בתשובה ליאיר, 07/04/08 9:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברגע שיש חקיקה, הנושא הופך להיות משפטי. מי שחוקק את החוק העביר את הנושא מהתחום הציבורי הטהור אל התחום בו יש גם עניין משפטי. מה לעשות - שם מתקיימים חוקים. "אני מעדיף לשבת ולדבר מאשר לתת לשופט להחליט על הנורמה הציבורית": אז כדאי לעשות את זה לפני שמחוקקים חוקים. כי כשמחוקקים אותם אז נותנים לשופט להחליט. תזכיר לי מי יזם, לחץ והביא להעברת החוק? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיזם לחקיקת החוק היו המפלגות הדתיות. זה ברור. מה שכתבתי לאיציק ''אני מעדיף לשבת ולדבר מאשר לתת לשופט להחליט על הנורמה הציבורית'' היה בהקשר כולל של העניין הדתי-חילוני ולא רק בנוגע למקרה החמץ. ברור שכאשר יש חקיקה אז הנושא הופך למשפטי, אבל זה לא אומר שבית המשפט יכול להחליף את המחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהמחוקקים אמרו את דברם בא התור של גופי המינהל השונים לפעול על פי החוק הזה. אם האזרח אינו מקבל את הפרשנות של המינהל לגבי החוק, ואחרי שפנה, העיר, התווכח - אין לו דרך אחרת אלא להדרש לדיון המישפטי על צורותיו השונות- גם בוררות לצורך זה היא דיון מישפטי. איזה ל"דבר" אחר אתה מכיר? ללחוץ על חבר כנסת שיזום שינוי בחוק? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |