אל על נקנסה ב-‏121 מיליון ש''ח בשל מחירים מופרזים בזמן המלחמה 4264

רשות התחרות הודיעה כי תטיל קנס בגובה 121 מיליון שקל (הסכום המקסימלי האפשרי בחוק), בכפוף לשימוע, על חברת אל על, בגין גביית מחירים מופרזים במהלך המלחמה.

לפי רשות התחרות, "עליית המחירים שנצפתה לאחר 7 באוקטובר 2023, כאשר שולטים על פרמטרים אחרים שמשפיעים על המחיר, היא עלייה גבוהה באופן ניכר שלא נמצא לה צידוק לגיטימי, אשר בשילוב עם מאפייני המוצר, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש ומאפייני השוק, היא בלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה".

לדברי רשות התחרות, אל על הטיסה כ-‏20% מהנוסעים לישראל וממנה ערב המלחמה, שיעורם עלה לכ-‏70% מיד לאחר ה-‏7 באוקטובר 2023, ומחירי הכרטיסים עלו בממוצע בכ-‏16%.

מאל על נמסר בתגובה: "אל על דוחה מכל וכל את הטענה לפיה גבתה מחירים מופרזים במהלך המלחמה. גם אם תתקבל עמדת רשות התחרות לפיה שיעור עליית המחיר בתקופת המלחמה הינו 16% בממוצע למחלקות תיירים ופרימיום (ומדובר בנתון שגוי לטעמנו) — אין תקדים לקביעה שעליית מחיר כזו משקפת תמחור מופרז. אל על תציג את עמדתה המלאה בשימוע ובכל פורום משפטי מתאים והיא משוכנעת שעמדתה תתקבל."
קישורים
רשות התחרות: אל על גבתה מחירים מופרזים במלחמה, נקנוס אותה ב-‏121 מיליון שקל - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קנסו קנסו 783874
נראה לי שאחרי השימוע, העתירה, הערעור, והערעור הנוסף אל על לא תשלם אגורה.

אבל אם בכל זאת כן: הרי הנפגעים הישירים והעיקריים הם מי ששילמו את המחירים המופרזים (נכון, גם מי שהמחיר היה מחוץ להישג ידם נפגעו). האם לא הוגן ביותר לחלק את ה-‏121 מיליון ביניהם?
קנסו קנסו 783875
גם אם בסופו של דבר אל על תשלם את הקנס במלואו, מדובר כנראה רק במכה קטנה בכנף. מתוך הכתבה: "הרווח הנקי של אל על בשנתיים שבהן נמשכה המלחמה — מהרבעון הרביעי של 2023 ועד סוף הרבעון השלישי של 2025 — הסתכם ב-‏934 מיליון דולר, שהם כ-‏2.9 מיליארד שקל לפי שער החליפין הנוכחי (והנמוך) של הדולר, או פי כ-‏24 מהקנס."
קנסו קנסו 783877
(השאלה היא כמה הרווח הזה גדול מבשנה רגילה, אומר המנטפק)
קנסו קנסו 783881
ראה תגובה 783879.
783879
לפי הכתבה הזאת: "אל על הרוויחה בשנה החולפת [שנת 2024] 545 מיליון דולר - זינוק של כמעט פי 5".
783880
אופס, ההודעה הזאת היתה אמורה להיות בתגובה לפונז.
783884
זה כבר יותר משכנע (הנחתי שזה המצב, מן הסתם. בשנות המלחמה דגמנו את את חברות התעופה הישראליות והעליות היו יותר לכיוון 150% מאשר ה-‏15% המסכנים המוזכרים בכתבה).
783886
כן, גם אני הופתעתי מזה שהעלייה הממוצעת היתה רק של 15%. אני מנחש שיש שונות גדולה בשיעור העלייה על פני הזמנים (לאורך תקופת המלחמה) והיעדים.

החזירות הזאת של אל על כל כך עצבנה אותי, עד שאני מוכן לעשות מאמצים לא מבוטלים (שעות פחות נוחות, קונקשן) או לשלם יותר כסף, רק בשביל לא לנסוע איתם. למעשה עוד כמה שעות אני טס לחו"ל - לא באל על.
783887
גם אני לא טס אל על, אלא במקרים של חוסר ברירה.
בדרך כלל הם גם יותר יקרים מחברות אחרות.
(אני אחריך ב-‏4 ימים. טס ביום ראשון - לא באל על).
מי רוצה שו"ח? 783889
בויכוח בין רגולציה לשו"ח אני בדרך כלל נוטה לרגולציה.
לא צריך לכעוס על חזירות של תאגידים.
לתאגיד אין מוסר ואין רגש. הוא אמנם ישות משפטית כמו כל אדם, אבל הוא שונה מאוד מאדם.
לתאגידים יש רק מטרה אחת והיא כלכלית. לתאגידים אין בעיה להרעיל אנשים, למכור אותם לסמים קשים, להונות אותם, להעסיק ילדים, לפגוע להם בבריאות הנפשית, לזהם את מי התהום ואת האוקיינוסים ולהשמיד את יערות העד- הכל למען השורה התחתונה.
לכאורה התאגיד מנוהל על ידי בני אדם בעלי מוסר ורגש, אבל בפועל כיוון שהתאגיד מתגמל חוסר מוסר ורגש, מי שמגיע להנהלה הבכירה עושה זאת על ידי דיכוי המוסר והרגש שלו. עדות לכך היא ששיעור הפסיכופתים בקרב מנכ"לים הוא הגבוה מכל המקצועות, ומוערך ב 3-4% (לעומת 1% באוכלוסיה הכללית). אני טוען שגם מנהלים בכירים שלא מפגינים נטיות פסיכופתיות בחייהם הפרטיים יציגו בעבודה נטיות כאלה, משום שהן מתוגמלות על ידי סביבת העבודה התאגידית. כלומר ששיעור המנהלים הבכירים שיתנהלו בעבודתם ללא מוסר ורגש גבוה הרבה יותר.
העונש היחיד המוטל על תאגיד שפעל בניגוד לחוק הוא כספי. לכן השיקול היחיד שעומד לנגד עיניו כשהוא בוחן אפשרות לעבור על החוק הוא - האם זה משתלם. אפשר לטעון אפילו שהתאגיד מחוייב לעבור על החוק אם זה משתלם. לא לחינם תאגידים גדולים מחזיקים סוללות של עורכי דין. הוצאה משפטית היא ככל הוצאה אחרת עבור התאגיד, ואם הם עסוקים הרבה בהגנה משפטית כנראה שזה משתלם.
מי רוצה שו"ח? 783892
אני גם ניסיתי להבין מה באמת הטיעון נגד אל על.
והרי גישת השוק החופשי תטען שאל על עשתה את הדבר הכלכלי הנכון.
אז מעבר לטיעון ה"זה לא מוסרי", לדעתי יש כאן טיעון מהתחום הכלכלי שמראה על הבעייה.

מי שדבק באמת בשוק חופשי, צריך לקבל עליו את שני הצדדים - הוא מרוויח כשהשוק לטובתו (וכאן עם הסעיף "אפילו אם טובתו היא בגלל כח עליון/חיצוני"), אהל גם מפסיד כשהשוק לרעתו.
וכאן הטיעון הזה נופל: כי כשהשוק "החופשי" היה לרעת אל על - למשל במשבר הקורונה - היא קיבלה מהמדינה‏1 מיליארדי שקלים כדי לפצות על ההפסדים שלה.
ומכאן שאל על *לא* פועלת בשוק חופשי, ומשתמשת בתקציב מדינת ישראל כשהיא צריכה. ולכן זה אומר שאין לה זכות לקחת מאזרחי ישראל כמה כסף שהיא רוצה כשהיא יכולה. וזה טיעון כלכלי גרידא.
לכל הפחות אפשר היה לומר שהיא תחזיר את כל הכספים שקיבלה בזמן הקורונה כשיהיו לה זמנים טובים יותר.

1 שזה אומר מאזרחי המדינה מן הסתם

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים