בתשובה לסמיילי, 07/04/08 9:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה כבר נכנס לדקדוקי סופרים: "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה". האם הצגה של מוצרי חמץ על מדפי החנות או השולחנות אינה נכללת בגדר פומבי? רק חלון ראווה זה פומבי? פרשנות בית המשפט אינה הפרשנות הסבירה. זה מקרה מובהק שהתפיסה האישית של השופט מכריעה. במקרים שהתפיסה האישית היא המכריעה - סימן שזה לא עניין לשפיטה אלא לחקיקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ודאי. הצגה של מוצרי חמץ על מדפי החנות או השולחנות אינה נכללת בגדר פומבי. זה באמת לא נראה לך מובן מאליו? אם יש לך ספקות, קרא את פסק הדין, השופטת נתנה הסברים מאד מפורטים ומשכנעים למה זה ככה. אבל, האמת, זה מובן מאליו, מה שאתה עושה בתוך החנות שלך עם הלקוחות שלך הוא לא בפומבי, זה הרי בדיוק ההפך מפומבי. החוק חוקק לפני 20 שנה, מאז שחוקק החוק מסעדות הפסיקו להציג חמץ בפומבי, והמשיכו למכור חמץ בתוך החנויות, והיה ברור לכולם שזה החוק. פתאום, לפני שנתיים, החליט ראש עריית ירושלים לשנות את החוק. אם אני או אתה נרצה לשנות את החוק, נפנה לחברי הכנסת, ונחכה שהם ישנו את החוק. זה לא מה שעשה כבוד ראש העיר. הוא פשוט החליט לקחת את החוק לידיים, ולשלוח את פקחיו בניגוד לחוק. "במקרים שהתפיסה האישית היא המכריעה - סימן שזה לא עניין לשפיטה אלא לחקיקה." זה נחמד, אבל זה לא תלוי בשופטת. מה שיש לה הוא חוק, שיש לו פרשנות (מובנת מעליה, לדעתי) מקלה ופרשנות (לא סבירה בעליל, לדעתי) לא מקלה. האם היא תבחר בפרשנות שמתאימה לתפיסתה האישית? זהו, שזה לא מה שהמחוקק אמר לה. מתוך פסק הדין: "סעיף 34כא בחוק העונשין, קובע במפורש כי "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין"". וברור איזה פירוש כאן הוא המקל, ולכן אין לשופטת ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהשופטת, בתפיסתה האישית, לקחה בחשבון את הנוהג המוזר המקובל במקומותינו - לשבת אל השולחן ולאכול, בניגוד לנוהג המקובל בארצות תרבות נאורות - בהן נוהגים הסועדים במסעדה לזחול אל מתחת לשולחן ולשבת שם על הרצפה ע''מ לשבוע נחת מארוחתם בסתר ובצנעה רבה. מה לעשות, מין תפיסה אישית משפטית אוונגרדית, חצופה ובלתי נסבלת שכזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקח את זה לסרקזם שהכי נוח לך איתו אבל את טענתי שהתפיסה האישית של השופטת הטתה את הדין לא הפרכת. דווקא הטיעון שהביא סמיילי לגבי הטיעון המקל יש בו היגיון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |