![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				עזבי רגע את האי. טבעי לך לומר "עצם הבהירות של הסוגיה מפתיע"? כתבתי "כמת" לעדי סתיו, כדבר בלשן חובב לבלשן חובב - זה מונח מקצועי בתחום (לא שאני בטוח שאני משתמש בו נכון). "רוב ה-" נראה תחבירית כסמיכות, אבל ביטויים עם רוב נוטים לפי מה שאחריהם - רוב הנשים חכמות, ולא רוב הנשים חכם. אותו כנ"ל "כל" ו"מחצית". אלו כמתים, ולכן תיארתי את ההתנהגות של "עצם" בעברית מדוברת1 כהתנהגות של כמת, למרות שכדבריך הוא לא מציין כמות. 1 אפשר להוריד את ה"מדוברת", אני בספק אם מישהו ממתקנני העברית טרח לתקנן כאן.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				"עצם הסוגיה מפתיע" טבעי לי, אבל גם "מפתיעה" נשמע טבעי, ועכשיו ראיתי שגם ביאליק נוהג לפעמים כך ולפעמים כך. הנה דוגמה הפוכה לדוגמה שציטטתי ממנו קודם: "אבל עצם ההכרה של הציונות לא היתה קיימת". ההתעקשות שלך השתלמה, מסיבה כלשהי, שעלינו עוד לחקור, 'עצם' מתנהגת לפעמים כנסמך ולפעמים ככמת (אם זה המונח הנכון).  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			עצם ההתעקשות שלו השתלמה. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |