 |
זאת שאלה אחרת, האם צה"ל היה אמור לדעת שיש שם אנשים, האם צה"ל היה חייב לבדוק לפני שהפציץ, האם צה"ל היה יכול לשער שיש שם אזרחים רבים והאם לא היתה לצה"ל אופציה אחרת לחסל את האיש. התשובה היא שאני לא יודע, אתה לא יודע וארגון בצלם לא יודע את הפרטים. אם ההודעה המקורית שלך היתה מעלה אותן שאלות שאתה מעלה כאן לא הייתי מגיב כי אני חושב שהן שאלות לגיטימיות ומקווה שמישהו ייתן להן תשובה אי פעם. אני מפנה את תשומת ליבך שבהודעה אליה הגבתי טענת טענה חמורה הרבה יותר, לפיה צה"ל ידע על המצאותם של 25 אזרחים באותו מבנה ובכל זאת החליט להרוג 25 אזרחים כדי לחסל מחבל, יחסית זוטר, אחד, מה שגורם לי לתהות למה הנחת היסוד היא שדווקא התסריט הכי לא אנושי הוא הנכון, ומה אפשר ללמוד מזה על שאר הפרטים שאתה (וארגון בצלם) מביאים. ההבדל בין "צה"ל ידע" לבין "צה"ל היה צריך לדעת" הוא הבדל משמעותי, ביחוד מאחר ובשעת מלחמה לא תמיד יודעים בזמן אמת את כל מה שהחוכמה שבדיעבד מלמדת. אתה כותב "צה"ל יראה בהרג הזה תקלה, רק אם יהיה מי שידרוש ממנו תשובות" ולא חושב שצה"ל יודע גם יודע שתשובות כאלה יידרשו ממנו, במועד זה או אחר? אתה לא רואה את דובר צה"ל עומד מול כתבים זרים ומנסה לתת תשובות על השאלות האלה? כי אני כן (למשל ב CNN). והשאלות האלה, גם אם יש להן תשובות טובות, משאירות את ישראל במצב לא טוב. אין ויכוח על כך שכל תמונה של ילד הרוג פוגעת במאמץ המלחמתי של ישראל.
הנחת הבסיס שלך היא ש"צה"ל מאד ציני בהתנהלות שלו", וממנה נגזר האופן שבו אתה מפרש את הנתונים (אני יודע, כולנו עושים כך, אבל אני לפחות מנסה להיות ער לזה לגבי עצמי). לדוגמא, בניגוד למה שמשתמע מדבריך, אף אחד לא טוען שכל ההרוגים האזרחיים הם תוצאה של "תקלות", יש רבים שנפגעים כחלק בלתי נמנע של לחימה בשטח בנוי וצפוף. כאשר מתבצע ירי מתוך בניין ופגז של טנק נורה כדי לשתקו, האזרחים שנהרגים שם אינם תוצאה של תקלה, עם או בלי מרכאות. הם תוצאה של פשע מלחמה שמבוצע ע"י החמאס עפ"י ההגדרות המקובלות. כשמַשגר של רקטה מופצץ (המפעילים שלו בהחלט יכולים להיות במקום אחר לגמרי באותו זמן), הנזק הסביבתי אינו "תקלה" אלא אם כן במקרה משחקים באזור כמה ילדים אומללים שצה"ל לא זיהה, וכאשר מחבל נוסע ברכבו עם אזרח תמים ומחוסל מהאויר, זאת אינה תקלה. אני בטוח שמהמשרדים של "בצלם" די קל להשיא עצות איך לנהל את העסק הזה אחרת (היה כאן פעם מגיב חביב וחייכן שהמליץ להוציא צווי מעצר ולשלוח שוטרים לעצור את מחבלי החמאס), אבל מאחר והם לא יושבים בצמרת הפיקוד ככל הנראה יש בעיה בהורדת העצות הטובות האלה לשטח. מכל מקום אחוז הנפגעים האזרחיים אינו מוכיח את הטענה שאתה טוען לגבי אותה "התנהלות אדישה" (שלא לדבר על כך שאותו אחוז לא לגמרי ברור אף הוא ומבוסס במידה רבה על נתונים שהחמאס מספק) אלא להיפך: ההנחה על "התנהלות אדישה" היא זאת שגורמת לך לפרש את העובדות בדרך שמאששת אותה. כך, למשל, אני משער שלא היו לך יותר מדי ספקות בקשר לשאלה מי ביצע את הירי לאותו בי"ס של אונר"א, ולא אתפלא אם גם עכשיו אתה בטוח שהסרטון שצה"ל סיפק לא משנה דבר וחצי דבר כפי שלא מעט טוקבקיסטים בטמקא הגיבו אוטומטית. כנ"ל, מן הסתם, גם לגבי אותו הרג שאירע אתמול אחה"צ בסביבות שיפא. כמו שכבר כתבתי בהודעה אחרת, כשמטילים אלפי טונות של פצצות באזורים בנויים חסרי מקלוט, ונהרגים רק כמה מאות אזרחים (אני יודע שהמילה "רק" מעבירה צמרמורת בהקשר הזה) אי אפשר להסיק מזה לגבי מידת הזהירות שננקטת, או לא ננקטת. אינטואיטיבית זה לא נראה לי מספר גדול יחסית לתנאים, אבל אני לא מומחה בכגון אלה, ומסופקני אם אתה כן.
עפ"י קריאת המציאות שלי, אם כך, מי שניחן ב"תפיסה צינית" הוא דווקא אתה, כפי שההודעה אליה אני מגיב מוכיחה ("צה"ל יראה בהרג הזה תקלה, רק אם יהיה מי שידרוש ממנו תשובות." - אם זאת לא גישה צינית אני לא יודע גישה צינית מהי. ואני כן.) ושוב: אין לי שום דרך להראות שבוחן המציאות שלי הולם יותר את האמת מזה שלך, אבל דומני שאני קצת יותר ספקן (אם כי אני מטיל ספק גם בזה, כדברי הפתגם הידוע: פעם חשבתי שאני הססן, אבל עכשיו אני כבר לא בטוח).
אני מתנצל על כך שאין בכוונתי להמשיך את הדיאלוג הזה, שהחל בשאלה (לא תמימה) שניסתה להצביע בקצרה על מה שההודעה היותר ארוכה הזאת מדברת. אני חוזר על תקוותי שבסיום המבצע-מלחמה הזה נדע יותר (יש לי הרגשה שאחרי גולדסטון מתבצע תיעוד די הדוק ומפורט של המתרחש, השאלה היא אם הוא יהפוך לנחלת הכלל), ולו רק כדי שלא נחזור על מעשים שלא היו צריכים להיעשות בסיבובים שעוד יבואו. אני משאיר לך את סיכומי התביעה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות