![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא נראה לי שמשפט השלמות מתייחס דווקא לתחשיב הפרדיקטים, אבל אולי באמת נחכה למי שיודע יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה לאלון על ההסבר הנאה (אף פעם לא עמדתי על ההבדל הזה בין שלמות תחשיב היחסים לאי-שלמות מערכות האקסיומות). אבל נראה לי שכדאי להבהיר, למי שנשאר מבולבל, שאתה צודק1: משפטי שלמות ייתכנו לכל מיני מערכות גזירה (ובפרט, יש משפטי שלמות לתחשיב הפסוקים ולתחשיב היחסים). אם אומרים "משפט השלמות של גדל" זה כבר מזהה חד-משמעית את משפט השלמות של תחשיב היחסים, כי אותו גדל הוכיח. 1 או שאני טועה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בהחלט נכון, אתה לא טועה. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |