לגוש השינוי. 19 לערבים. ליכוד 27, איזנקוט 21, בנט 12, המשותפת 12, הדמוקרטים 8, ליברמן 7, עוצמה 7, רע"ם 7, יהדות התורה 7, ש"ס 6, הציונות הדתית 6. וינטר והמילואימניקים בחוץ. ולמי שעדיין מחכה למעטפות הכפולות שיצילו את המצב: הרצתי 3,000 סימולציות. ב-0 מהן יש 61. אפשר להירגע. או להילחץ, תלוי באיזה צד אתם. על מה זה מבוסס? עשינו פה ניתוח רציני. בדקנו קלפי לפי קלפי, כל קלפי של היום מול אותה קלפי ב-2022, הרצנו מודלים סטטיסטיים ואלפי סימולציות על כל התרחישים, וזה מה שיצא לנו. ובדקנו את עצמנו: 932 קלפיות שנספרו ב-12:32 חזינו מראש. הפספוס היה 830 קולות מתוך כמעט 400 אלף. נקודת הפתיחה: 61, לא 64. כולם יגידו לכם שהימין ירד מ-64 ל-53. זה לא מדויק. ה-64 של 2022 היה קצת מתנה. מרצ נפלה על 4,000 קולות, בל"ד על 16,000. כל הקולות האלה נזרקו לפח. אם מנקים את המזל הזה, הימין עמד אז על 61. אז השאלה היא לא איך נעלמו 11 מנדטים. השאלה היא לאן הלכו 8. 1. סכנין, רהט וטמרה (3 מנדטים) ב-2022 הצביעו ביישובים הערביים 50%. הפעם 75%. רבע מיליון מצביעים חדשים, כמעט כולם למשותפת ולרע"ם. אם יש סיבה אחת שבגללה נתניהו לא יושב עכשיו על 61, זו היא. כל השאר זה הערות שוליים, רק שהערות השוליים האלה מסתכמות ב-5 מנדטים. 2. וינטר (1 עד 2 מנדטים) עופר וינטר רצה להמציא את הגלגל, והגלגל דרס לו את הרגל. אתמול בלילה הוא אמר: "שרפנו קולות של מפלגות האופוזיציה או כאלה שלא רצו להצביע בכלל". אז בדקתי. 70 אלף קולות, ולא עבר. 57% מהם הגיעו מסמוטריץ' ובן גביר, עוד 15% מהבית היהודי. מהאופוזיציה הגיעו בערך 14%, כמעט כולם מגנץ. יותר מ-60% מהקולות שלו הם קולות ימין שהלכו לפח. עם כל הכבוד, המספרים אומרים משהו אחר. אם הוא היה לוקח את ההצעה של סמוטריץ' ועומד בראש רשימה משותפת: על הנייר הציונות הדתית עולה ל-8, ואם הריצה המשותפת מביאה עוד קצת, אפילו ל-9 או 10. הגוש היה ב-54 עד 56. קואליציה זה לא היה מביא. אבל הקמפיין של "אל תבזבזו קולות" היה צודק הפעם, מה שלא קורה הרבה. 3. נעם וליטנר (מנדט אחד) עוד 25 אלף קולות שנשפכו. כמעט כל מצביעי נעם (89%) הם מצביעי סמוטריץ' מ-2022. בלי זה, סמוטריץ' ב-7 והגוש ב-54. מנדט שלם הלך על רשימות שידעו מראש שהן לא עוברות. 4. החרדים נשארו בבית (מנדט אחד) כל המדינה יצאה להצביע. ההצבעה אצל היהודים עלתה ב-5 נקודות. במגזר החרדי: 70% ב-2022, 70% היום. אפס תזוזה. אם החרדים היו עולים כמו כולם, היו עוד 25 אלף קולות. זה מנדט לש"ס, שפשוט לא הגיע. 5. מה שלא השפיע, למרות שכולם יגידו לכם שכן > "השמאל התגייס, הימין נרדם." מיתוס. בשכונות שמאל ההצבעה עלתה ב-6 נקודות, בשכונות ימין ב-4 עד 5. ההפרש שווה פחות ממנדט. > "בן גביר בלי הסכם עודפים." בדקתי. עם הליכוד, עם סמוטריץ', בלי אף אחד. אותה תוצאה. > "מצביעי ליכוד ברחו לאיזנקוט." כמעט אפס. מי שהצביע ליכוד ב-2022 הצביע ליכוד גם היום, או לבן גביר. 6. השארית (1 עד 2 מנדטים) זה מה שבאמת זז: מצביעים חדשים שהלכו לליברמן ולמילואימניקים, וקצת מצביעי ימין רכים שהלכו לבנט. מי לקח ממי ? > ש"ס איבדה שליש מהבוחרים שלה, אבל אל תדאגו לגוש. מכל 100 מצביעי ש"ס: 64 נשארו, 15 הלכו לבן גביר, 14 לליכוד. הקולות לא יצאו מהבית, רק עברו חדר. באלעד ש"ס ירדה מ-51% ל-41%. בבית שאן, יבנה, ביתר עילית ובית שמש התמונה דומה, ובן גביר אוסף שם 8% עד 11%. דרעי צריך לשאול את עצמו כמה שאלות, והתשובה לרובן מתחילה באות ב'. > הליכוד יציב. 87% נשארו, 7% לבן גביר. זהו. > לפיד וגנץ? מתו ונקברו, והירושה התחלקה. מצביעי לפיד: חצי לאיזנקוט, 39% לבנט. מצביעי גנץ: שלושה רבעים לאיזנקוט. ועכשיו העובדה הכי משעשעת בבחירות האלה: 71% מהמצביעים של בנט הם מצביעי יש עתיד לשעבר. בנט, איש הימין, נבחר הפעם בעיקר על ידי לפידניקים. > ליברמן? כמעט חמישית מהמצביעים שלו לא הצביעו ב-2022. מתברר שיש עוד אנשים שמתעוררים בבוקר ומרגישים שהגיע הזמן לליברמן. > המילואימניקים לקחו קצת מכל מקום, ימין ושמאל באותה מידה. הם הכי חזקים בבאר יעקב, גן יבנה, מודיעין ויהוד. מעמד הביניים של השפלה הצביע להם, רק לא מספיק. המשותפת או רע"ם? שתיהן מרוויחות ממה שנשאר. רהט הולכת לרע"ם, שפרעם, סכנין וטמרה למשותפת. בסוף: 12 ו-7. > מה עוד יכול לזוז ? המעטפות הכפולות, בערך 466 אלף קולות. נוטות ימינה, אבל זה מזיז מנדט אחד לכל היותר. ש"ס מול יהדות התורה: המנדט השביעי של ש"ס תלוי ב-2,500 קולות. בנט מול ליברמן: 6,500 קולות ואחד מהם מאבד מנדט. המילואימניקים: חסרים להם 29 אלף. הם צריכים פי 3 ממה שהם מקבלים בקלפיות. בהצלחה. > השורה שכולם צריכים לקרוא עם הצבעה ערבית של 75%, הימין במבנה הנוכחי לא יכול להגיע ל-61. נקודה. גם אם מתקנים לו הכל, וינטר, נעם, ליטנר והחרדים, הוא מגיע ל-55 או 56. בשביל 61 צריך ש-330 אלף איש יעברו מגוש השינוי לימין. או 650 אלף מצביעי ימין חדשים שלא קיימים. הימין לא הפסיד בוויכוח. הוא הפסיד בחשבון. הערבים יצאו, החרדים נשארו בבית, קולות ימין התפזרו על רשימות שנפלו, ומי שעזב את לפיד וגנץ לא חזר הביתה. הוא הלך לבנט ולאיזנקוט. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הניתוח שלו מתחיל ככה, למה הוא מסתכל בכלל על מנדטים ולא על אחוזים? אין לי כוח לבדוק בעצמי, אבל מוזמנים להשוות: |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הנחמה היחידה שאני מוצא בתוצאות הבחירות היא שמנקודת המבט שלי, כל החישובים האלו מעניינים כקליפת השום. מה אכפת לנו איך קולות האוייב מתחלקים בין BB, ברל"ץ, אוחנה, פייגלה וחובב התנינים? כרתנו ברית עם ישראלים כמו בנט וליברמן שחוט השערה מפריד בין מצעם לזה של BB וגם זה לא הספיק. כעת מציעים לנו להקים ממשלה עם האחים המוסלמים ולאומנים פלשתינאים. המשחק הדמוקרטי נוגע לנו בערך כפי שהוא נוגע לחרדים. ספק אם אנו בכלל בתוך ההסכמה החברתית שעליה בנוייה הדמוקרטיה. אם הרוב הדמוקרטי יגיד לנו שצריך לעשות טיהור אתני למיליוני פלשתינאים, האם זה יהפוך לגיטימי בעינינו? השאלה היחידה שצריכה להעסיק אותנו היא השאלה מה גורם לאותם אנשים מן הבייס הליכודי לשקר בסקרים. גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. "לְעוֹלָם אַל תִּשְׁאַל – לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים. לְךָ הֵם צִלְצְלוּ" |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואולי הם לא משקרים (וגם אם כן, זה זניח ביחס לשקלול כלל הנתונים) והבעיה היא בסוקרים שמתאימים את הנתונים הגולמיים בהתאם לקהל הצופים בשעות הפריים וזאת בהתאם לדרישת המזמינים? תגובה 783128 | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואולי החזאי בחדשות יבטיח תמיד מז"א בהיר ושמיים בלי ענן? ולמה שאנשים יספרו שהם משקרים לסוקרים אם הם לא עושים זאת? ולמה שלא נתעלם מן העובדה שקיימת בתוכנו קבוצה משמעותית מבחינה סטטיסטית שלהכאיב לזולת הוא עניין די חשוב באג'נדה שלהם? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״ולמה שאנשים יספרו שהם משקרים לסוקרים אם הם לא עושים זאת?״ > וכמה הצהירו שהם משקרים מתוך כלל האוכלוסיה ׳החשודה׳ בשקרים ? ומניין לך שמי שלא מספר שהוא משקר הוא לא משקר? לשיטתי, רב השקרנים לא מספרים שהם משקרים. ״למה שלא נתעלם מן העובדה שקיימת בתוכנו קבוצה משמעותית מבחינה סטטיסטית שלהכאיב לזולת הוא עניין די חשוב באג'נדה שלהם״ > לפי מיטב הבנתי וניסיון חיי, כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל וללא הבדל, דת גזע] מין ואג׳נדה, הם חלק מאותה סטטיסטיקה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רעה אחת אינה מהווה הצדקה לרעותה. בעיני יש משהו מרגיז במיוחד בקבוצת התחביב של שקרני הסקרים. כל התחביב הזה בנוי על הרבה דברים שהם בגדר המקובל. אני לגמרי מזדהה עם מי שמתרגז על ההטרדות של הסוקרים למיניהם שמתנהגים כאילו זמנך הוא הפקר. אבל אז לוקחים את זה מ''מ אחד אל מעבר לגבול. משול הדבר בעיניי לאוהד ספורט השמח בניצחון קבוצתו על יריבתה ואז מוסיף על שמחתו גם תנועה מגונה בנוסח רמי הויברגר מן החמישיה הקאמרית במערכון המיתי על יגאל עמיר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל מה משקל השקרנים בסקרים מכלל הנסקרים? ב2019 מינה צמח טענה שהיא טעתה בסקרים בגלל שהיו נסקרים ששיקרו לה. אולי היא העדיפה להפיל את האשמה על ׳השקרנים׳ ולא על עצמה ובשיטות שהיא פעלה לפיהם שלא התאימו לפוליטיקת הזהויות שבאה לידי ביטוי באותה תקופה בצורה ניכרת לעין? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אין 19 מנדטים של אחים מוסלמים, זו פרופגנדה לא ראויה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה אולי לא נכון וזה אולי פרופוגנדה, אבל זה הכלל אצבע על פיו פועלים גם הכוחות באופוזיציה ולכן האופוזיציה (שיש לה עכשיו רוב בכנסת) לא תרשה לעצמה להקים ממשלה. במבחן התוצאה, רוב הכוח ממפלגות מחנה השינוי כן מתיחסות אל 19 המנדטים כאילו הם כן כולם קולות של האחים המוסלמים ואלו שרוצים ברעתה של מדינת ישראל. זו הסיבה שהפרופוגנדה של הליכוד היא כל כך אפקטיבית - יש לה קונים גם מחוץ לבייס הליכודי / מחוץ למחנה הימין על מלא. לא ראוי? אולי. אפקטיבי? לחלוטין. במציאות האנושית כמו במציאות האנושית, גם אם משהו הוא לא נכון והוא ״רק פרופוגנדה״, אם מספיק אנשים מאמינים בזה או לכל הפחות פועלים כאילו זה נכון (גם אם הם עצמם חושבים שזה לא נכון), במובן יותר ממסוים זה פשוט נכון. גם כסף או ריבית אלו דברים שלא באמת קיימים בעולם, אבל אנשים מתנהגים כאילו הם כן, אז אי אפשר להגיד על הדברים המדומינים הללו כאילו הם לא שם או להתיחס בזלזול לשטר של מאה שקל. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים ב 100% קוראים לזה שליטה בנרטיב. השליטה של נתניהו בנרטיב מוחלטת. לגבי המין האנושי- מסכים ומעלה. לא רק שאנחנו מאמינים בדברים מדומיינים- זו המהות שלנו ומה שמבדיל בינינו לשאר החיות. המשמעות שאנחנו נותנים לחיים אם תרצה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מתייחס בזלזול, להיפך. אני נאבק ככל יכולתי בכל מדיום חברתי - כולל האייל הקורא המעטיר - כדי להסביר שיש נרטיב שהוא לא מה שביבי אומר, ושכן ראוי למפלגות האופוזיציה לפעול לפיו בשבועות הבאים הקריטיים שלפנינו. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״כעת מציעים לנו להקים ממשלה עם האחים המוסלמים ולאומנים פלשתינאים.״ רק בישראל אופוזיציה יכולה לנצח בבחירות ולהתנהג כאילו היא הפסידה בהן. המפלגות הערביות הן התאגדויות של זרמים אידיאולוגיים שונים בחברה הערבית, ולהתייחס לכל המנדטים הללו כאל ״מוסלמים ולאומנים פלשתינאים״ זה משהו שמריח כמו הסגנון והסנטימנט של מצביעי בן גביר. אולי לא תמצא ביניהם ציונים גדולים (אם כי אני לא יודע כמה ישראלים יהודים כאלה אפשר למצוא היום), אבל במה זה שונה משיתוף הפעולה של ה״ימין על מלא״ עם המפלגות החרדיות האנטי־ציוניות בעליל? כשמפלגות אופוזיציה מצליחות לגרום לשלטון לאבד את הרוב שלו, הן צריכות ליצור בריתות שכוללות גם פשרות וגם הליכה משותפת עם זרמים אידיאולוגיים שונים, שיש להם אינטרס משותף, גם אם רגעי או נקודתי. זה האל״ף־בי״ת של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל. במפה הפוליטית של ישראל יש את הליכוד, שמבינה את שיטת הבחירות, ואופוזיציה שנראה שהיא מעדיפה לחיות בלה־לה־לנד, שבה כל ישראל היא מצביעים תל־אביביים, יהודים, חילונים וציונים, ושהדרך היחידה להגיע לשלטון היא להביא מספיק אנשים מארץ ישראל היפה לקלפי. אבל זה לה־לה־לנד ולא מדינת ישראל. מדינת ישראל האמיתית היא פסיפס של יהודים וערבים, דתיים וחילונים, חרדים ומסורתיים, ציונים ולא־ציונים, לאומנים וליברלים, קבוצות בעלות אינטרסים סותרים, זהויות שונות ותפיסות עולם שלעיתים אין ביניהן כמעט שום מכנה משותף. מי שרוצה לשלוט במדינה הזאת צריך לדעת לבנות קואליציות מתוך החברה שקיימת בה בפועל, ולא מתוך החברה שהיה רוצה שתתקיים בה. פוליטיקה פרלמנטרית אינה תחרות על טוהר אידיאולוגי, אלא היכולת לגבש רוב פוליטי מתוך מציאות חברתית מורכבת. הליכוד מבינה את זה היטב. היא לא דורשת משותפיה הקואליציוניים להסכים איתה על כל דבר, להיות ציונים לפי הגדרתה, או לחלוק איתה איזו תפיסת עולם ליברלית או דמוקרטית אחידה. היא מבינה שפוליטיקה היא אומנות בניית הקואליציות, ושאת השלטון משיגים באמצעות רוב בכנסת, לא באמצעות תחרות על טוהר המחנה. לעומת זאת, האופוזיציה מתנהגת כאילו כל שותפות פוליטית עם מי שלא עומד במבחן אידיאולוגי מדומיין היא כניעה או בגידה. וכך היא מעניקה לנתניהו, פעם אחר פעם, את היתרון הגדול ביותר שאפשר להעניק ליריב פוליטי: היא פוסלת מראש את האפשרויות שעשויות לאפשר לה להחליף אותו. כמובן שלא סביר שזה יקרה. אבל זה לא סימן לכך שהמחנה העלוב הזה הפסיד בקלפי. זה סימן לכך שהמחנה העלוב הזה הפסיד את הבחירות הללו עוד לפני שיום הבחירות התחיל. בניגוד לטענה של אריק שביבי מצליח לגרוף הישגים פוליטיים בגלל שהוא קוסם או גאון פוליטי, אני חושב שהסיפור הוא אחר. זה כל השאר שהם או מטומטמים או טהרנים או שניהם. מחנה של לוזרים By choice. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ניתוח מעניין. ההפתעה הכי גדולה מבחינתי בבחירות האלה מסוכמת בסעיף 5. שיעורי ההצבעה במעוזי ליכוד עלו באותה מידה כמו במעוזי השמאל לעומת 2022. לא רק שהיה מעבר אפסי של מצביעי ליכוד לאייזנקוט, גם מצביעים שלא הצביעו ב 2022 יצאו והצביעו ליכוד. וזה הנתון הכי מייאש. כי אם אחרי 7 באוקטובר, שלוש שנים של מלחמה, מילואים, יוקר מחייה וכישלון כללי של הממשלה להשיג ולו יעד אחד מקווי היסוד שלה עדיין אף תפוז לא יזוז, אז בשביל מה להתאמץ? מיליון איש חזרו על הצבעתם מ 2022 עבור הליכוד. האם הם חושבים שהקדנציה האחרונה היתה הצלחה? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עוד נקודה משם: 6. בינתיים לא רואים נהירה המונית של צעירים לבן גביר. אבל צריך לראות אם המגמה תשתנה בסיום ספירת המעטפות הכפולות. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זאת הקוסמות שנתניהו עושה. בבחירות הקודמות הוא בנה ימין מלא מלא הפעם הוא אותת לבוחרי גוש הימין שהוא מוותר על השותפות עם בן גביר וסמוטריץ'. מדהים איך הוא כשהוא מניף את השרביט המנדטים מיד זזים. שוב אני משתאה מרמת התחכום הפוליטי של נתניהו. אולי זה לא כל כך הרמה הגבוהה שלו כמו הרמה הנמוכה של המתחרים. נראה כאילו הוא משחק כל הזמן על מגרש ריק (ואפילו גרוע מזה- גנץ הבקיע רק שערים עצמיים). בימים האחרונים, משהובהר בסקרים שאין לו סיכוי להרכיב קואליציה של 61 על ידי גוש הימין, הוא נתן כתף קרה לבן גביר ובכך גם זכה לתמיכה רשמית מטראמפ וגם דאג להיות המפלגה הגדולה ביותר כהכנה לקואליצית מרכז. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן. כל עוד המפלגה לא תתפרק לו. טלי גואילי נמצאת במפלגה נפרדת ויכולה לעבור בהחלטה אישית משל עצמה. ויש שם עוד כל מיני שבשבות: אלי כהן, גדעון סער, עמיחי שיקלי, אלי גולדשמיט. ויש בטח עוד כמה חברים שאפשר להסביר להם איפה מרוחה החמאה, והם יבואו. צריכים גוש של שבעה מהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואולי אפשר לנסות תרגיל מסריח (ועוקף מגבלות של תרגיל מסריח) של ליקוט שברי מפלגות: * מחל: טלי גואילי * ג: מאיר פרוש ואלי שטארק (חומת ישראל) * ט: משה פייגלין ואורית סטרוק (תאורטי לחלוטין. כל אחד מהם במפלגה נפרדת) |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לענ"ד נקודת המוצא היא שאין תוחלת לממשלה בתמיכת ערביי 48. תמיד תהיה תלוי בפסיקות של אימאמים אחים מוסלמים (כמו יוסוף אל קרדאווי, זכר צורר לברכה) ולאומניםמפלשתיניים בנוסח עזמי בשארה. כל חבר כנופייה שיהרג באש המשטרה יפיל את הממשלה. אני לא רואה את ערביי 48 מוותרים על קשריהם בעולם הערבי והמוסלמי לטובת מדינה יהודית שאפילו היהודים חוששים שהיא מחשבת קצה לאחור. להערכתי התסריט הסביר הוא ממשלה בראשות BB, עם איזנקוט, בנט וליברמן. מצד החתן יביאו את ש"ס בכפוף להסכם פטור רשמי לבני ישיבות מזרחיות מוכרות (כמה כאלו יש?) שיוגדרו כ"תורתם אומנותם". יחד 73 מנדטים. את השופטת בתיק נתניהו יש להוציא לפנסיה בלי דיחוי. נתניהו יקבל עונש על תנאי ויתחייב להבא לשלם עבור סיגרים ושמפניות בצבעים מכיסו. זה יאפשר ממשלה יציבה לכמה שנים בזמן שהיולדות החרדיות וחילופי האוכלוסיות יעשו את שלהן בדמוקרטיה הדמוגרפית. אני מניח שבתנאים אלו BB יוכל לממש את המדיניות שלו בהנחה שהמצב הנפשי במשפחתו והתקפי האספרגר שלה יאפשרו זאת. ברמה המדינית אני חושב שקייים מצע משותף בין כל המרכיבים. אם יצליחו להסתדר עם מפתח של שר לכל 3 ח"כים + סגן שר לכל 5, יהיה אפשר לסגור על ממשלה של 24 שרים + 12 סגני שרים. נ.ב. מתי ימצא מזור למגפת הDeprecated שתקפה את האייל? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נ ב. ברכות לשרת המודיעין המצטיינת מ7.10 שנכנסה בסבב האחרון. אולי אפשר יהיה לנרבג את ארז תדמור שזה בכלל שם של שמאלנים ולמצוא תעסוקה ומדפסת גם לגד"א שרת ההסברה המצטיינת. בתור עונש אפשר לשכפל להן את אלמוג מלרע כהן בתור סגן שר שיעשה להן "ברא, ברא". בהצלחה לכולנו. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש עכשיו הפגנות חמורות לבייס של המפלגות החרדיות. וההפגנות הללו לא הפילו את הממשלה. בין השאר בגלל שהמפלגות החרדיות, כמו כל שאר מרכיבי הממשלה, פחדו ממה שעלול לקרות אחרי הבחירות. אף אחד בממשלה הזו אינו חלק מהאחים המוסלמים. רע״מ התנתקה רשמית ממועצת השורא. הדבק של הקואליציה העתידית יכול להיות בדיוק זה: הפחד ממה שיקרה אם הממשלה תיפול. יש בהחלט סיכוי סביר שלא תהיה הצבעה כל כך מוצלחת למפלגות הערביות. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טלי גואילי כן, אבל חוץ ממנה צריך שליש מהליכוד, ונתניהו דאג לזה מראש ע''י מפלגה גדולה ושריונים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"מצביעי ליכוד ברחו לאיזנקוט״. ״כמעט אפס. מי שהצביע ליכוד ב-2022 הצביע ליכוד גם היום, או לבן גביר״. > זאת הייתה המחשבה שלי כבר בתקופת המחאות והסקרים שבאו בעקבותיהן - עוד לפני אירועי אוקטובר 2023. הנחתי שמי שהצביע ב-2022 לנתניהו, אחרי כל מה שכבר היה ידוע עליו משנים קודמות, ייטה להצביע שוב לליכוד/נתניהו או לבן גביר (כהצבעת מחאה), והסבירות שיעבור למפלגות מגוש השינוי נמוכה יותר. זאת, בין היתר, בגלל הנאמנות למותג הליכוד ולנתניהו, ובמיוחד לנוכח השותפות הפוליטית של גוש השינוי עם רע"ם, שגרם למצביעים לחוש ׳נבגדים׳ שגוש השינוי העדיף ערבים על פניהם. המציאות של אירועי אוקטובר, ולפחות במהלך שנת 24׳, יתכן והזיזה מצביעים מהליכוד, אבל לפי דעתי הם יותר היו בהסללה לכיוון אב״ג או מישהו דומה לו באפיון המיליטנטי, אלא שלאחר החיסולים של רבי המרצחים בעזה, לבנון ואיראן, גרמו להם לחזור שוב למותג נתניהו (לא הליכוד) ולהשאר איתו לאורך כל הדרך. לכן, כשבחנתי לאורך התקופה את סקרי רשתות המיינסטרים, שהצביעו על מעבר משמעותי של מצביעי ליכוד לגוש השינוי, לא השתכנעתי בלב שלם שאכן מדובר בעשרה מנדטים שחצו את הקווים. אמרתי לעצמי שאולי אני פשוט לא מכיר את כל אזורי החיוג בישראל שמחוץ לסביבה שלי, שבה התופעה הזאת נראתה בולטת במיוחד, ולכן הנחתי שלסוקרים יש נתונים שאני לא חשוף אליהם. עם זאת, לא פסלתי את האפשרות שהפרשנות שלי נכונה, והספק הזה בא לידי ביטוי גם בתגובות שכתבתי כאן לאורך הדרך. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא חושב שזה מדויק. הליכוד שתתה לפחות חמישה מנדטים של ש"ס, ואולי עוד אחד או שניים של בנגביר. והגיע ל-4 מנדטים פחות מ-2022. זה אומר ש-7-9 מנדטים שהצביעו לה אז לא הצביעו היום. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״בבחירות 2022 קיבל הליכוד 1,115,336 קולות, לעומת 1,163,385 קולות בבחירות 2026 — עלייה של 48,049 מצביעים. למרות הגידול במספר הקולות, הליכוד איבד מנדטים בעקבות הירידה בחלקו היחסי מסך הקולות שנכללו בחלוקת המנדטים״ | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המספר הנומינלי פחות חשוב, כי אולי נוספו 300 אלף מצביעים בארבע שנים. כמו שאמרתי, יש מצב שמאתיים אלף שהצביעו לליכוד אז לא הצביעו עכשיו, אבל מאתיים אלף שהצביעו אז לש"ס הצביעו עכשיו לליכוד. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יתכן וישנה ירידה לא משמעותית, באם משקללים גם את שיעורי התמותה בקרב מצביעים וותיקים בליכוד בהיותה תנועה וותיקה. עפ״י ג׳ימני ׳ אילו הליכוד היה שומר על חלקו הטבעי בקרב הצעירים, הוא היה אמור לקבל כ-60,000 עד 80,000 מצביעים חדשים ממחזור הגיל החדש בלבד׳. אב״ג שלראשונה התמודד לבד, שתה את ש״ס באופן משמעותי ומהותי. עפ״י הנתונים נראה לי שהליכוד - בדגש על נתניהו הפרסונה- שמר על מצביעיו ולא שתה מש״ס בצורה משמעותית ובוודאי שלא מאב״ג שהיווה לו תחליף כהצבעת מחאה שהוא לא מספיק ׳ימני׳. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המספרים מראים שאב''ג לא שתה אף אחד, להיפך - שתו לו. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בבחירות הנוכחיות עוצמה יהודית קיבלה 326k קולות. אילו מספרים יש לך ומול מה אתה משווה אותם, אם זאת הפעם ראשונה שהיא מתמודדת לבד ועוברת את אחוז החסימה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לנוחיותך ראה את הכתבה הבאה ואת הנתונים-מספרים המפורטים בה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בבחירות הקודמות היו לעוצמה יהודית וסמוטריץ - שרצו יחד - <קישור בhttps://votes25.bechirot.gov.il/ 14 מנדטים>. עכשיו יש להם 13 ביחד - וזה יחד עם פייגלין שנראה שהוסיף לסמוטריץ' איזה שני מנדטים. ורבים החשיבו את עוצמה יהודית לכח היותר גדול באיחוד הקודם שלהם. אז איך שלא תסתכל על זה - הם ירדו במינימום מנדט אחד, סביר יותר שבשניים-שלושה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה שוב מתעלם מהעובדה שלע״י זאת ההתמודדות הראשונה ומהשינויים באחוזי ההשתתפות. נשאר אם כן חלוקים בנושא זה. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא התעלמתי. התיחסתי. נסכים לא להסכים. לדעתי אם היית שואל אנשים לפני הבחירות כמה מנדטים שווה בן גביר, היית מקבל הרבה יותר מ-7. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נסכים שלא להסכים. להערתך, אמנם היו שטענו שעוצמה יהודית תקבל מספר דו־ספרתי של מנדטים, אבל מה עניין משאלת לב אקראית, המתחפשת לתחזית, למציאות האלקטורלית? תופעת משאלות הלב המתנפצות פעלה גם בצדו השני של המתרס הפוליטי. אלא שכמדומני, אתה מפספס את הנקודה המרכזית בתוצאות שקיבלה עוצמה יהודית, ואת הניסיון המוטעה לגמד את משמעותן בדיעבד. שנן לעצמך שוב ושוב: כ־330 אלף מצביעים הצביעו למפלגה המזוהה עם אישיות פוליטית גרוטסקית אחת ששמה איתמר בן גביר. בבחירות 2020, הוא קיבל פחות מ־20 אלף קולות למפלגתו. כלומר, בתוך שש שנים צמח בסיס התמיכה שלו פי 17 כמעט - כמו כדור שלג או טור הנדסי. זו צמיחה חריגה ביותר בפוליטיקה הישראלית, בפרט כשמדובר במפלגה הנשענת במידה כה רבה על דמות אחת. אז במקום להתווכח על תחזיות שהתבדו, או מנדט פחות או יותר, כדאי לנסות להסביר את התופעה האלקטורלית עצמה. היא מעניינת הרבה יותר. רוצה להמר על התוצאות הבאות? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הכהניזם לא התחיל עם כהנא ולא הסתיים איתו. חלק גדול בציבור, אולי רוב, לא סומך על ערביי ישראל וחושש מהם (לכן הקמפיין של נתניהו היה כל כך יעיל). אחרי ה 7 באוקטובר הסנטימנט הזה התעצם. אצל רבים יש רק "הערבים" ולכן גם רגש הנקמה על 7 באוקטובר מופעל גם על ערביי ישראל. בן גביר רוכב על הסנטימנט הזה בהצלחה. למה בן גביר? 1. נתניהו הצליח לנרמל את בן גביר בבחירות הקודמות ועכשיו זה כבר נתון. 2. בן גביר מצליח לחפות ולטשטש את הכהניזם שביסוד תנועתו עם הרבה נפנופי ידיים. הוא הצליח לשנות את הסיווג שלו בציבור מקנאי דתי לימין קיצוני. 3. האולפנים לא יודעים לשאול שאלות קשות. הם מובלים על ידי הרגע. בן גביר פורח בערוגות הללו |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמי שמשקיף על הפוליטיקה הישראלית מעמדת השמאל הדמוקרטית כנראה שמבחינה אתית ארגיש טוב יותר עם ממשלה שישתתפו בה המפלגות הערביות מאשר עם ממשלה בראשות מפלגה יודו-נאציונליסטית כפי שהיתה ב-4 השנים האחרונות. יחד עם זאת, אני שואל את עצמי אם אני רשאי להעלים מעצמי את עובדות החיים ולדבוק ברדיקליזם של עולם ישן עד היסוד נחריבה. ולעניין זה שני טיעונים. א. בקדנציה האחרונה נוצרה קבוצה גדולה למדי בציבור הישראלי הסבורה שממשלה בה חרדים מצביעים על שליחת ילדיהם לשדות הקרב היא בלתי לגיטימית. קשה לראות איך ממשלה עם ערבים תהיה כשרה יותר. יש היום מה שלא היה בעבר, קבוצה משמעותית בציבור הערבי שרוצה להשתלב במדינה הישראלית. יחד עם זאת למעט שוליים זניחים, בציבור הערבי אין נכונות לשלם מחיר כלשהו שמחייבת השתלבות כזו (ויתור לפחות חלקי על המחוייבות והקשרים עם העם הפלשתינאי, האומה הערבית והעולם האיסלמי). יתר על כן, במציאות בה רבים בציבור היהודי חושבים שהמדינה היהודית מחשבת את קיצה לאחור, גם יהודי סביר לא יצפה מערביי 48 לקשור את גורלם עם המדינה היהודית. קואליציה יהודית-ערבית כזו תזכיר בעיקר את הווטו ליברום של האיחוד הפולני-ליטאי ששיתק את הפרלמנט הפולני במאות ה17-18. לנוכח היחס המחפיר שקבלו ערביי 48 מרוב אזרחי ישראל היהודים תחת ממשלת הימין המלא, הציפיה שערביי 48 יסכימו לשלם מחיר כבד כדי להתחבר עם אלו שלא פספסו אף הזדמנות לעלוב בהם, היא בלתי ריאלית. ב. לנוכח העובדה שממשלה יהודית-ערבית תהיה נוגדת לפחות את רוח הדברים של הבטחות הבחירות של רוב המפלגות היהודיות, אי אפשר להתעלם מן ההתנגדות העצומה שתעורר ממשלה כזו, עד כדי התפשטות הטרור היהודי מן הטריטוריות אל לב המדינה. אורך החיים של קואליציה כזו יהיה קצר והתחזית שלה תהיה להחליש ולפורר את מרכיביה גם לטווח הארוך. כשמאל ישראלי-יהודי הרע במיעוטו מבחינתנו הוא לאפשר לבעלי בריתנו בימין להקים ממשלת ימין מתונה שתשלם לקיצוניים את המחיר המינימלי. במציאות האלקטורלית הנוכחית, המחיר הזול ביותר הוא לשחד את מושחתי הליכוד וש"ס. בראייה האופטימלית של מהלך כזה, הממשלה תצטרך לשחד רק את המושחתים עצמם ולא את מצביעיהם. המושחתים יצטרכו להכריע בין קבלת השוחד עכשיו לבין העתיד הפוליטי ארוך הטווח שלהם. לפי תאוות ההב הב של המלך ומשפחתו, הם עשויים להתפתות לעסקה. מה יהיה מקומו של השמאל בקואליציית BB-איזנקוט-בנט-ליברמן-דרעי שכזו, זו שאלה טובה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״המחיר הזול ביותר הוא לשחד את מושחתי הליכוד וש"ס״ >למרות שדרעי היה פועל במרץ כדי ליישם את קבלת התשלום מגוש השינוי, הרי שהוא מודע היטב לשבריריותו של הבייס השסניקי ולתוצאות האלקטורליות בעתיד באם הוא יצטרף לממשלת השינוי, בין אם בתמיכה מבפנים או מבחוץ. נראה שעל פניו, אגודת ישראל ודגל התורה, שהוכשרו גם ע״י לפיד האב בממשלת השינוי הראשונה, הם אלו שיתנו רשת תמיכה ובטחון לממשלת גוש השינוי השלישית וזאת בתמורה להגנה על צאן מרעיתם מלמות בעד האדמה והגנה מיסויית על נכסי צאן הנדל״ן (תגובה 783826) שמנהיגם צבר עם השנים. ראה גם תגובה 774362 על הדרך השלישית. כך או כך, זה יהיה מסריח בשילוב כאבי בטן. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל ה"פשרה" שלי מבוססת על כך שמשלמים אתנן לראשי הכנופייה אך לא לכל חברי הכנופייה. ולכן בחרתי בש"ס המושחתת ולא בסמוטריץ למשל. (יותר זול לממן לדרעי עוד כמה וילות מאשר לבנות צמוד קרקע לחצי מיליון מתנחלים).) BB+דרעי ייפטרו מן החטוטרת המשפטית שצמחה להם. יהיה צורך לשלם איזשהו מס שפתיים לישיבות ממלכתיות-מזרחיות-תרדיות בדמות פטור למספר מסויים של אברכים תחת הכותרת "תורתם אומנותם". כל העסקה הזאת תקום ותיפול על המספר. אני חושב (אבל לא יודע) שמספר האברכים האלו אינו גדול ומרבית תומכי ש"ס בלאו הכי משרתים. ממה שהבנתי הדאגה העיקרית של חכמי התורה מש"ס היתה שלא יקרה ח"ו שיתנו פטור לחרדים האשכנזים ואת ילדיהם יגייסו (לא לצאת פראיירים). המספר הקטן של האברכים האלו יהפוך את העסקה המושחתת הזאת לאכילה אצל כל הצדדים המשתתפים. לסיכום האלטרנטיבות להשלמת קוא' BB-איזנקוט-בנט-ליברמן הן: א. החרדים - פטור מגיוס והמשך הסבסוד העמוק של עשרות אלפי אברכים בשנה - בלתי קביל אצל ליברמן ובנט. ב. סמוטריץ/בנגביר - בלתי קביל אצל כל השותפים ברמת התפישה המדינית-בטחונית (טרור יהודי וכיוב'). ג. ש"ס - סוג של רע במיעוטו שליברמן יצטרך לבלוע, אבל גם יחזק את BB בגזרת האמסלם-זוהר. פוליטית, אני חושב שאפילו הדמוקרטית יכולה לחבור, אבל זה יהיה קשה לשני הצדדים: יקשה על BB+מזרחיים ויגרום לפרישת חברים בדמוקרטית. עדיף לגולן להשאר בחוץ ולראות אם הוא מצליח לפתח אג'נדת שמאל שתהיה קבילה כאלטרנטיבה על ציבור הולך וגדל. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה צריך להשלים? אני סופר מעל 61 בלעדיהם |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
73 אם ספרתי נכון. א. כפי שאמרת לא צריך את ש"ס, אבל ה"מלך" התרגל לפוזיציית המבוגר האחראי של הימין המטורף והוא זקוק לימינו לאיזה קיצון שעל ידו הוא נראה שפוי (כאמור זה יכול להיות חרדי, דת"לי או ש"ס. ש"ס אני חושב שזה יכול להיות במחיר מציאה. תן לדרעי שר הפנים ותוכל לחסוך כמה משרדים מיותרים וכמה סגני שרים טרחנים ויקרים שצריכים מדפסות. המשפטנים יוכלו לכתוב ליועמ"שית). ב. אתה צריך שולי ביטחון לכל מיני שקלי וסעדא וח"כים של יש עתיד שעשויים לחטוף רגליים קרות. צריך להתרחק מסיטואציית ה"כל ממזר מלך". |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״החרדים - פטור מגיוס והמשך הסבסוד העמוק של עשרות אלפי אברכים בשנה - בלתי קביל אצל ליברמן ובנט״ > מסתבר שגם כביל יכול להפוך לקביל. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני סבור שכל עניין גיוס החרדים היה טעות קרדינלית של מחנה השינוי. נכון שהעניין הזה שבר סופסוף את שילוב האינטרסים של הקוא' הביביסטית. הטעות היא שצריך היה להתנגד לחוק ההשתמטות של BB מבלי להתחייב לגיוס מלא של החרדים. החרדים באירידנטה הקהילתית והתרבותית שלהם הפכו באופן חד-צדדי ובלתי הפיך, את גיוס החרדים לעניין שנזקו רב מתועלתו. כל המו"מ איתם משול למו"מ עם חוטפים לאחר שכבר הרגו את החטוף. הפיתרון הנכון הוא לשחרר את רוב רובם של לומדי התורה משירות צבאי בגלל אי התאמה. במקביל יש לבצע רציונליזציה של הקצאת משאבי המדינה ולהפסיק לסבסד ארגונים ומגזרים הפועלים בניגוד לאינטרסים של החברה. מדוע צריך לסבסד מערכות חינוך המייצרות אזרחים שאינם רוצים להתגייס ואינם מועילים גם אם מגייסים אותם. מה ישיג גיוס החרדים? גיוס של אלפי חיילים סוג ב וגיוס כל צה"ל למשימה של המשך קיום אורח החיים החרדי וסיכול השתלבותם בחברה הישראלית? פיצול צה"ל לפלנגות מפלגתיות? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שאתה ממעיט ביכולתה של ממשלה לכפות סדר יום על אזרחיה. - השינויים בקצבאות הילדים השפיעו על הילודה (בעיקר אצל משפחות בעלות רמת הכנסה נמוכה). - היטל הבצורת וקמפיין "ישראל מתייבשת" (בשנים 2009–2010), הוריד את צריכת המים הביתית בישראל ב 18%. אם נפסיק לסבסד את אורח החיים החרדי ונעשה קמפיין לשירות צבאי צה"ל יקבל יותר מלש"בים ראויים. אבל הבעיה שלי היא עקרונית. נסיונות למצוא פתרונות פרקטיים מחטיאים לדעתי את העניין המרכזי. הבעיה שלי היא עם מדינה שבה החוק לא חל על כולם במידה שווה. אני סבור שאיים אקס טריטוריאליים בתוך המדינה יגרמו להתפוררות החברה. אם החוק לא חל על כולם במידה שווה אין דבק שיחבר את האזרחים. להיפך- תהיה טינה מתמדת. עקרון ההדדיות טבוע עמוק במין האנושי וכאשר המדינה עצמה פוגעת בו יסודותיה מתערערים. כאשר יש אמונה משותפת המגובה ונכפית על ידי השלטון ניתן לקיים מעמד כהנים פריבילגי (הברהמינים בהודו, הכנסיה באירופה בימי הביניים) וזה לא פוגע בעקרון ההדדיות. אבל זה לא עובד בדמוקרטיה ליברלית. לכן כל מי ששואף שישראל לפחות תתקרב להיות דמוקרטיה ליברלית חייב לדעתי לשאוף לכך שהחוק יחול על כולם במידה שווה. כל עוד זה לא כך אנחנו נמשיך להתדדרד במדרון. אם המשטרה לא מצליחה למלא את תפקידה להשליט חוק וסדר בקרב ציבורים מסויימים מה זכות הקיום של המדינה? מבחינתי החרדים הם מקרה פרטי בכלל הזה. ללא ספק המקרה הכי בולט, אבל הם לא העניין עצמו. מבחינתי העניין עצמו הוא שלטון החוק. ללא שלטון החוק אין יציבות והמדינה מתדרדרת לאנרכיה. "בימים ההם אין מלך בישראל- איש הישר בעיניו יעשה". האימפריה הרומית היתה האימפריה המצליחה בכל הזמנים בזכות העקרון של דורה לקס סד לקס. הטינה כלפי השלטון של אזרחי בריה"מ נבעה לא מעט מכך שהחוק היה גמיש. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"אני חושב שאתה ממעיט ביכולתה של ממשלה לכפות סדר יום על אזרחיה." - ממש לא. אני מאד מסכים אתך ולכן אני מדגיש תמיד את האבסורד בכך שאנו בעצם מממנים את מה שאנו כל כך לא אוהבים. למרבה הצער או אולי לא, הציבור שלנו כל כך פטריוטי ואוהב את מולדתו שהוא מעדיף לנופף בדגלי הלאום, לגייס את בניו לטייסות ולסיירות, להטיף לחרדים איך לחנך את ילדיהם ולדאוג ליכולתם לפרנס עצמם במשק מודרני, במקום לנקוט בשיטות של מרד מיסים ו"נמות ולא נתגייס" כדי לשמור על תשתיות הטרור היהודי באיו"ש ועל ההכנה להתנחלויות בעזה, סוריה ולבנון. בעניין השיוויון בפני החוק אני רוצה להיות יותר זהיר ממך. ערך השיוויון בפני החוק הוא ערך כוזב באופן היסטורי. כל הציביליזציה האנושית בנוייה על הרארכיה, ריבוד חברתי ומעמדות. הדמוקרטיה והחברה הליברלית התפתחו בתנאי אי שיוויון דומיננטיים. באתונה הדמוקרטיה האישית פחות מרבע האוכלוסיה היתה משתתפת בהגרלת הנבחרים, בצרפת המהפכנית פחות מ-10% של האוכלוסיה השתתפו בבחירות ובבריטניה הפריבילגיות של בית הלורדים צומצמו רק בסוף המאה ה-20. בארה"ב זכות הבחירה לנשים נתנה בין מלחמות העולם ובצרפת ב-1945. חברות שהתגדרו בשיוויון אוניברסלי התגלו כצבועות והתפרסמו בזכויות היתר של אנשי המנגנון. אתה עצמך הזכרת את בריה"מ. היציבות קשורה יותר למוביליות מאשר לשיוויון אוניברסלי. בני אדם אינם שווים ומשטר המיוסד על שיוויון כפוי הופך מהר מאד למושחת וצבוע. מה שנדרש אינו שיוויון בפני החוק אלא שלטון החוק שמשמעותו היא שאף אחד אינו פטור משלטון החוק. לא לחינם נקודת המפנה היתה במאה ה-13 במגנה כרטה. אנגליה הפלנטג'נטית לא היתה דמוקרטית בשום צורה ואופן. המגנה כרטה רק הכפיפה את המלך ג'ון בל ארץ למשפט הברונים שלו והעניקה לכל עם הארץ זכויות משפטיות מסויימות (כל אחד לפי מעמדו). שלטון החוק הוא משהו בסיסי שקודם לדמוקרטיה. בלעדיו כל שלטון הוא עריצות של מישהו. ללא שלטון החוק לא ניתן חקיים שלטון הוגן ויציב (משום שחסרי ההגנה החוקית ינסו תמיד להשיג אותה). כאן אני מתחבר אליך וטוען שללא הכפיפות האוניברסלית לחוק, לא ניתן לקיים חברה מפותחת ומרובדת, אלא רק חברות כפריות שאין בהן ריבוד או שונות חברתית משמעותית. בחברות כאלו אין הנהגה קבועה והמנהיג נבחר אד הוק לצורך תפקוד כזה או אחר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רע''מ זה דבר אחד והמשותפת זה דבר אחר תרתי משמע. בשיטת שרלוק הולמס (אחרי שפוסלים את הבלתי אפשרי) מה שנותר הוא ממשלת מיעוט בראשות אייזנקוט עם רע''מ, קואליציה בין הליכוד, אייזנקוט ובנט-לפיד בראשות נתניהו או בחירות חדשות. אין אפשרות טובה. מבחינת מימוש רצון הבוחר נראה לי שהאמצעית הכי קרובה, אבל לא נראה לי שזאת השאלה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אומר זאת כך. אם אתה מתפלא ששישה אחוז מהמצביעים הם כהניסטים גזענים, אני להיפך. אני מתפלא ש*רק* שישה אחוז מהמצביעים הם כהניסטים פאשיסטיים גזענים. אני מעריך שלפחות 10 אחוז מהאוכלוסיה הם כאלה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כנראה שלא הבנת אותי. יש בכנסת לפחות 90 כהניסטים גזענים ברמת גזענות כזאת או אחרת התלויה בהקשרים הפוליטיים. אבל יש מהם קבוצה ייחודית שהמנהיג שלה הוא היחיד שלא רק שצמח ישירות מתוך ערוגות הגזענות הפוליטית ההיסטורית הישראלית, הלבין את משנתה, ופרץ מחצרות השוליים המוקצות היישר אל לב הממסד השלטוני, אלא גם שהוא הצליח לתרגם אותה לכוח אלקטורלי חסר תקדים של מאות אלפי פתקים בקלפי. כזאת עוד לא הייתה לנו. עד כאן דמוקרטיה ותו לא. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחלה קישור, תודה. שלחתי אותו לבן דוד שלי הכהניסט ושאלתי אם כהנא צדק, הוא ענה ברור! יותר אנשים מוכנים לוותר על הדמוקרטיה היום מאשר לפני הז'. אני מתחבר גם למה שאמר הפונז. הערכים ה"יהודיים" לא מתכתבים טוב עם הערכים הליברליים. רוב הציבור מחזיק בשני הסטים של הערכים וקיים ביניהם מתח מתמיד. מתח שהוא ביסוד המדינה שלנו שהכריזה על עצמה גם וגם. תחת נסיבות שונות יגברו פעם ערכים מהסט האחד ופעם מהאחר. הנסיבות שאחרי השישי באוקטובר 23' מחלישות את סט הערכים הדמוקרטי אצל רבים ומשנות את נקודת האיזון בינו לבין האחר. מנקודת השיא הליברלית ב 1992 (חוקי היסוד הליברליים, 12 מנדטים למרצ) נקודת האיזון הזו במגמת ירידה. לכן בשנות השמונים כהנא היה מוקצה והיום בן גביר לא כל כך רחוק מהמיינסטרים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
״הערכים ה"יהודיים" לא מתכתבים טוב עם הערכים הליברליים״ ---------- הם דווקא יכולים להתכתב היטב, אילו רק רצו בכך. אין הכרח לראות סתירה בין זהות יהודית לבין תפיסת עולם ליברלית למרות הקשיים. אלא שההנהגה הפוליטית שלנו בעשורים האחרונים אינה רוצה בכך, וגרוע מזה, גם אינה מסוגלת לכך. היא חסרת עומק אינטלקטואלי, נטולת אופקים וחזון, ושבויה בשיקולים פוליטיים קצרי טווח. היא יודעת להשתמש ביהדות כסיסמה וכסמל זהות, אבל אין לה היכולת להפוך אותה למצע רעיוני וערכי שיש בו עומק, מורכבות ויכולת להכיל גם את הליברליזם. הייתי מצרף לדיון הזה את הגותו של ליאו שטראוס, ואולי גם הוגים אחרים שעסקו במתח שבין המסורת הפוליטית היהודית לבין המחשבה הליברלית. אלא שזו תהיה ברכה לבטלה מול הנהגה שאין לה לא עניין ולא כלים להתמודד עם שאלות מהסוג הזה. הרבה מילים, מעט מאוד מחשבה, ואפס חזון. כל שנותר לנו הוא לצפות כיצד המדינה היהודית הולכת ומאבדת את המצפן הרעיוני והערכי שלה, ואולי גם את עצמה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בכוונה שמתי את ''יהודיים'' במרכאות. הכוונה לא לערכי היהדות, כי הללו מתפרשים על פי הזרם הדתי. הכוונה היא לערכי היהודית, כלומר המדינה היהודית שאימצה את האורתודוקסיה כחלק אינטגרלי ממנה, ורואה בציונות הדתית ענף בציונות המגשר בינה לבין המסורת. למען הסר ספק- הערכים של ''יהודית'' מנוגדים לערכים של ז'בוטינסקי, לדוגמה. הוא לא ערג למערת המכפלה וקבר רחל. הוא לא ראה בערבים פולשים והתנגד נחרצות לטרנספר. ''יהודית'' מניחה בליבתה אי שוויון בין יהודים ללא יהודים אזרחי ישראל, בעצם אי שוויון בכלל- נשים וגברים, אשכנזים וספרדים, לכן ''יהודית'' מוכנה לקבל את השתמטות החרדים. בבחירות הקןדמות זכתה ''יהודית'' על מלא ולא השקר של ימין, ומייד ניסתה להעיף את הערכים הליברליים מהחלון |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה שאתה שם את ה״יהודית״ במרכאות. זה ניואנס מאוד חשוב בעיני. ישראל היא לא מדינה ״יהודית״. ישראל היא מדינה יהודית שעם השנים החליפה, לאט לאט, בקרב ציבורים הולכים וגדלים, את אופייה ממדינה יהודית למדינה ״יהודית״. האורתודוקסיה ממש לא הייתה הבסיס שעליו הקימו את מדינת ישראל. המעבר של מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי למדינה ״יהודית״ הוא סיפור של תנועה ציונית, תמורות חברתיות ופוליטיות, ותהליכים שהביאו אותנו לעידן שבו דווקא בימין הלאומני ובציונות הדתית יש אחיזה הולכת וגוברת בתפיסות שהן במהותן פוסט־ציוניות. התנועה הציונית לא קמה כדי להפוך את האורתודוקסיה היהודית לסיבת קיומה של מדינת ישראל, אלא כדי להקים בית לאומי לעם היהודי כולו, על כל זרמיו והשקפותיו. כל חזון אחר בו ישראל הופכת מהבית לעם היהודי לבית לזרם מסוים של היהדות, הוא לא החזון הציוני המקורי והוא איננו ציונות. הציונות המדינית, שצמחה בסוף המאה ה־19, הייתה בעיקרה תנועה לאומית חילונית, שביקשה להוציא את גורלו של העם היהודי מידי ההנהגה הדתית ולהעביר אותו לידי העם עצמו. היא אף נתקלה בהתנגדות חריפה מצד חלקים נרחבים מהממסד האורתודוקסי, שראו בעצם הניסיון להקים ריבונות יהודית ביוזמה אנושית מרד בתפיסה הדתית המסורתית. היא לא התכוונה להחליף את הריבונות הלאומית בריבונות רבנית, ובוודאי שלא להפנות עורף לחלקים גדולים מהעם היהודי שאינם מקבלים את הפרשנות האורתודוקסית ליהדות. וזה בדיוק מה שהולך ומתרחש. מדינת ישראל, שהוקמה כדי להיות ביתו של העם היהודי, מעניקה יותר ויותר כוח פוליטי ומוסדי למי שמתיימרים לקבוע מי הוא יהודי, כיצד יהודי צריך לחיות ואיזו יהדות היא לגיטימית. התוצאה היא התנכרות ליהודים כאן בישראל ולמיליוני יהודים בתפוצות, שהמדינה אמורה להיות גם ביתם הלאומי. האירוניה היא שגם חלקים מהמחנה הליברלי אימצו את ההנחה שהאורתודוקסיה היא היהדות, ובכך מסרו לידי המחנה הדתי־לאומני את הבעלות על עצם המושג ״מדינה יהודית״. כך אפילו ליברלים מבולבלים טוענים לפעמים שיש סתירה בין יהדות לליברליזם, כשמה שהם מתכוונים לומר הוא שיש התנגשות בין תפיסות אורתודוקסיות מסוימות לבין ערכים ליברליים. זו אמירה שונה לחלוטין. אין שום סתירה בין השתייכות לעם היהודי לבין ליברליזם, ולעם היהודי ולמורשתו יש אפילו תרומה משמעותית להתפתחות המחשבה הליברלית: החל מהתפיסה המקראית של האדם כמי שנברא בצלם אלוהים, דרך הוגים יהודים כמו שפינוזה ומשה מנדלסון, ועד ישעיה ברלין, שהיה מאבות המחשבה הליברלית במאה העשרים. היהודים לא היו רק מי שנאבקו למען זכויותיהם במסגרת הליברליזם המודרני, אלא גם שותפים חשובים בעיצובו. ראו, למשל, את תרומתם הבולטת של יהודי ארצות הברית למאבקים למען זכויות האזרח, לשוויון בפני החוק ולחופש דת ומצפון. ואפשר גם להיזכר במגילת העצמאות שלנו, שנוסחה ונחתמה בידי הנהגה ציונית שחלקה הגדול היה חילוני, והתחייבה במפורש לשוויון זכויות ללא הבדל דת, גזע ומין ולחופש דת ומצפון. אלה לא היו ערכים שהציונות אימצה למרות היותה תנועה יהודית, אלא חלק מהחזון של מקימיה למדינה יהודית ריבונית. כשהתהליך למדינה ״יהודית״ יושלם, המדינה פשוט תתפרק (סביר להניח שאפילו קודם. רואים את תהליך ההתפוררות כבר עכשיו). |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים עם התיאור אבל לא עם המסקנה. אני רואה את משיכת החבל בין "יהודית" ו"דמוקרטית" כעניין מתמשך. בתחילת שנות התשעים הנטיה לכוון "דמוקרטית" היתה בשיאה: חוקק חוק כבוד האדם וחירותו, מוסדות המדינה בכלל ובית המשפט העליון בפרט נהנו מאמון גבוה בציבור (אאז"נ גם בהשוואה בינלאומית), מרץ קיבלה 12 מנדטים . היי, בבחירות 92' היו לעבודה+מרצ 56 מנדטים! אבל כבר אז החלה תנועת המטוטלת לכיוון "יהודית". תנועת ש"ס הלכה והתעצמה (הגיעה ל 17 מנדטים ב 99') תנועת העבודה הלכה והתפיידה, תנועת הליכוד הקיאה מקרבה את הגורמים הליברליים אימצה פופוליסטיים במקומם. במפד"ל הקנאים השתלטו. הכהניזם הפך ממוקצה לשוליים ומשם זחל לתוך המיינסטרים. בשנים האחרונות הגיעה תנועת המטוטלת לקצה- הנסיון לקעקע את שומרי הסף, ההתחרדות של ש"ס, בן גביר השר לבטחון פנים וכו'- והחלה תנועת הנגד עם המחאות הציבוריות וההפסד של השמרנים בבחירות. עוד לא נצחון של הליברלים אבל ש"ס נענשה על ידי בוחריהם ירדה למספר המנדטים הנמוך ביותר מאז 1992. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המתח בין ״יהודית״ לדמוקרטית הוא היסוד שעליו בנויה מדינת ישראל בערך כמו שהמוט שעליו מסתובבת צלחת בהופעת קרקס הוא היסוד שעליו בנויה הצלחת. אם זו התוכנית והחזון, מתמשך זה לא יהיה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם יופיע אילוץ לבחור רק סט ערכים אחד למדינה אני לא רואה אף צד מוותר על שלו. לכן בחירה כזו תהיה במלחמת אזרחים. האיומים החיצוניים לא מאפשרים לנו עדיין את הפריבילגיה הזו. כל עוד האיומים החיצוניים שרירים המתח הזה יישאר בעינו. מי יודע, אולי זאת גם סיבה לשימור האיומים החיצוניים, כדי שלא נצטרך להתמודד פנים מול פנים עם הבחירה. מצד שני, אני לא רואה גם מה יכול להיות האילוץ לבחור. למתח הזה בין הסטים של הערכים יש גם כמה אספקטים חיוביים מאוד. אני חושב שזה כן בדנא של המדינה לרקוד על שתי החתונות. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נזכרתי בתוכניתו של נשיא תוניס חביב בורגיבה שהציע לעשות שלום עם ישראל ''ואז הם יאכלו אחד את השני'' | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל זה בדיוק לב המחלוקת בינינו. ה״גם וגם״ הזה אינו היסוד שעליו נבנתה מדינת ישראל. הוא לא היה החזון הציוני, והוא לא הסיבה שלשמה הוקמה המדינה. הוא תוצאה של פשרות פוליטיות והיסטוריות שהלכו והתקבעו, עד שאנשים התחילו להתייחס אליהן כאילו היו חלק מהתכנון המקורי. ואני טוען שכל המחלות שאנחנו רואים היום במדינת ישראל אינן איזו ״יציאה מאיזון״ של המערכת, אלא המסקנה המתבקשת, באופן כמעט טריוויאלי ודטרמיניסטי, מהכשל המובנה הזה. בסופו של תהליך ה״גם וגם״ יושב בן גביר. הוא לא הסיבה למחלה. הוא התוצאה שלה. הוא התוצר של הגרסה המוטנטית של הפסאודו־ציונות, של אידיאולוגיית ה״גם וגם״ שבה אתה תומך. אין סוף טוב לאימוץ המודל הזה. אתה אומר שזה ב-DNA של המדינה. אני מסכים שזה היום ב-DNA של המדינה. אני טוען שזה לא היה ב-DNA של הרעיון המקורי של המדינה. זה תיאור מאוד עקבי עם הטענה והאנלוגיה לגידול סרטני. והטיעון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתמודד עם הבעיה בגלל האיומים החיצוניים נשמע לי כמו חולה סרטן שמסביר שהוא לא יכול להרשות לעצמו לעבור כימותרפיה כי הוא צריך להמשיך לעבוד ולפרנס את משפחתו. יכול להיות שהוא צודק לגבי הקושי, אבל זה לא משנה את העובדה שהמחלה ממשיכה להתפשט, ושאם לא יטפל בה, בסופו של דבר כבר לא תהיה לו משפחה לפרנס. הציונות לא קמה כדי ליצור מדינה שתנהל לנצח משא ומתן בין ריבונות העם לבין ריבונות ההלכה. היא קמה כדי להעניק לעם היהודי ריבונות על גורלו. לעם היהודי כולו, לא לזרם דתי מסוים מתוכו. לכן אני דוחה את עצם הרעיון שיש כאן שני סטים של ערכים שהמדינה צריכה לרקוד ביניהם לנצח. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה פשרה בין שני רעיונות סותרים. היא החזון עצמו. מי שמבקש להפוך אותה למדינה ״יהודית״ במובן האורתודוקסי אינו מציע את החצי השני של החזון הציוני. הוא מציע להחליף אותו בחזון אחר. ואם כדי להמשיך להתקיים אנחנו חייבים להמשיך להזין את הסתירה הזאת, רק משום שאנחנו מפחדים להתמודד איתה, אז אנחנו לא משמרים את המדינה. אנחנו משמרים את המחלה שמפרקת אותה. יכול להיות שמה שצריך להיות איננו בגדר הריאל פוליטיק, ושנגזר על מדינת ישראל להמשיך להירקב (בעיקר משום שלנרטיב שאתה מציג, שלפיו ה״גם וגם״ הזה הוא מהותה של המדינה, יש יותר ויותר קונים ככל שיותר ישראלים מאמצים תפיסות שהן בעיניי אנטי־ציוניות במהותן1). אז מה? השאלה מה אפשר לעשות במסגרת הריאל פוליטיק והשאלה מה ראוי לעשות הן שתי שאלות שונות לחלוטין. על פי המגמות שאני רואה כרגע, אני חושש שתסריט הריאל פוליטיק הסביר ביותר הוא התסריט שבו ארצות הברית מפקירה את ישראל, פטרייה גרעינית מתנשאת מעל תל אביב, והיהודים ששרדו עוזבים את הארץ באוניות (ולא בטיסות מנתב״ג, כפי שעוד אפשר היום). מבחינת הריאל פוליטיק, אני חושב שאנחנו מדברים על משחק שכבר נגמר, ואנחנו כבר בשלב שבו השחקנים ממשיכים להזיז כלים על הלוח, מתווכחים על המהלך הבא ומספרים לעצמם שעוד אפשר לנצח, בזמן שההפסד הולך ונעשה בלתי נמנע. אבל גם אם אני צודק בתחזית הקודרת הזאת, אין בכך שום הצדקה להגדיר בדיעבד את הכשל כחלק מהחזון. העובדה שחזון מסוים נעשה קשה יותר ויותר למימוש אינה הופכת אותו לשגוי, בדיוק כפי שהעובדה שחזון אחר הולך ומשתלט על המדינה אינה הופכת אותו ללגיטימי. אני לא מוכן לקבל את הטענה שהמחלה היא בעצם חלק מהאנטומיה של הגוף, רק משום שכבר קשה מאוד לרפא אותה. אם הפרוגנוזה לציונות היא קיומה של מחלה סופנית בשלבים מתקדמים, So be it, אבל לא הייתי מגדיר את הסרטן כפיצ׳ר או אומר שזה ״חלק מה-DNA״ כדי להאחז בנחמה. _________________ 1 כמו שאנחנו תמיד מסכימים - במציאות האנושית אין דבר כזה שאין דבר כזה. אם מספיק אנשים מאמינים שזה ה-DNA של המדינה, זה הופך להיות ה-DNA של המדינה. זה אולי אומר שאין בכוחי לשנות את המציאות למה שראוי בעיני, אבל זה לא אומר שאני צריך לקבל את הסרטן הרעיוני הזה כמשהו ״רצוי״. אני מוכן לקבל את הטענה שהסרטן הזה כבר לא ניתן לריפוי ושימי הגוף בו הוא מתפשט הם ספורים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
>> הציונות לא קמה כדי ליצור מדינה שתנהל לנצח משא ומתן בין ריבונות העם לבין ריבונות ההלכה. היא קמה כדי להעניק לעם היהודי ריבונות על גורלו. לעם היהודי כולו, לא לזרם דתי מסוים מתוכו. עם השורה הזו אני מסכים, והיא החזון והמצע של התנועה הציונית כפי שנוסחה בתכנית בזל [ויקיפדיה]. אבל התמונה יותר מורכבת מזה. התנועה הציונית ניהלה כל הזמן משא ומתן מורכב עם הדת. לא רק חובבי ציון אלא בזרם המרכזי. הרצל וז'בוטינסקי אמנם היו מבתים חילוניים אבל מרבית מנהיגי הציונות מ"תחום המושב" (אחד העם, סוקולוב, כצנלסון, אוסישקין, סוקולוב, ויצמן, בן גוריון- חצי מהרחובות בתל אביב) באו ממשפחות דתיות ולמדו בחיידר, והמשיכו לרחוש כבוד גדזל לדת. שמריהו לוין אף הוסמך לרבנות. הרצל עצמו, החילוני הגמור, התאמץ מאוד ושמר שבת בביקורו בירושלים ב 1898. הרכבת מיפו הגיעה לתחנת ירושלים ממש עם כניסת השבת, ולמרות שקדח מחום (מלריה?) התעקש לצעוד למלון חצי שעה ברגל. האם זו רק פרקטיקה וריל פוליטיק? אני חושב שלא. וגם אם כן, הציונות בחרה לא להתעלם מהדת אלא לשלב אותה. לא להחליף את הזהות הדתית בזו הלאומית אלא להדגיש יותר את הזהות הלאומית. היו זרמים בציונות שבחרו לנטוש לחלוטין את הזהות הדתית, אבל למרות השפעתם העצומה בשטח הם היו מיעוט קטן1. המדינה הוקמה ללא הפרדת דת ומדינה. להיפך- עם שילוב מוסדות ופרקטיקות דתיות בגופי השלטון. לא רק הרבנות הראשית אלא גם רבנות צבאית. הכשרות הצבאית (נכנסה לפקודות הצבא בנובמבר 1948) היתה אמנם פרקטיקה, כי חיילים דתיים סרבו לאכול אוכל לא כשר וכשירותם המבצעית נפגעה, אבל זה מסוג המשא ומתן שמנהלת הציונות עם הדת כל הזמן. אשתמש באנלוגיה המורבידית שלך- מבחינתי לא הציונות אלא רק הציונות הדתית היא ששינתה את הדנא שלה והפכה לממאירה. השילוב בין הגותו של הרב קוק והנצחון הסוחף במלחמת ששת הימים היה הקרצינוגן המרכזי. ראה את המהפך שעבר הרב גורן בעקבות כיבוש הר הבית ממשתלב בציונות לתיאוקרט משיחי. לא היה גילוי מוקדם. הזרם המרכזי התייחס לגוש אמונים כחלק מגוף הציונות. כעת הגענו לשלב מתקדם כאשר הגרורות הגיעו לכל זרועות השלטון. האם ניתן עדיין לתקן את הדנא שהושחת בזרם המרכזי? אני לא יודע, אבל ממשלה בלי בן גביר וסמוטריץ' היא צעד בכוון הנכון. ___________ 1 אני מוצא הקבלה היסטורית בין הלהט האידאולוגי של הציונות הסוציאליסטית שקבעה את העובדות בשטח בעליה השניה והשלישית לבין גוש אמונים שקבע את העובדות בשטח ביו"ש. אלפים בודדים חדורי מטרה ואידאולוגיה חסרת פשרות שהצליחו להסיט את ההיסטוריה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה מספר לי על מקומה של הדת בציונות או על כך שליהודים יש מסורות, בעוד שאני מדבר על מקור הסמכות והריבונות במדינה היהודית. אלה שני דברים שונים לחלוטין. אני לא טענתי שהציונות ביקשה למחוק את היהדות הדתית, להתכחש למורשת היהודית או להוציא את היהודים הדתיים מהמפעל הציוני (או שראוי שהיא תעשה זאת). העובדה שהרצל כיבד את השבת, שמנהיגים ציוניים גדלו בבתים דתיים ושצה״ל אימץ מטבח כשר אינה סותרת דבר ממה שאני טוען. הציונות לא נועדה לשחרר את היהודים מהיהדות. היא נועדה להעניק לעם היהודי ריבונות על גורלו, במקום להותיר את גורלו בידי הסמכות הדתית. לעם היהודי כולו, על כל זרמיו והשקפותיו, ולא לזרם מסוים מתוכו. השיח על השאלה עד כמה מנהגי הדת והמסורת צריכים להיות שזורים באופייה של מדינת לאום, תחת ריבונות העם ובמסגרת דמוקרטית, הוא שיח לגיטימי וסביר לחלוטין. אפשר להתווכח על השבת במרחב הציבורי, על כשרות במוסדות המדינה ועל מקומה של המסורת בחינוך. מדינה יכולה אפילו להחליט, באמצעות מוסדותיה הדמוקרטיים, שחנויות וקניונים ביישוב מסוים לא ייפתחו בשבת. כל אלה מחלוקות על מדיניות, שאפשר לנהל בתוך מסגרת מוסכמת של ריבונות העם. אבל אתה מבלבל בין הדיון הזה לבין ה״גם וגם״ שהתפתח בישראל. הבעיה אינה שמדינת ישראל מכבדת מסורת דתית או מתחשבת באורחות חייהם של אזרחיה הדתיים. הבעיה היא שזירת המוסדות האורתודוקסיים בתוך מוסדות המדינה, וההתייחסות ליהדות האורתודוקסית כאילו היא ה״יהדות״ האמיתית, שמוסדות המדינה אמורים להכיר בסמכותה ולכפות את פרשנותה על כלל הציבור. בתי משפט רבניים ששזורים במערכת המשפט הרשמית של המדינה ומפעילים סמכות שלטונית על אזרחים אינם אותו דבר כמו הרצל שמכבד איזו מסורת. במקרה הראשון המדינה מעניקה לממסד דתי סמכות משפטית על אזרחיה. במקרה השני אדם חילוני בוחר לכבד מנהגים ואמונות של יהודים דתיים. מבחינת המבנה של הריבונות, זה מזכיר לי הרבה יותר את מה שקורה בלבנון, שבה חיזבאללה ומוסדותיו שזורים במערכת הפוליטית והשלטונית, לצד מוסדות המדינה. אני לא משווה את פעילותם של בתי הדין הרבניים לפעילותו של חיזבאללה, אלא מצביע על הבעיה העקרונית של יצירת מוקדי סמכות בעלי בסיס לגיטימציה נפרד בתוך מסגרת ריבונית אחת. וזה בדיוק שורש המחלוקת בינינו. אתה רואה במדינת ישראל מערכת שנבנתה מראש כדי לקיים משא ומתן מתמשך בין שני סטים של ערכים, ״יהודית״ ו״דמוקרטית״. אני טוען שהציונות לא נולדה עם שני מקורות ריבונות שצריך לאזן ביניהם לנצח. היא נולדה עם מקור אחד לריבונות, העם היהודי. הדת היא חלק ממורשתו, מזהותו ומתרבותו של העם, אבל היא אינה מקור ריבונות מתחרה. העובדה שהציונות נאלצה להגיע לפשרות פוליטיות עם הממסד הדתי אינה הופכת את הפשרות הללו לחזון המכונן שלה. ברגע שיצרת זירה פוליטית שבה המריבה אינה מתנהלת רק על מדיניות בתוך מסגרת ריבונית מוסכמת, אלא על עצם הריבונות, יצרת את התנאים לתהליך הזה. כאשר מתקיים באופן אינהרנטי משא ומתן פוליטי בין ריבונות העם לבין ריבונות ההלכה, אין סיבה להניח שהמאבק יישאר מוגבל לפשרות מתונות על שבת וכשרות. להפך, אתה מעניק לגיטימציה עקרונית למי שמבקש להרחיב עוד ועוד את סמכות ההלכה על חשבון מוסדות המדינה הדמוקרטיים. ולכן הציונות הדתית בסגנונם של בן גביר וסמוטריץ׳ אינה בעיניי איזו מוטציה מפתיעה שהופיעה לפתע בציונות הדתית. היא תוצאה של התהליך הזה. בסופו של מסלול ה״גם וגם״ יושבים בן גביר וסמוטריץ׳. הם לא הסיבה למחלה. הם התוצאה שלה. והכול קשור להכול. גם ההפיכה המשפטית והמשטרית שאליה נסחף הליכוד בהובלת נתניהו בשנים האחרונות היא בעיניי חלק מאותו תהליך. ברגע שהזירה הפוליטית מוגדרת כמאבק מתמשך על מקור הסמכות עצמו, ולא רק על מדיניות בתוך מסגרת שלטונית מוסכמת, גם מוסדות המדינה, סמכותם ועצמאותם הופכים לחלק מהשלל הפוליטי. נתניהו לא המציא את זה. הוא הציניקן שזיהה את הסרטן בגוף האומה והבין שאפשר להשתמש בו לצרכיו הפוליטיים. הוא לא יצר את הכשל המבני, אבל הוא למד לנצל אותו כדי לערער את המוסדות שאמורים להגביל את כוחו. אתה אומר שה״גם וגם״ הזה הוא ב-DNA של מדינת ישראל. אני מסכים שזה היום ב-DNA של המדינה. אני טוען שזה לא היה ב-DNA של הרעיון המקורי של המדינה. זה תיאור מאוד עקבי עם הטענה והאנלוגיה לגידול סרטני. מוטציה שהתרחשה במערכת עצמה, הלכה והתפשטה, וכעת אנשים מתייחסים לתוצאותיה כאילו היו חלק מהתכנון המקורי. לכן אני גם דוחה את התיאור של מה שאנחנו רואים היום כ״יציאה מאיזון״. בעיניי, זו אינה מערכת תקינה שאחד ממרכיביה יצא משליטה וצריך להחזיר אותו למקומו. זו מערכת שהכשל היסודי שלה הלך והתפתח במשך עשרות שנים, והתוצאות שאנחנו רואים היום הן המשך מתבקש של אותו כשל. אתה רואה את המחלה בציונות הדתית ומציע להסיר את הגידול באמצעות החלפת בן גביר וסמוטריץ׳. אבל זה כמו לטפל בחולה סרטן באמצעות משככי כאבים. אולי תצליח להקל על חלק מהתסמינים ואפילו ליצור אשליה של שיפור במצבו של החולה, אבל לא עשית דבר כדי לטפל במחלה עצמה ובמנגנון שמאפשר לה להמשיך להתפשט. אני רואה את המחלה בגוף הציונות עצמה, וטוען שכל עוד נמשיך להתייחס אליה כאילו הייתה חלק מהאנטומיה התקינה של המדינה, היא תמשיך להתפשט. החלפת הממשלה יכולה להיות צעד רצוי, אבל היא לא תרפא את המחלה. וזו גם הסיבה שאני הרבה פחות אופטימי ממך לגבי עתידה של מדינת ישראל. הבעיה היא לא מי הצליח להשיג איזה רוב בסבב בחירות הזה או אחר. זו לא שאלה של יציאה מאיזון וחזרה לאיזון (בארה״ב, זה המצב, למשל). הריקבון הוא ה״גם וגם״ ולא רק שהרבה ישראלים לא חושבים שזה שורש המחלה, הם טועים לחשוב שזה המצב הרצוי ושהבאג הזה הוא ״By design״. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. אני חושב שה"גם וגם" יסודו בהגדרה היחודית של היהדות כלאום ודת ולא באיזו החלטה פוליטית. מרגע שקבעת שיהודי אינו יכול להיות בן דת אחרת, הכנסת את הממסד הדתי להנהגת הלאום דרך שאלת המיהו יהודי. בדיעבד ברור שנדרש שומר על גבולות הלאום ואני לא בטוח שהחוק החילוני היה עושה מלאכה טובה יותר. ב. אני לא חושב שהיתה אי פעם ציונות חילונית ליברלית טהורה שברבות הימים הסכימה לקבל זהות דתית. אנשים דתיים ומסורתיים היו מאז ומתמיד חלק מן התנועה הציונית והדרתם באמצעות קונסטיטוציה חילונית של הפרדת דת ולאום אפקטיבית לא היתה מעולם אופציה. ג. בשנותיו הראשונות של היישוב היהודי בא"י נוצר מצב יחודי בו ציבור חובשי הכיפות היה מיעוט שולי בישוב. גם אם מישהו באותו זמן היה בעל חזון מספיק מרחיק ראות ומצייד את המדינה בקונסטיטוציה שתכלול הפרדת הדת מהמדינה, ספק אם זה היה משנה לטווח הרחוק. זכור את המיתולוגיות שנוצרו סביב הפנקס האדום וגזיזת הפאות וחשוב איזה מטעמים הימין היה עושה מחוקה חילונית-לאומית-ליברלית. זה היה מן הסתם הדבר הראשון שהוא היה "מתקן". ד. יתר על כן, אלמלא הברית הפוליטית בין מפא"י למפד"ל ספק אם המדינה בכלל היתה קמה. זכור מי תמך בקבלת החלוקה ב-48. אלו לא היו בגין והשוה"צ. ה. איכשהו האילוצים הפוליטיים תמיד היו בצד ההחלטות הפחות טובות ונגד ההחלטות הנכונות. יש לך היום דוגמה מצויינת. אתה ואני יכולים להיות עד מחר בעד קואליצית שינוי+ערבים. מה לעשות שרוב הציבור היהודי הצביע נגד גוש השינוי והאופציה שלנו לא תשרוד את יומה? |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
העובדה שהיהדות היא גם דת וגם לאום אינה מחייבת שהאורתודוקסיה תהיה מוסמכת לקבוע מיהו יהודי, או שמוסדותיה יהיו חלק ממערכת השלטון והמשפט של המדינה. הפיכת ה״גם וגם״ לעניין מוסדי עם ריבונות דו־ראשית זו בדיוק הטעות שאני מדבר עליה. בין אם זה היה הכרח המציאות או בחירה מתוך אוסף של אופציות אפשריות, המסקנה שהגעתי אליה בשנים האחרונות היא שזו גרסה לא ראויה למדינה לעם היהודי (אם אתם צודקים או טועים לגבי אם יכול היה להיות אחרת, זה פחות רלבנטי). לי זה נראה כמו בזבוז דם, יזע ודמעות על מדינה שהעתיד שלה לא שונה מזה של מדינות שכנות, כמו השכנה מצפון. מדינה שבה מתקיים מאבק כוח שהוא איננו סתם מאבק על מדיניות כזו או אחרת אלא על כיפוף ידיים מתמשך של שני מקורות סמכות וריבונות. מדינה שמהונדסת באופן הזה אינה מדינה שתצליח לשמור על איזון באמצעות משיכת חבל לכאן ולשם. בעיניי, זה מסלול בטוח למלחמת אזרחים מדממת, שבסופה אחד משני הראשים של ה-Ettin המתועב שבניתם יכריע את השני (או ששני הראשים במאבקם פשוט יחסלו את ה-Ettin כולו). זאת לא נוסחה ליציבות של מדינה, אלא מתכון להתפרקותה. אני גם לא טוען שהייתה בהכרח אפשרות פוליטית להקים את המדינה אחרת (אולי, קשה להעריך את סבירותן של אלטרנטיבות בעבר לא פחות משקשה לעשות זאת לגבי העתיד). ייתכן שכל הפשרות הללו היו בלתי נמנעות בנסיבות ההיסטוריות. אבל העובדה שכשל מבני היה בלתי נמנע אינה הופכת אותו לפחות חמור או ל״לא כשל מבני״, ובוודאי שאינה הופכת אותו לחלק מהחזון המקורי. אם זה כל מה שישראל יכולה, רוצה וצריכה להיות, אפילו ברמת החזון קדימה, המדינה הזאת לא ראויה שיהודים יבזבזו עליה את חייהם. ונראה לי שבשנים הקרובות גם העולם ישתכנע יותר ויותר שזה המצב, וגם יותר ויותר ישראלים יגיעו למסקנה הזאת. במילים אחרות, אם החזון שמתאר אריק, של ה״גם וגם״, הוא באמת החזון של המדינה הזאת, ורוב הישראלים מסכימים (במודע או שלא) שזה המצב, מה אתם מתפלאים שכל העסק הזה מתפרק? זה כמו מישהו שבנה בית על יסודות רקובים, וכשהקירות מתחילים להיסדק והתקרה מתחילה לקרוס, מתעקש שהיסודות הם חלק בלתי נפרד מהתכנון המקורי ולכן צריך ללמוד לחיות איתם, במקום להבין שהבעיה היא קודם כול בעיה של הנדסת מבנים, ולא שמישהו כשל בתחזוקה השוטפת. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני רוצה לחזק מה שכתבת. הציונות המדינית-הרצליאנית נולדה בוינה ובודפשט בצל אירועי משפט דרייפוס בצרפת. בסביבתו של הרצל לא לקחו אותו ברצינות. הם חשבו יותר בכיוון המושבות של הברון רוטשילד בא"י וושל הברון הירש בארגנטינה שנועדו לפתור את הבעיות של יהודי מזרח אירופה ולא שלהם. שני הברונים דחו את הצעותיו של הרצל והזהירו אותו שהוא מפריע לניסיונות להציל את האוסט-יודן. מי שקבלו את הציונות המדינית בהתלהבות היו דוקא האוסט-יודן שהיו ברובם דתיים ומסורתיים. רבנים יותר פרוגרסיביים טיפחו ציונות מעשית בדיוק כמו משכילים חילוניים חסידי עידן האורות וההשכלה, בלי קשר לפעילות של הרצל. בין הצירים לקונגרס הציוני היו חובשי כיפות רבים ורק רבנים אולטרה שמרנים התנגדו לציונות מפני שראו בה תנועה משכילית-מתבוללת. בקונגרס השישי נכנע הרצל לציוני ציון מרוסיה ונשבע "אם אשכחך ירושליים ..." ורק בקונגרס העשירי פרשו חובשי כיפות רבים והצטרפו לאגודת ישראל של הרבנים השמרנים (בגלל שהחילונים לא הסכימו למסור את החינוך ביישוב בא"י לידי הדתיים). הציונים מעולם לא היו במצב שהדירו את חובשי הכיפות, כפי שהקומוניסטים למשל הדירו את האנארכיסטים. לאחר ההתבוללות והשואה (תקופת בן גוריון) האופציה של הדרת חובשי הכיפות היתה מן הסתם מחלישה מאד את התנועה ואת העלייה ארצה. הדתיים הלאומיים היו שותפים של מפלגת השלטון (תחילה מפא"י משמאל ואח"כ גח"ל מימין). עניין אחר, אני גם חושב שהאקסיומה כאילו המפלגות הפוליטיות החילוניות שחררו את החרדים מגיוס היא נכונה באופן חלקי מאד. הרגע הקריטי היה כאשר מנחם בגין הכריז על שחרור כל תלמידי הישיבות הגבוהות משירות צבאי במסגרת "תורתו אמונתו". ההכרזה הזו היתה רק ציר שסביבו עבדה מערכת חרדית תלת שלבית: א. בשלב המקדים לפני ההכרזה העדה החרדית הפכה את המלש"בים שלה ללא ברי גיוס. החינוך החרדי ניפק בוגרים חסרי כישורים בסיסיים בעולם המודרני ובעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים שהקשו מאד על גיוסם. ההפיכה של עשרות אחוזים לאברכי משי ואת היתר לנשואים בעלי משפחות, גרמה לכך שגם אלו שלא נכללו במספר המוגבל של פטורי "תורתו אמנותו" שוחררו ע"י לשכת הגיוס מטעמי אי התאמה. את המעגל סגרו פטורים פסיכיאטריים לכל השאר. ב. מנחם בגין שניחן בכישורים דרמטיים, לדעתי חשב שההצהרה שלו היא מחווה תיאטרלית שלא תשחרר אף חרדי מן הגיוס. הוא חשב שהיא פשוט תכשיר מצב קיים, תחסוך מלשכות הגיוס רוטינות מיותרות ותמנע מן החרדים השפלה בירוקרטית. ג. בשלב הסוגר של אחרי ההצהרה, החרדים סגרו את המלכודת וסיימו את המלאכה כאשר הקימו מערכת של רישום כוזב לישיבות שסיפקה את הפטור גם לכאלו שלא באמת למדו או אפילו נכחו בישיבות. הווה אומר, שיותר מששחרר בגין את החרדים מחובת הגיוס, היו אלו החרדים ששחררו את עצמם מגזירות הגיוס. יותר משהיה כאן שחרור אקטיבי של החרדים, היתה כאן השלמה פאסיבית עם הקמת האוטונומיה האקס טריטוריאלית של החרדים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ברגע זה ממש אנו עומדים בפני אחת מאותן החלטות פוליטיות שכדבריך הפכו את ישראל ממדינת היהודים למדינה יהודית. מחנה השינוי, אם ירצה להפיל את השלטון הBBסטי, יצטרך לשלם לחרדים במטבע של חיזוק האקס-טריטוריה שלהם. מאחר ואני כמוך מתנגד לכך, האופציה העדיפה היא קוא' עם הערביות. דא עקא שקוא' כזו לענ"ד אינה בת-קימא וממילא רוב מחנה השינוי מתנגד לה. זו בדיוק הדרך בה שיקולים פוליטיים הביאו לקבלת החלטות שמסרו כוח פוליטי לידי החרדים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כפי שאמרתי - יכול להיות שהריאל פוליטיק מעולם לא יכול היה לאפשר את האופציה. מזה אני לא מסיק שזה פיצ׳ר ולא באג. מזה אני מסיק שאם אתה ואריק צודקים אז בעיני המפעל הציוני זה מפעל מחורבן שסופו היה כנראה כתוב וידוע כבר בראשית דרכו. כאילו חורבן בית שלישי נכתב מראש בקוד המקור. סרטן לא הופך להיות לא מחלה כשבוחנים פציינט ומגלים שהסבירות היתה גבוהה כבר בעבר. פטאליזם לא הופך תסריט שלילי לתאור חיובי או למשהו שצריך להשלים איתו כראוי. אם עם ישראל לא מסוגל לנתק בין הדת האורתודוקסית לבין מושג הריבונות, עם ישראל עדיין חי בגולה, גם אם זמנית הוא החליף את כתובת חיי הגלות שלו למזה״ת. לגלות יש גרסאות מוצלחות יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן. ההופה הולה לא נולד אתמול ולא שלשום. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"אם יופיע אילוץ לבחור רק סט ערכים אחד למדינה..." מה זה אומר סט ערכים למדינה? למה צריך לבחור? מה "סט הערכים" של יפן? נורווגיה? ארה"ב? קניה? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה זה אומר סט ערכים למדינה אני לא יודע כל כך להגדיר בשליפה, אחשוב על זה. למה צריך לבחור אצלנו בין השניים? מסכים. אני לא יודע מה יכול לאלץ בחירה כזו. מה סט הערכים במדינות שונות? לא יודע לגבי כולן. אני חושב שיש סט ערכים מרכזי אחד לצרפת וליפן (לכל אחת לחוד) לדוגמה. אני יכול לספר על סט הערכים הצרפתי. כאשר סט הערכים הצרפתי נמצא במצוקה הם מחוקקים חוקים להגן עליו. כך חוקק שם חוק טובון ב 1994 להגנה על השפה הצרפתית (מפני האנגלוז), חוק הבורקה ב 2010 שבין הסנקציות והעונשים במסגרתו יש חיוב להשתתף בקורס לאזרחות, והקשחת תנאי ההתאזרחות ב 2024 כוללת דרישה להטמעת ערכי הרפובליקה1. בתי המשפט אישרו שוב ושוב שהשר רשאי לסרב להתאזרחות כאשר אורח החיים של המועמד סותר ערכים יסודיים של החברה הצרפתית גם כאשר עמד בדרישות הטכניות של זמן מגורים וידיעת השפה. כנראה שהמחוקק והשופטים הצרפתים יודעים לענות על השאלה הראשונה יותר טוב ממני. 1 "לא יתאזרח מי שאינו מוכיח את היטמעותו בקהילה הצרפתית, בין היתר בידיעה מספקת, לפי מעמדו, של השפה, ההיסטוריה, התרבות והחברה הצרפתית, שרמתה ואופן הערכתה נקבעים בצו, ובידיעת הזכויות והחובות הנובעות מהאזרחות הצרפתית, וכן בדבקות בעקרונות ובערכים היסודיים של הרפובליקה". בסיום ראיון בדיקת ההיטמעות חותם המועמד על מגילת הזכויות והחובות של האזרח הצרפתי וסטיה שלו ממנה תעמוד לחובתו. - מתוך מדריך באתר משרד עו"ד חסן כהן |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רוב הדברים כאן הם יותר תרבות מערכים, לא? והשאר משמש כמחסום הגירה ולא כמחסום משינוי פנימי (ז"א, אם רוב הצרפתים יבחרו בסט ערכים אחר1 לא נראה לי שבית המשפט יבטל את הבחירה הזאת), לא? 1 לפי הסקרים כראע נדע בוודאות את התשובה לשאלה הזאת בעוד חמש חודשים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוויכוח המתיש בנושא זה, כאן ובכלל, נסוב יהיה תמיד על צמד המילים ׳יהודית ודמוקרטית׳ הנוטות להיקלע למלכודת של קצוות פשטניים: ׳מדינת הלכה׳ מול ׳מדינת כל אזרחיה׳ ללא שום ייחוד. אלא שהמתח הזה נובע ברובו מצמצום מושגי. כדי להבין את נקודת האיזון האמיתית, חייבים לפרק את ההגדרות היבשות של ׳יהודית׳ ו-׳דמוקרטית׳ שהוכנסו למגילת העצמאות בשנות ה-40 של המאה הקודמת. אנסה לעשות זאת בתמצית ועל מקלדת לא משויפת וזאת מתוך רצון לפתח דיאלוג פורה במידת האפשר לאור הנסיבות. יהודית : המחשבה המקורית במינוח ׳יהודית׳ לאור חזונם של נביאי ישראל׳, היא הדגשת החזון ולא המשפטיזציה ההלכתית שהשתכללה בתום תקופת הנביאים שהיא תחילתה של ההלכה וזריעת זרעי האורתודוקסיה היהודית לימים. מגילת העצמאות לא הגדירה את המדינה היהודית חילונית ככפופה לשולחן הערוך בכוונת מכוון, אלא קבעה מפורשות שהיא תושתת על ׳יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. זאת הייתה הרחבה מופרזת וכאמור מכוונת כפי שהיה מצופה מהוגי ההכרזה לאור השקפתם ההשכלתית וההכרתית ולאור תפיסתם את היהדות. ייחודיות המונותאיזם הישראלי וקביעת תחילת התגבשות המונותאיזם המוחלט כפי שאומץ ע״י היהדות, ובהמשכו ע״י הנצרות והאיסלאם, פורש ע״י הוגי ההכרזה בהתאם לפרשנות המדע המקראי שעניינו הוא : המעבר מראיית אמונת האחדות המקראית, מתחום ההסתכלות בהווית העולם, אל תחום העיון ההיסטורי מוסרי. כלומר, המונותאיזם הישראלי עפ״י תפיסה זאת הוא תפיסה דתית מוסרית חדשה. ובניסוחו המפורט, האל היהודי - (בשמו המקראי י.ה.ו.ה) הוא בראשיתו אל לאומי שהתקבל ע״י שבטי ישראל טרם גיבושם לעם, ושהתגלה להם ביציאת מצרים או בסמוך לו. אל זה פעל מתוך מציאות של ריבוי אלילים במרחב הישראלי, ולא כאל מוחלט, (בראשית היו אבותינו עובדי ע״ז), ובהמשכו הוא מופיע כאל גדול וחזק מכל האלים ולאחר מכן הוא אל מיוחד מכל האלים לאור מוסריותו וקדושתו בנוסף לגדלותו, ולבסוף בגרסתו הסופית והמוחלטת הוא מופיע בתקופה הנבואית והוא האלוהים היחיד והמוחלט, סיבת הסיבות, הווית ההוויות, נעלה על כל מוחש ומושג ומעל כל תפיסת זמן ומקום, אלוהי כל העמים ובורא העולם. זאת גם הסיבה שאלוהים כזה לא יכול היה להתפתח בקרב תרבות של איכרים ורועים שלא יצר מדע מושגי, הגיון, מדעי טבע ופילוסופיה ורחוק מההפשטה העיונית, אלא ע״י תרבות מפותחת ביותר כפי שהתרחשה בתקופת הנביאים הספרותיים 1. השקפה זאת (המנוגדת לעובדות ההיסטוריות), שהמעשה המוסרי שהועבר ע״י האל המוסרי לנביאיו, הוא העיקר ולא הידיעה הפילוסופית מבוססת בראשיתה ע״י שפינוזה ובבחינה נוספת גם ע״י דוד יום (שגם הם נסובות בספיחי שיטת הרמב״ם). ולפיכך, ראשית המונותאיזם הישראלי הוא לא בהתאם למסורת המקראית שראשיתו בבריאת האדם, או עפ״י תורת ההתפתחות שהמונותאיזם הוא ביטוי להתפתחות האדם מריבוי אלילים לאל אחד וככזה המושפע מהגיונות הזרמים הסמי-מונותאיסטים שרווחו במצרים או בבבל, אלא מקורו במוסר נביאי ישראל שהוביל לאותו חזון. ההתנגדות למחשבה זאת לבשה לבוש מעין אנטישמי בהתנגדות עקרונית ע״י המבקרים המקראיים הגרמנים שטענו (כדוגמת דליטש ואחרים) שיחוס אלוהים לנביאי ישראל היא ׳הונאה יהודית גזעית׳ ושכונתה גם ׳ההטעיה הגדולה׳ ביחוס המונותאיזם לעם ישראל וזאת על סמך הרעיון ׳המוסרי׳ שנובע מתוך גזענות יהודית שהם הם הגזע הנבחר והמוסרי מכל העמים שהוא מבשר המונותאיזם. אם כן, המעבר מעולם הנבואה לעולם חז"ל וההלכה התרחש בעיקרו עם אובדן הריבונות והיציאה לגלות. ההלכה התפתחה כמנגנון הישרדות קהילתי בגולה, ואילו חזון הנביאים, לעומת זאת, נולד בתוך ריבונות טריטוריאלית והוא שמספק את המצפן הלאומי-מוסרי למדינה מודרנית עצמאית. מטרת ההצהרה הייתה כלפי חוץ - כלפי אומות העולם לאחר שואת היהודים, וגם כלפי פנים - מול התנועות החרדיות במסגרת מאבקי הקולטורה בציונות התרבותית. ודמוקרטית : למונח היהודי בהקשרו המוסרי התווסף גם המונח הדמוקרטי שענינו הוא הדמוקרטיה השמרנית, ולא הדמוקרטיה הליברלית, ז״א ליברליזם בשיח העכשווי שהוא הדגם הליברלי-פרוגרסיבי (זה שהתפתח במערב משנות ה-80 ואילך), המעמיד במרכז את האינדיבידואל ואת שיח הזכויות האוניברסלי כערך בלעדי שדוחק כל זהות קולקטיבית. זו אינה הדמוקרטיה היחידה, ובטח לא זו שעליה הוקמה המדינה הציונית שגובשה ע״י מנהיגיה. הדמוקרטיה שראו בהכרח מייסדי המדינה הישראלית היא דמוקרטיה מהסוג האנגלו-אמריקאי המסורתי והמוכר (נוסח ברק, מונטסקייה ומשטרים פרלמנטריים קלאסיים) שמכירה בכך שחברה זקוקה למוסדות מסורתיים, לסולידריות קהילתית, למסורת היסטורית ולרצון הרוב הריבוני. זאת דמוקרטיה שמרנית המקדשת חירויות אזרחיות יסודיות (חירות, קניין, שוויון בפני החוק), אך מסרבת למחוק את המסד הלאומי והתרבותי לטובת פירוק מוחלט של הזהויות. כשמבינים את שתי ההגדרות הללו, מוסר נבואי כבסיס יהודי, ודמוקרטיה שמרנית כבסיס משטרי, הרי שהסתירה בין שני המושגים נעלמת. חזון הנביאים הוא זה מספק את הממד האתי, הקהילתי והלאומי להגדרה היהודית, ואילו הדמוקרטיה השמרנית מספקת את מסגרת המשילות היציבה, הגבלת הכוח והחירות האזרחית להגדרה הדמוקרטית. הקונפליקט המדומיין שרובנו חוטאים בו מטעמים שונים, מתקיים רק כאשר דוחפים מצד אחד תפיסה הלכתית צרה, ומצד שני ליברליזם אטומיסטי שאינו מכיר בזכותו של עם לבטא את זהותו הקולקטיבית. 1 ׳אפיה הכללי של האמונה הישראלית/אחדות והפשטה׳ - יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית- כרך ב׳. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |